קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock
בשבוע שעבר השיק סטארט-אפ הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) כלי AI המיועד לשימוש במסמכים משפטיים. הכלי החדש, הקרוי Legal ומהווה תוסף לצ'אטבוט המוכר של החברה, קלוד (Claude), כבר הספיק לחולל טלטלה בשווקים וצניחה בשערי המניות של חברות טכנולוגיה בתחום הדאטה המשפטי.
● הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה
● אחרי הטלטלה במניות התוכנה: על מי האנליסטים בכל זאת מהמרים לחיוב?
כך, מניית וואן טכנולוגיות צנחה בעקבות הודעתה של אנת'רופיק ב-20%, מטריקס ירדה ב-18%, ופורמולה ב-16%. זאת, בהמשך לירידות בשיעורים דומים שרשמו מעבר לים המניות של תומסון רויטרס (ירידה של כ-16%), אי.פי.איי.אם סיסטמס (13%) ואינטואיט (10%). הירידות נבעו מחשש בקרב משקיעים כי קלוד יספק כעת מענה טוב יותר לעורכי הדין, לעומת כלי ה-AI הקיימים, שהביקוש להם ייפגע.
ה-Legal נועד לאפשר אוטומציה של בדיקת חוזים, בחינה של הסכמי סודיות, מסמכים הנוגעים לציות (compliance), כתבי טענות ותבניות (טמפלטים) שבהן ניתן להשתמש לניסוח מסמכי תגובה. להשקה נלוותה הצהרה לגבי הגבלת אחריות (דיסקליימר), שבה הובהר כי לא מדובר בתחליף לייעוץ משפטי, וכי מומלץ שעורכי דין יעברו על חומרים שנוצרו ב-AI לפני קבלת החלטות.
שיבוש תחום הליגלטק
אך למרות הזהירות, הודעתה של אנת'רופיק כבר טורפת את הקלפים ונתפסת כ"משבשת" את תחום הטכנולוגיה המשפטית (ליגלטק) - תחום שעד לאחרונה היה מזוהה בעצמו עם "שיבוש" העולם הישן בתחום המשפט. הליגלטק הפך בשנים האחרונות לפופולרי בקרב מחלקות משפטיות ופירמות לעריכת דין, בזכות תוכנות כגון הארווי (Harvey) וליזי (Lizzy), המאפשרות ליצור ולערוך מסמכים משפטיים בהיקפים גדולים לצורך הכנת חוזים, גילוי מסמכים ובדיקות נאותות.
כעת, ה-Legal נתפס כמערכת העשויה לתת מענה זמין ונוח יותר מחלק מתוכנות הליגלטק. זאת, מכיוון שמערכות ה-AI המבוססות על מודלי שפה גדולים (LLMs), דוגמת קלוד של אנת'רופיק, ChatGPT של OpenAI וג'מיני של גוגל, נחשבות גמישות יותר מהכלים הישנים וכאלה המסוגלות להתאים את עצמן בקלות רבה יותר למאגרי המידע של הלקוחות ולצרכים שלהם.
"מה שאנו רואים עכשיו הוא רק ההתחלה. אנחנו צפויים לראות עוד שירותים, עוד יכולות ועוד שכבות של אוטומציה ואוטונומיה, והם יוטמעו בליבת העבודה המשפטית, לא רק על-ידי אנת'רופיק אלא גם על-ידי חברות ה-LLMs הגדולות האחרות", מעריכה עו"ד נועה מאייר, יועצת חדשנות למשרדי עו"ד ומרצה בתחום הליגלטק באוניברסיטאות תל אביב ורייכמן.
לדבריה, התפקיד של עורכי הדין משתנה וצפוי להתמקד בניהול ובפיקוח על תוצרי בינה מלאכותית. "הכניסה של ענקיות ה-AI היא חדשות רעות לחברות הליגלטק, הגורמת לריסוק ערך שלהן ולספק בדבר המשך קיומן. עבור הלקוחות של משרדי עורכי הדין, יש כאן אולי דווקא בשורה חיובית של התייעלות והוזלה של השירותים המשפטיים", היא אומרת.
"אולר מחליף סט סכינים"
"דמיין שבמטבח שלך יש סט סכינים יוקרתי מפלדה יקרה, שכל אחד מהם נועד למטרה מסוימת. ואז מגיע מישהו ומציע לך אולר שווייצרי קטן שנכנס לכיס, עולה רק 20 דולר ויכול לעשות בערך את כל מה שהסכינים היקרים שלך עושים". כך מתאר עו"ד זהר פישר, מייסד חברת Robus לייעוץ ופיתוח עסקי עבור משרדי עורכי דין, את השינוי שמחולל ה-Legal.
לדבריו, מצד אחד מדובר בשינוי אמיתי כי הכלי החדש מקל באופן דרמטי על עורכי דין להשתמש ב-AI. "במיוחד מי שעד עכשיו לא היה רגיל לעבוד עם מערכות ליגלטק, יקבל פתאום כלי זמין, פשוט, לא יקר, שקל להגדיר ולהתאים אותו למה שצריך - וגם קל לחבר אותו למערכות קיימות".
עבור עורכי דין המתמצאים יחסית בטכנולוגיה, ובעיקר עבור עורכי דין הפועלים באופן עצמאי ללא משרד גדול מאחוריהם, פישר מגדיר את הכלי של אנת'רופיק כ"חלום שמתגשם".
מנגד, מדגיש פישר, הכלים החדשים לא כוללים מאגר ידע משפטי משלהם אלא תלויים במידע הקיים במודל שעליהם הם נשענים. הדבר עשוי להיות בעייתי כאשר עורך הדין מעוניין לנסח חוזה המותאם לדין הישראלי, שאליו אין בהכרח התייחסות במודל של קלוד.
נוסף על כך, הכלי החדש עדיין לא נותן מענה לארגונים גדולים המורגלים לעבוד על מסמכים משפטיים תוך שליטה מלאה מטעמם, כולל ביצוע בקרות ומעורבות של עובדים רבים בתהליך.
"לא מדובר ב'חיסול' של שוק הליגלטק, אבל בהחלט מדובר בלחץ משמעותי. אותו 'אולר שוויצרי' חדש הוא אומנם כלי מדהים, אבל מי שצריך לנהל 'מטבח שלם' עם צוות, רגולציה וכללי אחריות, עדיין יעדיף את סט הסכינים המקצועי", מסכם פישר.
עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל במשרד גורניצקי, מסביר כי "אנחנו עוברים מכלים המבוססים על חיפוש ואוטומציה בסיסית לכלים שמבצעים ניתוח משפטי עמוק, מסכמים אלפי עמודים בזמן קצר ומאתרים סתירות. הכלים החדשים אינם מחליפים את המערכות הקיימות, אלא מחייבים שילוב נכון ואחראי ביניהם. מניסיון, ברור שלא ניתן להסתמך על הבינה המלאכותית לבדה, נדרש פיקוח אנושי מקצועי, ועורכי דין חייבים לבחון, לאמת ולבקר את התוצרים".
שיח גועש ברשתות
בינתיים, הכלי החדש של אנת'רופיק כבר מעורר שיח גועש ברשתות החברתיות. סא"ל יזהר יצחקי, ראש תחום החדשנות וניהול הידע בפרקליטות הצבאית, כתב בלינקדאין: "זה היה צפוי. הליגלטק פועל בבועתיות, מיושן, לא מעודכן ולא מחובר דיו לפתרונות גנריים ולווקטורים טכנולוגיים מובילים". הוא הוסיף: "מספיק שאחת מהחברות הגדולות תפנה לסקטור המשפטי את הזרקור, ותהיה שריפת יער גדולה".
עו"ד רואי קידר, שותף במשרד ארנון, תדמור-לוי, הגיב לפוסט וכתב: "קשה יהיה להוציא את עורכי הדין מסביבת העבודה הקיימת שלהם (Word, Outlook), ולכן צריך להביא את הכלים והיכולות אליהם עם אינטגרציה מעולה".
קידר הוסיף כי "המשפט הוא לא מונוליטי, ויש בו שונות גדולה. הצרכים של מחלקת ליטיגציה שונים מהצרכים של המחלקה המסחרית או של אלה שעוסקים ברגולציה. לקרוא ל-plugin (תוסף) 'משפטי' זה לא מספיק. צריך לאפיין לאיזה שימוש הוא נועד. עורך דין שמחפש פסיקה לא ישכיל משימוש בכלי שמנסח חוזים, וההפך".
נראה אפוא כי התוסף עשוי לחולל מהפכה, אך היישום עוד ייקח זמן.