אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong
במבט ראשון, המיזוג בין SpaceX ל־xAI נראה כעוד מהלך חריג של אילון מאסק. עיון בפרטים מצביע על אסטרטגיה מחושבת: ניסיון למצב את SpaceX לא רק כחברת חלל, אלא כתשתית המחשוב המרכזית של עידן הבינה המלאכותית. העסקה, שמעמידה את הישות על שווי מוצהר של כ־1.25 טריליון דולר, מחברת בין פעילות חלל רווחית לבין סטארט־אפ AI. המהלך, המתבצע בדרך של החלפת מניות, מהווה שלב קריטי בהכנה להנפקה ראשונית לציבור המתוכננת ל־2026, ואולי אף לפני.
● אימפריית ה־X מתאחדת: האם זה המהלך שיזניק את SpaceX לשווי של 1.5 טריליון דולר?
● אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI
פרובוקציות, רגולציה וטריליונים
פריצת הענק של הבינה המלאכותית יצרה תור של הנפקות ענק פוטנציאליות, בהן OpenAI ו־Anthropic. אלא שלפי הוול סטריט ג'ורנל, מאסק להוט להקדים את מתחרותיו ולהביא את SpaceX לשוק הציבורי כבר ביולי הקרוב. מדובר במבחן משמעותי למערכת היחסים הסוערת של מאסק עם וול סטריט. בעוד שטסלה נסחרת בנאסד"ק מאז 2010, את טוויטר (כיום X) הוא רכש ומחק מהמסחר ב־2022 בעסקה רוויית תהפוכות משפטיות, שגררה תביעה מתמשכת מצד רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בטענה להפרת חוקי דיווח.
גם בגזרת טסלה, הנרטיב מורכב. המניה אמנם הניבה למשקיעים לאורך השנים, אך היא מתאפיינת בתנודתיות גבוהה ורשמה ביצועי חסר לעומת המדדים המובילים השנה. למרות זאת, לאחרונה אישרו בעלי המניות את חבילת התגמולים הגדולה בתולדות וול סטריט - שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות תוך עשור - חרף התנגדות מצד גופים מוסדיים. האישור התקבל על רקע הצהרת הדירקטוריון כי מאסק הוא "מנהיג בלתי ניתן להחלפה", הגדרה שמלווה גם את הציפיות סביב הנפקת SpaceX: הימור על איש חזון, אל מול היסטוריה של פרובוקציות ומאבקים רגולטוריים.
ברקע זה, נציגי משרד התובע הראשי בצרפת פשטו השבוע על משרדי X , כחלק מחקירה ראשונית של מגוון עבירות לכאורה, כולל הפצת תמונות של התעללות מינית בילדים וזיופים עמוקים. משרד התובע הודיע כי מאסק ומנכ"לית X לשעבר, לינדה יאקרינו, זומנו להופיע בדיונים ב־20 באפריל כחלק מהחקירה.
כך נבנה הנרטיב שמצדיק את השווי
השאלה כאן כלכלית: כיצד חברה פרטית שטרם הונפקה מצדיקה שווי שוק המתקרב לזה של ענקיות טכנולוגיה ציבוריות דוגמת מטא? הטיעון הראשון נוגע למשבר ההשקעות ההוניות (Capex) בתעשיית ה־AI. ענקיות הטכנולוגיה משקיעות כיום מאות מיליארדי דולרים במרכזי נתונים קרקעיים, תוך שהן מתמודדות עם רשתות חשמל עמוסות ועלויות קירור מאמירות. לפי הניתוחים, החיבור בין SpaceX ל־xAI מציע למשקיעים אלטרנטיבה: ביזור עומסי המחשוב למסלול לווייני, בו האנרגיה הסולארית זמינה באופן רציף והקירור מתבצע בתנאים טבעיים לחלוטין.
הטיעון השני נוגע לטרנספורמציה של מודל ההכנסות. עד כה, נשענה SpaceX על חוזים ממשלתיים, שיגורים מסחריים ומכירת רוחב פס. המיזוג עם xAI מאפשר לה להתרחב למודל של חברת תוכנה ותשתית: הכנסות לפי צריכת מחשוב ושירותים מבוססי מנוי. מדובר בשינוי דרמטי, שכן מכפילי השווי של חברות תוכנה גבוהים משמעותית מאלה של חברות תעופה וחלל מסורתיות.
הטיעון השלישי מתמקד בשליטה בשרשרת הערך. בניגוד למתחרות התלויות בשרשראות אספקה מורכבות, הישות המאוחדת של מאסק שואפת לשליטה מלאה בשיגור, בלוויינים, בתקשורת ובמחשוב. אנליסטים מגדירים זאת כנכס אסטרטגי הזוכה ל"פרמיית יציבות" בעידן של אי־ודאות גיאופוליטית.
"חברת החשמל של המאה ה־21"
המיזוג משתלב בדפוס המוכר של מאסק: טשטוש גבולות תאגידיים וניוד משאבים בין חברות לטובת יעד רחב. כך פעל בעבר עם מיזוג SolarCity לטסלה. לפי מגזין ברונס, המהלך מסמן את הניסיון להפוך את SpaceX מחברת תובלה וחומרה ל"חברת התשתית, החשמל והמחשוב של המאה ה־21". עבור המשקיעים, המיזוג מפשט את הנרטיב לקראת ההנפקה: במקום השקעה בחברת טילים בעלת סיכון, הם קונים נתח בתשתית מחשוב עתידית.
ככל שמועד ההנפקה הצפוי ב־2026 מתקרב, כך גוברת גם תשומת הלב הרגולטורית. נוכח השילוב בין תשתית תקשורת גלובלית, יכולות מחשוב ופעילות AI, הרגולטורים בארה"ב יתקשו להמשיך ולהגדיר את SpaceX כחברת חלל בלבד. במובן זה, האתגר הבא של מאסק הינו מוסדי: היכולת לשכנע שהמבנה התאגידי החדש אינו חורג מהמסגרות הרגולטוריות. זהו עימות משפטי שצפוי ללוות אותו הרבה מעבר ליום המסחר הראשון בבורסה.