ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון
לאחר הדיון בשבוע שעבר על סגירת גלי צה"ל, בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית. המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל.
● היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גלי צה"ל אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי
● בלעדי | באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופת חולים מכבי מגיע לבג"ץ
ההרכב, שופטי העליון דפנה ברק ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר קבעו כי "ניתן בזאת צו על-תנאי המורה למשיבי הממשלה לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטת ממשלה מס' 3661 מיום 22.12.2025, שעניינה סגירת תחנת השידור גלי צה"ל. מבלי למצות, תצהיר התשובה יתמקד בטענות שעניינן תקינותו של הליך קבלת ההחלטה ואופן הפעלת שיקול הדעת במסגרתה". על פי החלטת בג"ץ, התשובה מצד המדינה צריכה להתקבל עד 15.3.2026, "וניתן אף להקדימו".
המשמעות היא העברת נטל ההוכחה לממשלה, שעליה למעשה להצדיק את חוקיות מהלך סגירת התחנה. נזכיר כי הצו ניתן לאחר שורה של עתירות שהוגשו על ידי ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות, ועד עובדי גלי צה"ל והתנועה לאיכות השלטון. אלה עתרו נגד החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית לכל המאוחר ב-1 במרץ 2026, בעוד שגלגלצ תמשיך לשדר.
"שורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל"
בצל הדברים, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה להחלטה וטענה כי מדובר בהחלטה שנועדה "להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל", וכי היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש. עוד נכתב כי "החלטת הממשלה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ול’צינון’ כלי תקשורת חופשיים".
מנגד, כ"ץ והממשלה הגישו לבג"ץ את עמדתם, ולפיה ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה בסמכות ובמסגרת מרות הממשלה. "גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה, וההחלטה על סגירתה התקבלה, גם היא, בהחלטת ממשלה, לאחר הליך מינהלי תקין", נכתב.
לעמדת הממשלה ושר הביטחון צורף פרוטוקול עדותו של תת-אלוף אמיר ודמני, ראש מטה אכ"א, בפני ועדת זליקוביץ’. העדות חשפה לראשונה כי צה"ל תומך בהמשך פעילות התחנה, בכפוף לשינויים. ודמני הסביר כיצד גלי צה"ל מאפשרת לחשוף מידע חשוב לגבי פצועים, משפחות שכולות, חיילים בודדים, משרתי קבע ואנשי מילואים, וכן מבהירה את הנחיות דובר צה"ל ופיקוד העורף.
"הוועדה קיבלה מסר ברור לגבי הכיוון שבו היא צריכה ללכת"
בדיון בשבוע שעבר, ביום רביעי, השופטים רמזו כי ייתכן שנפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בנושא, לרבות עבודת הוועדה הציבורית בראשות ד"ר זליה זליקוביץ’, שהמליצה על המהלך. השופטים אף רמזו כי סגירת גלי צה"ל הייתה יעד שאליו כיוונה הממשלה עוד לפני המלצות הוועדה. השופט כשר שאל האם כעס מצד הממשלה על תוכן שידורי גלי צה"ל היה שיקול בהחלטה, וציין כי נראה שהתשובה לכך חיובית, לנוכח מכתב ששיגר שר התקשורת שלמה קרעי לשר הביטחון כ"ץ במרץ 2025.
גם השופטת ברק-ארז הוסיפה כי "הוועדה הציבורית שהוקמה קיבלה מסר מאוד ברור לגבי הכיוון שבו היא צריכה ללכת. אפשר היה להבהיר לוועדה שהיא אינה מחויבת לכיוון מסוים, אבל אנו רואים אמירות מאוד ברורות שמגיעות מצד הממשלה, ללא איזושהי אמירה מאזנת או מבהירה".
נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר, השיב כי "אם הממשלה החליטה שצריך לסגור את גלי צה"ל, זמן ההיערכות צריך להיות מינימלי". הוא ציין כי אם הסגירה תידחה לאחר הבחירות, הממשלה הבאה עשויה שלא ליישמה, וכי "אם אפשר לסגור אוגדות של טנקים לפי תוכנית תר"ש גדעון, אפשר גם לסגור את התחנה".
סוגיית ניגוד העניינים
בדיון הוזכרו גם סוגיות של ניגוד עניינים בקרב חברי ועדת זליקוביץ’, בין היתר ביחס לקשרים לתנועת הליכוד ולעמדותיהם בנושא סגירת גלי צה"ל. השופט כשר אמר כי לכל הפחות היה מצפה שיופיע בוועדה אדם המציג דעות הפוכות לאלה שהושמעו בה. בנוסף, השופטים העלו ספקות ביחס לטענה שהממשלה אינה יכולה לקבל החלטה שכזו בהחלטת ממשלה, וציינו כי אינם בטוחים שנדרשת חקיקה ראשית לצורך סגירת התחנה.
מארגון העיתונאים והעיתונאיות נמסר כי הוא מברך על החלטת בג"ץ, וכי "אנו בטוחים שהצו על תנאי יהפוך לצו קבוע, וכי ההחלטה הפוליטית וניסיון סתימת הפיות של ישראל כ"ץ יבוטלו באופן סופי. ארגון העיתונאים והעיתונאיות ימשיך לעמוד בחזית ההגנה על חופש העיתונות ועל העיתונאים בישראל אל מול מתקפות הממשלה".
מוועד עובדי גלי צה"ל נמסר: "גלי צה"ל היא מוסד תקשורתי ותרבותי חשוב בישראל. הצו שניתן היום הוא צעד בדרך להבטחת פעילותו. נמשיך לפעול ככלי תקשורת ממלכתי, צבאי וציבורי למען הציבור במדינת ישראל".