גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה תעופה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי
נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס שספגה השבוע חברת אל על, והזיכרון הלא רחוק מקפיצת מחירי הטיסות בימים של מתיחות, אמורים היו להבהיר דבר פשוט: מחסור הוא מתכון בטוח לפגיעה בציבור. ואין הבדל אם מדובר במחסור במטוסים, כפי שקרה אז, או במחסור במסלולי המראה ונחיתה - מה שמחכה לנו ממש מעבר לפינה.

פרשנות | בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם
כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

במספרים, צריך להבין שנתב"ג באמת אוטוטו נסתם. אלה לא התורים שכולנו רואים בדלפקים, אלא בעיקר התורים בנתיבי ההמראה והנחיתה. ונכון שנעשים מאמצים כבירים ויקרים להרחיב את השדה - הקיבולת תגדל בשנים הקרובות מ־30 ל־40 מיליון נוסעים בשנה, אבל גם זו כמות שתספיק לנו עד 2034. מחר בבוקר במונחי תשתיות. ומי שמניח שיש זמן, ועד אז אולי יקום שדה תעופה בינלאומי נוסף, כנראה לא חי בישראל.

המדינה כשלה בשילוב המגזר הפרטי

על הרקע הזה, החגיגות השבוע סביב הבחירה בצקלג שליד רהט כשדה תעופה משלים לנתב"ג היו בעיקר הסחת דעת. לא משום שצקלג הוא חלופה גרועה, אלא משום ששם חדש לא מקדם את לוחות הזמנים. בישראל אין סופיות דיון - יש אינסוף דיונים.

וגם בגלל שהבעיה החריפה איננה בחירת המיקום. היא כבר נפתרה. ב־2014 קיבלה הממשלה החלטה ברורה: שדה תעופה משלים יוקם במרחב רמת דוד, ובשיתוף המגזר הפרטי. זו הייתה החלטה דרמטית לא רק בגלל המקום, אלא בגלל ההבנה שלמדינה לבדה אין יכולת, קצב, או משמעת ביצועית להקים תשתית כזו בזמן.

דוגמאות לא חסרות. שדה התעופה רמון, למשל, שהוקם על־ידי המדינה, עולה לנו כל שנה כ-200 מיליון שקל של הפסדים ושל חוסר יעילות, בעיקר כי מישהו "התפרע" עם כסף ציבורי שלא יצא מכיס של אף אחד.

ובדיוק בחלק הקריטי הזה, שילוב המגזר הפרטי, הממשלה הנוכחית כשלה. החוק האקוטי שאמור היה לאפשר הקמת שדה תעופה על־ידי יזמים פרטיים, נשמט מחוק ההסדרים ל־2026 ופוצל לדיונים אינסופיים בוועדת הכלכלה. גם באוצר מבינים היטב את המשמעות: בלי הון פרטי, הפרויקט ייתקע. או שנקבל עוד שדה בבעלות מלאה של המדינה. לא ברור איזו מהחלופות גרועה יותר.

מי שחושש ממונופול של אל על, כנראה לא הפנים את המחיר של מונופול רשות שדות התעופה. עלויות השכר ברש"ת גבוהות ביותר מפי שניים מממוצע השכר במשק, הנפוטיזם חוגג בכוח־האדם, והתוצאה בין השאר היא שאגרות הנוסעים גבוהות משמעותית מהמקובל באירופה. במרבית מדינות העולם, שדות תעופה פועלים במודל משולב או פרטי - לא מתוך אידאולוגיה, אלא מתוך יעילות.

שנאת ההפסד גדולה מתועלת הרווח

לא במקרה, ההתנגדות החריפה ביותר להפרטה מגיעה מכיוון ההסתדרות. בהתנגדות לחוק הם כתבו במפורש כי "ניסיון העבר מלמד כי תהליכים דומים במגזר הציבורי, כדוגמת הקמה והפעלה של נמלי ים על־ידי המגזר הפרטי, הובילו להעסקה פוגענית, קיצוץ בשכר והיעדר ביטחון תעסוקתי". נמלי הים? מאז פתיחת התחרות, נמלי הים יעילים יותר, זמני הפריקה קצרים יותר, והמשק כולו מרוויח. אנחנו קוראים לזה תחרות.

