גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock
כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

המידע הרפואי הישראלי נחגג לפני כחמש שנים כאחד הנכסים הגדולים של המדינה, אולם התקווה למצוא באר נפט דיגיטלית ברשומות הרפואיות של בתי החולים ובקופות החולים הישראליות התרסקו על קרקע המציאות. התלונות היו רבות: איטיות בהשגת המידע (עד חצי שנה למענה על שאילתה מדעית!), היעדר אינטגרציה של מידע והעדפה של גופי בריאות לשמור את המידע קרוב לחזה. החשש היה שישראל תאבד ואפילו אולי כבר איבדה את היתרון היחסי.

חששתם מהתרופה לכולסטרול? מחקר ענק בדק אם יש לכך סיבה
מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

אבל במקביל להתפכחות מהחלום, התרחשו שינויים ששיפרו את הגישה ואת איכות המידע. אז מה המצב היום? האם כדאי לסטארט־אפ שזקוק למידע רפואי לפנות לשוק הישראלי?

סקר שנערך לאחרונה על ידי מנהלת צמיחה במשרד הכלכלה, יחד עם קהילת החדשנות בבריאות HealthIL ומרכז החדשנות Leumit Start, נועד לענות על השאלות הללו. במסגרת העבודה שעשו, הם מיפו את כל שירותי המידע הרפואי בישראל. נמצא שפועלים בארץ, באופן מסודר, 20 מאגרים. הם כוללים בין היתר מאגרים של כל אחד מבתי החולים הגדולים, של כל אחת מקופות החולים הגדולות ומאגרים ייחודיים כמו זה שהקימה חברת אסטרהזנקה עם אוניברסיטת תל אביב. בנוסף, פועלים בישראל 13 בנקי רקמות (ביו בנק) מסוגים שונים. המוכר שבהם הוא פרויקט פסיפס הממשלתי.

המידע זורם מהר יותר

השינוי העיקרי שחל בחמש השנים האחרונות הוא באופן שבו ניתן לגשת למידע הזה. על כך ניתן לתת קרדיט רב לפרויקט "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה", שהחל ב־2018, בתקציב של כ־900 מיליון שקל. חלק גדול ממנו ניתן לכ־13 ארגוני בריאות, כתמריץ לטייב את מאגרי המידע שלהם.

יזהר לאופר, מנהל Leumit Start, יחידת החדשנות של לאומית שירותי בריאות, מסביר את השינוי מהפרספקטיבה שלו. "למידע הרפואי הישראלי היה יתרון בכך שהוא הולך 20־30 שנה אחורה, בשל המעברים המעטים יחסית בין הקופות והאימוץ המהיר של מחשוב במערכת הרפואית", הוא אומר. היו ארגונים שידעו להנגיש אותו לציבור, אבל לרוב, "כדי להגיע למידע היה צריך להכיר את מאן דהוא, להגיש שאילתה למידע ספציפי, ואז ארגון הבריאות היה שובר את הראש איך לארגן לך את המידע הזה, והתהליך היה לוקח חודשים".

התמריצים מהמדינה באו עם דרישה: לפתוח בכל ארגון בריאות שער אחד שדרכו כל הסטארט־אפים פונים באופן מסודר, והוגדר תהליך הכולל שלבי מענה לפנייה ולוחות זמנים - קצרים בהרבה מבעבר. הגדרות אלה חייבו את ארגוני הבריאות לגייס תשתיות וכוח אדם ייעודיים להנגשת המידע, ולהקצות לכך משאבים ניהוליים. "את השינוי התחלנו לראות ב־2023־2024", אומרת יעל אופיר, מייסדת שותפה HealthIL ומפתחת תוכניות חדשנות בבריאות לאומיות באירופה.

מהסקר עולה שכיום 68% מהחברות הישראליות משתמשות במידע רפואי ישראלי, ו־67% במידע מחו"ל. חברות הסטארט־אפ מזהות את היתרון של ישראל בתיקים רפואיים, במכשירי ניטור מרחוק ובנתוני פתולוגיה. מחו"ל הן קונות נתוני גנטיקה, מיקרוביום ובילינג (חיוב עבור שירותים). אפשר לשאוב עידוד מכך שהיתרון הישראלי הוא דווקא בנתונים שימושיים יותר לחברות.

ומה לגבי איכות המאגרים? 53% אמרו שהיו מרוצים או מרוצים מאוד מאיכות המידע, 35% היו מרוצים במידה בינונית, ורק 11% היו ממש לא מרוצים. לגבי תהליך השגת המידע, 38% היו מרוצים או מרוצים מאוד, 28% במידה בינונית, ו־34% עדיין לא היו מרוצים. לאופר מעלה את האפשרות שמדובר בבעיה תדמיתית, הד מהעבר.

הפתעה בשאלת התמחור

למרות המידע המקיף שמחזיקות קופות החולים, הגופים החזקים בשיתוף מידע הם דווקא בתי החולים: 48% מהחברות משתמשות בנתונים שלהם, בעוד ש־24% עובדות עם קופות חולים. ייתכן שלפיתוח מכשור רפואי, נתוני בתי החולים רלוונטיים יותר.

הסנטימנט שלפיו ארגוני בריאות מקריבים את איכות המידע לטובת האפשרות לעשות מכה מהירה ממכירת הנתונים עולה בסקר. 35% מהחברות טענו שחסר להן "תמחור הוגן ושינוי גישה". בשיחות עמן, חזרו החברות על הטענה שארגוני הבריאות רואים בדאטה מקור הכנסה, ולא נכס ציבורי. ובכל זאת, 9% אמרו שהמידע הרפואי זול בישראל יותר מבחו"ל, ו־41% חשבו שהמחיר בארץ הוגן ביחס לחו"ל.

הדס קליין, מנהלת קלאסטר בריאות במנהלת הצמיחה, אומרת שהופתעה לטובה. היא העריכה שהביקורת על המחיר תהיה רבה יותר. לאופר מוסיף: "כשנוצרה כמות גדולה של ארגונים מטפחי חדשנות, התחרות עשתה את שלה. היום אנחנו בעיקר צריכים לשווק את השינוי, לשנות את התפיסה".

ארבעה מאגרים בדרך

קליין אומרת שהנסקרים ציינו שעדיין חסר להם שיתוף פעולה בין הגופים, שאמור לאפשר לחברה לקבל מידע שמקיף נבדק אחד מכמה כיוונים. אפשר לראות את הבעיה הזאת במיפוי: מגוון רחב של גורמים עוסקים באותם תחומים, כמעט ללא קשר ביניהם.

בעיית שיתוף הפעולה היא טכנית? או שזו סוגיה של כסף ואגו?
קליין: "היו בעיות אגו וכסף, אבל הסנטימנט הזה הולך ונחלש. הארגונים מבינים ששלמות המידע היא חלק מהאיכות שלו, כך שהיום הבעיה היא באמת לוגיסטית וטכנית יותר".

הדס קליין, מינהלת הצמיחה / צילום: תמונה פרטית

בהדרגה, צומחים שיתופי פעולה מהשטח, כמו המאגר האונקולוגי Onco Bridge של שיבא בשיתוף פעולה עם לאומית, מאוחדת ואסותא. לבתי החולים הממשלתיים יש מאגר משותף, בשם כנרת. אולם החלום על כפתור שעליו ניתן ללחוץ כדי לקבל גישה ל"מידע הישראלי" עדיין רחוק.

עם זאת, נעשים מאמצים לשפר את שיתוף המידע. לפני כחודשיים הודיעה רשות החדשנות שתשקיע 44 מיליון שקל בתמיכה ב־6 מאגרי מידע לאומיים חדשים (4 מהם בבריאות), והתנאי לקבלת התמריץ הוא שיתוף פעולה בין לפחות שלושה מאגרים שונים. המאגרים הם ייעודיים לאונקולוגיה, מחלות זיהומיות ומחלות מטבוליות, סביב השימוש בתרופות השמנה מסוג ה־GLP.

צורך נוסף שעלה הוא שיתופי פעולה עם מאגרים בחו"ל. "שוק היעד העיקרי של החברות הישראליות הוא לא ישראל, והן זקוקות למידע שרלוונטי להן", אומרת אופיר. "אנחנו רואים ששיתופי פעולה כאלה אכן מתרחשים, ויש לישראל מה להביא לשולחן".

הסקר נערך בקרב סטארט־אפים, אך גם חברות תרופות בינלאומיות מתעניינות במידע הישראלי. מערכת הבריאות רוצה למשוך לכאן את הכסף ואת הידע שלהן, אך בעבר הן היו הראשונות שהתלוננו על השירות הבעייתי וחוסר האינטגרציה.

קליין: "לא מדדנו את פעילות החברות הרב־לאומיות סביב המידע הישראלי, אבל אנחנו רואים אותן יותר ויותר. אלה ניצנים שנרצה לטפח".

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"