עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת
זה 40 שנה שחוק ההסדרים עובר לצד תקציב המדינה, במטרה לאפשר לממשלה להעביר בחבילה אחת רפורמות מהותיות וחשובות. אלא שהשנה חטף משרד האוצר מהלומה חריגה בכנסת.
● התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים
● יועמ"שית הכנסת נגד התנהלות האוצר: "הליך החקיקה פוגע בכנסת"
לאחר דיון סוער שנמשך 15 שעות, חוק ההסדרים, שמלכתחילה לא הציע רפורמות מרחיקות לכת בתקציב 2026, עבר השבוע קיצוץ משמעותי בוועדת הכספים. החוק נותר זניח למדי, ודאי בהשוואה לשנים עברו. באופן יוצא דופן וחריג, רוב חוצה מפלגות ומחנות החליט "לנקות" את החוק - כל אחד מהאינטרסים שלו.
התפצלו: הנדל"ן והקשישים נשארו בחוץ
טיוטת חוק ההסדרים שהונחה על שולחן הכנסת כללה בתוכה 60 סעיפים, תיקוני חקיקה ורפורמות. אלא שהיועצת המשפטית של הכנסת עורכת הדין שגית אפק המליצה על פיצול של כשני שלישים מהם לחקיקה נפרדת, דבר שבדרך כלל מנבא את גניזתם. באופן חריג לא פחות, היא גם הצליחה לרתום לשם כך את חברי הכנסת.
נדל"ן
במסגרת החוק נכללו סעיפים רבים מתחום הנדל"ן, שנועדו בעיקר לקצר הליכים ולייעל את השוק - הסובל ממחסור בהיצע דירות, סחבת בירוקרטית ועוד. אלא שרובם המוחלט פוצלו. "נשארו רק דברים לא חשובים", הגדיר זאת גורם בממשלה.
המיסוי על דירות להשכרה קצרת־טווח (מודל Airbnb), שאמור היה לשכנע לא מעט בעלי דירות להשכיר אותן לטווח ארוך, פוצל בקלות. גם הארכת פעילות ועדת המשנה העוסקת בשינוי ייעוד ממשרדים למגורים נפלה, בעיקר בלחץ השלטון המקומי. בדיון, אגב, התברר שהוועדה המיוחדת אישרה רק תוכנית אחת כזו בכל ארבע שנות פעילותה.
נוסף על כך, פוצל תיקון חוק המדגיש שלוועדה לתשתיות לאומיות יש יכולת להקפיא את מצב הזכויות בקרקע שעליה מתוכננים מיזמי תשתית. בייעוץ המשפטי נטען שהנושא מצוי בדיון. גם תהליך של איחוד וחלוקה בהסכמה של בעלי מקרקעין, שנועד לקדם הליכי פינוי־בינוי מסובכים, פוצל ולא יקודם.
חוק אחר שנותר מחוץ לחוק ההסדרים הוא הניסיון לצמצם את השפעת הוועדה לשמירת הסביבה החופית בהליכי תכנון. גם חוק הוותמ"ל - הוועדה המיוחדת לקידום מהיר של אישור מתחמי בנייה גדולים - עלה לדיון. באוצר רצו לאשר הארכה של פעילות הוועדה המיוחדת בשנתיים - אך נדחו. "את מי אתם מענישים? תפצלו. עוד בירוקרטיה בדיור", אמר בתסכול נציג אגף תקציבים.
CAP
בכל שלוש שנים, מאז סוף שנות ה־90, נכלל בהסדרים חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים. "החוק הזה מגיע בפעם ה־11 לחוק ההסדרים ויש לו זיקה תקציבית. אתם לא יכולים לפצל אותו בלי הסבר", התעקשה תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים. "זה בגלל נתיבות", ענה לה יו"ר הוועדה אופיר כץ.
על מה מדובר? במסגרת החוק, שנאמד במיליארדי שקלים, נוצרת הזדמנות למשרדי האוצר והבריאות להכווין באמצעות תמריצים כלכליים מדיניות קלינית. כך למשל, הושם דגש על הקמת מוקדי חירום, ויסות העומסים במחלקות הפנימיות, וגולת הכותרת הייתה תחום אשפוזי הבית. אבל כל זה נעצר בגלל סעיף אחד שנועד למנוע מבתי חולים לצאת מגבולות הקמפוס שלהם ללא אישור מנכ"ל משרד הבריאות.
הסעיף נולד לאחר שבתי חולים החלו להקים מרכזים רפואיים לטיפול בקהילה - תפקיד ששמור לקופות החולים. הבעיה היא שלבתי החולים תמריץ להפנות מטופלים לאשפוז, משום שהם מתוגמלים דרך ימי אשפוז, ובמשרדי האוצר והבריאות שאפו להגביל יכולת זו.
בי"ח הדסה כבר הקים לאחרונה מרכזים רפואיים כאלו בבית שמש ובנתיבות. למרות שבמשרדי הממשלה הבהירו לביה"ח שאין בכוונתם לסגור מרכזים אלו, יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, חשש והפעיל לחץ בנושא על חברי הכנסת מהליכוד. בסופו של דבר, הוחלט באופן יצירתי לפצל את החוק פעמיים: החוק בכללותו יועבר לוועדת הבריאות, אבל הסעיף שנוגע לנתיבות - יישאר בוועדת הכנסת.
הגבלת שכ"ט בתביעות סיעוד
אפילו חוק שלכאורה מוסכם על כולם, שייעודו להילחם בעוקץ קשישים, נפל. החוק ביקש להגביל את שכר טרחת חברות מיצוי הזכויות ועורכי הדין בתביעות קשישים לסיעוד, אבל חברי הכנסת מהקואליציה הביעו התנגדות.
כל זאת בנוסף לחוקים נוספים רבים: מחצית מהחוקים בתחום התשתיות נותרו בחוץ; הוצאת דרכון ביומטרי מהבית; טיוב אסדרה בכיבוי אש להקלה על עסקים קטנים; הרפורמה במשק הדלק; הקמת שדה תעופה בשיתוף המגזר הפרטי ועוד.
נשארו: רפורמת החלב ומס הבנקים
החוקים שלא פוצלו מתוך חוק ההסדרים נחשבים "קטנים" יחסית, כמו הטבת מס לעולים חדשים ב־2026 או מסלול להעסקה בחוזים מיוחדים במשטרה. לצידם, נותרה בעיקר הרפורמה שאותה סימן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כגבעת הקרב שעליה הוא לא מוכן לוותר - כלכלית ופוליטית.
הרפורמה בחלב
באוצר הציעו לבטל את משטר התכנון במשק החלב, הנהוג מאז קום המדינה, במטרה להוזיל את המוצרים. לפני התכנסות הוועדה, ח"כ ששון גואטה, לולן ונציג החקלאים בליכוד, הודח "בהסכמה" מוועדת הכנסת, כדי שזו תצביע על פיצול הרפורמה. הדבר לא הפריע לגואטה לזעוק שמחסלים את הענף עם נציגי הרפתנים.
מנכ"ל משרד החקלאות הפציר בחברי הכנסת ש"זו רפורמה שתחסל את ענף החלב ובכי לדורות", וציין כיצד הרפתנים נשארו לעבוד בקו האש במלחמה". חבר הכנסת ניסים ואטורי סיפר כיצד ליבו נחמץ - הוא תומך בחקלאים, אבל התבקש ע"י ראש הממשלה בפגישה אישית לא לפצל את החוק ולהמשיך לעבוד עליו בוועדה.
היועצת המשפטית של הוועדה אפק המליצה לדון על החוק במסגרת ועדת הכלכלה, אך בסופו של דבר הוא הועבר לוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל, שדנה בחוקים ספורים בלבד מאז הוקמה.
מס רכוש
המס שהיה נהוג עד לשנת 2000 על קרקעות פנויות עדיין נמצא בחוק ההסדרים הנוכחי. מדובר בשיעור מס שנתי של 1.5% משווי קרקע. למרות התנגדות חברי הכנסת הערבים והדרוזים, וחרף ההבטחה של יו"ר הוועדה שלא יקדם את חוק מס הרכוש כל עוד הדרוזים נפגעים ממנו, הוא עבר. בין השאר, כי המס נועד להיות המקור התקציבי להבטחתו של סמוטריץ' לריווח מדרגות מס הכנסה.
מיסוי נוסף על הבנקים
לאחר שצוות בין־משרדי הגיש את מסקנותיו, וחרף התנגדות אגף תקציבים ובנק ישראל, החליט שר האוצר למסות את הבנקים ב־15% בהוראת שעה למשך ארבע שנים. המיסוי על הבנקים, חוק בעל זיקה תקציבית ברורה שהייעוץ המשפטי לא דרש את פיצולו, עבר בקושי.
בשורה התחתונה, הצליח סמוטריץ' להעביר את הרפורמות שהיו קרובות לליבו, במחיר יקר ולאחר ש"אבנים" כבדות משקל נפלו בדרך. ועדיין, חלק מהחוקים לא נדונו נכון לכתיבת שורות אלו. כמו הרפורמה בבנקאות, שגם אותה סימן שר האוצר כקריטית, הקמת מאגר נתוני אשראי, מיסוי על סיגריות אלקטרוניות ועוד.