מבקר המדינה: זו העיר עם הכי הרבה תלונות מוצדקות על ארנונה

טבריה מדורגת במקום הראשון בכמות התלונות על גביית ארנונה ל־100 אלף תושבים, ובמקום השני בשיעור התלונות המוצדקות - כך עולה מדוח מבקר המדינה, המתפרסם כעת ועוסק בתלונות הציבור בנושא גביית הארנונה ברשויות המקומיות.

● הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?
● יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"|ראיון

על פי הדוח, שפורסם במסגרת תפקידו של מבקר המדינה כנציב תלונות הציבור, התקבלו 937 תלונות על כשלים ובעיות בגביית הארנונה ברשויות המקומיות במהלך תקופת הדוח, שנמשכה מינואר 2023 ועד נובמבר 2025. מתוכן, כ־40% נמצאו מוצדקות. בסך הכול הושבו למתלוננים 376,508 שקל על ידי הרשויות המקומיות.

בפילוח לפי ערים, טבריה מובילה עם 64.2 תלונות ל־100 אלף תושבים. אחריה חריש עם 60.5, בית שמש עם 45.6, נתיבות עם 41.9 ולוד עם 40.7. ערים אלה בולטות לא רק במספר התלונות, אלא גם בשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות וטופלו: חריש עם 60%, טבריה עם 58%, ירושלים עם 51%, באר שבע עם 47%, ולוד עם 42% מהתלונות על ארנונה שנמצאו מוצדקות. מבין מחוזות המדינה, מחוז ירושלים נמצא בראש, אחריו יהודה ושומרון, ולאחר מכן מחוז חיפה.

הנושא המרכזי שעליו נסבו התלונות היה הנחות ופטורים מארנונה, שהיוו 41.8% מכלל הפניות. מדובר בהנחות שהמדינה מטילה את חובת יישומן על הרשויות המקומיות, אף שהן נקבעות ברמה הארצית. בין היתר מדובר בהנחות למשפחות מרובות ילדים בעלות הכנסה נמוכה, אזרחים ותיקים, נכים מסוגים שונים, חיילים ונפגעי פעולות איבה. גם נכסים מסוימים, כגון דירות ריקות ושטחים חקלאיים בשנת שמיטה, זכאים להנחה בארנונה. חלק מההנחות ניתנות באופן אוטומטי, ואחרות מחייבות הגשת בקשה. מתוך תלונות אלה, 41.6% נמצאו מוצדקות.

הליקויים שהציג המבקר

בדוח מובאות גם דוגמאות קונקרטיות לפניות שטופלו. כך למשל, בעיר לוד הוגדל שטחו של נכס מסוים - ובהתאם גם סכום הארנונה שנגבה - ללא הודעה לבעליו. בפנייתם לעירייה נמסר להם כי ההגדלה מוצדקת. רק שנה וחצי לאחר מכן שינתה העירייה את עמדתה והקטינה מחדש את שטח הדירה, אך ללא השבת ההפרשים שנגבו. בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור, הוחזר למתלוננים מלוא הסכום שנגבה שלא כדין במשך אותה תקופה.

במקרה נוסף מאשקלון, תושבת העיר פנתה בבקשה להנחה בארנונה עבור בנה, שפיתח קשיים נפשיים בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר והוכר בנובמבר 2024 כנכה. עיריית אשקלון טענה תחילה כי לא ניתן להעניק הנחה בדיעבד בגין נכות. לאחר התערבות הנציבות הודתה העירייה כי תשובתה הייתה שגויה, אך ציינה כי הבן אינו זכאי לגמלת נפגעי פעולות איבה מאחר שאינו מחזיק בנכס. עם זאת, הובהר כי האם עצמה זכאית להנחה של 33% בארנונה בשל היותה אם לבן נכה.

מקרה אחר מירושלים עסק בתושב שהיה זכאי להנחה של 70% בארנונה בשל הכנסתו הנמוכה. עיריית ירושלים כללה בחישוב הכנסתו גם פיצויי קורונה שקיבל כעצמאי, אף שעל פי החוק פיצויים מסוג זה אינם נחשבים כהכנסה לצורך קביעת זכאויות. בעקבות הטיפול בתלונה, עודכנה ההנחה ל־90%, ובנוסף אותרו 849 בקשות דומות של עצמאים, שיכולים כעת לקבל את מלוא ההנחה שלה הם זכאים על פי דין.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, אמר עם פרסום הדוח כי "לצד פעילות הרשויות המקומיות לגביית ארנונה, עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם בכל הנוגע למתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך. זוהי חובתן כלפי תושביהן. השנתיים האחרונות מאז טבח שמחת תורה ב־7 באוקטובר 2023 היו מאתגרות במיוחד, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית. במציאות זו, לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים בניגוד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. על שר הפנים וראשי הרשויות לפעול לתיקון הליקויים".