שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
המשק הישראלי פתח את שנת 2026 עם נתון המעיד על עוצמת המשק: הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בחודש ינואר ב־58.9 מיליארד שקל. מדובר בנתון השני בגובהו בהיסטוריה של רשות המסים, המעיד על חוסן יוצא דופן של המגזר העסקי ושוק ההון גם בתקופות משבר. ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, מדובר בעלייה של 5% בשיעורי מס אחידים.
● רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות
● מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב־2025
בעוד ששוק הנדל"ן ממשיך לדשדש, מנועי הצמיחה העיקריים להכנסות ממסים היו ההכנסות מרווחי הון, הודות לעליות החדות בבורסות בעולם, ובתל אביב בפרט, ולהייטק המקומי.
עם זאת, התמונה אינה חפה מאתגרים: הזינוק בהוצאות הביטחון ממשיך להכביד על הגירעון, שטיפס ל־4.9%, ומציב סימן שאלה סביב היכולת של הממשלה לעמוד ביעד לשנה הקרובה.
מנועי הצמיחה העיקריים וההכנסות החד־פעמיות
בינואר המשיכה הבורסה המקומית את המגמה החיובית מהשנה שעברה, עם עליות חדות שתורגמו גם לגביית מס. בתוך חודש רשמה הבורסה ביצועים השקולים לתשואה שנתית ממוצעת - כ־10%. הדינמיקה הזו תורגמה ישירות לשורת הרווח של המדינה: הגבייה ברוטו משוק ההון זינקה ב־16% בהשוואה לינואר אשתקד והסתכמה בכ־1.5 מיליארד שקל.
במקביל לשוק ההון, גם שוק העבודה ההדוק תרם לגבייה. בניכוי השפעות חד־פעמיות של חלוקת דיבידנדים, נרשמה עלייה ריאלית של 4% בהשוואה לשנה שעברה בתשלומי מס הכנסה של שכירים. זאת, בין היתר, בשל עליות השכר החדות במגזר העסקי, שנאמדות בקצב שנתי של 5.7%.
בתחום הנדל"ן מנגד, על רקע ההאטה בקצב העסקאות בתחום, גביית המסים ירדה ריאלית ב־6% ביחס לתקופה המקבילה. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בינואר 2026 ב־1.7 מיליארד שקל. ההכנסות ממס שבח ירדו בשיעור של 7%, וההכנסות ממס רכישה ירדו ב־5%.
"מדובר בחודש מעולה, השני בגובהו מבחינת הכנסות המדינה ממסים לאחר ינואר 2025, שהיה חריג מאוד בהכנסות עקב חלוקות דיבידנד ורכישות שבוצעו רגע לפני כניסתן לתוקף של רפורמות הרווחים הכלואים, העלאת מס היסף והעלאת המע"מ", אומר גורם ברשות המסים.
ואכן, אחד השינויים המרכזיים שהקפיץ את הכנסות המדינה ממסים בשנה האחרונה הוא רפורמת הרווחים הכלואים, המטילה מגבלות ותשלומים עודפים על בעלי חברות ארנק. החל מינואר 2025, המדינה העלתה את שיעור המס על רווחים שלא חולקו כדיבידנד, מה שיצר תמריץ אדיר לבעלי חברות למשוך את הכספים לפני שהמס יתייקר.
בינואר אשתקד המהלך הזה הניב גבייה חריגה של יותר מ־9 מיליארד שקל, סכום השקול לגבייה שנתית מלאה מדיבידנדים בשנים רגילות, והמגמה הזו המשיכה להשפיע גם בינואר הנוכחי. בעלי חברות רבים מיהרו לחלק דיבידנדים רגע לפני הגשת הדוחות השנתיים כדי "לצאת מגדר החקיקה", ובנוסף רבים ניצלו הוראת שעה שאפשרה לפרק חברות או להעביר נכסים בדחיית מס. המהלכים הללו הזרימו לקופה בינואר האחרון הכנסה חריגה וחד־פעמית של כ־4 מיליארד שקל.
"ההכנסה מפירוק החברות וחלוקת נכסים, שמגיעה ל־3.5-4 מיליארד שקל, היא חריגה. הוראת השעה הסתיימה", מסביר גורם ברשות המסים. במילים פשוטות, סוף 2025 היה המועד האחרון של חברות לעשות מהלכים טרם ירגישו את מלוא השלכות הרפורמה.
