גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאיים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir
טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארצות הברית ממשיכה לעבות את נוכחותה הצבאית באזור המזרח התיכון, ובסוף השבוע האחרון עגנה בנמל אילת המשחתת האמריקאית Delbert D. Black. ברקע, על פי דיווח בסוכנות הידיעות האיראנית תסנים מתקיימים מגעים למו"מ ישיר בין איראן לארה"ב, בהשתתפות בכירים משתי המדינות, בימים הקרובים.

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל
תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

הגעת המשחתת לאילת מצטרפת לפריסות קודמות של כוחות אמריקאיים בים האדום, במפרץ הפרסי ובאזור המזרח התיכון כולו, על רקע המתיחות הגוברת מול איראן וההצהרות פומביות של הנשיא דונלד טראמפ בדבר נכונות להשתמש בכוח.

הרתעה או הכנה למתקפה

במערכת הביטחון הישראלית עוקבים בדריכות אחר המהלך. השאלה המרכזית שמעסיקה את גורמי הביטחון היא האם מדובר במהלכים הרתעתיים בלבד, או בסימן מקדים לשלב מתקדם יותר בתיאום האמריקאי ישראלי, לקראת אפשרות של תקיפה באיראן.

"הנשיא טראמפ השקיע מיליארדי דולרים בהיערכות לאפשרות של מתקפה נגד המשטר האיראני. בניגוד למהלכים אחרים שלו במזרח התיכון, שלעתים נשענו על שיקולים כלכליים, עסקיים או דיפלומטיים, כמו החזון ל'מזרח תיכון חדש' עם ערב הסעודית, קטאר ושותפים אזוריים, במקרה האיראני מדובר בהחלטה מוסרית ואידיאולוגית", אומר לגלובס ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "טראמפ הציג את המהלך כהתחייבות ישירה לעם האיראני, שנועדה להגן עליו מפני דיכוי אלים ורצח המוני בידי המשטר. הצהרות כמו 'help is on the way' והעידוד למעורבות אזרחית מבדילים את הזירה הזו משאר מהלכיו".

לדבריו, "מדיניות 'הלחץ המקסימלי' כוללת תנאי סף חריגים - אפס העשרת אורניום, הגבלה דרמטית של מערך הטילים והפסקה מוחלטת של התמיכה בארגוני פרוקסי. תנאים אלו דוחקים את חמינאי והנהגת משמרות המהפכה לפינה, ובתרבות הפוליטית של המשטר נתפסים כפגיעה אנושה בכבודו ובעצם קיומו, ולכן כבלתי קבילים. מכאן נובעת ההערכה שטראמפ בונה מסגרת משא ומתן שנועדה להיכשל, ובכך לייצר לגיטימציה לתקיפה".

דייקר אומר כי "במקביל נרשמת האצה בתיאום הביטחוני בין ישראל, מדינות אירופה ושחקנים מרכזיים במזרח התיכון. החלטת האיחוד האירופי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור מהווה ציון דרך משמעותי. אף שארה"ב עדיין 'קונה זמן' להשלמת היערכות, ההערכה היא שאם תתרחש תקיפה, היא תהיה רב זירתית ורב ממדית. בסופו של דבר, המוניטין של טראמפ כמנהיג שמקיים הבטחות עומד למבחן אזורי ובינלאומי".

"המשחתת מקנה ביטחון"

פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב מאוניברסיטת בר אילן, סבור גם הוא כי "התקפה אמריקאית מסיבית על איראן מחייבת היערכות גם בהגנה וגם בהתקפה. לארה"ב יש מספיק יכולות תקיפה אבל הצבת מערכות ההגנה טרם הושלמה. איראן מאיימת בפעולות תגמול - במלחמה אזורית שתתמקד בבסיסי ארה"ב במזרח התיכון, בעיקר בקטאר ובבחריין. יש באזור המפרץ כ־30 אלף חיילים אמריקאים".

האיומים הם גם על בנות בריתה של ארה"ב, וספציפית על ישראל, מבהיר פרופ' גלבוע. "נתניהו, כך פורסם בהרחבה בתקשורת האמריקאית, ביקש לדחות את ההתקפה האמריקאית על איראן, שתוכננה ב־21 בינואר, בעיצומן של המחאות, בשל מוכנות לא מספקת בהגנה על ישראל".

בזמן שעבר מאז, אומר גלבוע, ארה"ב המשיכה לרכז ועדיין מרכזת אמצעי נשק מרובים ומגוונים ויכולת ליירט בעיקר טילים שאיראן מתכננת לשגר. "המשחתת שהגיעה לאילת מתוכננת לעזור לישראל להתמודד עם כל איום שיגיע מאיראן, ובכך גם לאותת לאיראן שתהיה כאן הגנה מסיבית. בנוסף המשחתת הזו ואחרות מקנות ביטחון למדינות ולאזורים שעלולים להיות מטרות של איראן".

גלבוע מסכם ואומר שצריך לראות את כל ההיערכות הזו "כמעבירה מסרים ואיומים של צד אחד לצד השני": "אני רואה בהכנות האמריקאיות בעיקר מטרה להימנע ממלחמה, להביא את איראן למשא ומתן ולהסכם שיהיה בתנאים שטראמפ רוצה. אבל תמיד קיימת אפשרות שהמשטר ידחה את תנאי טראמפ ואז הכל פתוח".

רותי פינס פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב שמתמחה ביחסי ישראל־ארה"ב וביחסים בינלאומיים, סבורה גם היא כי "עיבוי הכוחות לצד שיח בנושא מו"מ עם איראן, הם תבנית פעולה התואמת את האסטרטגיה שמזוהה עם ממשל טראמפ של 'לחץ מקסימלי' כלכלי ותודעתי, לצד שכבת כוח שמספקת גם הרתעה וגם אופציה להפעלה מהירה, אם הדיפלומטיה אינה מביאה לתוצאה. מדובר ב'דיפלומטיית ספינות תותחים' שמדברת על השגת מטרות מדיניות באמצעות הפגנה בולטת של כוח צבאי, שמרמזת או כוללת איום במלחמה אם הצד השני לא נענה לדרישות.

הקשר למהלך בוונצואלה

ומה אפשר ללמוד מהמקרה של ונצואלה? "ארה"ב הפעילה שם לחץ מצטבר במשך חודשים: סנקציות, בידוד מדיני ורטוריקה מאיימת, במקביל להכנת יכולות צבאיות שמייצרות אמינות לאיום. בסופו של דבר, בוונצואלה הסיפור נגמר בפעולה צבאית ישירה, מהירה וממוקדת", אומרת פינס פלדמן.

אולם, היא מבהירה, במזרח התיכון המצב מורכב יותר: "פעולה צבאית אמריקאית נגד איראן עלולה להצית תגובת נגד רב־זירתית, בסבירות גבוהה נגד ישראל, ובמקביל גם מול ערב הסעודית, קטאר ומדינות נוספות החוששות מאפקט דומינו וממלחמה אזורית. לכן ארה"ב לא מסתפקת באיומים ובהידוק סנקציות, אלא מעבה כוחות בפועל כדי לשדר רצינות ולהשרות ביטחון על בנות בריתה. גם עגינת המשחתת USS Delbert D. Black בנמל אילת משמשת איתות מדיני מבצעי של מחויבות ותיאום".

"התגבור אינו רק ימי", היא מסבירה, ומוסיפה שנרשמה גם נוכחות אווירית מוגברת, כולל מטוסי F-15E, ותוספת של אלפי חיילים עם הגעת קבוצת התקיפה של לינקולן - תוך הישענות על בסיסים אזוריים כמו אל־עודייד בקטאר כמוקד פיקוד ותפעול קדמי.

"הפריסה האמריקאית במזרח התיכון מייצרת 'יכולת כפולה'", אומרת פינס פלדמן. "מצד אחד זה מקרב אותנו לתקיפה אמריקאית, כי הכוחות מאפשרים הוצאה לפועל מיידית של פעולה התקפית באיראן אם טראמפ יחליט על כך. מצד שני, זה מקנה מעטפת הגנה מרחבית טובה יותר במקרה של תגובת נגד איראנית, במטרה לצמצם את הסיכון להידרדרות למלחמה אזורית, להגן על בעלות בריתה ועל נכסים אמריקאים באזור. עם זאת, ייתכן שנמצא עצמנו במצב כמו בוונצואלה - המערכת תהיה דרוכה זמן מה עד לקבלת החלטה או קריסה ברורה של התהליך הדיפלומטי".

עוד כתבות

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

דיווח: במשטר האיראני חוששים מערעור שלטונם במדינה

גורם רשמי באיראן: "אין אופטימיות שהמו"מ יהיה פורה" ● צה"ל תקף מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● בישראל מעריכים: טראמפ יממש את האיומים, ה"נעלם" שנותר במשוואה - היקף התקיפה • איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

איך הסרט השנוי במחלוקת של מלניה טראמפ שבר שיא של עשור?

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

מפעל רב בריח באשקלון / צילום: יח''צ

תמורת 97 מיליון שקל: רב בריח מוכרת 30% מהמפעל באשקלון למגדל

רב בריח מוכרת את חלקה בקרקע המפעל למגדל בעסקת מכירה וחכירה בחזרה ● לאחר הרכישה, מגדל תחזיק לאחר הרכישה בבעלות המלאה במתחם, ורב בריח תשכור אותו ממנה לתקופה של כ-25 שנה

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

איך הגיעה חברת BUYME לשווי של מיליארד שקל

הפניקס מנהלת מגעים לרכישת 65% מחברת המתנות והחוויות BUYME ממשפחות שחר וקז ● על פי הערכות, מכירות החברה צומחות ב–25%–30% בשנה, ומחזיקה בנתח השוק הגדול בתחומה

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

משרדי WIX בגלילות / צילום: איל יצהר

דור ה-Z לא יבלה שלוש שנים בפקק: השיעור שצריך ללמוד מהמהלך של Wix

הסיפור של שוק התעסוקה לא קשור רק למשאבי אנוש, אלא גם לכלכלות המיקום של מגדלי המשרדים ומגורי העובדים ● ליזמים, למתכננים ולמנהלי שיווק מומלץ לאמץ את מודל 5 ה-ל': לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות - וכולם באותו מרחב הליכה

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם