כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock
ניתוח נתונים של מאות אלפי עובדים ממאות ארגונים בסקטורים מציג תמונה רחבה של דפוסי ניצול ימי המחלה בשוק העבודה בישראל בשנת 2025, ומפריך תפיסות רווחות בנוגע לשימוש בהם. הניתוח, שהשווה בין קבוצות עובדים על פי מגדר, סקטור, רמות שכר ועונות השנה, נועד לזהות מגמות מרכזיות בשוק העבודה ולבחון את הקשר בין מאפייני תעסוקה לבין דפוסי היעדרות בפועל.
● דור ה-Z לא יבלה בפקק: השיעור שצריך ללמוד מהמהלך של Wix
● אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI
במסגרת הניתוח חושבו מדדים סטטיסטיים של שונות וסטיית תקן, שנועדו להעריך את פיזור הנתונים ולהצביע על מגמות או חריגות בין קבוצות עובדים שונות. "הנתונים שלפנינו מציירים תמונה מורכבת הרבה יותר מהתפיסות הרווחות בשוק העבודה הישראלי", אומר פרופסור אסף אברהמי, מנכ"ל חילן VALUE. "אנחנו רואים שדפוסי ניצול ימי המחלה אינם משקפים העדר מחויבות, אלא בעיקר את אופי התפקיד ורמת הגמישות התעסוקתית. לדוגמה, העובדה שדור Z, הצעיר ביותר, מציג את הניצול הנמוך ביותר של ימי מחלה, בניגוד למה שניתן היה לצפות, והעובדה שבחודשים עם ריבוי חגים הדיווחים דווקא יורדים - מפריכות את המיתוסים על 'הארכת סופי שבוע' שיש למנהלים רבים.
"מה שבולט במיוחד במחקר הנוכחי הוא הקשר הישיר בין גמישות תעסוקתית לבין נוכחות. ככל שעובדים יכולים לעבוד יותר מהבית, הם פחות נעדרים, אך חשוב להבין שזה לא בהכרח דבר חיובי. תופעת 'הנוכחות החולנית', כלומר עבודה במצב בריאותי לא אופטימלי, עלולה להשפיע לטווח ארוך על תפוקה ועל בריאות העובדים. הממצאים צריכים לעורר שיחה מעמיקה על תרבות ארגונית בריאה שמאזנת בין גמישות לדאגה אמיתית לרווחת עובדים".
אנחנו מציגים כאן את התובנות המרכזיות שעלות מהמחקר.
1 שליש מהעובדים לא לקחו ימי מחלה
מה הנתונים מראים? שליש מהעובדים לא דיווחו על מחלה בכל 2025 וממוצע ימי המחלה לעובד עמד על 7.6 ימים בשנה.
איך ישראל ביחס לעולם? לפי נתוני OECD, ממוצע ימי המחלה במדינות הארגון נע בין 3־5 ימים בשנה, ובמדינות מסוימות הוא מגיע לטווח של 15־20 ימים. מיקומה של ישראל מצביע על רמת ניצול בינונית ביחס למדינות אחרות, ואינו חורג מהמקובל בזירה הבינלאומית.
2 ככל שמתקרבים לסופ"ש, דיווחי המחלה עולים
מספר דיווחי המחלה נמוך יחסית בתחילת השבוע, והוא עולה בהדרגה ככל שמתקרבים לסופו. עוד נמצא שדווקא בימים שלפני ואחרי חגים, ממוצע דיווחי המחלה נמוך בכ־15.5% בהשוואה לימי חול.
למה זה קורה? התפיסה הרווחת שלפיה יום המחלה השכיח הוא ראשון היא שגויה. עובדים לא מאריכים את סוף השבוע באמצעות דיווחי מחלה בשל "קושי לחזור לעבודה" לאחר סופי שבוע וחגים. ולא פחות חשוב: ממצאי הניתוח מראים שעובדים חוזרים לעבודה לאחר ימי אי־עבודה כשהם רעננים יותר ובעלי יכולת גבוהה יותר להתמודד עם שבוע העבודה החדש.
3 עובדים ללא ילדים מנצלים יותר ימי מחלה
עובדים נשואים ונשואות, כמו גם אלמנים ואלמנות, מדווחים בממוצע על מספר גבוה יותר של ימי מחלה, בעוד שרווקים ורווקות מדווחים על פחות ימי מחלה. והפתעה: בכל הסטטוסים המשפחתיים, עובדים ללא ילדים קטנים מנצלים יותר ימי מחלה מאשר עובדים עם ילדים באותו סטטוס. החריג הבולט הוא רווקות עם ילדים קטנים, שניצלו ימי מחלה בשיעור גבוה ב־28%.
מה המשמעות? אחריות הורית אינה גורם מרכזי לעלייה בניצול ימי מחלה, וייתכן שמחויבויות משפחתיות דווקא מחזקות דפוסי נוכחות והתמדה בעבודה, גם במצבים של מחלה קלה.
4 במגזר הציבורי ובבנקים נעדרים הכי הרבה
הסקטורים עם ממוצע ימי המחלה הגבוה ביותר הם הממשלה והשלטון המקומי, בתי אבות והמערכת הבנקאית, המאופיינים בממשק יומיומי עם קהל רחב, בעבודה פרונטלית מתמשכת ובאפשרות מוגבלת לעבודה היברידית או מרחוק.
מה המשמעות? מאפייני העבודה בסקטורים הללו עשויים להגביר חשיפה לתחלואה ולצמצם את היכולת להמשיך בעבודה במצבי מחלה קלה, ובכך להוביל להיעדרויות בפועל. בנוסף, ייתכן שבמגזרים אלו קיימת מודעות גבוהה יותר לזכויות עובדים ותרבות ארגונית המעודדת מימוש מלא של זכויות סוציאליות, לרבות ניצול ימי מחלה. לעומת זאת, סקטורים שבהם קיימת גמישות תעסוקתית גבוהה יותר מאפשרת לעובדים להימנע מהיעדרות מלאה גם כאשר מצבם הבריאותי אינו מיטבי, ובכך מפחיתה את ניצול ימי המחלה.
5 עובדים בתפקידי ביניים נעדרים יותר
הקשר בין רמות שכר לבין ניצול ימי מחלה אינו לינארי. עובדים המשתייכים לרמות שכר בינוניות מציגים ממוצע גבוה יותר של ימי מחלה, בעוד שעובדים ברמות השכר הנמוכות ביותר וברמות השכר הגבוהות ביותר מציגים ממוצע נמוך יותר.
הממצא עשוי לשקף הבדלים במאפייני התפקיד ובתנאי ההעסקה. עובדים ברמות שכר נמוכות עשויים להימנע מהיעדרות עקב חשש לפגיעה בהכנסה או ביציבות התעסוקתית. מנגד, עובדים ברמות שכר גבוהות ממלאים לרוב תפקידים עם רמות אחריות גבוהות, מה שעשוי לצמצם את שעות ההיעדרות שלהם בפועל, לצד גמישות תעסוקתית גבוהה יותר ואפשרות לעבודה מהבית. עובדים ברמות שכר בינוניות, המאיישים לעיתים תפקידי ביניים עם עומס תפעולי גבוה וגמישות מוגבלת יותר, מציגים בהתאם ניצול גבוה יותר של ימי מחלה.