היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
הכנסת החלה לדון היום (ג') בפיצולי החוקים מחוק ההסדרים, וכמדי תקציב, גם הפעם הדיון בוועדת הכנסת הפך למהומה. אלא שהפעם מעורבות חברי הכנסת בה הייתה שולית - כאשר מצד אחד היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, תקפה את התנהלות משרד האוצר, ומן הצד השני עמדו נציגי האוצר: סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי־בונה, ויועמ"ש המשרד, דודי קופל. אפיק אף קראה לשנות את נהלי הכנסת כך שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק, בעקבות החוק הגדול שהונח הפעם.
● חוק ההסדרים: האוצר נלחם על שדה התעופה החדש ומתריע מפני זינוק במחירי הטיסות
● המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר
"ברור שהליך החקיקה הפך לכזה שפוגע בכנסת וביכולת של חברי הכנסת להשתתף באופן מעשי וראוי בהליך החקיקה", אמרה אפיק, בהתייחסה לחוק שהחל בשנת 1985, אז נאלצה הממשלה להתמודד עם אינפלציה דוהרת. "החוק התחיל עם 16 תקנות, ופה אנחנו, לדעתי, על מאות סעיפים שהכנסת נדרשת לחוקק ב־420 עמודים. בשנת 2005 החליטה הכנסת על קביעת נוהל בנושא, ובמקום שכל החוקים יגיעו לוועדת הכספים, ועדת הכנסת מפזרת אותם לוועדות המוסמכות לדון בהם.
"אבל מה שקרה הוא שמשרד האוצר והממשלה ראו שכאשר הכנסת מפצלת את החוק למספר ועדות, אפשר במקום רפורמה אחת להביא חמש. הפסקתי כבר לספור, וכשוועדת הכספים צריכה גם להעביר את חוק התקציב - כל זה קורה ב־60 ימים ברוטו, כשבפועל מדובר ב־20-30 ימים, שבהם הקשר של 80%-90% מהסעיפים קלוש".
לכן, לדבריה, יש לבחון מחדש את הנוהל שגובש, ולשקול חזרה לוועדה אחת, כך שהחוק ייאלץ לעבור התאמה רק למה שהיא תוכל להעביר בימים המוקצים לכך בחוק.
עוד הדגישה אפיק כי הכנסת נדרשת לדאוג פעמיים לפיצול חוקים מחוק ההסדרים: פעם אחת על־ידי יו"ר הכנסת, ופעם שנייה על־ידי ועדת הכנסת. הפעם, יו"ר הכנסת החליט שלא לקבל החלטה על פיצולים כלל.
"התקציב מהווה את 'הניו נורמל'"
עו"ד אפיק מתחה ביקורת על הנוהג להעביר רפורמות לוועדה שאינה הוועדה המתאימה לכך, כדי למנוע פיקוח ושינויים בחוק על־ידי ועדה אם ידוע שהרכבה עוין להצעה. נזכיר כי באוצר שוקלים להעביר את הרפורמה בחלב לוועדה שאינה ועדת הכלכלה.
מנגד, תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים, הדגישה כי התקציב שמועבר השנה מהווה את ה"ניו נורמל" - לאחר שנים של גירעון נמוך, מיסוי נמוך, הוצאה ביטחונית מגודרת ויחס חוב־תוצר נמוך, לשנים שאחרי המלחמה, שבהן יחס החוב־תוצר גבוה, תשלומי הריבית על החוב עלו, וגם יחס החוב־תוצר קפץ. לכן, לדבריה, יש לאמץ בחוק ההסדרים רפורמות שיתמכו במעבר הזה.
לוי־בונה הסבירה כי כמו בכל תקציב מדינה, גם הפעם מוקצים 60 ימים להעברת התקציב, אלא שאז עו"ד אפיק נכנסה לדבריה וטענה כי בעבר ניתנו גם 150 ימים. בין השתיים התפתח ויכוח גם ביחס להיקף הרפורמות שנכללו, כשלוי־בונה הדגישה כי מדובר ב־420 עמודים, לאחר שבמשך השנים נוספו דברי הסבר רבים, ולכן, לדבריה, אין למספר העמודים קשר להיקף הרפורמות.
חברי הכנסת מהאופוזיציה תקפו את דבריה של לוי־בונה, על רקע העובדה שהתקציב הקרוב כולל גם כספים קואליציוניים בהיקף של כ־5 מיליארד שקל, וכן על כך שהאוצר לא עמד על סגירת משרדי ממשלה מיותרים.