הכנסה חריגה נוספת שנרשמה בינואר היא תשלום חריג של מס הכנסה בסך 800 מיליון שקל. לגלובס נודע כי מדובר בשומות ששולמו על־ידי נישום אחד שנדרש לשלם מס על הכנסות בגין מספר שנים.
תמונת הגירעון פחות חיובית
לצד הכנסות המדינה ממסים בינואר, פרסם משרד האוצר גם את נתוני הגירעון התקציבי הפחות מחמיאים. הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים המשיך לטפס והגיע ל־4.9% מהתוצר, כ־104.5 מיליארד שקל, עלייה קלה לעומת 4.7% שנרשמו בדצמבר.
עם זאת, חודש ינואר עצמו דווקא הסתיים בעודף תקציבי של 16.9 מיליארד שקל. חשוב לציין כי מדובר בעודף נמוך יותר מהעודף שנרשם בינואר אשתקד (22.8 מיליארד שקל), שהושפע מהכנסות חד־פעמיות וחריגות ממסים.
הוצאות הממשלה בינואר הסתכמו ב־42.7 מיליארד שקל. חודש זה התנהל תחת תקציב המשכי, 1/12 מהתקציב המקורי של 2025, מה שהטיל מגבלה על ההוצאה הממשלתית, בפרט בגלל הפער הגדול בין התקציב הקודם להצעת התקציב הנוכחית. ההוצאות בפועל היו נמוכות מהמסגרת המותרת, אך גבוהות בכ־6% לעומת ינואר אשתקד, שגם הוא התבסס על תקציב המשכי.
הוצאות הביטחון נסקו ב־50% בתוך שנה
בפילוח ההוצאות המשרדיות נרשמה עלייה חדה במערכת הביטחון, שהוציאה 14.2 מיליארד שקל (עלייה של 50% לעומת ינואר אשתקד), בעוד שבהוצאות המשרדים האזרחיים נרשמה ירידה של כ־9%, לביצוע חודשי של כ־38 מיליארד שקל.
על הממשלה לאשר את תקציב המדינה בכנסת עד סוף מרץ, כאשר השבוע צפויה הכנסת להתחיל לדון בסעיפי חוק התקציב לקראת קריאה שנייה ושלישית. יעד הגירעון שנקבע בתקציב הוא 3.9%. יעד זה נועד לייצב את יחס החוב־תוצר, שצמח במהלך תקופת המלחמה.
בצל הוצאות הביטחון הגבוהות והגירעון, עולה השאלה מה יקרה ליחס החוב־תוצר של ישראל, שעמד בסוף 2025 על 68.6%. החשש בקרב בנק ישראל וגורמים כלכליים בכירים נוספים הוא ממצב שבו יחס החוב הנמוך של ישראל בהשוואה בינלאומית ילך ויעלה בגלל פריצת יעד הגירעון. לשם השוואה, ערב המלחמה עמד יחס החוב של ישראל על 60% בלבד.
הנתונים הפתיעו את הכלכלנים המקומיים
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מתייחס להכנסות הגבוהות ממסים ומסביר כי "במשרד האוצר ציינו כי הן עלו בינואר 2026 בעיקר בשל גידול נאה בהכנסות ממסים ישירים - 8% בתוך 12 חודשים".
לדבריו, ניתן לייחס את הגידול החד מהציפיות בהיקף ההכנסות ממסים בשנה האחרונה הן למהלכי האוצר לגביית מסים מהרווחים הכלואים, והן לצמיחה הנאה של הכלכלה המקומית - "הבאה לידי ביטוי בגידול בהכנסות ממסים עקיפים (עלייה בצריכה) ובגידול בהכנסות ממסים ישירים, כתוצאה מעלייה בהיקפי התעסוקה ועלייה נאה בשכר הממוצע".
"אם היו אומרים לנו שבזמן שישראל ניצבת בכוננות למתקפת טילים איראנית, ושנת הכספים נפתחה ללא תקציב מאושר, ובכל זאת מדד ת"א 125 שבר שיא חדש השבוע, והשקל קרוב לרמות שיא - ספק אם היינו מקבלים תרחיש זה ברצינות בתחילת המלחמה ב־2023", נכתב בסקירת המאקרו של בנק הפועלים השבוע. "או שקיבלנו קהות־חושים, או שאנו עומדים בפני שינוי דרמטי במצבה הגאו־פוליטי של ישראל, כזה שיישאר עימנו כאן לעשרות שנים. הדעה של השווקים תומכת חד־משמעית באפשרות השנייה. מדד ת"א 125 עלה גם השבוע בכ־0.8%, והשקל פוחת בשיעור קל של 0.4% מול סל המטבעות".