מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית
חלק מרשתות השיווק מגבילות היום (ג') את רכישת החלב בעקבות שביתת הרפתנים, שמסרבים (לפחות היום) להעביר חלב גולמי לעיבוד במחלבות, כ"צעד הרתעתי" במסגרת המחאה נגד הרפורמה בענף החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנועדה לפתוח את השוק מעט יותר במקום התכנון הריכוזי המקובל היום. עד כמה זה ישפיע, ומה צפוי הלאה? גלובס עושה סדר.
● הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?
● פיצוי של מיליוני שקלים: האוצר מציע לרפתנים לפדות מכסות חלב
מי מגביל את מכירת החלב?
כדי להימנע ממחסור בחלב על המדפים, מספר רשתות שיווק (בעיקר הקטנות יותר) מגבילות את מכירת החלב הניגר. ההגבלה הנפוצה ביותר היא עד 2 ליטר ללקוח, וזאת ברשתות מחסני השוק, קרפור, קשת טעמים, וולט מרקט וטיב טעם. בנוסף, יוחננוף מציבים מגבלה של 4 ליטר, וב-AM:PM המגבלה היא ליטר אחד ללקוח בלבד. מהצד השני, רשתות אחרות לא מטילות שום מגבלה: רמי לוי, שופרסל, ויקטורי וסופר יודה.
ככלל, ניתן לראות שהרשתות הגדולות יותר לא מגבילות רכישה, זאת כנראה בשל עודפים שהן מצליחות לשמור במחסנים - לעומת הרשתות הקטנות יותר שככלל מעדיפות להימנע כרגע מקנייה נרחבת מדי של חלב.
יוסי שלו, סמנכ"ל הסחר ושיווק של טיב טעם, מסר: "כרגע יש חלב בסניפים הרשת, אבל ערכתי שיחות, וצפוי מחסור בחלב. אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו מזמינים, ולכן הוריתי להגביל את המכירה למספר יחידות. החלב כבר חסר, אבל יהיה במצב דרסטי מחר. קוטג' וגבינות רכות לא יהיו מחר. יש מצב שיהיה מחסור חריף במוצר בסיסי".
ממה נובע המחסור?
כרגע נראה כי המחסורים נובעים בעיקר מחשש של הצרכנים ממחסור. החלב הגולמי שלא מגיע היום למחלבות עובר עיבוד לכדי מוצרי חלב רק במהלך היום, ויוצא בהמשך לרשתות השיווק.
במחלבת רמת הגולן אומרים כי המשלוחים שייצאו היום כבר יהיו חסרים, בייחוד במוצרי חלב שלוקח זמן קצר לעבד אותם, כמו חלב ניגר למיניו. אך בגבינות, שלוקח כמה ימים לעבד אותן לפני שהן נשלחות לרשתות השיווק, דווקא ייקח יותר זמן עד שיראו השפעה.
במחלבות אחרות בוחרים שלא להגיב, אך נראה כי לפחות חלקן לפי שעה ממשיכות כרגיל. בהנחה שהשביתה תימשך רק היום, המצב כנראה יחזור לשגרה (שגם כוללת מחסורי חלב עיתיים) במהירות.
מה צפוי הלאה?
בשלב זה, השבתת אספקת החלב הגולמי למחלבות, שיוזם ארגון יצרני החלב, צפויה להימשך היום, ולגבי ההמשך עוד לא ברור.
על-פי יוני דמרי, מנהל אגף המשק בתנועת המושבים ורפתן ממושב גילת, מחר (ד') אספקת החלב צפויה להימשך, ומדובר בשלב הזה ב"צעד הרתעתי" בלבד.
שר האוצר סמוטריץ' אמר אתמול (ב') בכנסת כי אם אספקת החלב תיעצר, הוא יפתח מיידית את כל המכסים על כל סוגי מוצרי החלב. בנוסף הוא כתב כי "הרעיון התורן ההזוי הזה - שאני מבטיח שלא שילמתי עליו - מסביר מצוין למה חייבים רפורמה".
כרגע, הרפורמה בשוק החלב עברה לוועדה ייעודית בראשות ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית. אם היא תתקדם, ארגוני הרפתנים כנראה ישקלו חזרה לצעד הזה, אך עדיין מוקדם מכדי לדעת מה הם יחליטו.
מהי הרפורמה של סמוטריץ' שמעוררת את ההתנגדות?
משק החלב הישראלי מתנהל במודל ריכוזי ומפוקח: משרד החקלאות, בשיתוף מועצת החלב, קובעים מכסות ייצור שנתיות ליצרנים. הגבלה זו, האוסרת ייצור מעבר למכסה, מביאה לצמצום ההיצע ובפועל מעלה את מחיר החלב הגולמי. החלב נמכר למחלבות ב"מחיר מטרה" מפוקח, שנועד להבטיח את רווחיותן ולהגן עליהן כלכלית.
בעוד באיחוד האירופי מחיר החלב הגולמי הממוצע עומד על כחצי אירו (1.8 שקלים) לליטר, בישראל הוא עומד על-פי מועצת החלב על כ-2.4 שקלים לליטר - כלומר, שליש יותר מבאירופה. מנגד, מוצרי החלב ה"בסיסיים" נתונים לפיקוח מחירים קמעונאי, עם מחיר מקסימום שנועד למנוע התייקרות יתר לצרכן.
האפקט שנוצר הוא שההפרש הקטן בין המחירים המפוקחים ליצרן ולצרכן גורם להיווצרות מחסורים תקופתיים עם כל תנודה משמעותית בביקוש או בהיצע המקומי - כדוגמת חגי תשרי.
במוצרים שאינם מפוקחים, העלויות הגבוהות מגולגלות לצרכנים באופן מובהק עוד יותר. על-פי נתוני האוצר, קיים פער של 48% במחיר מוצרי החלב בישראל בהשוואה לממוצע ה-OECD.
כעת, סמוטריץ' ואנשי משרדו מקדמים תוכנית לשינוי מבני עמוק בענף החלב, בהשראת המודל שאומץ באיחוד האירופי ב-2015. במסגרת התוכנית, המדינה תפדה את מכסות הייצור של הרפתנים הפחות יעילים בשוק ותאפשר להם לצאת מהענף תמורת פיצוי הולם - מהלך שצפוי להקל על רבים מהם, מבוגרים, לפרוש לפנסיה. פיצויים אלה יעמדו על מיליארד שקל, כלומר מיליוני שקלים רבים לכל רפתן רק על מכירת מכסות החלב לשליש מהיקף הייצור.
מי שיישאר בשוק יקבל "מחיר הגנה" נמוך יותר מ"מחיר המטרה" היום, אך גבוה יותר ממחיר השוק. רפתות חדשות שיוקמו, או הרחבה של הייצור של הרפתות הקיימות, ימכרו את החלב במחיר זול יותר - מה שלטענת האוצר יקל על המחסורים ויוריד את המחיר לצרכן.