גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

הייעוץ המשפטי לכנסת פרסם היום (ב') את עמדתו לגבי הצעת חוק ההסדרים לתקציב 2026, והתמונה שעולה ממנה מעוררת תסכול במשרד האוצר. לפי עמדת הייעוץ המשפטי יש לפצל מהחוק כשני שלישים מסעיפי החקיקה המופיעים ברשימת הרפורמות. ההכרעה הסופית על גורלן של תוכניות האוצר תתקבל השבוע בוועדת הכנסת, בתיאום בין יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, ובין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ושם, נכון לעכשיו, התמונה שונה מאוד.

ממחר: הרפתנים יעצור את אספקת החלב למחלבות כמחאה על רפורמת סמוטריץ'
יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

בסביבת סמוטריץ' מבהירים כי הרפורמות המרכזיות שאותן ממליץ הייעוץ המשפטי לפצל - רפורמת החלב ורפורמת הפיקדונות בבנקאות - ימשיכו להתקדם בתוך חוק ההסדרים. שם טוענים כי המלצות הייעוץ המשפטי אינן מחייבות, ומדגישים תקדים לדבריהם מהממשלה הקודמת להעברת תוכנית בהסדרים שאליה התנגדו בייעוץ המשפטי: הרפורמה בכשרות של השר לשעבר מתן כהנא.

בפועל, תהליך הפיצולים הוא שלב קבוע ומוכר בחקיקת כל תקציב. הייעוץ המשפטי תמיד מפרסם רשימת המלצות רחבה לפיצול, גם אם לא בהיקפים הנוכחיים, ואז מתנהל משא-ומתן בין שלושה שחקנים: הייעוץ המשפטי שדורש לצמצם; האוצר שרוצה להשאיר כמה שיותר; ויו"ר הקואליציה שמנסה לאזן בין השניים, תוך שהוא מביא בחשבון גם שיקולים פוליטיים של המפלגות.

חלק מהפיצולים כבר סומנו מראש

בדרך-כלל, רוב ההכרעות מתקבלות עוד לפני הדיון הפורמלי בוועדת הכנסת, והדיון עצמו רק מגבש את מה שכבר סוכם. הפעם, ההכרעות טרם גובשו במלואן, אבל חלק מהפיצולים כבר סומנו מראש. כך למשל, חוק הערבויות, הרפורמה במשק הדלקים והתוכנית להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג - מסתמן - צפויים שלושתם לצאת מחוק ההסדרים במסגרת הסיכומים בין סמוטריץ' לכץ, ולא בהכרח בגלל עמדת הייעוץ המשפטי.

הפער הוא בין הפיצולים הללו, שהם מצומצמים יחסית ומתמקדים ברפורמות שאינן בראש סדר העדיפויות של סמוטריץ', ובין עמדת הייעוץ המשפטי, שדורשת לפצל גם את הרפורמות הגדולות. פער זה עלול ליצור עימות אם הממשלה תתעקש על הרפורמות, והייעוץ המשפטי יטען שלא יוכל להגן על החוק בבג"ץ, בטענה שלא התקיים בו דיון מספק בוועדות בשל לוח הזמנים המזורז - בדיוק כפי שקרה עם מס דירה שלישית בעבר.

עם זאת, באוצר גם מכירים דרכים לעקוף את הבעיה הזאת: ניתן למשל להקים ועדה ייעודית שתדון ברפורמה ספציפית אחת בלבד, ובכך לנטרל את הטענה שלא התקיים דיון מעמיק. שלד לוועדה כזו כבר קיים. כפי שפורסם לפני חודש בגלובס, סמוטריץ' שואף להעביר את חקיקת הרפורמה במשק החלב מוועדת הכלכלה של ח"כ דוד ביטן לוועדה למיזמים ציבוריים, בראשות ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית, מפלגתו של סמוטריץ'. ועדה זו ממעטת להתכנס, ורוב הציבור מעולם לא שמע עליה, אבל תיאורטית ניתן יהיה לקיים בה מרתון דיונים ממושכים ברפורמה, בשעה שוועדות הכלכלה והכספים עוסקות בשאר הסעיפים.

בסביבת סמוטריץ' ובאגף התקציבים מדגישים שהיועצת המשפטית לכנסת עצמה, עו"ד שגית אפיק, הציבה דרישה של 60 יום לדיון בוועדות לפני ההצבעה הסופית, ו-60 הימים הללו עומדים לרשות הכנסת - מה שמקשה על הטענה שאין מספיק זמן.

המאבק על חוק ההסדרים מורכב במיוחד הפעם, ובממשלה יצטרכו לנווט בין הרצון של סמוטריץ' להעביר רפורמות ובין הצורך בהעברת חוק הגיוס, יחד עם הייעוץ המשפטי בכנסת. חוק ההסדרים שנוי במחלוקת מעצם היותו "עוקף חקיקה" בכנסת. לאורך שנים שורר מתח בין הממשלה, ובפרט משרד האוצר, ובין הלשכה המשפטית של הכנסת, סביב הרפורמות הכלולות בחוק. הפעם הוא התחזק במיוחד, לאחר שפסיקות בית המשפט העליון אילצו קבלת נוהל חדש, שלעמדת היועמ"שית שגית אפיק אינו מספק.