גם הוויכוח סביב רמת דוד הוא שיעור בפסיכולוגיה כלכלית. שנים של התנגדות מקומית ופוליטית מסמסו החלטה לאומית. דוגמה מצוינת עד כמה שנאת הפסד גדולה פי כמה מתועלת הרווח. בעוד הקיבוצים והמושבים מהעמק זעקו מרה נגד ההחלטה ההיא מ־2014, ונציגתם מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, הצליחה לבטל את ההחלטה על שדה ברמת דוד במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שניסחה הממשלה הקודמת, לקח הרבה זמן עד שהיישובים הגדולים בכלל קלטו את גודל הפוטנציאל הכלכלי אם יקום שדה תעופה לידם.

13 ראשי רשויות מקומיות, בהם ראשי עיריות עפולה, קריית שמונה, כרמיאל ועוד, כתבו ב־2025 באיחור ניכר לנתניהו כי הם "שמחים שכל גורמי המקצוע מצביעים ומאשרים שוב ושוב את רמת דוד כחלופה המועדפת", וכי "מדובר במנוע צמיחה חסר תקדים, שיהווה חלק משיקום ופיתוח הגליל וצפוי להוסיף עוד כ־11 אלף מקומות עבודה, לשלש את היקף ההכנסות מתיירות ולהנגיש את שירותי הטיסות הבינלאומיות ללמעלה מ־4 מיליון תושבי חיפה והצפון בשנת 2035".

אבל בשנת 2035 זה כבר לא יקרה. צקלג ורמת דוד יתקוטטו מי קודם למי, המגזר הפרטי יישאר לפי שעה מחוץ למשחק, ומי שמתכנן טיול בר־מצווה לילד בעוד 10 שנים או יותר, כדאי שייקח בחשבון שכשאין היצע - הביקוש תמיד מפסיד. בישראל אוהבים לדבר על תחרות, אבל שוב ושוב מפחדים ממנה ברגע האמת.

כוכבי השבוע

מצוין: הרשתות לא זרמו עם הסל של ברקת

למקרה שמישהו שכח: הדרך הכמעט יחידה להוריד את יוקר המחיה בישראל היא להוסיף תחרות. בין אם זה בדיור, במזון, בטואלטיקה וכן הלאה. רק לדאוג שכמה שיותר שחקנים ירצו לעלות על המגרש, ושיראו כמה שפחות חסמי רגולציה (וממילא גם יבואו עוד אחריהם), והנס כבר יקרה. שולי הרווח יקטנו במאבק על לב כל צרכן, והחברות ירוויחו בעיקר דרך התייעלות וצמיחה בהכנסות.

ולכן, טוב עשו לכולנו הרשתות הגדולות, כשאף אחת מהן (למעט הזוכה קרפור) לא נטלה חלק במכרז "הסל של המדינה" של שר הכלכלה ניר ברקת. סל שלא ברור בכלל מי בדיוק יצר, ועד כמה הוא בכלל דומה לרשימת הקניות שאיתה אנחנו מגיעים לסופר. הרשתות שלחו מסר פשוט לממשלה: התפקיד שלך הוא לא להוסיף רשימות, מכרזים ותגמולים מוזרים שרק מתערבים בשוק - אלא לדאוג שהכלכלה תזרום חלק.

בלתי מספיק: הצרות של אמות הן רק קצה הקרחון

מצוקת המשרדים ידועה כבר תקופה לכל מי שבשוק הנדל"ן. הביקוש לא יכול לקצב ההיצע, ברקע תיאבון הרשויות לאשר עוד ועוד מתחמים מניבי ארנונה. אבל הקושי הגדול גם בקרב ענקיות המשרדים, גם בלב אזור הביקוש, יכול להצביע על עומק הבור. בארזים נפלה שלהבת.

הדוחות הכספיים שהציגה השבוע אמות - חברה עם נכסים בשווי 21.5 מיליארד שקל בספריה - לימדו למשל שמאז ההישג הגדול של השכרת 60 אלף מ"ר במגדל תוה"א 2 בכניסה לתל אביב לגוגל, ביוני 2024, היא לא מצליחה לנופף שם בעוד חוזה שכירות. מגדל שיכלול 156 אלף מ"ר ויושלם בסוף 2026.

במקביל, במגדל The Park על גבול בני ברק־תל אביב, שבנייתו הושלמה, היא השכירה 13 אלף מ"ר - מתוך 100 אלף מ"ר בסה"כ. וגם אם לחברות גדולות יש יותר אורך נשימה וסבלנות, אף אחת לא אוהבת להישאר עם קומות ריקות.

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס