גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי מוצר ובלי הכנסות: מה עומד מאחורי הטרנד החדש בהייטק?

מעבדות מחקר פרטיות שוטפות את התעשייה ומגייסות מאות מיליוני דולרים עוד לפני פיתוח מוצר, במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של המודלים הקיימים ● המשקיעים עוברים מהתמקדות בתוכנית עסקית להימורים על פריצות דרך מדעיות ● עכשיו הטרנד מתפשט גם בישראל

המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock
המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock

מעבדת הבינה המלאכותית Flapping Airplanes הושקה בתחילת 2026 עם נתון שממחיש עד כמה השוק השתנה: סבב סיד של 180 מיליון דולר, עוד לפני מוצר והכנסות, ובעיקר סביב הבטחה אחת: מחקר. החברה, שנתמכת על ידי גוגל ונצ'רס, סקויה ואינדקס, מציגה את עצמה כמעבדת "מחקר־תחילה", שמבקשת לפתח מודלים גדולים שידרשו הרבה פחות דאטה וכוח מחשוב. במילים אחרות, היא מנסה להציע אלטרנטיבה לגישת "Scale at all costs" ששלטה בתעשייה בשנים האחרונות, שבמסגרתה ההתקדמות נמדדה בעיקר בעוד שרתים, עוד דאטה ועוד השקעות תשתית.

תתחרה באנבידיה ובברודקום: חברת שבבים חדשה מגיעה לישראל
אחרי הטלטלה במניות התוכנה. על מי האנליסטים בכל זאת מהמרים לחיוב?

Flapping Airplanes היא לא מקרה בודד, אלא דוגמה עדכנית לגל הולך ומתרחב של חברות AI שמוקמות במתכונת שונה מזו של סטארט־אפים קלאסיים: מעבדות מחקר פרטיות שמגייסות סכומי עתק עוד לפני שיש להן מוצר מוגדר או מסלול מסחור ברור. בשנה האחרונה קצב ההאצה בולט במיוחד, עם סבבים של מאות מיליונים ואף מיליארדים לחברות שמצהירות בגלוי שהן מתמקדות בפריצות דרך מדעיות ארוכות טווח.

למעשה, הרעיון של "מעבדה לפני מוצר" אינו חדש, רק שלא תמיד זה קרה במכוון. גם OpenAI ואנתרופיק החלו כמעבדות מחקר ורק בהמשך הפכו לענקיות מסחריות. אלא שבשנה האחרונה המודל הזה מתפשט הרבה מעבר לשמות המוכרים (כמו איליה סוצקבר, לשעבר המדען הראשי של OpenAI, שהקים את Safe Superintelligence וגייס מיליארדים בלי כיוון מוצרי מיידי; או מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, שמובילה חברה שהיא בעצם מעבדה), ונבנה גל רחב של חברות מחקר־תחילה שמושכות הון משמעותי.

בוול סטריט ג’ורנל כינו את הגל הזה "ניאו־לאבס" - מעבדות מחקר פרטיות שפועלות כסטארט־אפ, אך מתפקדות בפועל כמו מוסדות מדעיים עצמאיים. במקום להציג תוכנית עסקית מסורתית, הן מציגות צוות חוקרים, כיוון מדעי ושאיפה לפריצת דרך בתחום המודלים הבסיסיים, שכבת התשתית שעליה נשענת מהפכת ה־AI.

ההון חוזר למעבדה

יש משקיעים שטוענים שהסיבה לגל היא תחושת מיצוי של פרדיגמת ההתרחבות. אם עד כה ההתקדמות נשענה בעיקר על הרחבת מודלים קיימים, ייתכן שהשלב הבא יגיע דווקא מפריצות דרך מחקריות עמוקות יותר, בהם פרויקטים שיכולים להבשיל רק בעוד חמש או עשר שנים.

העניין הגובר במעבדות כאלה לא נובע מרומנטיקה אקדמית. היום, מודלי היסוד הפכו לנכס אסטרטגי: מי שמפתח את שכבת הבסיס של ה־AI עשוי לשלוט בעולמות שלמים של יישומים, מתוכנה ארגונית ועד ביטחון, בריאות ורובוטיקה. לכן, ההשקעה אינה באפליקציה נקודתית, אלא במנוע.

יונתן מנדלבוים, שותף בקרן TLV Partners, מסביר כי מדובר במפגש חדש בין שני עולמות שבעבר היו מופרדים. "יש עכשיו חברות שמטרתן לקדם מחקר ולא בהכרח להכניס כסף", הוא אומר. "אם מסתכלים היסטורית, מעבדות מחקר היו באוניברסיטאות ואולי תחת ממשלות, והמטרה שלהן הייתה לקדם טכנולוגיה לטובת האנושות או המדינה. ומנגד היו חברות שמטרתן להרוויח. עכשיו אנחנו רואים מפגש בין שני המושגים האלה, חברות שמגייסות כסף מהון סיכון כדי לקדם מחקר".