בינתיים, ההערכה בממשלה היא שההחלטה היא חלק ממשחק פוליטי. נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, מעורבים ועסוקים בניסיונות לגשר בין אינטרסים שונים.

אפיק למעשה מחסלת את הרפורמות שאיתן רצה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ללכת לבחירות: הרפורמה בחלב והרפורמה בבנקאות נמצאות במוקד, ופיצולן מחוק ההסדרים אל חקיקה רגילה יכול לגרום למסמוסן בוועדות הכנסת, והליך החקיקה עשוי שלא להסתיים לפני התאריך הקבוע בחוק לבחירות.

אלא שהפעם, למרות הניקיון היסודי מחוק ההסדרים של מרבית הרפורמות בו, קולה המתנגד של הממשלה לא נשמע. ההערכה היא, שהמתח שקיים בין הממשלה ליועמ"שית הכנסת בשאלת חוק ההסדרים מתנגש במתח אחר - בדיונים על חוק הגיוס מול הלשכה המשפטית של הכנסת, ולכן לממשלה אין רצון להתעמת על סוגיית ההסדרים.

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

גם רפורמת הדגל של האוצר בסכנה

אפיק הסתייגה גם ממס הרכוש שבכוונת האוצר לגבות, אבל לא שללה אותו. אך נתניהו יצטרך מצד אחד את היועמ"שית לחוק הגיוס, ומצד שני את שר האוצר שלו עם הישגים. מס הרכוש הוא המקור התקציבי להבטחה נוספת של סמוטריץ', לרווח את מדרגות מס ההכנסה, ובממשלה מעריכים שזו הרפורמה שתצלח את המשוכה הפעם, שכן היועמ"שית "רק" הסתייגה ממנו אבל לא קראה להוציא אותו מחוק ההסדרים, אך ספק אם תעבור משוכה נוספת במאבקים הפוליטיים הצפויים עליה בוועדות הכנסת.

ומה יעשה סמוטריץ', שהכריז בעבר שבלי רפורמה בחלב אין תקציב? בעניין זה, הייעוץ המשפטי סבור כי מדובר ב"רפורמה מקיפה המשנה סדרי עולם במשק החלב", וכי לא נעשתה לגביה עבודת מטה מספקת. העמדה מציינת כי לא ברור אם משרד החקלאות היה שותף כלל לגיבוש הרפורמה, וכי היא מעוררת קשיים משפטיים בשל פגיעה קשה בזכויות הקניין של הרפתנים.

גם רפורמת הדגל הפיננסית של האוצר, להקמת בנקים קטנים חדשים, עומדת בסכנה. מדובר ברפורמה שנועדה לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות באמצעות יצירת מסלול רישוי מדורג, שיאפשר לחברות כרטיסי האשראי ולגופים חוץ-בנקאיים נוספים לקבל רישיון של "בנק קטן", לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד אשראי.

לפי חישובי האוצר, הגברת התחרות עשויה לחסוך לעסקים קטנים ובינוניים כמיליארד שקל בשנה בעלויות מימון. הייעוץ המשפטי מכנה את הרפורמה "מקיפה ומשמעותית". הוא מציין כי תזכיר חוק שכלל את עקרונות הרפורמה פורסם, אך לא קודם לכדי הצעת חוק ממשלתית רגילה - ולמעשה שולב בחוק ההסדרים תוך עקיפה של הליך החקיקה המלא. עוד ציין הייעוץ, כי הרפורמה קשורה בחקיקה נוספת שטרם פורסם לה אפילו תזכיר, כך שלא ברור כיצד הכנסת יכולה לקבל את התמונה המלאה.

יתרה מכך, חידוש מס הרכוש על קרקעות, אחד הסעיפים הרגישים ביותר, זוכה כאמור לביקורת של הייעוץ המשפטי, שמציין כי "תידרש לגביו עבודה משמעותית שלא נכון לעשותה בהליך של חקיקת הסדרים". בניגוד לרפורמות אחרות, הייעוץ המשפטי אינו ממליץ במפורש לפצל את הסעיף - ככל הנראה משום שיש לו זיקה ישירה לתקציב המדינה מבחינת ההכנסות הצפויות. זאת, כאשר היעדר קשר ישיר לתקציב עצמו הוא הטיעון שבו משתמש הייעוץ המשפטי כדי לפצל סעיפים אחרים.

אלא כאן מסתתר סיבוך נוסף, שכן באוצר כרכו את ההכנסות ממס הקרקעות כמקור תקציבי ישיר לאובדן ההכנסות הנובע מריווח מדרגות מס ההכנסה - ההטבה המרכזית לציבור בתקציב הנוכחי, שעלותה מוערכת בכ-5 מיליארד שקל בשנה. את ריווח המדרגות דווקא אישר הייעוץ המשפטי, אבל אם מס הקרקעות ייפול בסופו של דבר, ההטבה במס ההכנסה עלולה להישאר עם מקורות תקציביים חלקיים, אפקט דומינו שעלול לסבך את מכלול התקציב. ההכנסות הצפויות ממס הקרקעות הן אומנם רק 1.75 מיליארד שקל ב-2026 - כשליש משווי ההטבה במס הכנסה - אבל הן אמורות לקפוץ ל-9.5 מיליארד שקל עד 2029.

רפורמות שמפוצלות נוטות להיתקע או להיגנז

ניסיון העבר מלמד שרפורמות משקיות שיוצאות מחוק ההסדרים, או מקודמות בנפרד, נתקעות בצנרת החקיקה במשך שנים ארוכות או נגנזות. חוק האיגוח, למשל, חיכה 20 שנה עד שהגיע לכנסת. החוק עבר קריאה ראשונה בפברואר 2025, ומאז הוא תקוע. דוגמה אחרת היא חוק ברוקר-דילר, שנועד לאפשר לחברות כמו רובינהוד להיכנס לשוק הישראלי. הוא הוגש ביולי 2025 מחוץ להסדרים - בדיוק כפי שדורש הייעוץ המשפטי - ולא זז מאז.

חוק הערבויות, שגם הוא צפוי להיות מפוצל השבוע, ממחיש את הבעיה באופן מובהק. מדובר באוסף של תיקונים נקודתיים בלא פחות מ-22 חוקים שונים, שנדרש בהם לשנות את המילה "בנקאית" כדי לאפשר גם לגופים פיננסיים אחרים להעמיד ערבויות. זו רפורמה שאינה שנויה במחלוקת, אין לה התנגדויות רציניות - אבל אין לה ערך אלקטורלי ושום פוליטיקאי לא ייאבק עליה. להעביר כל אחד מ-22 התיקונים הללו בנפרד, בוועדות שונות, בחקיקה רגילה - זו תהיה משימה בלתי אפשרית.

עוד כתבות

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

ממחר: הרפתנים יעצרו את אספקת החלב למחלבות כמחאה על רפורמת סמוטריץ'

ארגון יצרני החלב הכריז על עצירת אספקת החלב למחלבות, דבר שעלול לשבש את אספקת החלב בכל הארץ כבר ממחר ● לטענת הארגון, הרפורמה בשוק החלב תביא לסגירת רפתות ותפגע בביטחון המזון ● סמוטריץ': "אזרחי ישראל לא יהיו בני-ערובה של מונופולים וקבוצות לחץ" ● מנהל אגף המשק בתנועת המושבים: "מתנצלים בפני הציבור על אי-הנוחות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית בוול סטריט; ארה"ב והודו הגיעו להסכם סחר

הנאסד"ק עולה בכ-0.7% ● אורקל עולה, לאחר שהודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשת, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה של החברה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחירי המתכות היקרות ממשיכים לרדת ● מחירי הנפט צונחים ● בלומברג: ספקולנטים סינים עזרו לדחוף מעלה את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

איך הסרט השנוי במחלוקת של מלניה טראמפ שבר שיא של עשור?

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק היום בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

ד''ר פרוסטינג

נונו מימי ברכישה נוספת: קנתה את קונדיטוריית הבוטיק ד"ר פרוסטינג

הקבוצה, בראשות איש העסקים דובב לוינסון, רכשה כבר לפני חודשיים 80% מהשליטה בקונדיטוריה תל אביבית בשם ד"ר פרוסטינג לפי שווי של 1.6 מיליון שקל

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

בתום חקירה סמויה: ראש עירייה נחקר בלהב 433 בחשד לשחיתות

ראש רשות מקומית, בכירים ברשות ואנשי עסקים עוכבו לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירות שחיתות ● עפ"י החשד, מיליוני שקלים מכספי תרומות שקיבלה הרשות במלחמה הועברו לכיסם הפרטי של ראש הרשות ומקורביו ● היום נערכו חיפושים בבתים ובמשרדים, ועוכבו לחקירה ראש הרשות המקומית, בכירים ברשות וכן אנשי עסקים

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

גם מקדונלד'ס מעלה מחירים: כמה תשלמו על ארוחת ביג מק?

רשת המזון המהיר הודיעה על העלאת מחירים במוצרי הדגל ובארוחות הקלאסיות, בהמשך לגל ההתייקרויות במשק ● ארוחת הילדים במקדונלד'ס תעלה מעתה 32 שקל במקום 31, הביג מק המסורתי יעלה ב15% מ־20 ל־23 שקל, והמק רויאל יעלה מ־36 ל־40 שקל

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד צביקה נווה?

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר