גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI

הבינה המלאכותית כבר לא רק מייעלת את העבודה, היא מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק ● מוויקס ועד חברות ההשמה - התעשייה מחשבת מסלול מחדש בכל הקשור לדמותו של המפתח, ומבהירה: הקוד הופך לאמצעי, האחריות היא ליבת התפקיד

בינה המלאכותית מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בינה המלאכותית מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

במשך עשורים נחשב עולם הפיתוח לאחד המעוזים היציבים והברורים בעולם ההייטק. לכל שחקן על המגרש - מפתחי Frontend ,Backend ומובייל, מנהלי מוצר, מהנדסי DevOps ואנשי אבטחה - הייתה הגדרת תפקיד ברורה, שפה מקצועית ייחודית ומסלול קריירה מוכר. אלא שבשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פריצתם של כלי הבינה המלאכותית הגנרטיביים, הסדר המוכר מתחיל להתערער.

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"
פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

במבט רחב, השינוי משתלב במגמה שזיהו כבר גופי ייעוץ ואנליזה מובילים כמו PwC וגרטנר: המעבר מתוכנה המשמשת כ"כלי עזר" - לתוכנה המבצעת את העבודה בעצמה. אם מהפכת האינטרנט חיברה בין אנשים ומהפכת הענן הפכה את התוכנה לזמינה בכל עת, הרי שהבינה המלאכותית הופכת אותה לאוטונומית ופעילה. המערכות המודרניות כבר לא מסתפקות בהצגת מידע או ניהול תהליכים; הן מקבלות החלטות, מוציאות פעולות אל הפועל ומשפיעות ישירות על פעילות עסקית. כפועל יוצא, העבודה האנושית סביב פיתוח התוכנה משתנה מהיסוד, ומגדירה מחדש את מקומו של המהנדס בשרשרת.

כשהקוד כבר לא במרכז

אחת התוצאות המובהקות של השינוי הזה היא הופעתם של תפקידים "אחודים" - אבולוציה של המפתח הקלאסי. בעידן שבו סוכני AI מסוגלים לכתוב קוד ולבצע בדיקות ואופטימיזציה, משימות שבעבר דרשו צוותים שלמים מתכנסות כעת לאדם אחד או לצוות קטן בהרבה. במקום החלוקה המסורתית והחדה בין Frontend ,Backend ומובייל, חברות מחפשות כיום מפתחים בעלי אחריות "מקצה לקצה", המסוגלים להבין את המוצר כמכלול.

דוגמה בולטת למגמה זו סיפקה בשבוע שעבר וויקס, שהציגה את תפקיד ה־xEngineer. מדובר במפתח "Native AI" האחראי על המוצר לאורכו - מהפן הוויזואלי ועד ללוגיקה העסקית והתשתיות. בוויקס מבהירים כי בעידן החדש הקוד הופך לאמצעי בלבד, בעוד שהבעלות על התוצאה והתכנון הארכיטקטוני הופכים לליבת התפקיד.

במקביל, בדוחות של ענקית המחקר גרטנר ובשיח המקצועי, משתרש המונח "AI-Augmented Developer": מפתח העובד לצד סוכני בינה מלאכותית המכפילים את תפוקתו. מדובר בפוזיציה חדשה: מהנדסים שמנהלים, מבקרים ומכוונים מערכות אוטונומיות במקום לכתוב ידנית כל שורת קוד. הגבולות המוכרים בין מפתח, ארכיטקט ומנהל מוצר מטשטשים, והאחריות מתרחבת הרבה מעבר ליישום הטכני.

לדברי דור ששון, מייסד ומנכ"ל Stigg, המפתחת תשתיות למודלי תמחור תוכנה בעידן הבינה המלאכותית, מדובר בשינוי תפיסתי עמוק. "המעבר המרכזי הוא מכתיבת קוד לבניית מערכות שמכוונות ומבקרות קוד שנוצר על ידי מכונות", מסביר ששון. "מהנדסים כבר לא נמדדים בכמות השורות שהם מייצרים, אלא ביכולת להגדיר כוונה, להציב גבולות ולבנות מנגנוני פיקוח שמוודאים שהתוכנה מתנהגת נכון לאורך זמן. הפוקוס זז מהשאלה 'איך לכתוב' לשאלה 'איך להפעיל, לפקח ולהחליט'".

השינוי כבר מתומחר

השינוי בהגדרות התפקיד מקבל ביטוי חד בטבלאות השכר. לפי דוחות השכר של חברות ההשמה המובילות ל־2026, תפקידי הבינה המלאכותית ביססו את מעמדם כקטגוריה המתוגמלת ביותר בענף ההייטק הישראלי. נתוני חברת Gotfriends מצביעים על שכר ממוצע של כ־43 אלף שקל בחודש בתחומי הבינה המלאכותית - פרמיה של כ־9% מעל השכר הממוצע הכללי בענף.

ניתוח העומק של הנתונים מגלה כי מהנדסי AI ומהנדסי LLM בתחילת דרכם משתכרים כיום בין 22 ל־35 אלף שקל בחודש. בדרגות הבכירות יותר, השכר מטפס ל־40-55 אלף שקל, כאשר בתפקידי מומחה המספרים אף גבוהים מכך. תפקידי מחקר ואבטחה מתקדמים בסביבת AI נחשבים ל"קצה העליון" של השוק, עם רמות שכר שבין 45 ל־100 אלף שקל למומחים בעלי ניסיון.

גם בדוחות של Dialog ונישה נרשמת מגמה דומה: עלייה חדה בביקוש (ובתגמול) בתחומי האלגוריתמיקה והדאטה. לצד דגש גובר על מפתחים שמסוגלים לא רק לפתח מודלים, אלא להטמיע אותם בתוך מוצרים פעילים.

לדברי ששון, פערי השכר הללו הם רק קצה הקרחון של שינוי עמוק יותר במודלי התגמול, גם אם זה טרם הוסדר באופן רשמי בטבלאות השכר המסורתיות. "אנחנו עוקבים בזהירות אחר פער הולך וגדל בין מהנדסים שמגבירים תפוקה בעזרת AI לבין כאלה שלא", הוא מסביר.

השינוי הזה בולט במיוחד בתמחור הכישרונות בשוק האמריקאי, המהווה סמן ימני לתעשייה כולה: "בעבר, מהנדס בכיר בארה"ב השתכר שכר בסיס של 160-220 אלף דולר. כיום, מהנדסים שמובילים מערכות AI-native - כאלו הנושאים באחריות על איכות, סקייל ושליטה - מגיעים בקלות לרמות שכר של 220־300 אלף דולר ואף יותר בחברות צמיחה. במקביל, אנחנו עדים לשחיקה או לסטגנציה בשכר בתפקידי יישום בלבד או בתפקידי Entry-level".

עידן חדש, תפקיד חדש

לצד איחוד התפקידים ושינוי התגמול, מתגבשת בשוק שכבה חדשה של תפקידי ליבה, הממוקדים בהפעלת הבינה המלאכותית עצמה. אחד הבולטים שבהם הוא ה-Agentic AI Engineer - מהנדס המתמחה בבניית סוכנים אוטונומיים (AI Agents). מדובר במערכות המסוגלות לקבל החלטות עצמאיות ולבצע פעולות בעולם האמיתי ללא התערבות אנושית רציפה.

תפקידים אלו, המאפיינים כיום בעיקר חברות בינה מלאכותית וצוותי פיתוח מתקדמים, דורשים שילוב נדיר בין הנדסת תוכנה קלאסית, תכנון ארכיטקטורת מערכות והבנה עמוקה של תהליכים עסקיים מורכבים.

במקביל, גם תפקיד מהנדס הפרומטים עובר אבולוציה. אם בתחילת הדרך נראה היה שמדובר בטרנד, הרי שבפועל, היכולת "לתרגם" צרכים עסקיים לשפה שמודלי שפה מבינים ומבצעים בדיוק מרבי, הפכה לחלק אינטגרלי מסל הכלים של מפתחים, מנהלי מוצר ואנליסטים כאחד. במקום תפקיד עצמאי ומבודד, ה"פרומפטינג" הופך למיומנות המצופה מכולם.

שומרי הסף של המודל

לצד תפקידי הפיתוח, מתגבשת גם שכבת בקרה ואתיקה. ככל שמערכות ה־AI אחראיות על תהליכי קבלת החלטות, גובר הביקוש למהנדסי אבטחה המתמחים בפריצות למודלים, בזליגת דאטה ובהטיות. במקביל, צומחים תפקידי Responsible AI, שתפקידם להבטיח עמידה בתקני פרטיות, רגולציה ושימוש אחראי. תפקידים אלו משקפים את ההכנה הארגונית לעידן שבו חדשנות טכנולוגית מלווה בסיכונים תפעוליים, משפטיים ותדמיתיים.

לדברי דור ששון, המיומנות הקריטית שתכריע מי יצליח בשוק העבודה בשנים הקרובות אינה טכנית בלבד. "שיפוט מערכתי הוא המפתח", הוא פוסק. "היכולת להבין מה נכון לאוטומציה ומה לא, איפה חייבים שליטה אנושית, ואיך בונים מערכות עם בלמים, מדידות ואחריות". ששון מזהיר מפני הסתמכות יתר על הכלי הטכנולוגי: "מי שידע רק 'לדבר עם מודל' מבלי להבין את ההשלכות והסיכונים - ייפגע מקצועית. הערך עובר כעת למי שמסוגל לקחת 'כאוס חכם' ולהפוך אותו למערכת ארגונית שניתן לסמוך עליה".

עם זאת, בשטח התמונה עדיין רחוקה מלהיות סגורה. עדויות של מהנדסים בחברות הגדולות ובסטארט־אפים מצביעות על אימוץ של כלי AI, אך גם על חוסר ודאות לגבי המודל הסופי. בעוד שהפרודוקטיביות עולה, האופן שבו ייראה מקצוע התוכנה בעוד חמש או עשר שנים עדיין מתגבש. במיוחד נותרות פתוחות שאלות סביב הכשרת ג'וניורים, עומסי האחריות ומבנה הקריירה בעולם שבו אדם אחד יכול להחליף צוותים שלמים.

הבינה המלאכותית מאלצת את התעשייה לבחון מחדש הנחות יסוד לגבי מקצוע ההנדסה עצמו. לא מדובר בהיעלמות המהנדס, אלא בשינוי של תפקידו. המאבק על עתיד המקצוע כבר החל, וההגדרתו החדשה נכתבת בזמן אמת - על ידי הדור הבא של ההייטק.

עוד כתבות

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פירסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

ממחר: הרפתנים יעצרו את אספקת החלב למחלבות כמחאה על רפורמת סמוטריץ'

ארגון יצרני החלב הכריז על עצירת אספקת החלב למחלבות, דבר שעלול לשבש את אספקת החלב בכל הארץ כבר ממחר ● לטענת הארגון, הרפורמה בשוק החלב תביא לסגירת רפתות ותפגע בביטחון המזון ● סמוטריץ': "אזרחי ישראל לא יהיו בני-ערובה של מונופולים וקבוצות לחץ" ● מנהל אגף המשק בתנועת המושבים: "מתנצלים בפני הציבור על אי-הנוחות"

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גורמים איראניים: מוכנים להשעות את תוכנית הגרעין

בדרך למו"מ? באיראן רוצים להרגיע את המתיחות עם ארה"ב ● טראמפ: "הספינות הטובות ביותר בדרך לאיראן" ● דיווח: חמינאי העביר לפוטין הודעה חשאית - עשויים להסכים להעביר את האורניום המועשר לרוסיה ● לשכת רה"מ נגד סמל הוועדה לניהול עזה, הדומה לסמל הרשות הפלסטינית: "לא מקובל עלינו" ● עדכונים שוטפים

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

איך הסרט השנוי במחלוקת של מלניה טראמפ שבר שיא של עשור?

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

מפעל רב בריח באשקלון / צילום: יח''צ

תמורת 97 מיליון שקל: רב בריח מוכרת 30% מהמפעל באשקלון למגדל

רב בריח מוכרת את חלקה בקרקע המפעל למגדל בעסקת מכירה וחכירה בחזרה ● לאחר הרכישה, מגדל תחזיק לאחר הרכישה בבעלות המלאה במתחם, ורב בריח תשכור אותו ממנה לתקופה של כ-25 שנה

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהיחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

פרויקט רוח של זפירוס בפולין / צילום: מצגת החברה

איתות שמניות האנרגיה הגיעו לשיא? הקרן שנפרדת מהשקעותיה ברווח גדול

בשבועות האחרונים חתמה קרן תש"י על עסקאות למכירת החזקותיה במפעילת תחנות הכוח דליה ובחברת האנרגיה המתחדשת זפירוס ● הקרן של ירון קסטנבאום, הראל ועו"ד יהודה רווה גייסה עד היום מיליארדי שקלים מגופים מוסדיים ומניבה תשואה שנתית המוערכת בכ-15%

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי "את מי אתה סוחט היום"

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; נקסט ויז'ן קופצת בכ-4%

מדד ת"א 35 עולה בכ-1% ● הדיווחים על מו"מ אפשרי בין ארה"ב ואיראן הקלו על השווקים ברחבי העולם ● וול סטריט ננעלה בירוק, בעקבות נתוני מאקרו מעודדים והודעה של טראמפ על הסכם סחר עם הודו ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת, תנודתיות חדה במחירי המתכות היקרות ● וגם: מנהל ההשקעות שטוען - זהו הזמן לקנות מניות מיקרוסופט

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500