לדבריו, גם השפה "מחקר ופיתוח" איבדה את המשמעות הישנה שלה. "בעשור האחרון הפוקוס ב־R&D היה בעיקר על ה־D, הפיתוח. היה את ה־R, המחקר, אבל הוא לא היה הדבר הכי חשוב. ועכשיו אנחנו רואים מהפך, כשרוב הפוקוס הוא על המחקר".

מעבר להימור על פריצות דרך מדעיות, יש עוד מניע מרכזי שמסביר את הצ’קים החריגים שנכתבים למעבדות הללו: מרוץ הטאלנטים. בעולם שבו מספר החוקרים שמסוגלים לפתח מודלי יסוד מתקדמים הוא מצומצם במיוחד, ההשקעה היא לא רק בטכנולוגיה אלא באנשים עצמם. כך נוצרת מציאות שבה עבור קרנות רבות, סבב סיד של 100 או 200 מיליון דולר הוא דרך "לנעול" צוות קטן של חמישה־עשרה חוקרים מהשורה הראשונה, לפני שחברות כמו OpenAI, גוגל או מטא יציעו להם חבילות שכר עצומות. במובן הזה, הניאו־לאבס הן גם תוצר של מחסור קיצוני בכוח אדם, לא רק של חזון מחקרי.

איליה סוצקבר. גייס מיליארדים ל־SSI בלי כיוון מוצרי / צילום: כדיה לוי

ומה לגבי ישראל?

אם עד לאחרונה התופעה נתפסה בעיקר כאמריקאית, בשנה האחרונה היא מתחילה לתפוס תאוצה גם בישראל. "יש גל מעבדות שקמות נטו עבור המחקר", אומר אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה־AI. "זה אמנם לא באותם נפחים וגדלים כמו בחו"ל, אבל כבר יש כמה דוגמאות פעילות, ואני מאמין שנראה עוד כאלה בשנים הקרובות".

עם זאת, אליאבייב מדגיש שהגרסה הישראלית שונה באופיה: "גם בחברות שקמות על טהרת המחקר אפשר לראות ניסיון לבנות מוצר, או משהו שאפשר לעבוד איתו ולהציג לחברות". במילים אחרות, בעוד שבארה"ב יש מעבדות שמצהירות שאין להן עניין במסחור בשלב הזה, בישראל גם מעבדות מחקר מרגישות צורך להחזיק לפחות כיוון יישומי.

הדינמיקה הזו מתחילה לקבל ביטוי בשטח. כך למשל, Enigma AI Labs, שפועלת בתחום "מודלי עולם" אוטונומיים לסביבות וירטואליות, גייסה לפי נתוני Startup Nation Finder כ־30 מיליון דולר בסבב סיד בנובמבר 2025, בהשתתפות אינדקס ונצ'רס ו־Conviction Ventures. גם במקרה הזה, הדגש הוא לא על מוצר אלא על פיתוח תשתית מחקרית.

מנדלבוים סבור שישראל עדיין נמצאת מאחור בתחום הזה, אך הפער מתחיל להיסגר. "הייתי שמח לראות יותר מאמצים מחקריים בישראל. רוב המשקיעים בארץ עוד לא מוכנים להשקיע בדברים כאלה, וזה פספוס. אבל אני כבר רואה את זה משתנה. יש מעבדות מחקר כמו AAI של אמנון שעשוע וחברות כמו דקארט, שנראה מבחוץ שהתחילו לעבוד על מוצר, אבל בגדול מדובר בהרבה חוקרים. ואני מכיר עוד ארבעה־חמישה צוותים שהוקמו בחודשים האחרונים וגייסו עשרות מיליונים".

אבל כמו בכל האצה חדה בשוק ההון סיכון, גם כאן עולה שאלת הקיימות: האם מדובר בשלב חדש בהתפתחות תעשיית ה־AI, או בגל השקעות שיתברר כהייפ. מנדלבוים לא מתעלם מהסיכון. "זו תופעה סופר מעניינת, אבל יש אנשים שמצביעים עליה כסימן לבועה", הוא אומר, אך מדגיש שהוא דווקא אופטימי לגבי הכיוון הכללי. גם לדבריו, במקרים רבים מדובר בהימור מחושב על המשאב הנדיר ביותר בשוק: חוקרי AI ברמה הגבוהה ביותר - "כנראה הדבר שהכי קשה להשיג היום", הוא אומר.

עוד כתבות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן