גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI
צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

שוק האג"ח נמצא לרוב בצל מבחינת המשקיעים והתקשורת הכלכלית, כששוקי המניות תופסים את מרכז העיסוק, ודאי כשהם משיגים שנה אחרי שנה תשואות דו־ספרתיות גבוהות. כך יצא לו דימוי של שוק "משעמם".

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בתל אביב
סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הגישה הזו חוטאת לאמת. זה אומנם שוק פחות מרגש מהמניות - הוא לרוב לא מספק את האדרנלין ואת הריגוש האלה - אבל כל משקיע מיומן יודע שזהו שוק חשוב בפני עצמו, וגם מבחינת הקשר שלו לשוק המניות. זה גם שוק שיותר קל לנתח לגביו את המגמות, שכן הוא הרבה יותר "מתמטי" ויש גורמים ידועים שמשפיעים על התנהגותו, בראשם שיעור האינפלציה, שיעור הריבית והמגמות שלהן.

ומה טיבו של הקשר בין שוק איגרות החוב לשוק המניות? כאשר משקיע מתלבט בשאלה האם להשקיע בשוק מניות מסוים הוא צריך לבצע לפחות שתי בדיקות: הראשונה, להשוות את רמת התמחור של השוק המסוים מול שוקי מניות אחרים כדי לקבוע אם הוא זול או יקר בהשוואה לאחרים (כמובן, במונחים כלכליים ואחרי נטרול ההבדלים המבניים ביניהם). השנייה היא מהן אלטרנטיבות ההשקעה שיש לו ועד כמה הן אטרקטיביות ביחס למניות. כאן האלטרנטיבה הראשית היא שוק איגרות החוב.

מובן שככל ששוק האג"ח מציע תשואות גבוהות יותר לפדיון, הוא מאתגר את שוק המניות. שכן איגרות חוב ממשלתיות, למשל של ארה"ב, גרמניה או ישראל, נחשבות כנכס בטוח, ודאי יותר ממניות שנחשבות נכס סיכון, ועל הביטחון הזה צריך "לשלם" פרמיה.

יש אפילו נוסחה שנועדה לספק תשובה לשאלה האקוטית ־ באיזה מהאפיקים כדאי להשקיע.

בשוק האג"ח הממשלתיות המשקיע עד לפדיון יודע מראש את התשואה המצטברת שיקבל, על בסיס התשואה השנתית לפדיון של האיגרת בעת שקנה אותה. לעומת זאת המשקיע במניות יכול להעריך, אולי לקוות, אבל ברור שאינו יודע איזו תשואה הוא ישיג באמת. גבוהה, נמוכה ואף שלילית - זה לא מה שיקרה בהשקעה באג"ח אם ימתין עד לפדיונה.

חישוב הכדאיות, והפגמים

בשוק המניות משתמשים במושג מכפיל הרווח - היחס בין מחיר המניה לבין הרווח למניה. אם היחס הזה עומד נניח על 25, המשמעות היא שבהנחה שהרווח למניה יישאר זהה בכל אחת מ־25 השנים הבאות, בתום 25 שנים למשקיע יהיה סכום כפול מהשקעתו המקורית. מובן שזו הנחה תיאורטית לחלוטין, שכן החיים העסקיים הרבה יותר דינמיים ומכפיל של 25 בחברת מזון מסורתית אינו כמו מכפיל 25 בחברת AI דינמית, שבה הרווח עשוי לגדול בקצבים מהירים מאוד משנה לשנה. לכן, כשבאים לאמוד את כדאיות ההשקעה בשוק מסוים מסתכלים על השוק כולו, למשל במניות ־ מדד S&P500 המייצג מכפיל ממוצע של כל 500 המניות.

החישוב לפי המודל המכונה "מודל הפד", נועד לבדוק את רמת פרמיית הסיכון של שוק המניות. הוא משווה בין התשואה הצפויה של שוק המניות שמתקבלת מהנוסחה של הרווח למניה לחלק למחיר המניה, לבין התשואה הצפויה של האג"ח הממשלתיות ל־10 שנים, שזה נתון ידוע ומוצק.

ככלל, אנחנו נצפה לקבל על המניות תשואה גבוהה יותר בהתאם לכך שאנו נוטלים על עצמנו סיכון גדול יותר. נבדוק מה המצב היום אצל 500 מניות S&P, שם עומד המכפיל הממוצע על כ־28, ומשקף תשואה שנתית תיאורטית הצפויה מהשקעה בו (למשל באמצעות קרן סל) של כ־3.6% (100 לחלק ב־28). ואילו התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים עומדת כיום על 4.2%. מכאן, שהתשואה הצפויה באג"ח גבוהה מהתשואה שצפויה מהשקעה במניות.

על פניו זהו מצב לא הגיוני: לקחנו סיכון גדול יותר ו"קיבלנו" תשואה הנמוכה ב־0.6% לשנה? זה גם מצב שאינו אופייני. אז בכל זאת כיצד ניתן להסביר אותו?

הסבר אחד הוא לקבוע ששוק המניות האמריקאי פשוט יקר מדי - וזה ממש לא רחוק מהמציאות, שכן זו גם הקביעה של מודלים אחרים כמו ה־CAPE של שילר. ואם הוא נכון, הרי שצריך לקרות אחד משלושה: או ששוק האג"ח יעלה ואז התשואה לפדיון שלהן תרד, ותהיה נניח 3.3% שנתית ולא 4.2% כמו היום. במצב כזה שוק המניות ייראה כאילו אטרקטיבי יותר באופן יחסי עם תשואה צפויה של 3.6%. או לחלופין ששוק המניות יירד באופן שהתשואה הצפויה ממנו תעלה כי הוא ייעשה זול יותר, או ששני הדברים יתרחשו במקביל- שוק האג"ח יעלה ושוק המניות יירד.

