גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן העושר הנורבגית הימרה נגד ישראל. זה עלה לה ביוקר

בצל המלחמה בעזה, מימשה אשתקד קרן העושר הנורבגית מחצית מתיק המניות שלה בישראל, והחמיצה עליות משמעותיות ● הנסיקה במניות טבע וחברות הביטוח שנותרו בתיק, תרמה לה רווחים משמעותיים ● ועל איזו מניה ביטחונית ובנק דילגה המכירה - למרות הצהרות לוחמניות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke
ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke

לפני כחצי שנה הודיעה קרן העושר של נורבגיה, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, על מכירה של חלקים גדולים מתיק המניות שלה בישראל בשל המלחמה בעזה. ההחלטה של הקרן, שנומקה ב"ארגון מחדש" של הפורטפוליו ובמעורבות של חלק מהחברות במלחמה, או פעילותן מעבר לשטחי הקו הירוק, עוררה הד תקשורתי נרחב בארץ ובעולם.

"תהדקו חגורות": בנק ההשקעות שמזהה סכנה מיוחדת בשווקים
אחרי הטלטלה במניות התוכנה. על מי האנליסטים מהמרים לחיוב?

נתוני הקרן, אשר התפרסמו בשבוע שעבר, חושפים כי במחצית השנייה של 2025 היא מכרה כמחצית מהמניות הישראליות שברשותה. מבדיקת גלובס עולה כי ההחלטה של הקרן, שבוחנת בימים אלו מחדש את מדיניותה בעקבות התערבות אמריקאית, גרמה לה לפספס תשואה של מעל 30% במדדים הישראליים המובילים מאז. למעשה, הקרן פספסה רווח פוטנציאלי של יותר מרבע מיליארד דולר (קרוב ל-1 מיליארד שקל) על ההשקעות שמכרה במעט יותר מחצי שנה.

טבע והביטוח בראש

מבט על התיק הישראלי העדכני של הקרן הנורבגית, המתפרסם מדי כחצי שנה, מעלה כי מתוך 61 מניות ישראליות שהרכיבו אותו במחצית הראשונה של 2025, נותרו 30 מניות בלבד. זאת, לאחר שהקרן מימשה מניות בשווי כולל של כ-1 מיליארד דולר. בניגוד לעבר, אז הייתה מבצעת קניות ומכירות של ניירות ערך חדשים, במהלך חצי השנה החולפת הקרן לא רכשה מניות חדשות הנסחרות בת"א.

בעקבות המימוש האגרסיבי, ההחזקה הישראלית הגדולה ביותר בתיק הנושל הקרן הנורבגית כיום היא חברת התרופות טבע, בה היא מחזיקה נכון לתחילת 2026 מניות בשווי כ-1.25 מיליארד דולר, המהוות 60% מהתיק הישראלי הכולל (לעומת 30% בסוף יוני אשתקד).

ההחזקה השנייה בגודלה של הקרן היא במניות חברת הכימיקלים איי.סי.אל, המהווה כ-7% מהתיק הישראלי (בשווי כולל של כ-122 מיליון דולר) וגם חברות השבבים הדואליות נובה וטאואר בולטות בתיק.

הקרן הנורבגית ממשיכה גם היום להעניק משקל גדול יחסית למניות הביטוח המקומיות. כך, לקרן החזקה בהפניקס בשווי של כ-80 מיליון דולר (4% מהתיק), בחברת הראל (החזקות בשווי 72 מיליון דולר) ובמנורה (63 מיליון דולר). בנוסף, מחזיקה הקרן בנתח משמעותי ממניות הבורסה לני"ע בת"א בשווי של כ-47 מיליון דולר.

עליות השערים בבורסה בת"א, בדגש על מניות הביטוח (שעלו ב-65% מאז סוף יוני) וטבע (שרשמה קפיצה של 91%), סייעו לקרן לצמצם את היקף הפגיעה כתוצאה מהמימוש. כך, חרף העובדה שמימשה מניות בשווי כמעט 900 מיליון דולר, תיק הנכסים הישראלי של הקרן הצטמצם בסוף השנה שעברה בכ-150 מיליון דולר בלבד, ועמד על כ-2.08 מיליארד דולר. בתיק נכללות גם מניותיהן של ענקיות הנדל"ן המסחרי עזריאלי וביג, החברה לישראל של עידן עופר (בעלת השליטה באיי.סי.אל), רשת הסופרמרקטים שופרסל וחברת האנרגיה או.פי.סי, אף היא בשליטת עופר.

הבנק שנשאר בתיק

מי שנעדרות מהתיק הן מניות הבנקים המקומיים, לאחר שבחודש אוגוסט דיווחה הקרן כי מכרה את החזקותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל, בשל השירותים שהם מעניקים מחוץ לשטחי הקו הירוק: "על ידי מתן שירותים פיננסיים, שהם תנאי הכרחי לפעילות בנייה בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים… תרמו הבנקים לתחזוקת ההתנחלויות הישראליות", נכתב בהודעת הקרן אז.

מניות הבנקים היוו מרכיב משמעותי בתיק הנורבגי טרם ההחלטה. בסוף יוני האחרון החזיקה הקרן מניות הפועלים (בהיקף של כ-360 מיליון דולר), לאומי (100 מיליון דולר), מזרחי טפחות (96 מיליון דולר), הבינלאומי (61 מיליון דולר) וחברת האם שלו, פיבי (42 מיליון דולר). כלומר, הקרן מימשה את החזקותיה בחמש מניות הבנקים בהיקף כולל של כ־678 מיליון דולר (כ־2.3 מיליארד שקל), כשבינתיים היא "מפספסת" תשואה של 28% במניות הסקטור מאז המכירה.

באופן מעט מפתיע, וחרף ההצהרות הלוחמניות, מי שהצליח לחמוק מ"הגזרה" של מנהלי קרן העושר הוא בנק דיסקונט, הבנק השלישי בגודלו בארץ. על אף שככל הידוע הבנק מעניק שירותים דומים לאלו שמעניקים הבנקים האחרים, מנהלי הקרן החליטו להותיר את החזקתם בו. בסוף 2025 החזיקה הקרן מניות דיסקונט בהיקף של כ-11.6 מיליון דולר.

מניה נוספת בעלת נוכחות מפתיעה בתיק הנורבגי היא זו של החברה הביטחונית נקסט ויז'ן. שמה של החברה, המייצרת מצלמות מיוצבות עבור רחפנים ומל"טים, הוזכר לא פעם בפרסומים השונים בתקשורת הנורבגית בכל הקשור למכירת ההחזקות בחברות ישראליות. עם זאת, נכון לסוף 2025 מחזיקה הקרן במניות נקסט ויז'ן בהיקף של כ-21 מיליון דולר.

זאת, על אף שהחזקה של הקרן בחברה ביטחונית אחרת - מנועי בית שמש, הייתה זו שהציתה את גל המימושים בקיץ שעבר. היא עמדה במרכזה של כתבה בעיתון נורבגי, שבה נטען כי החברה משרתת את מטוסי הקרב ששימשו בתקיפות בעזה. התחקיר הביא את רה"מ נורבגיה, יונאס גאר סטורה, לקרוא לבחינה מחודשת של השקעות הקרן בישראל, שלאחריה אכן יצאה הקרן במסע המימושים המדובר.

פניית פרסה נורבגית

החקירה בנורבגיה, שנולדה בשל לחץ ציבורי גדול על רקע דעת קהל עוינת לישראל במדינה הסקנדינבית, הביאה כאמור את הקרן לחסל במהלך אוגוסט האחרון את השקעותיה ביותר ממחצית מהחברות הישראליות שבהן החזיקה בנימוקים של "ארגון מחדש" של התיק, לצד "חשד" למעורבות בפשעי מלחמה ומעבר על החוק הבינלאומי.

אלא שדי מהר התברר לקרן כי השיקולים האתיים החדשים שאימצה בעקבות המלחמה בעזה עשויים לפגוע בביצועיה, ואף ביחסי החוץ של המדינה. לקראת סוף 2025, יזמה הממשלה הנורבגית הצעת חוק שדרשה להשעות באופן זמני את כל שיקולי האתיקה שאמורים להכתיב את השקעות הקרן, המנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-2.1 טריליון דולר ברחבי העולם.

לפי הממשלה הנורבגית, בשל ההנחיות הקיימות, עצם העובדה שחברות אמריקאיות כמו גוגל ומיקרוסופט משתפות פעולה עם ישראל, יכולה לגרום לסילוקן מהפורטפוליו של הקרן. החוק עבר בתמיכת מפלגות הימין, והוגדר על ידי שר האוצר הנורבגי יינס סטולנטברג כ"צעד הכרחי". לדבריו, "שבע החברות הגדולות ביותר בעולם מהוות 16% מהחזקות הקרן, אך לפי כללי האתיקה הקיימים ייתכן שלא נוכל להחזיק יותר בחברות אלה".

הרווחים של קרן העושר, בניהולו של ניקולאי טנגן, אחראים ל-25% מהתקציב השנתי של נורבגיה. לדברי השר, כללי האתיקה "מאיימים להפחית את התשואה", ועקב כך לפגוע בתושבי נורבגיה. על פי דיווחים, מאחורי המהלך ניצב בעיקר לחץ אמריקאי כבד.

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון