גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל
מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הטילה השבוע פצצה כאשר השיתה קנס בגובה 121 מיליון שקל על חברת התעופה אל על, בכפוף לשימוע, בשל העלאת המחירים שביצעה בחודשים הראשונים של המלחמה.

הקנס, בסכום המקסימלי שמאפשר החוק, ביטא את הזעם הציבורי כלפי אל על ואת התחושה כי ניצלה את ביטולי הטיסות מצד חברות התעופה הישראליות והזרות כדי לגזור קופון על חשבון הנוסעים. מבחינת רשות התחרות, אל על שלטה בשער הכניסה והיציאה לישראל - וניצלה זאת כדי להתעשר.

נדחה הדיון בהקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג: האם יוקם בצקלג?
המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

ואומנם, הרבעון השני של 2024 היה הטוב ביותר בתולדות אל על. החברה רשמה אז רווח שיא של יותר מ-147 מיליון דולר - זינוק של 84% בהשוואה לרבעון שקדם לו. מאז הרבעון הרביעי של 2023 ועד לרבעון השלישי של 2025 (האחרון שלגביו פורסמו דוחות), אל על רשמה רווח מצטבר של כ-3.45 מיליארד שקל. במובן זה, הקנס מסתכם ב-3.5% בלבד מהרווח של אל על.

אלא שדומה כי מבחינת הרגולטור, הקנס נועד בראש ובראשונה להעביר מסר חריף לגבי הסנקציה הציבורית - וגם הכלכלית - שצפויות לספוג חברות הגובות מחיר מופרז. הקנס אף עשוי להיות רק ההתחלה ולסייע ללקוחות אל על בתביעות אזרחיות שכבר החלו להתנהל נגדה - תביעות העשויות להסתיים בתשלום פיצויים בסכומים גבוהים הרבה יותר.

החלטה שתוכל לשמש את הלקוחות בתביעות

בדיוק בגלל זה, אל על לא מתכוונת לוותר ללא קרב. הסיבה לכך איננה רק שהחברה מאמינה כי פעלה כנדרש, וכי הקנס אינו הוגן - אלא, כמו תמיד, כסף. אם ההחלטה על הקנס תהפוך לסופית אחרי השימוע, מדובר יהיה בראיה לכאורה, שתוכל כאמור לשמש את לקוחות אל על בתביעות אזרחיות נגדה.

כך, תביעה ייצוגית שהוגשה ביוני 2025 מתבססת על חוות-דעת של הממונה לשעבר על התחרות, פרופ' דיויד גילה, אשר העריך את הנזק שנגרם ללקוחות בלא פחות מ-598 מיליון דולר. בעקבות הקנס הוגשה השבוע גם בקשה לגילוי מסמכים לקראת תביעה נגזרת מצד בעל מניות באל על, המאיים לתבוע את המנהלים והדירקטורים.

בינתיים, הקנס הוא הפעם השנייה בסך-הכול שבה פועלת רשות התחרות נגד מחירים גבוהים, ולא נגד ניסיון של חברה לדחוק את מתחריה מהשוק. הפעם הקודמת שבה נעשה שימוש בעילת המחיר המופרז הייתה ב-2022, כאשר הרשות קנסה ב-8 מיליון שקל את חברת התרופות MBI פארמה.

מדובר אפוא בעילה הנחשבת לחריגה, ואשר הרשות הדגישה כי השימוש בה נעשה בזהירות לפי פסיקת בית המשפט העליון. זו גם כנראה הסיבה שבעטיה לא מיהרו ברשות להטיל עיצום נפרד על העלאת המחירים בכל אחד מקווי אל על, מה שעשוי היה להוביל לקנס מצטבר במאות מיליוני שקלים. במהלך כזה היה קשה יותר להוכיח את היקף הפגיעה שבוצעה בכל קו בנפרד, והדבר גם היה מנוגד לגישה הזהירה שמבקשת הרשות ליישם סביב מחיר מופרז. משכך, נראה כי כהן העדיפה בשלב זה להצביע על התמונה הגדולה לגבי ההתייקרות.

באל על יטענו שהעלייה מתונה יחסית

מבחינת אל על, ספק אם יש הצדקה להפוך דווקא אותה למקרה דגל של עילת המחיר המופרז. הבדיקה של רשות התחרות העלתה כי מחירי הכרטיסים של החברה עלו בממוצע ב-16% בתקופה שעד מאי 2024, אחרי שעליית המחירים ביעדים המרכזיים נעה בין 6% ל-31%.

באל על צפויים לטעון כי מדובר בעלייה מתונה יחסית, וכי פעלו לשמור על חופש התנועה של אזרחי ישראל תוך ריסון הביקושים הכבדים שהיו במלחמה. לטענתם, בתקופות של מלחמה נדרש לתמחר גם את רכיב הסיכון, ובעולם התעופה מקובל לראות עליות מחירים חדות בקווים הפועלים תחת סיכון ביטחוני או גאו-פוליטי - בדומה למתרחש, למשל, בטיסות לרוסיה.

מנגד, ברשות התחרות עשויים להצביע על כך שעוד לפני המלחמה נהנתה אל על מכוח משמעותי בשוק, ושמחירי הכרטיסים שלה לא היו בהכרח התחרותיים ביותר. מכאן שעליית המחירים של 16% בממוצע לא נעשתה בחלל ריק, אלא הכבידה עוד יותר את העלות של כרטיסים שמראש לא נחשבו לזולים במיוחד.

בתקופתו של גילה כממונה הוא אומנם קבע כי הבנצ'מרק למחיר מופרז הוא עלייה של 20% מעל המחיר ה"רגיל", אך גילוי דעת שפרסמה מחליפתו, עו"ד מיכל הלפרין, ביטל זאת וקבע כי סיווג מחיר כמופרז יתבצע בהתאם לנסיבות. המדיניות הזו צפויה להקשות על אל על לשכנע כי 16% לא נחשבים עלייה משמעותית מספיק במחיר.

אל על עשויה גם לטעון בשימוע כי המחירים שנגבו לא היו חלק ממהלך יזום אלא באו בתגובה להזמנות כרטיסים שבוצעו לא אחת ברגע האחרון, בעוד שהזמנה מראש הייתה מאפשרת מחיר נמוך יותר. המחירים בפועל אף נבעו, לשיטתה, מהיעדר זמינות במחלקת התיירים. מבחינת רשות התחרות, כל השיקולים הללו כבר הובאו בחשבון במסגרת הבדיקה ולא שינו את הממצאים.

כך, לפי הרשות, הבדיקה שביצעו התבססה על מיליוני תצפיות של כרטיסי טיסה מתקופת המלחמה ומהשנה שקדמה לה, תוך שימוש במודלים שנטרלו השפעות חיצוניות. ברשות אף מצאו כי בטיסות שהמריאו בתפוסה לא מלאה (מתחת ל85%) במחלקת תיירים, עליית המחיר עמדה על 25%. במילים אחרות, גם בטיסות שהמריאו עם מושבים ריקים, העלתה אל על את המחיר.

פרסמה מידע לציבור על טווח המחירים

בהקשר זה, באל על עשויים להצביע על כך שהרשות לא השוותה את המחירים לאלה שגבו חברות תעופה אחרות; אך ספק אם הטענה תתקבל לנוכח שיטת הבדיקה המקובלת, אשר בה משווים בין מוצרים דומים ככל הניתן - לרוב אלה ששיווקה אותה חברה.

גם טענה ברוח "אכיפה בררנית", שלפיה לא הוגן להתמקד רק באל על, לא צפויה לזכות לאוזן קשבת, אחרי שהרשות הבהירה כי אל על הייתה היחידה שפעלה כמונופול, וכי אף חברה לא התקרבה להיקף הטיסות והנוסעים שלה.

בניסיון נוסף לקעקע את הבדיקה שערכה הרשות, באל על עשויים לטעון כי זו כללה גם את המחירים בכרטיסי הפרימיום - שהם מראש יקרים יותר. הקושי כאן נובע מכך שהפרימיום היא מחלקת ביניים בין הביזנס לתיירים, כך שלא מדובר בכרטיסים למחלקת עסקים או למחלקה ראשונה.

עוד צפויה אל על להצביע על כך שבמהלך המלחמה פרסמה לציבור מידע לגבי טווח המחירים, ואף הגבילה אותם לגבי מספר יעדים באוגוסט 2024 וסביב העימות עם איראן.

דומה כי האתגר של החברה יהיה לשכנע את הרגולטור כי הצעדים הללו לא היו בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי", ולא שינו באמת את הזינוק הכולל במחירים.

עוד כתבות

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

בשיטת הסלמי: פעילות הותמ"ל הוארכה בשנה נוספת

פעילות הותמ"ל מוארכת שוב עד אוגוסט 2027, כשברקע נשמעות ביקורות על עקיפת הליכי תכנון ופגיעה בשטחים פתוחים ● תוכנית להקמת כ-650 דירות במגדלים במתחם הקאנטרי בגלילות עולה שלב ● וגם: הקיפאון במכירות מחריף, וחברות הנדל"ן יוצאות במבצעים ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תוכנית העבודה שמציג האוצר: רפורמות שכבר נפלו ובלי התחייבות ליעדים

בספר המפרט את תוכניות העבודה השנתיות של האוצר צוינו רפורמות שנגזו, בהן פתיחת משק החלב ● גם ביעדי המאקרו לא פורטו מדדים מדויקים

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

גוגל פיננס החדש הגיע לישראל ומסמן את השלב הבא במירוץ ה־AI

גרסת הבטא של הכלי הפיננסי החדש מבית גוגל נחתה בימים האחרונים בישראל ● בקרב הענקיות מנסים להשיג דומיננטיות בנישות השונות ולהשיג יתרון על המתחרות

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נמל אשדוד למל"ל: לא נקלוט אוניות מרוסיה ואוקראינה, עד שתגובש מדיניות

בצל פרשיית החיטה החשודה כגנובה, יו"ר הנמל הדרומי שאול שניידר, הודיע על צעד חריג: עצירת עגינתן של אוניות בעלות סממנים רוסיים או אוקראיניים ● במכתב ששיגר למל"ל טען: הכנסת האוניות תחשוף את העובדים לתביעות ולסנקציות מצד האיחוד האירופי

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הנציבות מחייבת את סמוטריץ' למנות אישה לתפקיד המשנה למנכ"ל

הוועדה לבחינת מינויים בשירות המדינה קבעה כי במהלך כהונתו של סמוטריץ' כשר האוצר לא נעשו "מאמצים אמיתיים" לחיפוש מועמדות לתפקידים בכירים במשרד ● פרטנר משיקה את סוכנות ה-AI בר, רומי ורותם ● אמריקן אקספרס תציע שורה של הטבות חדשות ללקוחותיה ● אירועים ומינויים

דנה טוכנר, מנכ''לית בורגר קינג. ''השאיפה היא להיות מתחת לבית של אנשים'' / צילום: דנה טוכנר

ברגר קינג חזרה לישראל בפעם השלישית, והמנכ"לית מבטיחה: "נפתח 100 סניפים"

רשת ההמבורגרים האמריקאית כבר עברה מספר גלגולים בישראל, אך המנכ"לית דנה טוכנר מאמינה שהפעם, תחת קבוצת דלק, זה יצליח: "ברשת כושלת לא היו משקיעים מיליונים" ● בראיון היא מדברת על אסטרטגיית המיקומים של ברגר קינג, על המיקוד בדור ה־Z וגם על המתחרה מקדונלד'ס

שיא של מעל 3 שנים בקרנות הכספיות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות Adobe firefly)

החודש שהימם גם את ותיקי השוק: מה עומד מאחורי גיוסי הענק בקרנות הכספיות

מגמת החזרה לקרנות הכספיות נמשכה באפריל, עם גיוס של 6.5 מיליארד שקל - מעל מחצית הגיוסים בתעשייה כולה ● בשוק מודים שמדובר בנתון חריג, אך מעריכים ש"קצב הגיוסים בכספיות יימשך" ● וגם: אילו עוד קרנות עמדו מאחורי החודש הטוב ביותר בתעשייה מזה שנה?

יובל דיסקין / צילום: סיון פרג'

עסקה מדורגת לרכישת הסטארט-אפ של יובל דיסקין ב-120 מיליון דולר תוך שלוש שנים

הסטארט-אפ סיימוטיב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תרכש באופן מדורג על ידי חברת אינטגרציה לתעשיית הרכב KPIT מהודו ● העסקה כוללת מספר שלבים, כאשר תחילה תהיה השקעה של 10 מיליון דולר בתמורה ל-26% ממניות החברה

הדמיית פרויקט Galleria של עלמדב בטורונטו. בעיגול: המנכ''ל רפי לזר / צילום: מצגת החברה

5 שנים לאחר שנמכרה: חברת הנדל"ן שחוזרת לת"א לפי 1.5 מיליארד שקל

עלמדב, לשעבר אלעד קנדה של יצחק תשובה, תנסה להנפיק את מניותיה בבורסה המקומית - הפעם בבעלות קנדית ● בכך, היא צפויה להצטרף לחברה הבת אג'לן, שהנפיקה כאן אשתקד אג"ח

מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון

השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. האם הוא יפחית את העומס?

אחרי פיילוט שהוגדר כהצלחה מסחררת, מערכת הבינה המלאכותית החדשה תגיע ללשכותיהם של כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ● המטרה: הקלה בעבודה השיפוטית וחיסכון בזמן ● מהו עתיד המתמחים בעידן "צ'אט המשפט", ואיך נמנעים מטעויות שעשויות לחרוץ גורלות?