כשהחוב רחוק מ"סולידי"

אבל לפני שקופצים למסקנות, כדאי לדעת שיש גם הסבר נוסף לסיטואציה הבלתי הגיונית או מאוזנת ששוררת היום בין שוק המניות לזה של איגרות החוב. ראשית, המכפיל הוא אומנם כלי חשוב, ואף הכרחי, אבל פרימיטיבי למדי. ההנחה שעומדת מאחוריו היא שהחברות ירוויחו מדי שנה רווח דומה מאוד לזה של השנה הקודמת. זה לא נכון לאף חברה, לא לחברת מזון, לא אופנה, לא לבנק, ובוודאי שלא לחברת טכנולוגיה עילית. בתקופה של צמיחה מהירה החברות העסקיות ירוויחו יותר, ואז המכפיל שלהן יירד, ותוצאת הנוסחה תשתנה.

שנית - סוגיית האינפלציה. זו לא מתבטאת בנוסחה, אך אג"ח ממשלתיות נומינליות (ובארה"ב הן השוק העיקרי) ייפגעו בסיטואציה של אינפלציה גבוהה, שכן התשואה הריאלית שלהן תיפגע קשות. לעומת זאת, מניות נחשבות לנכס שמגן בהצלחה על המשקיעים מפני אינפלציה, אם כי לא תמיד.

שלישית, יש גישה שכופרת בהנחה הבסיסית שאג"ח ממשלתיות יותר בטוחות ממניות. הטענה היא שהחובות הענקיים של הממשל האמריקאי - כ־38 טריליון דולר - אינם ברי החזרה. הדרך היחידה להחזירו תהיה הדפסה מטורפת של דולרים, שתשחוק את ערכו באמצעות אינפלציה.

ומה מראה מודל הפד האמריקאי לגבי יחסי שוק המניות בישראל מול שוק האג"ח המשלתיות? המכפיל הממוצע של שוק המניות בישראל (מדד ת"א 125) עומד על כ־16. התשואה השנתית לפדיון של איגרות החוב ל־10 שנים עומדת על 4%. מכאן, שהתשואה הצפויה על השקעה במניות היא כ־6.25% לשנה (100 לחלק ל־16) לעומת 4% שתעניק לנו איגרת ממשלתית. ושוב, צריך להיזהר ממסקנות פזיזות. יש במדד מניות שבאופן טבעי המכפילים שלהן נמוכים, כמו חברות ביטוח ובמיוחד בנקים שמטים את הממוצע כלפי מטה, ויש לא מעט מניות שהמכפילים שלהן באזור ה־20 ומעלה, שהתייחסות רק אליהן הייתה משנה את החישוב.

מאיפה תבוא הסערה הבאה

ולשוק ה"משעמם" הזה נכנסו בסערה איגרות החוב של ממשלת יפן, שמחיריהן ירדו בחוזקה על רקע החששות מהעלאת ריבית נוספת במדינה (רמתה כיום 0.75%), שתנבע מאינפלציה גבוהה יותר וחוב לאומי עצום, ואיימו לגרור אחריהן את האפיק הממשלתי ברחבי העולם. החשש המיידי הוא מהמדיניות הצפויה של ראש הממשלה הנבחרת סנאה טאקאיצ'י, שמבקשת לנהל מדיניות פיסקלית מרחיבה, מה שעשוי לחייב גיוסי חוב גדולים נוספים. אחרי זכייתה מחדש בבחירות ביום ראשון, שוק המניות היפני הגיב בהתלהבות עם עלייה של כ־4%, ואיגרות החוב שם ירדו בכ־0.5% בלבד.

ולסיום: אחד הגורמים הנחשבים כמשפיעים מרכזיים על שוק המניות ועל האג"ח הממשלתיות באותו כיוון הוא הריבית. מקובל שככל שהריבית נמצאת במגמת ירידה, זה אמור להיטיב הן עם האג"ח והן עם המניות, ויש בכך הרבה הגיון. אולם, צריך להיזהר מאקסיומות מסוג זה.

בשנים האחרונות, מאז 2022, הריביות בכל העולם עלו, ובכל זאת זה לא מנע משוקי המניות, שלא כמצופה, לעלות, בעוד שהאג"ח ירדו כפי שמצופה. כלומר, שני השווקים פעלו בכיוון הפוך. והנה היום, כשגם בארה"ב וגם באירופה הריבית הורדה מספר פעמים, המניות אכן עלו כמצופה ואילו האג"ח דווקא החלו לפתח מגמת ירידות. ממה זה נובע? בעיקר מחשש שהורדות הריבית יתדלקו מחדש את האינפלציה, וזו הסכנה הגדולה ביותר לאיגרות הנומינליות שאינן צמודות.

אז איגרות החוב של יפן לא לבד בסערה. יש לנו גם את אג"ח ארה"ב שחובה לעולם מסתכם בכ־38 טריליון דולר כאמור, מה שמעורר דאגה עמוקה. וברקע נכנסים גם השיקולים הפוליטיים: הנה רק לפני ימים אחדים קרא הממשל הסיני לגופים במדינה שלא לקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

צילום: Shutterstock

מעטפה חשודה התקבלה בלשכת רה"מ, צוותים הוזעקו

מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ בנימין נתניהו. מאגף הביטחון וחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו