בלון התצפית ''טל שמיים'', שהוצא משימוש / צילום: ap, דוברות משרד הביטחון
עם פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023 מצאה את עצמה מדינת ישראל מתמודדת עם זירות לחימה רבות, החל מאיראן ותימן, דרך עיראק ולבנון - ועד לעזה. כיום אמנם קיימת הפסקת אש, אבל צה"ל נדרש גם להתמודד עם הברחות ממצרים, הגבול המזרחי הארוך עם ירדן, וכמובן סוריה תחת אחמד א־שרע. אולם למרות צבר האתגרים מול מצב כוח האדם, יש אמצעי טכנולוגי שהוחלט פשוט להותיר אותו מאחור: בלוני התצפית.
● הסטארט-אפ הישראלי שפיצח את הבעיה המרכזית ברחפנים
● בארה"ב מעריכים: טראמפ כבר לא רוצה לתקוף באיראן. זו הסיבה
סוגיית הבלונים נמנית על הכשלים הרבים שהביאו לטבח, שכן לפני האסון האמצעים קורקעו. חמישה מפעילים נפלו בקרב בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר. תוך כדי הקרבות, המחבלים הצליחו גם לפגוע באמצעים, שכעבור זמן מה שוקמו.
לפני כארבעה חודשים חיל האוויר אף החליט לסגור את מערך "טל שמיים", בלון התצפית שהוצב בגליל ונפגע במהלך הלחימה בצפון. כלל החיילים פוזרו ליחידות אחרות, על אף השקעה של מאות מיליוני שקלים במערך לאורך השנים.
כעת, גלובס חושף שבמהלך המלחמה השקיעה המדינה מיליוני דולרים במצלמות עבור מערך הבלונים - אבל בפועל מופעל כעת רק בלון אחד, במרחב קיבוץ ארז, ומיועד לזירת עזה.
אתגר כוח האדם
כשנושא הברחות האמל"ח והסמים ממצרים תופס תשומת לב רבה כל כך, ניתן להניח כי בלונים בגובה של 500 מטר היו עשויים לסייע - יותר מהתרנים עם מצלמות שהפכו למחזה שגרתי בגבולות ישראל, שמתנשאים לגובה של כ־80 מטר לכל היותר.
אולם, בבסיס נמצא אתגר כוח האדם שעמו מתמודדים בצה"ל, והתרנים לא מצריכים העסקת צוות כפי שנדרש לצורך תפעול בלון התצפית.
עוד בטרם המלחמה, היה מי שקרא, גם בתוך מערכת הביטחון, לשדרג את המערכות הקיימות שהתבססו על מצלמות אנלוגיות, אך מנגד נשמעו גם קולות כי "בקרוב לא יהיה יותר צורך בבלונים".
ההפנמה כי בכל זאת זקוקים להם הייתה מהירה, ועל כן נרכשו שבע מצלמות חדשות בהשקעה של 4 מיליון דולר. עם זאת, לגלובס נודע כאמור שרק בלון אחד נמצא בשימוש, בעוד שיתר האמצעים שנרכשו עומדים ללא מעש. במערך הגנת הגבולות טוענים שוב לאותה בעיית כוח אדם, זאת לצד הרצון לבחון אמצעים אוטונומיים.
השורה התחתונה היא שכוחות צה"ל לא נהנים מיתרונות הבלונים, כאשר יחידות רבות מעוניינות בהם, אך נתקלות בשוקת שבורה. לגלובס נודע כי באוגדה 210 בגבול סוריה ובאוגדה 96 בגבול ירדן הביעו עניין בבלון אך סורבו בשל היעדר תקציב. כשגדוד 414 של חיל הגנת הגבולות שנמצא תחת פיקוד אוגדת עזה רצו בלון, הנימוק לסירוב היה כוח אדם.
נציין, כי בתחום בלוני התצפית לישראל יש דווקא יתרון - והוא יכולת ייצור עצמאית מלאה. חברת RT מיבנה מפתחת ומייצרת בלוני תצפית, ואף הייתה מעורבת בתחזוקת הבלונים שנפגעו ב־7 באוקטובר (וחזרו לשטח בתוך כחודש).
הבלון האוטונומי בדרך?
בעוד שמערך הגנת הגבולות הביעו רצון לבחון אמצעים אוטונומיים, שאיפה זו לא התממשה עד עכשיו כלל. במערכת הביטחון פנו אמנם בעבר לחברת המערכות האלקטרו־אופטיות קונטרופ כדי שזו תבחון עסקת בלונים אוטונומיים מול חברה אמריקאית, אבל בימים אלה המגעים כבר לא מתקיימים.
לגלובס נודע שבתקופה הקרובה צפויה RT להשיק מערכות בלוני תצפית אוטונומיות למחצה, כשהמשמעות היא חיסכון משמעותי בכוח האדם: במקום יחס של צוות לכל בלון תצפית, יתאפשר להפעיל כשלושה אמצעים עם צוות אחד.
לפי הערכות, ניתן יהיה לשדרג את כל שבעת הבלונים הקיימים לאוטונומיים למחצה בעלות השקעה של כ־2 מיליון שקל, במקום בלון אוטונומי בודד מתוצרת אמריקאית שמחירו 2 מיליון דולר.
בסיכומו של דבר, שימוש בבלוני תצפית גם עשוי לחסוך למערכת הביטחון עלויות תפעול גדולות. חיל האוויר משתמש במל"טים בהיקף נרחב, כשעלות הפעלת הרמס 450 ("זיק") אחד מוערכת בכ־5 מיליון שקל. לעומת זאת, הפעלת שבעה בלוני תצפית מוערכת יחד ב־10 מיליון שקל. באמצעותם לא רק שניתן יהיה, לדוגמה, לזהות כטב"מים, אלא שתתווסף יכולת להפעלת שבשים להפלתם.
מדובר צה"ל נמסר: "לאחר בחינה מקצועית ומבצעית הוחלט על הפסקת השימוש בבלוני תצפית טקטים בצה"ל בשל חוסר כדאיות ויעילות. במקביל, צה"ל פועל למקסום הפוטנציאל של אמצעי תצפית מתקדמים, ובראשם רחפנים, המאפשרים גמישות מבצעית, זמינות גבוהה ויכולות איסוף מותאמות יותר לאתגרי השטח. המעבר לאמצעים אלה נועד לייעל את מערך התצפית ולשפר את האפקטיביות המבצעית. בנוגע למערכת 'טל שמיים', היכולת הוחלפה ביכולת משודרגת ואסטרטגית יותר".