חנוך מילביצקי, הליכוד. "שמונה אפס אפס", קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת
אחד המתנגדים לרפורמה במשק החלב הוא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי. לטענתו, ייתכן כי פתיחת השוק תביא דווקא לעליית מחירים - כמו שקרה, לשיטתו, בשוק החמאה: "הורידו את המכסים על חמאות מחו"ל. אז בהתחלה אכן היו כמה חודשים שהיה יותר זול, אבל אז אחר-כך המחיר התחיל לעלות". האם זה תיאור מדויק של המציאות?
● הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?
● לא 3 שניות: תוך כמה זמן החיידקים מגיעים לאוכל שנפל?
נחזור להשתלשלות העניינים. עד ל-2021 מחירי החמאה בישראל היו מפוקחים. במקביל, הוטל גם מכס משמעותי (עד 140%) על יבוא חמאה, מה שהפך את היבוא שלה ללא אטרקטיבי. ב-2016 החלה הממשלה לפתוח מכסות ליבוא ללא מכס (עד כ-20% מהשוק).
בתחילת 2020 בוטל המכס על יבוא חמאה באופן גורף, ולא היה עוד צורך במכסות. במקביל, היבוא אכן גדל משמעותית. במהלך התקופה הזאת, עד סוף 2021, אפשר גם להבחין בירידה במחירי החמאה המיובאת, שהתקרבו מאוד למחירים של החמאה המקומית (ראו תרשים). גם המחיר הממוצע של החמאה (המקומית והמיובאת) ירד.
ואז, בנובמבר 2021, בוטל הפיקוח על מחירי החמאה. מאותו רגע המחירים אכן עלו בחדות, כשבמקביל נרשמה התייקרות משמעותית במחירים העולמיים. לפי נתוני משרד החקלאות, מאז שירד המכס על היבוא, מחיר החמאה המיובאת לצרכן עלה בכ-74%, בעוד שמחיר החמאה המקומית עלה ב-23%.
משרד החקלאות טען בפנינו בעבר כי עליית המחירים הושפעה משני גורמים עיקריים: ראשית, בעקבות הפתיחה ליבוא, החמאה המיובאת הפכה לחלק משמעותי בצריכה הישראלית. שנית, הסרת הפיקוח אפשרה למחיר החמאה המיובאת לעלות יחד עם המגמה העולמית.
מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, נמסר: "יבוא הוא חיובי, יבוא דורסני הוא רע. הרפורמה... תביא ליבוא שיחסל את השחקנים הקטנים והבינוניים וישאיר רק את הגדולים".
השורה התחתונה: דברי מילביצקי לא מדויקים. בסמוך להגברת יבוא החמאה, המחירים הוזלו - והם זינקו רק כשנה וחצי לאחר מכן, במקביל להסרת הפיקוח עליו ולעליית המחיר בעולם.
תחקיר: עדין קליין