אופיר אלקלעי, יו''ר הסתדרות עובדי המדינה / צילום: דוברות ההסתדרות

הסתדרות עובדי המדינה נגד האוצר: "חשש לפגיעה בפרטיות"

ההסתדרות מחריפה את התנגדותה למהלך למהלך לדיווח נוכחות באמצעות אפליקציה ייעודית עם זיהוי מיקום העובדים שמקדמים האוצר ומערך הדיגיטל, ודורשת הסכם קיבוצי לפני כל פיילוט או יישום ● בארגון מזהירים מפני "מעקב" אחר עובדים ומאיימים בצעדים ארגוניים

ניתוח חברה / צילום: תמר מצפי

תעלומה: המניה עם שיעורי הרווח הגבוהים בענף המזון נסחרת בתמחור הכי נמוך

לפני שלוש שנים יצאה זנלכל, יצרנית קופסאות השימורים "יכין", למהלך שהרים גבות בשוק: רכישת מחלבות רמת הגולן שהיו אז במשבר עמוק ● בתוך זמן קצר שני הבכירים בחברה הפכו מחלבות ששורפות מזומנים למכונת רווחים משומנת ● אז למה השוק לא מתגמל את המניה? ● ניתוח חברה, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

ה־CTO שהחליט להנגיש את הדאטה ממשרדי הממשלה לציבור הרחב

צחי זילברשטיין, CTO בוויאנטיס (Voyantis), פיתח כלי חדש שמנתח כל מאגר ממשלתי והופך אותו לוויזואלי ונגיש ● השירות עשוי לסייע לאזרחים המבקשים להבין את פעילות הממשלה, לחוקרים וסטודנטים הזקוקים למידע מהימן ישירות מהמקור, וכן לעיתונאים המעוניינים להצליב ולאמת נתונים

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

מסעדה ראשונה בדרך להנפקה: איך מתמחרים את השווי שלה?

לאחר שנים שבהן התרחקו מעסקי המסעדות, נפתח התיאבון לגופי ההשקעה המקומיים ● ההשקעה ברשת ג'פניקה והנפקתה הצפויה של קיסו מלמדות על השינוי בהתייחסותם לתחום: "מדובר ברשתות עם עשרות סניפים, מערכי תפעול, חיבור לוולט ומיתוג שהישראלים אוהבים"

מחירי המזון קפצו בכמעט פי שניים / איור: גיל ג'יבלי

19 חברות, 40 אלף מוצרים: הבדיקה שחושפת מי מובילות את העלאת מחירי המזון

מאז תחילת 2024, מחירי המזון בישראל קפצו ב־8% - פי 1.5 מאשר מדד המחירים לצרכן ● נתונים בלעדיים שנאספו ע"י לובי 99 והגיעו לידי גלובס מגלים מי היבואנים והיצרנים שעומדים מאחורי העלייה החדה ● למרות שעלויות היבוא נחתכות בגלל התחזקות השקל, המחירונים בשוק המזון מתעדכנים רק בכיוון אחד - כלפי מעלה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלה העובדים שנמצאים כיום בסכנה הגבוהה ביותר לפיטורים

גל הפיטורים האחרון בחברות הטכנולוגיה ונתוני הביקוש לעובדים מלמדים כי מנהלים בדרג הביניים הם בסיכון הגבוה ביותר לפיטורים ● מה הם צריכים לעשות כדי לשרוד?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בשעה אחת העליות החדות בתל אביב הפכו לירידות; מניית נייס צנחה ב-19%

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת, לאחר שמרבית העליות נמחקו: ת"א 35 ירד בכ-0.4%, ת"א 90 עלה בכ-0.9% ● מדד הבנייה זינק בכ-3%, הביטחוניות צללו ● נייס נפלה לאחר פרסום הדוח הרבעוני ● שער הדולר ממשיך לרדת ועומד מתחת ל-2.92 שקלים

מתן רבין / צילום: יונתן בלום

הוא מונה למנכ"ל חברה ביטחונית בגיל 29 - והכניס אותה לבורסה

"זרקו אותי למים", אומר מתן רבין על הרגע שבו נכנס להוביל את חברת סולרום, שמנייתה זינקה במאות אחוזים ● עכשיו הוא לוקח אותה לשלב הבא עם טכנולוגיית לייזר שהוסבה ממדפסות תלת–ממד ● פרויקט 40 עד 40

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז והטילה עליהם מגבלות

הממונה על התחרות מכריזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כקבוצת ריכוז ומטילה שורת צעדים להגברת השקיפות, איסור אפליה בריביות והקלה על מעבר וניידות פיקדונות בין גופים פיננסיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים בהובלת מניות השבבים, אינטל זינקה ב-13%

נאסד"ק עלה ב-1%, מדד השבבים זינק ב-5% ● מייקל ברי מכר את כל אחזקותיו בגיימסטופ ● אפל מנהלת מגעים ראשוניים עם אינטל וסמסונג לאפשרות לייצור של מוצריה בארה״ב ● תשואת האג"ח ל-30 שנה כבר מעל ל-5%, שיא של כמעט שנה ■ קוינבייס מפטרת 14% מעובדיה ● רשות ניירות הערך האמריקאית הציעה לאפשר לחברות לדווח תוצאות רק פעמיים בשנה