גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי מוצר ובלי הכנסות: מה עומד מאחורי הטרנד החדש בהייטק?

מעבדות מחקר פרטיות שוטפות את התעשייה ומגייסות מאות מיליוני דולרים עוד לפני פיתוח מוצר, במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של המודלים הקיימים ● המשקיעים עוברים מהתמקדות בתוכנית עסקית להימורים על פריצות דרך מדעיות ● עכשיו הטרנד מתפשט גם בישראל

המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock
המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock

מעבדת הבינה המלאכותית Flapping Airplanes הושקה בתחילת 2026 עם נתון שממחיש עד כמה השוק השתנה: סבב סיד של 180 מיליון דולר, עוד לפני מוצר והכנסות, ובעיקר סביב הבטחה אחת: מחקר. החברה, שנתמכת על ידי גוגל ונצ'רס, סקויה ואינדקס, מציגה את עצמה כמעבדת "מחקר־תחילה", שמבקשת לפתח מודלים גדולים שידרשו הרבה פחות דאטה וכוח מחשוב. במילים אחרות, היא מנסה להציע אלטרנטיבה לגישת "Scale at all costs" ששלטה בתעשייה בשנים האחרונות, שבמסגרתה ההתקדמות נמדדה בעיקר בעוד שרתים, עוד דאטה ועוד השקעות תשתית.

תתחרה באנבידיה ובברודקום: חברת שבבים חדשה מגיעה לישראל
אחרי הטלטלה במניות התוכנה. על מי האנליסטים בכל זאת מהמרים לחיוב?

Flapping Airplanes היא לא מקרה בודד, אלא דוגמה עדכנית לגל הולך ומתרחב של חברות AI שמוקמות במתכונת שונה מזו של סטארט־אפים קלאסיים: מעבדות מחקר פרטיות שמגייסות סכומי עתק עוד לפני שיש להן מוצר מוגדר או מסלול מסחור ברור. בשנה האחרונה קצב ההאצה בולט במיוחד, עם סבבים של מאות מיליונים ואף מיליארדים לחברות שמצהירות בגלוי שהן מתמקדות בפריצות דרך מדעיות ארוכות טווח.

למעשה, הרעיון של "מעבדה לפני מוצר" אינו חדש, רק שלא תמיד זה קרה במכוון. גם OpenAI ואנתרופיק החלו כמעבדות מחקר ורק בהמשך הפכו לענקיות מסחריות. אלא שבשנה האחרונה המודל הזה מתפשט הרבה מעבר לשמות המוכרים (כמו איליה סוצקבר, לשעבר המדען הראשי של OpenAI, שהקים את Safe Superintelligence וגייס מיליארדים בלי כיוון מוצרי מיידי; או מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, שמובילה חברה שהיא בעצם מעבדה), ונבנה גל רחב של חברות מחקר־תחילה שמושכות הון משמעותי.

בוול סטריט ג’ורנל כינו את הגל הזה "ניאו־לאבס" - מעבדות מחקר פרטיות שפועלות כסטארט־אפ, אך מתפקדות בפועל כמו מוסדות מדעיים עצמאיים. במקום להציג תוכנית עסקית מסורתית, הן מציגות צוות חוקרים, כיוון מדעי ושאיפה לפריצת דרך בתחום המודלים הבסיסיים, שכבת התשתית שעליה נשענת מהפכת ה־AI.

ההון חוזר למעבדה

יש משקיעים שטוענים שהסיבה לגל היא תחושת מיצוי של פרדיגמת ההתרחבות. אם עד כה ההתקדמות נשענה בעיקר על הרחבת מודלים קיימים, ייתכן שהשלב הבא יגיע דווקא מפריצות דרך מחקריות עמוקות יותר, בהם פרויקטים שיכולים להבשיל רק בעוד חמש או עשר שנים.

העניין הגובר במעבדות כאלה לא נובע מרומנטיקה אקדמית. היום, מודלי היסוד הפכו לנכס אסטרטגי: מי שמפתח את שכבת הבסיס של ה־AI עשוי לשלוט בעולמות שלמים של יישומים, מתוכנה ארגונית ועד ביטחון, בריאות ורובוטיקה. לכן, ההשקעה אינה באפליקציה נקודתית, אלא במנוע.

יונתן מנדלבוים, שותף בקרן TLV Partners, מסביר כי מדובר במפגש חדש בין שני עולמות שבעבר היו מופרדים. "יש עכשיו חברות שמטרתן לקדם מחקר ולא בהכרח להכניס כסף", הוא אומר. "אם מסתכלים היסטורית, מעבדות מחקר היו באוניברסיטאות ואולי תחת ממשלות, והמטרה שלהן הייתה לקדם טכנולוגיה לטובת האנושות או המדינה. ומנגד היו חברות שמטרתן להרוויח. עכשיו אנחנו רואים מפגש בין שני המושגים האלה, חברות שמגייסות כסף מהון סיכון כדי לקדם מחקר".

