גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתיחות עם איראן: האם היא שיקמה את מלאי הטילים שלה?

המו"מ בין ארה"ב ואיראן ממשיך להתקיים, אך הוא שברירי, וברקע עולה התהייה האם טראמפ יפתיע עם מתקפת בזק ברפובליקה האסלאמית, או שמא יהיה זה משטר האייתוללות שלפתע ישגר טילים בליסטיים לעבר ישראל ● בצל זאת, נשאלות השאלות אילו טילים יש לאיראן, האם היא שיקמה את מלאי הטילים שלה, והאם הם יפעילו גם את המורדים החות'ים? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בישראל ואף במזרח התיכון כולו, מביטים אל עבר המשא ומתן של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם איראן, כשתמיד עומדת ברקע התהייה האם הוא יפתיע עם מתקפת בזק ברפובליקה האסלאמית, או שמא, לחילופין יהיה זה משטר האייתוללות שלפתע ישגר טילים בליסטיים לעבר ישראל. בצל זאת, נשאלות השאלות אילו טילים יש לאיראן? האם היא שיקמה את מלאי הטילים שלה? והייתכן שהם יפעילו גם את המורדים החות'ים? גלובס עושה סדר.

כותרות העיתונים | המומחה שבטוח: "סוריה קרובה להסכם עם ישראל"
עקפה את טורקיה: עומאן הפכה למתווכת מרכזית בשיחות עם איראן, ויש לה אינטרס

אילו טילים של איראן מאיימים על ישראל?

המרחק בין טהרן לבין תל אביב עומד על כ־1,600 ק"מ, כשהמרחק בין מערב איראן למזרח ישראל עומד על כ־1,100 ק"מ. כלומר, הטילים שיהאב 3 (כ־1,300 ק"מ), פאתח 1 (כ־1,400 ק"מ), עימאד, קאדר וחורמשהר 4 (כ־2,000 ק"מ), וכן סג'יל שלטענת הרפובליקה האסלאמית אף מגיע ליותר מכך, עשויים לאיים על ישראל. משקל ראשי הקרב שלהם נע מכ־350 ק"ג בפאתח 1, דרך כ-1,000 ק"ג בשיהאב 3, ואף לכ־1,500 ק"ג בחורמשהר 4.

האם וכיצד איראן חידשה את מלאי הטילים?

לרפובליקה האסלאמית, לפי וול סטריט ג'ורנל, עדיין יש כ־2,000 טילים בליסטיים שמסוגלים לפגוע בכל המרחב. "האיראנים השקיעו רבות בשיקום תוכנית הטילים לאחר המלחמה עם ישראל, והיכן שמוכנים להשקיע - מצליחים", אומר ד"ר מאיר ג'בדנפר מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. "הם התרכזו בנושא, כשמה שהועיל להם שישראל לא תקפה את כל מתקני תוכנית הטילים האיראנית. זה הקל עליהם ביחס לתוכנית הגרעין, שספגה מכות קשות".

מהם סוגי הטילים הבליסטיים של איראן?

"לאיראנים יש כמה ראשי קרב, חלקם קצת מתמרנים. בטיל סג'יל יש ראש קרב מתמרן שנע במהירות גבוהה (13 מאך) ונעים במהירות היפרסונית (אינם טילים היפרסוניים) בדלק מוצק. המשמעות היא להפעיל אותו תוך כרבע שעה", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרואופטיקה וסנסורים. "יש ח'ייבר שגם הוא עם כושר תמרון אבל דלק נוזלי. כמו כן, יש חורמשאהר שמתמרן ויש לו דלק היפרגולי, חומרים שמערבבים אותם ונדלקים לבד. כולם בטווחים שמכסים את האזור שלנו. במלחמה ניתן היה לראות ראש קרב עם תיבת אחסון שמפזרת פצצות קטנות על שטח נרחב, בגלל הפיזור מגובה רב".

כמה זמן לוקח לטיל בליסטי, טיל שיוט וכטב"מים להגיע מאיראן לישראל?

טיל בליסטי למרחק בינוני ומעלה מגיע למהירות של 5 מאך (כ-6,000 קמ"ש) ומעלה. המשמעות היא שהוא מכסה את המרחק בין איראן לבין ישראל בכ־12 דקות. טיל שיוט הוא איטי יותר ולוקח לו כשעתיים וחצי. בה בעת, המהירות של כטב"ם מדגם שאהד 136 של איראן, למשל, היא כ־185 קמ"ש, כשהמשמעות היא טיסה של כתשע שעות.

מה היקף הכוחות האמריקאים באזור?

הכוחות האמריקאים במרחב מוערכים בכ־50 אלף חיילים. הכוחות הללו כוללים את קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן שהוסטה מים סין הדרומי אל הים הערבי, וכוללת מטוסים כדוגמת F-35 ו־F-18. בה בעת, פועלות במרחב צוללות שהאמריקאים לא חושפים את מיקומן ונושאות טילי שיוט מדגם טומהוק. זו סדרת טילים שיכולים לפגוע ביעדים בטווח של עד כ־1,600 ק"מ, ולטוס במהירות של כ־885 קמ"ש. הם מדויקים ברמה של חמישה מטרים בלבד.

לאמריקאים יש גם שפע מטוסי קרב שמוצבים בבסיסים במרחב. כך, למשל, טייסת F-15 הועברה מבריטניה לבסיס מוואפק אל־סלטי בירדן. את כלל המטוסים האמריקאים אפשר להפעיל בפעילויות ממושכות בעזרת המתדלקים מדגם KC-135. לצד האמצעים המאויישים יש גם מל"טים. אלו כוללים MQ-9 ריפר שמוצבים בבסיס אל־דהפרה באיחוד האמירויות.

האם טראמפ מתקרב להסכם ולא לתקיפה?

"ההצעה הטורקית שהייתה על הפרק בשבוע שעבר הייתה פורצת דרך, לתת לחברות האמריקאיות לשלוט על תעשיית הנפט המקומית", מספר ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקאית מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT). "מי שחושב שטראמפ חושב על העם האיראני, דינו להתאכזב. נשיא ארה"ב רואה הזדמנות להשתלט על הנפט, בעזרת העם האיראני. לאחר הנפט הוונצואלני, עם הנפט האיראני - הוא יגיע לשליטה של יותר משליש ההיצע העולמי. המשמעות היא ריסוק קרטל אופ"ק פלוס. עם זאת, חשוב לזכור כי כשטראמפ נכשל בהבסת החות'ים, הוא נסוג אחורה בטענת 'ניצחתי'. זה עלול לחזור עם איראן".

אולם, בסוף הרפובליקה האסלאמית, התעקשה על משא־ומתן בעומאן. "כשהאיראנים סירבו לגישור הטורקי, הנחת היסוד שלי הייתה שטראמפ שוחה לרוחב לקראת גיבוש הכוח הצבאי. כשיהיה ערוך ומוכן, יעבור למהלך של תקיפה - הוא נותן מנוחה לעם האיראני לצאת החוצה. אחר כך, עוד תקיפה, העם האיראני שוב ייצא החוצה. בכמה סבבים הוא יביא למצב שהמשטר קורס, או שהצבא האיראני הופך קנים - זה גיים־צ'יינגר מול משמרות המהפכה".

מה מצב המחאה בתוך איראן?

"אין כבר הרבה הפגנות באיראן, אנשים מפחדים מזה שיירו להם בראש", מספר ד"ר ג'בדנפר. "מספר האנשים שיוצאים לרחובות פחת בצורה משמעותית. האזרחים מחכים שטראמפ יתקוף ואז הם יראו כמה נזק נגרם למשטר. בהתחשב בתוצאות אותה מתקפה מיועדת, אם אכן תתרחש, האזרחים יחליטו אם לצאת או לא".

מהן מערכות ההגנה האווירית של ישראל?

מערך ההגנה האווירית הישראלי הוא מהטובים והמגוונים ביותר בעולם, ומתבסס על הגנה רב־שכבתית במטרה להתמודד עם מגוון איומים. לדוגמה, רקטה קצרת־טווח שמשגר חמאס מבצעת קשת נמוכה יותר ובעלת מהירות נמוכה יותר מאשר טיל בליסטי שמשגרת איראן. הרב־שכבתיות מתבססת על מערכות חץ 3 וחץ 2 מתוצרת התעשייה האווירית בשכבות העליונות, ועל קלע דוד וכיפת ברזל מתוצרת רפאל בשכבות הנמוכות.

מערכות חץ 3 וחץ 2 מיועדות ליירוט טילים בליסטיים, כאשר ההבדל הוא שחץ 3 מיועד ליירוט מחוץ לאטמוספירה ואילו חץ 2 לתוך האטמוספירה. המערכות הישראליות הוכיחו את עצמן היטב במבצע עם כלביא שבו הגיעו לשיעורי יירוט של 86% נגד טילים בליסטיים וכ־99% נגד כטב"מים.

השאיפה היא ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ובאופן כללי לבצע יירוטים גבוהים ככל הניתן, היא הרצון להרחיק את האיום מהמדינה. קלע דוד היא מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני־ארוך וכן טילי שיוט, באמצעות מנגנון Hit to Kill. המערכת כוללת טיל מיירט דו שלבי, המתמרן במהירות, שבחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו אופטי.

בעקבות ההצלחה של קלע דוד החל צה"ל בחודש מאי את תהליך ההפרשה של מערכות הפטריוט המיושנות שלו, בעלות השם הישראלי "יהלום". מדובר במערכת הוותיקה ביותר במערך ההגנה האווירית, כאשר שורשיה טמונים במסע של ראש הממשלה דוד בן גוריון לארה"ב ב־1962, שם קיבל מהנשיא ג'ון קנדי חמש סוללות של מערכת "הוק" במתנה. הפטריוט הוא מערכת משודרגת של אותה הוק.

לקלע דוד יש יתרון מהותי שהוא מערכת ארצית, בניגוד לפטריוט שמתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים כמו, למשל, כיפת ברזל. ואם בכיפת ברזל עסקינן, אז היא מיועדת לאיומים רקטיים בטווח של עד 40 ק"מ. בניגוד למערכות האחרות היא אינה מערכת Hit to Kill. קרי, הטילים המיירטים (טמי"ר) לא פוגעים באיום כדי להפיל אותו, אלא מתפוצצות לידו.

האם סביר שהמורדים החות'ים יצטרפו מחדש למלחמה?

ד"ר ג'בדנפר חושב כי זה סביר מאוד שמשטר האייתוללות ישוב להפעיל את החות'ים בזמן הסלמה. לדבריו, "פגיעה ישראלית בחות'ים בתגובה היא קשה יותר, משום שתימן רחוקה יותר מישראל. כמו כן, זו מדינה הררית אז קשה לאתר את משגרי הטילים. האמריקאים, כידוע, חוששים מיכולות הטילים של החות'ים, והנזק שהם יכולים לגרום לסחר הבינלאומי במרחב הים האדום".

כיצד הפוליטיקה הפנים-אמריקאית משפיעה על קבלת ההחלטות של טראמפ בנושא איראן?

ד"ר ברדה מסכם, כי לפני כעשרה ימים שיתף טראמפ סרטון, שבו אמר "התחננתם שבאתי, ותראו איזה דברים נפלאים עשיתי". בסוף הסרטון, הוא שם את טאקר קרלסון ותהה למה מבקרים אותו. "זו אמירה ברורה כלפי כל המלרלרים מטעם עצמם לגבי מה שהוא רוצה לעשות. שלח מסר 'תשתקו'. לכן, אני לא רואה בעת הנוכחית רגליים קרות של טראמפ בנוגע למה יעשה לו MAGA. בסיבוב הראשון שאלנו את השאלה, ועדיין טראמפ הפציץ את מתקני הגרעין".

עוד כתבות

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים