בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock
תארו לעצמכם שנעצרתם על ידי שוטר בגין נהיגה בשכרות בדרך חזרה מחתונה. אתם מסכימים ברצון לבדיקת הינשוף, משום שאתם יודעים שלא שתיתם אלכוהול. "בסך הכל הגזמתי עם הקינוחים", אתם מנסים לצחוק עם השוטר, אבל בדיקת הינשוף מציגה רמות מסוכנות של אלכוהול בדם. זו טעות! אתם מנסים לומר, ובמקום זאת מקיאים את נשמתכם על השוטר, שלא יודע אם לשלוח אתכם למעצר, או לבית חולים.
● שלב הניסוי הקליני: האם זו התרופה שתעצור את תהליך ההזדקנות?
● "החוצפה הישראלית כל כך חשובה": אקזיט של 585 מיליון דולר לחברת ביומד
ככה נראים החיים של אנשים הסובלים מתסמונת לא מוכרת, וכנראה תת-מאובחנת בשם Autobrewery Syndrome, "תסמונת המבשלה העצמית", שבה הגוף מייצר אלכוהול, מבלי שהאדם כלל מודע לכך.
מחקר חדש שפורסם לפני כשבועיים בכתב העת Nature Microbiology, מזהה את האשמים במצב ועשוי לפתוח את הדרך לטיפול. המחקר מסביר מדוע התופעה הרבה יותר רחבת היקף ממה שחשבו, ועשויה להיות קשורה לבעיות כבד גם אצל אנשים שמעולם לא זוהו אצלם תסמיני שכרות עצמית.
קראו להם שקרנים
כבר מסוף המאה ה-19, רופאים דיווחו על מטופלים שנראו שתויים אחרי ארוחה, למרות שלא שתו אפילו טיפת אחת של אלכוהול, או כך הם לפחות טענו. במשך שנים רבות, רופאים רבים לא באמת האמינו שתופעת ה'מבשלה העצמית' קיימת. הם העריכו כי המטופלים בעצם שתו בסתר, או שהם סובלים מבעיות נפשיות, שגורמות לסימפטומים כמו בלבול קוגניטיבי, סחרחורות, אובדן קואורדינציה, הפרעות עיכול ועוד.
עם השנים, כאשר השתפרו שיטות המדידה, הסתבר שלאנשים הללו אכן יש רמות אלכוהול גבוהות בדם ובתוצרי הנשימה, ולפחות הם כבר לא נתפסו כבעלי הפרעה נפשית, אך לעיתים קרובות עדיין סומנו כשקרנים. אחת המורכבויות הייתה שהתסמונת לא מתבטאת באותה העוצמה כל הזמן, אלא הייתה תלויה בתנאי סביבה שונים, כולל המזון שאכלו אותם אנשים לפני ההתקף.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 מספר רופאים החלו לראשונה לקחת ברצינות את האפשרות שגוף האדם מייצר בעצמו את האלכוהול. אחד המקרים ששינו את התפיסה היה מקרה של ילד שהגיע לבית החולים עם קרע בקיבה, ותוכן הקיבה הריח מאלכוהול. בשנות ה-70 ניתן לראשונה השם המוכר היום, ובשנות ה-90 כבר הובן כי מדובר בתסמונת שמופיעה בגברים ונשים בכל הגילאים. מספר המקרים המתועדים מגיע עד היום רק למאות, אבל ההערכה היא שהתופעה הרבה יותר נפוצה.
אחרי שהתופעה קיבלה הכרה, הערכת החוקרים הייתה כי כמו בתהליך היצור של אלכוהול לשתייה, גם כאן יצורים דמויי שמרים, כלומר מממלכת הפטריות, הם אלה שפועלים על פחמימות שבני אדם מעכלים. ניסיונות הטיפול התמקדו בשינויי תזונה ונטילת משלשלים.
רבים מן המאמרים שפורסמו עד היום לגבי התופעה, עוסקים בהעלאת מודעות, ובשכנוע רופאים לקחת ברצינות מטופלים שמגיעים למרפאה עם אבחנה של שכרות וטוענים שלא שתו. אפשר לאשרר את האבחנה אם נותנים למטופל מנה גדולה של גלוקוז ואחר כך בודקים את תוצרי האלכוהול בנשימה. הגלוקוז אמור להעלות אותם משמעותית. בעבר דווח למשל על אישה שעשתה בדיקת העמסת סוכר בגלל הריון (בדיקה בה צורכים 50-100 גרם סוכר בבת אחת), והתעלפה בקליניקה. לפני כן כלל לא ידעו שהיא סובלת מן התופעה.
החיידק שקשור לפגיעות כבד
ב-2019 התפרסם מחקר שזיהה את הקשר בין כמה מן המקרים לבין חיידק מסוים, הידוע כיצרן אלכוהול. המחקר החדש, שפורסם לפני כשבועיים בכתב העת Nature Microbiology, נערך ב-22 אנשים הסובלים מן התופעה שתמהיל חיידקי המעי שלהם שווה לזה של בני ביתם הבריאים. מחקר זה שוב מזהה את החיידקים כאשמים. הם מציעים לבחון טיפול באנטיביוטיקה, פרוביוטיקה, או השתלת צואה.
החוקרים הביעו חשש כי מקרים קלים של התופעה הם הרבה יותר נפוצים מכפי שאנחנו מעריכים כיום, וכי אנשים רבים מייצרים בקיבה רמות נמוכות של אלכוהול, שאינן מספיקות כדי ליצור תסמיני שכרות, אבל לאורך זמן - כן עלולות לגרום לנזק לכבד. הם החלו לבחון את הקשר בין החיידק שזיהו כאשם - Klebsiella שמו - לבין דלקות כבד. החוקרים אכן מצאו קשר סטטיסטי, גם אצל מי שאינם סובלים מתסמונת ה-ABS. ידוע כי צריכה של כמויות גדולות של סוכר קשורה לדלקות כבד, ועד היום הואשמו בכך מנגנוני מחלה אחרים. ייתכן שאלכוהול בייצור עצמי אשם יותר מכפי שחשבנו.
עם זאת החוקרים מציינים כי יש הרבה אנשים בריאים שנושאים את החיידק הזה, ונראה שאינם מייצרים אלכוהול ואין להם נזק לכבד, כך שנראה שהמסתורין עוד גדול ויש עוד גורמים מעורבים באירוע.