מנכ״ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: ״החפיר של המניות הללו נפרץ״

הכרזה אחת של חברת אנתרופיק העמיקה את החששות מפגיעה עמוקה בחברות התוכנה. המניות בתחום צונחות בחדות, ורבות בהן, כולל ישראליות, רחוקות עשרות אחוזים מרמות השיא. כך, ביום ג' האחרון השילו מניות התוכנה בוול סטריט קרוב ל-300 מיליארד דולר משוויין. למוחרת בבוקר גלי ההדף הגיעו גם לת"א, והמניות המקומיות בתחום נחתכו בשיעורים של עד 15%.

● אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI
● חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

מה גורם לחשש הגדול?

באופן כללי, החשש בוול סטריט הוא מכך שכלי AI חדישים יתפסו את מקומן של חברות התוכנה המסורתיות. מילת המפתח היא "חפיר" - יתרון עסקי מתמשך המגן על חברה מפני מתחרים. זה יכול להיות מותג חזק, טכנולוגיה ייחודית או קושי של לקוחות לעבור למתחרה. בתחום חוששים כי כלי הבינה המלאכותית יפגעו בחפיר של החברות הוותיקות. מדובר בכלים המסוגלים לבצע מנעד רחב של משימות ותפקידים, עם הנחיות מינימליות מצד המשתמשים.

הטריגר הנוכחי לנפילה היה כלי חדש של חברת אנתרופיק בתחום המשפט. הכלי יכול לסקור חוזים ולבצע פונקציות נוספות בתחום. אנליסטים מעריכים כי מדובר רק בקצה הקרחון, וכי יוזמות נוספות במגזרים נוספים יגיעו בעקבותיו. במילים פשוטות, אם היו כאלו שהעריכו כי רק תחום "כתיבת הקוד" מאותגר, כעת ברור שגם חברות תוכנה אחרות, המחזיקות בחפיר משמעותי בתחומן, עלולות להיות בסכנה.

הכלים הללו מסוגלים כבר בשלב הנוכחי לסייע בקלות למשתמש לכתוב תוכנה, לבנות ולהשיק אפליקציות, לארגן ולנהל את חשבון המייל ועוד. מנכ"ל ענקית האיקומרס שופיפיי, למשל, בנה תוכנה שיכולה לפרש את בדיקת ה-MRI שביצע. בקיצור, מיומנויות שלקח בעבר שנים על גבי שנים לרכוש מתחלפות במהירות בעוזרי בינה מלאכותית.

התוצאה היא שמשתמשים וחברות ישאלו מדוע לשלם לחברות תוכנה חיצוניות סכומים אדירים עבור פתרונות שניתן לפתח בקלות עם עוזרי בינה מלאכותית אישיים.

חרף הירידות החדות במניות התוכנה, אנליסטים בכירים מעריכים כי המגמה השלילית טרם הגיעה לשיאה. בג'פריס למשל העריכו, כי "מודלים של AI ממשיכים להשתפר בקצב מהיר בהרבה ממה שצפינו, וזה מוביל ליכולות חדשות המעלות שאלות סבירות לגבי ה'חפירים' של חברות התוכנה". הם הוסיפו, כי "עם חוסר הוודאות סביב השפעת ה-AI, שרק הולך וגובר, הופך פחות ופחות ברור מתי המשקיעים עשויים להיות מוכנים לשוב לשוק. זה מוביל אותנו להאמין כי מכפילי השווי עלולים להמשיך לעבור הערכה מחדש משמעותית כלפי מטה".

בבנק אוף אמריקה ציינו דווקא כי המצב הנוכחי עשוי לייצר הזדמנויות בחלק מהחברות: "הנרטיב שלפיו 'ה-AI יהרוג את התוכנה' השתרש בחוזקה בחצי השנה האחרונה". עם זאת, להערכתם, רמות התמחור הנוכחיות אטרקטיביות עבור "מניות עם חפירים חזקים ופוטנציאל לצמיחה מה-AI".

מי שניסה להרגיע את החששות, ולו במעט, הוא מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. בנאום שנשא בוועידת בינה מלאכותית בסן פרנסיסקו, טען הואנג כי הדאגות מפני אובדן הרלוונטיות של חברות התוכנה אינן במקומן, וכי ה-AI תמשיך להישען על התוכנה הקיימת במקום לבנות מחדש כלים בסיסיים מאפס. "ישנה סברה שלפיה כלי התוכנה נמצאים בדעיכה ויוחלפו בבינה מלאכותית. זה הדבר הכי פחות הגיוני בעולם, והזמן יוכיח זאת", קבע הואנג.

"המודל החלומי נשבר"

אוראל לוי, מייסד Anek Capital, מסביר כי המודל שנתפס עד לפני שלוש שנים כ"חלומי" - חברות בוגרות עם רווחיות גבוהה שזכו למכפילים של פי 20-30 על הרווח - נשבר. השוק עובר כעת חברה-חברה ובוחן בדקדקנות את מידת חשיפתה להשלכות הבינה המלאכותית, תוך שהוא "מעניש" באופן מיידי כל חברה שמתגלה בה אפילו צל של אי-ודאות. לוי מציין כי השוק מבין שה-AI מאתגר גם חברות שנתפסו כחסינות, כמו מאנדיי (Monday) בתחום ה-CRM.

לוי מתאר את המצב הנוכחי בעולמות השירותים והטכנולוגיה כ"מכה משולשת": איום ה-AI, ירידת שער הדולר ושינוי בהתנהגות הלקוחות. אלו לא ממהרים להשקיע בתוכנה, מתוך הערכה כי הסערה תוביל לירידת מחירים ולצמצום כוח האדם אצלם. לדבריו, הסערה כבר חורגת מגבולות הנאסד"ק ומכה בעוצמה בחברות ה-IT המקומיות בתל אביב, דוגמת מלמ טים, פורמולה, חילן ו-ONE טכנולוגיות. חברות נוספות שמציין לוי ככאלה ש"נענשו" על ידי השוק בשל אי-ודאות הן פיוניר, פייפאל ומובילאיי. ואלו רק מקצת הדוגמאות.

 ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

השורה התחתונה, להערכת לוי, היא גל פיטורים הנובע מהצורך להפגין יעילות מול דעיכה בקצבי הצמיחה. המצב מייצר תסכול בקרב עובדים והנהלות שנמצאות ב"אטרף" בעקבות צניחת המניות למחירי משבר 2022. לוי מציין כי אפילו ה"כסף החכם" של קרנות כמו טומא בראבו (Thoma Bravo) כבר אינו עובד כבעבר. כתוצאה מכך, עובדים ומשקיעים צפויים לחפש מקלט בסקטורים יציבים יותר, כמו תעשיות הביטחון או השבבים, בעוד שחברות פרטיות הממתינות לאקזיט עלולות לסבול מדחייה משמעותית.

האם מודל התגמול ייפגע?

הטלטלה בשוק התוכנה אינה רק תיקון טכני, אלא שינוי עמוק בתפיסת הערך של הענף כולו, מסביר שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל. לדבריו, לאחר גל השקות כלי ה-AI המתקדמים הנוגסים ב"חפיר" של חברות התוכנה, "וול סטריט הפכה אותן לנכס רעיל; אף אחד לא רוצה לגעת בזה, לא משנה באיזה מחיר. הפחד שולט".

אחת ההשלכות לדבריו עשויה להיות שינוי מנגנון ה-SBC, תגמול מבוסס מניות. בבסיס, זהו מודל שבו חברות משלמות לעובדים "על הנייר" במניות ואופציות במקום במזומן. עבור החברה, זהו כלי לשימור מזומנים בקופה; עבור העובד, זו הבטחה לעושר עתידי. אלא שעבור המשקיעים, מדובר בדילול. בכל פעם שחברה מנפיקה מניות חדשות לעובדים, הערך של כל מניה קיימת בשוק פוחת, שכן העוגה מתחלקת ליותר חתיכות.

כהן מדגיש את המתמטיקה שהפכה למשקולת: "אם חברה מייצרת תזרים מזומנים של 6% אבל כל שנה היא מגדילה ב-2% את כמות המניות שלה דרך SBC, אז זה לא מעניין את השוק". במילים פשוטות, שליש מהרווח שהחברה מייצרת "נשרף" על חלוקת מניות לעובדים, במקום לחזור למשקיעים דרך רכישה עצמית (Buyback), שתחזק את המניה. "המשקיעים רוצים לראות את החברות חותכות בתגמול המנייתי", הוא קובע, ומזהיר כי המגמה הזו תגיע בקרוב גם לכיסם של העובדים הישראלים.