לדבריו, גם השפה "מחקר ופיתוח" איבדה את המשמעות הישנה שלה. "בעשור האחרון הפוקוס ב־R&D היה בעיקר על ה־D, הפיתוח. היה את ה־R, המחקר, אבל הוא לא היה הדבר הכי חשוב. ועכשיו אנחנו רואים מהפך, כשרוב הפוקוס הוא על המחקר".

מעבר להימור על פריצות דרך מדעיות, יש עוד מניע מרכזי שמסביר את הצ’קים החריגים שנכתבים למעבדות הללו: מרוץ הטאלנטים. בעולם שבו מספר החוקרים שמסוגלים לפתח מודלי יסוד מתקדמים הוא מצומצם במיוחד, ההשקעה היא לא רק בטכנולוגיה אלא באנשים עצמם. כך נוצרת מציאות שבה עבור קרנות רבות, סבב סיד של 100 או 200 מיליון דולר הוא דרך "לנעול" צוות קטן של חמישה־עשרה חוקרים מהשורה הראשונה, לפני שחברות כמו OpenAI, גוגל או מטא יציעו להם חבילות שכר עצומות. במובן הזה, הניאו־לאבס הן גם תוצר של מחסור קיצוני בכוח אדם, לא רק של חזון מחקרי.

איליה סוצקבר. גייס מיליארדים ל־SSI בלי כיוון מוצרי / צילום: כדיה לוי

ומה לגבי ישראל?

אם עד לאחרונה התופעה נתפסה בעיקר כאמריקאית, בשנה האחרונה היא מתחילה לתפוס תאוצה גם בישראל. "יש גל מעבדות שקמות נטו עבור המחקר", אומר אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה־AI. "זה אמנם לא באותם נפחים וגדלים כמו בחו"ל, אבל כבר יש כמה דוגמאות פעילות, ואני מאמין שנראה עוד כאלה בשנים הקרובות".

עם זאת, אליאבייב מדגיש שהגרסה הישראלית שונה באופיה: "גם בחברות שקמות על טהרת המחקר אפשר לראות ניסיון לבנות מוצר, או משהו שאפשר לעבוד איתו ולהציג לחברות". במילים אחרות, בעוד שבארה"ב יש מעבדות שמצהירות שאין להן עניין במסחור בשלב הזה, בישראל גם מעבדות מחקר מרגישות צורך להחזיק לפחות כיוון יישומי.

הדינמיקה הזו מתחילה לקבל ביטוי בשטח. כך למשל, Enigma AI Labs, שפועלת בתחום "מודלי עולם" אוטונומיים לסביבות וירטואליות, גייסה לפי נתוני Startup Nation Finder כ־30 מיליון דולר בסבב סיד בנובמבר 2025, בהשתתפות אינדקס ונצ'רס ו־Conviction Ventures. גם במקרה הזה, הדגש הוא לא על מוצר אלא על פיתוח תשתית מחקרית.

מנדלבוים סבור שישראל עדיין נמצאת מאחור בתחום הזה, אך הפער מתחיל להיסגר. "הייתי שמח לראות יותר מאמצים מחקריים בישראל. רוב המשקיעים בארץ עוד לא מוכנים להשקיע בדברים כאלה, וזה פספוס. אבל אני כבר רואה את זה משתנה. יש מעבדות מחקר כמו AAI של אמנון שעשוע וחברות כמו דקארט, שנראה מבחוץ שהתחילו לעבוד על מוצר, אבל בגדול מדובר בהרבה חוקרים. ואני מכיר עוד ארבעה־חמישה צוותים שהוקמו בחודשים האחרונים וגייסו עשרות מיליונים".

אבל כמו בכל האצה חדה בשוק ההון סיכון, גם כאן עולה שאלת הקיימות: האם מדובר בשלב חדש בהתפתחות תעשיית ה־AI, או בגל השקעות שיתברר כהייפ. מנדלבוים לא מתעלם מהסיכון. "זו תופעה סופר מעניינת, אבל יש אנשים שמצביעים עליה כסימן לבועה", הוא אומר, אך מדגיש שהוא דווקא אופטימי לגבי הכיוון הכללי. גם לדבריו, במקרים רבים מדובר בהימור מחושב על המשאב הנדיר ביותר בשוק: חוקרי AI ברמה הגבוהה ביותר - "כנראה הדבר שהכי קשה להשיג היום", הוא אומר.

עוד כתבות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

3 סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל"ן

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אילוסטרציה: Shutterstock

בצל ההסלמה: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; מחירי הנפט והזהב מזנקים

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אזעקות במרכז, בדרום ובאזור ירושלים בעקבות שיגורים מאיראן

צפי לירי נוסף מאיראן - יש להישאר במרחבים המוגנים ● דיווח סעודי: חוסל מוחמד רעד - ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט ● דיווח: הבכיר האיראני לאריג'אני פנה לארה"ב בבקשה לחדש את שיחות הגרעין. לאריג'אני מכחיש ●  טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד חמישה שבועות ● הרמטכ"ל: חיזבאללה פתח במערכה, כל אויב שיאיים על ביטחוננו ישלם מחיר כבד ● עדכונים שוטפים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים