גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותב הוא כלכלן ראשי והמשנה למנכ"ל קבוצת פרופיט

השפעתן על השקל של שתי הפחתות הריבית האחרונות של בנק ישראל, מ-4.5% ל-4%, נבלעה בשטף הכספים שהמשיך לזרום לישראל. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא היה מוכן לקחת אחריות, ובעדות בוועדת הכספים אמר: "אם יש בעיה נקודתית ליצואנים מסוימים עם השקל החזק - הממשלה צריכה לפעול נקודתית". כלומר, הוא לא רואה סיבה לעצור את התחזקות השקל, או שהוא מנסה להסיר אחריות, לאור הכרתו בעוצמת הכוחות שפועלים כיום להתחזקות המטבע.

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה מהר משחושבים"
"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

באופן כללי, כל בנק מרכזי יעדיף להצניע את האמת, שעם כלים מוניטריים א-אפשר באמת לייצר השפעה ריאלית למשך זמן. הפחתות ריבית, רכישות מט"ח, הדפסות כסף, פעולות כאלה דומות לאדם שיעמוד בתוך דלי וינסה להרים את עצמו. אפשר לקפוץ קצת במקום ולנסות לשכנע שזה עובד, אבל לא להרים באמת. במובן הזה הקפיצה של החלשת השקל באמצעות רכישות מט"ח למשל, כבר הרחק מאחורינו.

להמחשה, אותן רכישות מט"ח שהחל בזמנו הנגיד סטנלי פישר, שהביאו את היתרות של בנק ישראל למעל 230 מיליארד דולר, הן בין הגורמים שאחראים כיום להתחזקות השקל, משום שהן מייצרות זרם דולרי לישראל דרך רווחי חברות.

אבל לא רק נכסי בנק ישראל מבטיחים לישראל זרם של מט"ח, אלא גם נכסי הציבור בחו"ל: בשנים האחרונות הציבור הישראלי התפוצץ במניות זרות, ובפרט במניות מדד S&P 500 (בין היתר דרך הגדלת החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור לחו"ל), כך שדה-פקטו, חברות גלובליות הן אלה שמשלמות כיום חלק לא קטן מהפנסיות של הישראלים (גם כשהגופים המוסדיים נטרלו חלק מהחשיפה).

סך הנכסים הפיננסיים נטו של ישראל בחו"ל, מה שמכונה NIIP או FNA) Foreign Net Assets), זינק לסביבות 40% מהתוצר, מהגבוהים בעולם, ובמיוחד ביחס למדינה ללא עודפים משמעותיים ממכירת משאבי טבע או סקטור פיננסי בינלאומי.

זרימת הון בלתי נפסקת

"אשמים" נוספים בהתחזקות השקל הם דווקא אותם אלה שלכאורה סובלים מהתחזקותו - היצואנים והחברות הגלובליות שפועלות מישראל. אלה, כמו אנבידיה ואינטל, מזרימות לארץ סכומי עתק במט"ח כדי לשלם משכורות, בזמן שיצואנים ישראלים, בתוכם גם חברות טכנולוגיה וחברות ביטחוניות מקומיות, סוגרות עסקאות במיליארדי דולרים ומביאות גם אותם לארץ. כך שקצת פרדוקסלי אם הן יתרעמו נגד ההתחזקות של השקל.

מכאן כן הגיונית טענת הנגיד אמיר, כי במקרה שיש יצואנים ספציפיים שמתקשים להתמודד עם השקל החזק, אפשר שהמדינה תנסה להקל עליהם בצורה נקודתית, מתוך המחשבה לאפשר להן לשרוד את התקופה למקרה שהשקל יחזור להיחלש בקרוב. אבל כמובן שכל עזרה כזאת חייבת להיות זמנית, אחרת היא עלולה לגרום להשארתן בחיים של חברות לא תחרותיות, מה שיהפוך אותן למה שמכונה "חברות זומבי", כאלה שרק יכבידו על המשך צמיחת הכלכלה.

ולמרות זאת, אי-אפשר להסיר מבנק ישראל כל אחריות, ואפשר לטעון כי הוא מחזיק את הריבית גבוהה מדי ביחס לשיווי המשקל הטבעי שלה בשוק הכסף. עובדה שהיא בין הגבוהות בעולם, גם נומינלית וגם ריאלית, ובכך הבנק תומך אולי בזרימת הון לישראל שאינה בת-קיימא.

הבנק מצידו עשוי לטעון כי האינפלציה בפועל גבוהה ממרכז היעד שלו (בדצמבר הייתה 2.6% לעומת מרכז יעד של 2%), אך לפי ההערכות, כבר בנתון ינואר (שיתפרסם בפברואר) האינפלציה תרד מתחת ל-2%, מה שיסיר את הטיעון הזה מהשולחן.

אך גם כשהאינפלציה תתקרר, לא צפוי שבנק ישראל יצא לרצף הפחתות מהיר הרבה יותר מעבר לשתיים שהוא צופה ב-2026. הסיבה העיקרית היא הצפי המקביל להאצת הצמיחה השנה ל-5.2%, שמתבטא גם בשיעור אבטלה נמוך, שלא מתכתב עם הפחתות ריבית משמעותית. במילים אחרות, לשיטת הבנק, לא צריך להתבייש בכך שהשקל חזק, זכינו בכך ביושר, ומגיע לנו ליהנות ממנו.

לתרגם יתרונות לערך כלכלי

הישראלים רגילים לחשוש מהצד שלילי של שקל חזק (כמו אבטלה רחבה), אבל בנק ישראל בא ואומר: זה בסדר להרוויח יותר, המטבע הוא שיקוף של ערך גדול יותר שהמדינה מייצרת. העליות החדות בבורסה המקומית, שנמשכו גם בינואר, הן אינדיקציה נוספת לכך שהחברות כקבוצה מצליחות לתכלל את השקל המתחזק.

ואכן, העולם רוצה סחורות ושירותים מישראל, ומתקשה למצוא להם חלופות זולות יותר. "Made In Israel" הופך להיות יקר יותר. ישראל היא לא מונופול בשום דבר, אבל בלא מעט תחומים היא בהחלט פועלת בשוק עם תחרות מעטה ומוצרים ושירותים ייחודיים.

רבים יזכירו את התעשייה הביטחונית, שמציעה כעת מוצרים עם קבלות, מרכזי פיתוח טכנולוגיה ברמה עולמית, עם מומחיות ייחודית בעולמות הסייבר, חקלאות והתפלה. אבל לא הרבה יודעים לתרגם לערך כלכלי את המונופול היחסי של ישראל כמקלט ליהדות העולם, או להתפתחויות הגאו-פוליטיות האחרונות שהפכו את ישראל לספקית כמעט יחידה של עוגן מודיעיני וביטחוני במרחב ים סוף ובכניסה דרכו לאפריקה. או לרכיב קריטי (ביטחוני) בחזון לתשתית הודו-אירופה (IMEC), ולגורם חשוב בגיוון אספקת האנרגיה לאירופה, באמצעות הקמת ואבטחת צינור גז מזרח־ים־תיכוני.

כלומר, ככל שישראל מציעה לעולם ערך ייחודי וגדול יותר, כך גם טבעי שהיא תצליח לתרגם אותו לערך כלכלי גבוה יותר. אם כך, מטבע חזק הוא לא עונש, אלא שיקוף של הערך שמדינה מייצרת. ולפחות במקרה הנוכחי, אכן נראה כי "Made In Israel" מציע סל מוצרים טוב יותר.

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס