גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המיזוג של מאסק יפקיע את עתיד הבינה המלאכותית מידי ענקיות הטכנולוגיה?

החברות של אילון מאסק, SpaceX ו-xAI, צפויות להתמזג לחברת ענק אחת, שאף צפויה לצאת להנפקה במהלך השנה ● מדובר לא רק בעסקה חריגה, אלא ניסיון אסטרטגי להפוך את SpaceX מחברת חלל ותקשורת לשכבת התשתית שעליה תרוץ מהפכת הבינה המלאכותית

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong
אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

במבט ראשון, המיזוג בין SpaceX ל־xAI נראה כמו עוד מהלך חריג באימפריה העסקית של אילון מאסק, אבל עיון בפרטים שפורסמו ביממה האחרונה מצביע על כך שמדובר בצעד מחושב הרבה יותר: ניסיון למקם את SpaceX לא רק כחברת חלל ותקשורת, אלא כתשתית מרכזית בעידן הבינה המלאכותית.

אימפריית ה־X מתאחדת: האם זה המהלך שיזניק את SpaceX לשווי של 1.5 טריליון דולר?
אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI

העסקה, שלפי הדיווחים מעמידה את החברה המאוחדת בשווי מוצהר של כ־1.25 טריליון דולר, מחברת בין פעילות חלל מבוססת, בעלת תזרים והכנסות הולכים וגדלים, לבין סטארט־אפ בינה מלאכותית צעיר ושורף מזומנים. עוד לפי הדיווחים, המהלך מתבצע כהחלפת מניות ומשתלב בהיערכות להנפקה אפשרית כבר ב־2026.

אולם מעבר לשאלת השווי והעיתוי, המיזוג חושף אסטרטגיה רחבה יותר: תפיסה שלפיה שליטה בתשתיות מחשוב, אנרגיה וקישוריות תהפוך למקור היתרון התחרותי המרכזי של הכלכלה הדיגיטלית בעשור הקרוב.

שינוי הזהות של SpaceX

במשך יותר משני עשורים נתפסה SpaceX כחברת שיגור וכמי שמובילה מהפכה בתחום התקשורת הלוויינית, בעיקר באמצעות רשת סטארלינק. אלא שהמיזוג עם xAI מאותת על שאיפה להוסיף שכבה חדשה לפעילות: שכבת המחשוב.

לפי ניתוחים שפורסמו בעיתונות הכלכלית האמריקאית, מאסק מבקש למצב את SpaceX לא רק כמי שמעבירה מידע מנקודה לנקודה, אלא כמי שמפעילה את כוח החישוב עצמו - תפקיד שמילאו עד כה בעיקר ספקיות הענן הגדולות. ההיגיון הזה עולה גם מדבריו של מאסק עצמו, שטען כי הדרישה הגלובלית למחשוב עבור בינה מלאכותית חורגת מיכולתם של מרכזי נתונים קרקעיים.

החיבור ל־xAI מספק ל־SpaceX עוגן עסקי ברור להרחבת הפעילות הזו: xAI היא צרכן כבד של כוח חישוב, הנדרש לאימון ולהפעלה של מודלים גדולים בקנה־מידה הולך וגדל. במובן הזה, המיזוג אינו נועד לשפר את פעילות הליבה הקיימת של SpaceX, אלא להרחיב אותה לשוק חדש לחלוטין - עתיר־סיכון, אך כזה שמגלם פוטנציאל כלכלי אדיר, כך בין היתר לפי "וול סטריט ג'ורנל" ו"ברונס".

צוואר הבקבוק של מהפכת ה־AI - והניסיון לעקוף אותו

כיום, אחת המגבלות העיקריות של תעשיית הבינה המלאכותית אינה דווקא מחסור באלגוריתמים או בכישרון אנושי, אלא מגבלות של תשתיות: חשמל, קירור, קרקע וזמינות מרכזי נתונים. זהו צוואר בקבוק שמשותף לכל שחקני הענף - גם לחזקים שבהם.

מאסק, כך נראה, אינו מנסה לפתור את הבעיה בתוך המסגרת הקיימת, אלא לעקוף אותה. ביטוי מעשי לכך הוא הבקשה שהגישה SpaceX לרשויות בארה"ב לשיגור של עד מיליון לוויינים, שחלקם הוגדרו גם כמיועדים ל"מרכזי נתונים אורביטליים", כך בין היתר לפי בלומברג. מדובר בצעד רגולטורי חריג בהיקפו, שמעיד כי החזון אינו נשאר ברמת ההצהרה בלבד.

כאן נכנסת גם זווית ה"סנכרון" שעליה מאסק עמד במפורש: שילוב בין סטארלינק כתשתית קיימת; xAI כצרכן מרכזי של כוח חישוב; ו־Starship, רכב השיגור החדש של SpaceX, שמיועד לשאת כמויות חריגות של מטען ולשוב לשימוש חוזר, ככלי שאמור להפחית משמעותית את עלות שיגור ציוד כבד לחלל. לפי מאסק, בתוך שנתיים-שלוש, מחשוב בחלל עשוי להפוך לזול יותר ממחשוב על פני הקרקע - טענה שאפתנית, אך כזו שמניעה את האסטרטגיה כולה.

ברקע הדברים עומדת גם סוגיית צריכת החשמל: בשנים 2025-2026, יותר ויותר חברות בינה מלאכותית נתקלות בקשיים לקבל אישורים להקמת חוות שרתים חדשות, בשל עומס על רשתות חשמל עירוניות וחשש לפגיעה בתשתיות קיימות. בעיני משקיעים, החזון שמציג מאסק, של שימוש באנרגיה סולארית ישירה בחלל, ללא תלות ברשתות קרקעיות, נתפס לא רק כפתרון תשתיתי, אלא גם כטיעון סביבתי שעשוי להתיישב עם שיקולי ESG הולכים ומתחזקים בשוק ההון.

מפץ הטריליון: כך נבנה הנרטיב שמצדיק את השווי

השאלה שמרחפת מעל המיזוג אינה רק טכנולוגית, אלא כלכלית במובהק: כיצד חברה פרטית, שטרם הונפקה, מצליחה להצדיק שווי שמתקרב לזה של ענקיות טכנולוגיה ציבוריות כמו אלפאבית ומטא? לפי שלל ניתוחים, התשובה אינה נעוצה במספר השיגורים או בהיקף משתמשי סטארלינק, אלא במושג שכלכלנים מכנים "שליטה בשרשרת הערך המלאה".

הטיעון הראשון נוגע למשבר ההשקעות (Capex) של תעשיית הבינה המלאכותית. ענקיות הטכנולוגיה משקיעות מאות מיליארדי דולרים בהקמת מרכזי נתונים על פני הקרקע, תוך מאבק על רשתות חשמל עמוסות ועלויות קירור הולכות וגדלות.

לפי הניתוחים, החיבור בין SpaceX ל־xAI מציע למשקיעים תזה אלטרנטיבית: אפשרות לביזור חלק מעומסי המחשוב למסלול לווייני נמוך, שבו האנרגיה הסולארית זמינה באופן רציף, והקירור מתבצע בתנאים שונים לחלוטין. גם אם מדובר עדיין בחזון שטרם הוכח מסחרית, עצם קיומו מייצר בעיני השוק אופציה אסטרטגית ארוכת־טווח.

הטיעון השני נוגע להסבת מודל ההכנסות. עד כה, SpaceX נשענה בעיקר על חוזים ממשלתיים, שיגורים מסחריים ומכירת רוחב פס באמצעות סטארלינק. המיזוג עם xAI מאפשר לה, לפחות תאורטית, להתרחב למודל שמזכיר חברות תוכנה ותשתית: תשלום לפי צריכת מחשוב, שירותים מבוססי מנוי ושכבות ערך שמעל התשתית הפיזית.

עבור שוק ההון זהו שינוי מהותי, שכן מכפילי השווי של חברות תוכנה ותשתיות גבוהים משמעותית מאלה של חברות תעופה וחלל מסורתיות, כך בין היתר לפי אנליסטים בוול סטריט.

הטיעון השלישי, והעמוק יותר, נוגע לשליטה בשרשרת הערך. בניגוד לחברות טכנולוגיה שתלויות בשרשראות אספקה מורכבות ובגאו־פוליטיקה שברירית, היישות המאוחדת של מאסק שואפת לצמצם תלות בגורמים חיצוניים באמצעות שליטה בשיגור, בלוויינים, בתקשורת ובמחשוב עצמו. אנליסטים מתארים זאת כנכס אסטרטגי שזוכה ל"פרמיית יציבות" בשוק ההון בעידן של אי־ודאות גאו־פוליטית.

מאסק בונה אימפריה תשתיתית

המיזוג בין SpaceX ל־xAI משתלב בדפוס רחב שמאפיין את הדרך שבה מאסק מנהל את החברות שבשליטתו. לאורך השנים הוא נוטה לחבר בין פעילויות, להעביר משאבים ולטשטש גבולות תאגידיים כאשר הדבר משרת יעד אסטרטגי רחב. כך קרה בעבר עם מיזוג SolarCity לתוך טסלה, וכך גם בשנה האחרונה עם חיבור X ו־xAI.

בהקשר הזה - כך לפי מגזין ההשקעות האמריקאי "ברונס" - המהלך הוא ניסיון להפוך את SpaceX מחברת תובלה לחברת תשתית ואף ל"חברת החשמל והמחשוב של המאה ה־21".

עבור המשקיעים, המיזוג מפשט את הנרטיב לקראת ההנפקה הצפויה: במקום להשקיע בחברת טילים עם פרויקטים עתירי־הון וסיכון, הם מתבקשים להשקיע בתשתית מחשוב עתידית, שפועלת בשוק עם ביקוש מבני הולך וגדל.

עם זאת, ככל שהחברה המאוחדת מתקרבת להנפקה אפשרית ב־2026, כך גוברת גם תשומת־הלב הרגולטורית. רגולטורים בארה"ב עשויים להתקשות להתייחס ל־SpaceX רק כחברת חלל חדשנית, נוכח השילוב בין תשתית תקשורת גלובלית, יכולות מחשוב ופעילות בינה מלאכותית.

במובן הזה, האתגר הבא של מאסק עשוי להיות פחות טכנולוגי ויותר מוסדי: לא היכולת לבנות תשתיות בקנה־מידה חסר תקדים, אלא היכולת לשכנע שהמבנה שהוא יוצר אינו חורג מהמסגרות הרגולטוריות הקיימות, וזהו ויכוח שצפוי ללוות את החברה המאוחדת הרבה מעבר ליום ההנפקה.

עוד כתבות

המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך שתומך בהתחזקות השקל ומסמן - השיא כנראה עוד לפניו

החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למטבע חוץ צומצמה בהדרגה, עד שהגיעה לפחות מ-20% - רמות שפל שלא נראו מאז סוף 2022 ● בכך הם מצטרפים לגורמים המקומיים והגלובליים התומכים בהתחזקות השקל ● איך הם עשו זאת, ואילו גופים צמצמו את החשיפה בצורה חדה במיוחד?

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

תל אביב / צילום: Shutterstock

112 עמודי התנגדויות: מהנדס העיר ת"א הצטרף לדרישה לשינויים בתוכנית המתאר

תוכנית המתאר של תל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות, והשבוע תדון הוועדה המקומית ברשימה ארוכה של שינויים שמבקש מהנדס העיר ● במרכזן: ביטול קביעת היקף זכויות הבנייה לפי גודל המגרש והפחתת עצימות הבנייה בצפון העיר

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי לכנסת ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

המשטר האיראני הוזהר: תקיפה אמריקאית תזעזע את השלטון

גורם רשמי באיראן: "אין אופטימיות שהמו"מ יהיה פורה" ● צה"ל תקף מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● בישראל מעריכים: טראמפ יממש את האיומים, ה"נעלם" שנותר במשוואה - היקף התקיפה • איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכירים ישראלים מעריכים: ארה"ב תבחר בפעולה צבאית באיראן

בצל הדריכות לתקיפה באיראן, וויטקוף יגיע לפגישה עם נתניהו ● גורמים איראניים: מוכנים להשעות את תוכנית הגרעין ● דיווח: חמינאי העביר לפוטין הודעה חשאית - עשויים להסכים להעביר את האורניום המועשר לרוסיה ● מועצת אוקטובר הכריזה על הפגנת ענק במוצ"ש למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית ● לשכת רה"מ נגד סמל הוועדה לניהול עזה, הדומה לסמל הרשות הפלסטינית: "לא מקובל עלינו" ● עדכונים שוטפים

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד התנהלות האוצר: “הליך החקיקה פוגע בכנסת”

בדיון בפיצולי החוקים מחוק ההסדרים, עו”ד שגית אפק טענה כי הליך החקיקה פוגע ביכולת הכנסת לפקח על הרפורמות, וקראה לצמצום דרמטי של היקף החוק ● באוצר טוענים: זהו ה"ניו נורמל" של התקציב שאחרי המלחמה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסות יפן ודרום קוריאה זינקו בחדות

הדאקס קופץ בכ-0.7% ● מדד הניקיי זינק בכ-4%, הקוספי המריא בקרוב ל-7% ● הדיווחים על מו"מ אפשרי בין ארה"ב ואיראן הקלו על השווקים ברחבי העולם ● מניית פלנטיר מזנקת במסחר המוקדם בכ-10% בעקבות הדוחות ● וול סטריט ננעלה בירוק בעקבות נתוני מאקרו מעודדים והודעה של טראמפ על הסכם סחר עם הודו ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת, תנודתיות חדה במחירי המתכות היקרות

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

חוק ההסדרים: האוצר נלחם על שדה התעופה החדש ומתריע מפני זינוק במחירי הטיסות

יועמ"שית הכנסת המליצה אתמול לפצל מחוק ההסדרים את מרבית הרפורמות שביקשו להעביר באוצר, ובהן בין היתר התוכנית להקמת שדה תעופה משלים בשיתוף המגזר הפרטי ● כעת, באגף התקציבים מתריעים מפני "משבר תעופה חמור" בישראל אם עמדת הייעוץ המשפטי תתקבל

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

מפעל עדשות חניתה / צילום: איל יצהר

התביעה נגד קרן ההשקעות חשפה: ממשלת סין אוסרת על השקעות בישראל

קיבוץ חניתה, שמכר ב-2021 את השליטה בחברת העדשות הרפואיות שלו לקרן הסינית Ballet Vision, דורש כי הקרן תממש את האופציה המחייבת אותה לרכוש מהקיבוץ את יתרת החזקותיו בחברה ● תגובת הקרן גילתה כי בסין אוסרים עליה להשקיע בחברה ישראלית

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

מגדלי YOO בתל אביב / צילום: Shutterstock

דוח מומחה: הסרת קיר מגן בדירה באחד ממגדלי YOO מסכנת אותו

דוח מומחה, שהוגש במסגרת סכסוך משפטי סביב עסקה שבוטלה באחד ממגדלי YOO בת"א, קובע כי במגדל בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר ● עפ"י הדוח, השיפוץ גרם לפגיעה בקונסטרוקציית המבנה, והדבר מגדיל את הסיכון להרס המבנה או לחלקים ממנו

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026