גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir
טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב ממשיכה לעבות את נוכחותה הצבאית באזור המזרח התיכון, ובסוף השבוע האחרון עגנה בנמל אילת המשחתת האמריקאית Delbert D. Black. ברקע, על פי דיווח בסוכנות הידיעות האיראנית תסנים, מתקיימים מגעים למשא־ומתן ישיר בין איראן לארה"ב, בהשתתפות בכירים משתי המדינות, בימים הקרובים.

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל
תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

הגעת המשחתת לאילת מצטרפת לפריסות קודמות של כוחות אמריקאים בים האדום, במפרץ הפרסי ובאזור המזרח התיכון כולו, על רקע המתיחות הגוברת מול איראן וההצהרות פומביות של הנשיא דונלד טראמפ בדבר נכונות להשתמש בכוח.

הרתעה או הכנה למתקפה

במערכת הביטחון הישראלית עוקבים בדריכות אחר המהלך. השאלה המרכזית שמעסיקה את גורמי הביטחון היא האם מדובר במהלכים הרתעתיים בלבד, או בסימן מקדים לשלב מתקדם יותר בתיאום האמריקאי ישראלי, לקראת אפשרות של תקיפה באיראן.

"הנשיא טראמפ השקיע מיליארדי דולרים בהיערכות לאפשרות של מתקפה נגד המשטר האיראני. בניגוד למהלכים אחרים שלו במזרח התיכון, שלעתים נשענו על שיקולים כלכליים, עסקיים או דיפלומטיים, כמו החזון ל'מזרח תיכון חדש' עם ערב הסעודית, קטאר ושותפים אזוריים, במקרה האיראני מדובר בהחלטה מוסרית ואידיאולוגית", אומר לגלובס ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "טראמפ הציג את המהלך כהתחייבות ישירה לעם האיראני, שנועדה להגן עליו מפני דיכוי אלים ורצח המוני בידי המשטר. הצהרות כמו 'help is on the way' והעידוד למעורבות אזרחית מבדילים את הזירה הזו משאר מהלכיו".

לדבריו, "מדיניות 'הלחץ המקסימלי' כוללת תנאי סף חריגים - אפס העשרת אורניום, הגבלה דרמטית של מערך הטילים והפסקה מוחלטת של התמיכה בארגוני פרוקסי. תנאים אלו דוחקים את חמינאי והנהגת משמרות המהפכה לפינה, ובתרבות הפוליטית של המשטר נתפסים כפגיעה אנושה בכבודו ובעצם קיומו, ולכן כבלתי קבילים. מכאן נובעת ההערכה שטראמפ בונה מסגרת משא־ומתן שנועדה להיכשל, ובכך לייצר לגיטימציה לתקיפה".

דייקר אומר כי "במקביל נרשמת האצה בתיאום הביטחוני בין ישראל, מדינות אירופה ושחקנים מרכזיים במזרח התיכון. החלטת האיחוד האירופי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור מהווה ציון דרך משמעותי. אף שארה"ב עדיין 'קונה זמן' להשלמת היערכות, ההערכה היא שאם תתרחש תקיפה, היא תהיה רב־זירתית ורב־ממדית. בסופו של דבר, המוניטין של טראמפ כמנהיג שמקיים הבטחות עומד למבחן אזורי ובינלאומי".

"המשחתת מקנה ביטחון"

פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב מאוניברסיטת בר אילן, סבור גם הוא כי "התקפה אמריקאית מסיבית על איראן מחייבת היערכות גם בהגנה וגם בהתקפה. לארה"ב יש מספיק יכולות תקיפה אבל הצבת מערכות ההגנה טרם הושלמה. איראן מאיימת בפעולות תגמול - במלחמה אזורית שתתמקד בבסיסי ארה"ב במזרח התיכון, בעיקר בקטאר ובבחריין. יש באזור המפרץ כ־30 אלף חיילים אמריקאים".

האיומים הם גם על בנות בריתה של ארה"ב, וספציפית על ישראל, מבהיר פרופ' גלבוע. "נתניהו, כך פורסם בהרחבה בתקשורת האמריקאית, ביקש לדחות את ההתקפה האמריקאית על איראן, שתוכננה ב־21 בינואר, בעיצומן של המחאות, בשל מוכנות לא מספקת בהגנה על ישראל".

בזמן שעבר מאז, אומר גלבוע, ארה"ב המשיכה לרכז ועדיין מרכזת אמצעי נשק מרובים ומגוונים ויכולת ליירט בעיקר טילים שאיראן מתכננת לשגר. "המשחתת שהגיעה לאילת מתוכננת לעזור לישראל להתמודד עם כל איום שיגיע מאיראן, ובכך גם לאותת לאיראן שתהיה כאן הגנה מסיבית. בנוסף המשחתת הזו ואחרות מקנות ביטחון למדינות ולאזורים שעלולים להיות מטרות של איראן".

גלבוע מסכם ואומר שצריך לראות את כל ההיערכות הזו "כמעבירה מסרים ואיומים של צד אחד לצד השני": "אני רואה בהכנות האמריקאיות בעיקר מטרה להימנע ממלחמה, להביא את איראן למשא־ומתן ולהסכם שיהיה בתנאים שטראמפ רוצה. אבל תמיד קיימת אפשרות שהמשטר ידחה את תנאי טראמפ ואז הכל פתוח".

רותי פינס פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב שמתמחה ביחסי ישראל־ארה"ב וביחסים בינלאומיים, סבורה גם היא כי "עיבוי הכוחות לצד שיח בנושא משא־ומתן עם איראן, הם תבנית פעולה התואמת את האסטרטגיה שמזוהה עם ממשל טראמפ של 'לחץ מקסימלי' כלכלי ותודעתי, לצד שכבת כוח שמספקת גם הרתעה וגם אופציה להפעלה מהירה, אם הדיפלומטיה אינה מביאה לתוצאה. מדובר ב'דיפלומטיית ספינות תותחים' שמדברת על השגת מטרות מדיניות באמצעות הפגנה בולטת של כוח צבאי, שמרמזת או כוללת איום במלחמה אם הצד השני לא נענה לדרישות.

הקשר למהלך בונצואלה

ומה אפשר ללמוד מהמקרה של ונצואלה? "ארה"ב הפעילה שם לחץ מצטבר במשך חודשים: סנקציות, בידוד מדיני ורטוריקה מאיימת, במקביל להכנת יכולות צבאיות שמייצרות אמינות לאיום. בסופו של דבר, בונצואלה הסיפור נגמר בפעולה צבאית ישירה, מהירה וממוקדת", אומרת פינס פלדמן.

אולם, היא מבהירה, במזרח התיכון המצב מורכב יותר: "פעולה צבאית אמריקאית נגד איראן עלולה להצית תגובת נגד רב־זירתית, בסבירות גבוהה נגד ישראל, ובמקביל גם מול ערב הסעודית, קטאר ומדינות נוספות החוששות מאפקט דומינו וממלחמה אזורית. לכן ארה"ב לא מסתפקת באיומים ובהידוק סנקציות, אלא מעבה כוחות בפועל כדי לשדר רצינות ולהשרות ביטחון על בנות בריתה. גם עגינת המשחתת USS Delbert D. Black בנמל אילת משמשת איתות מדיני מבצעי של מחויבות ותיאום".

"התגבור אינו רק ימי", היא מסבירה, ומוסיפה שנרשמה גם נוכחות אווירית מוגברת, כולל מטוסי F-15E, ותוספת של אלפי חיילים עם הגעת קבוצת התקיפה של לינקולן - תוך הישענות על בסיסים אזוריים כמו אל־עודייד בקטאר כמוקד פיקוד ותפעול קדמי.

"הפריסה האמריקאית במזרח התיכון מייצרת 'יכולת כפולה'", אומרת פינס פלדמן. "מצד אחד זה מקרב אותנו לתקיפה אמריקאית, כי הכוחות מאפשרים הוצאה לפועל מיידית של פעולה התקפית באיראן אם טראמפ יחליט על כך. מצד שני, זה מקנה מעטפת הגנה מרחבית טובה יותר במקרה של תגובת נגד איראנית, במטרה לצמצם את הסיכון להידרדרות למלחמה אזורית, להגן על בעלות בריתה ועל נכסים אמריקאים באזור. עם זאת, ייתכן שנמצא עצמנו במצב כמו בונצואלה - המערכת תהיה דרוכה זמן מה עד לקבלת החלטה או קריסה ברורה של התהליך הדיפלומטי".

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

מלכוד 22 של שוק הדיור: המחירים נבלמו והשוכרים משלמים את המחיר

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הירידות בבורסה התמתנו, הדולר קופץ

הבורסה עברה לירידות לאחר שארה"ב הודיעה על פינוי חלק מעובדי השגרירות בישראל ● ת"א 35 נסחר ביציבות, ות"א 90 יורד ב-0.3% ● ג'י סיטי, מגה אור, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל