גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה תעופה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי
נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס שספגה השבוע חברת אל על, והזיכרון הלא רחוק מקפיצת מחירי הטיסות בימים של מתיחות, אמורים היו להבהיר דבר פשוט: מחסור הוא מתכון בטוח לפגיעה בציבור. ואין הבדל אם מדובר במחסור במטוסים, כפי שקרה אז, או במחסור במסלולי המראה ונחיתה - מה שמחכה לנו ממש מעבר לפינה.

פרשנות | בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם
כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

במספרים, צריך להבין שנתב"ג באמת אוטוטו נסתם. אלה לא התורים שכולנו רואים בדלפקים, אלא בעיקר התורים בנתיבי ההמראה והנחיתה. ונכון שנעשים מאמצים כבירים ויקרים להרחיב את השדה - הקיבולת תגדל בשנים הקרובות מ־30 ל־40 מיליון נוסעים בשנה, אבל גם זו כמות שתספיק לנו עד 2034. מחר בבוקר במונחי תשתיות. ומי שמניח שיש זמן, ועד אז אולי יקום שדה תעופה בינלאומי נוסף, כנראה לא חי בישראל.

המדינה כשלה בשילוב המגזר הפרטי

על הרקע הזה, החגיגות השבוע סביב הבחירה בצקלג שליד רהט כשדה תעופה משלים לנתב"ג היו בעיקר הסחת דעת. לא משום שצקלג הוא חלופה גרועה, אלא משום ששם חדש לא מקדם את לוחות הזמנים. בישראל אין סופיות דיון - יש אינסוף דיונים.

וגם בגלל שהבעיה החריפה איננה בחירת המיקום. היא כבר נפתרה. ב־2014 קיבלה הממשלה החלטה ברורה: שדה תעופה משלים יוקם במרחב רמת דוד, ובשיתוף המגזר הפרטי. זו הייתה החלטה דרמטית לא רק בגלל המקום, אלא בגלל ההבנה שלמדינה לבדה אין יכולת, קצב, או משמעת ביצועית להקים תשתית כזו בזמן.

דוגמאות לא חסרות. שדה התעופה רמון, למשל, שהוקם על־ידי המדינה, עולה לנו כל שנה כ-200 מיליון שקל של הפסדים ושל חוסר יעילות, בעיקר כי מישהו "התפרע" עם כסף ציבורי שלא יצא מכיס של אף אחד.

ובדיוק בחלק הקריטי הזה, שילוב המגזר הפרטי, הממשלה הנוכחית כשלה. החוק האקוטי שאמור היה לאפשר הקמת שדה תעופה על־ידי יזמים פרטיים, נשמט מחוק ההסדרים ל־2026 ופוצל לדיונים אינסופיים בוועדת הכלכלה. גם באוצר מבינים היטב את המשמעות: בלי הון פרטי, הפרויקט ייתקע. או שנקבל עוד שדה בבעלות מלאה של המדינה. לא ברור איזו מהחלופות גרועה יותר.

מי שחושש ממונופול של אל על, כנראה לא הפנים את המחיר של מונופול רשות שדות התעופה. עלויות השכר ברש"ת גבוהות ביותר מפי שניים מממוצע השכר במשק, הנפוטיזם חוגג בכוח־האדם, והתוצאה בין השאר היא שאגרות הנוסעים גבוהות משמעותית מהמקובל באירופה. במרבית מדינות העולם, שדות תעופה פועלים במודל משולב או פרטי - לא מתוך אידאולוגיה, אלא מתוך יעילות.

שנאת ההפסד גדולה מתועלת הרווח

לא במקרה, ההתנגדות החריפה ביותר להפרטה מגיעה מכיוון ההסתדרות. בהתנגדות לחוק הם כתבו במפורש כי "ניסיון העבר מלמד כי תהליכים דומים במגזר הציבורי, כדוגמת הקמה והפעלה של נמלי ים על־ידי המגזר הפרטי, הובילו להעסקה פוגענית, קיצוץ בשכר והיעדר ביטחון תעסוקתי". נמלי הים? מאז פתיחת התחרות, נמלי הים יעילים יותר, זמני הפריקה קצרים יותר, והמשק כולו מרוויח. אנחנו קוראים לזה תחרות.

גם הוויכוח סביב רמת דוד הוא שיעור בפסיכולוגיה כלכלית. שנים של התנגדות מקומית ופוליטית מסמסו החלטה לאומית. דוגמה מצוינת עד כמה שנאת הפסד גדולה פי כמה מתועלת הרווח. בעוד הקיבוצים והמושבים מהעמק זעקו מרה נגד ההחלטה ההיא מ־2014, ונציגתם מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, הצליחה לבטל את ההחלטה על שדה ברמת דוד במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שניסחה הממשלה הקודמת, לקח הרבה זמן עד שהיישובים הגדולים בכלל קלטו את גודל הפוטנציאל הכלכלי אם יקום שדה תעופה לידם.

13 ראשי רשויות מקומיות, בהם ראשי עיריות עפולה, קריית שמונה, כרמיאל ועוד, כתבו ב־2025 באיחור ניכר לנתניהו כי הם "שמחים שכל גורמי המקצוע מצביעים ומאשרים שוב ושוב את רמת דוד כחלופה המועדפת", וכי "מדובר במנוע צמיחה חסר תקדים, שיהווה חלק משיקום ופיתוח הגליל וצפוי להוסיף עוד כ־11 אלף מקומות עבודה, לשלש את היקף ההכנסות מתיירות ולהנגיש את שירותי הטיסות הבינלאומיות ללמעלה מ־4 מיליון תושבי חיפה והצפון בשנת 2035".

אבל בשנת 2035 זה כבר לא יקרה. צקלג ורמת דוד יתקוטטו מי קודם למי, המגזר הפרטי יישאר לפי שעה מחוץ למשחק, ומי שמתכנן טיול בר־מצווה לילד בעוד 10 שנים או יותר, כדאי שייקח בחשבון שכשאין היצע - הביקוש תמיד מפסיד. בישראל אוהבים לדבר על תחרות, אבל שוב ושוב מפחדים ממנה ברגע האמת.

כוכבי השבוע

מצוין: הרשתות לא זרמו עם הסל של ברקת

למקרה שמישהו שכח: הדרך הכמעט יחידה להוריד את יוקר המחיה בישראל היא להוסיף תחרות. בין אם זה בדיור, במזון, בטואלטיקה וכן הלאה. רק לדאוג שכמה שיותר שחקנים ירצו לעלות על המגרש, ושיראו כמה שפחות חסמי רגולציה (וממילא גם יבואו עוד אחריהם), והנס כבר יקרה. שולי הרווח יקטנו במאבק על לב כל צרכן, והחברות ירוויחו בעיקר דרך התייעלות וצמיחה בהכנסות.

ולכן, טוב עשו לכולנו הרשתות הגדולות, כשאף אחת מהן (למעט הזוכה קרפור) לא נטלה חלק במכרז "הסל של המדינה" של שר הכלכלה ניר ברקת. סל שלא ברור בכלל מי בדיוק יצר, ועד כמה הוא בכלל דומה לרשימת הקניות שאיתה אנחנו מגיעים לסופר. הרשתות שלחו מסר פשוט לממשלה: התפקיד שלך הוא לא להוסיף רשימות, מכרזים ותגמולים מוזרים שרק מתערבים בשוק - אלא לדאוג שהכלכלה תזרום חלק.

בלתי מספיק: הצרות של אמות הן רק קצה הקרחון

מצוקת המשרדים ידועה כבר תקופה לכל מי שבשוק הנדל"ן. הביקוש לא יכול לקצב ההיצע, ברקע תיאבון הרשויות לאשר עוד ועוד מתחמים מניבי ארנונה. אבל הקושי הגדול גם בקרב ענקיות המשרדים, גם בלב אזור הביקוש, יכול להצביע על עומק הבור. בארזים נפלה שלהבת.

הדוחות הכספיים שהציגה השבוע אמות - חברה עם נכסים בשווי 21.5 מיליארד שקל בספריה - לימדו למשל שמאז ההישג הגדול של השכרת 60 אלף מ"ר במגדל תוה"א 2 בכניסה לתל אביב לגוגל, ביוני 2024, היא לא מצליחה לנופף שם בעוד חוזה שכירות. מגדל שיכלול 156 אלף מ"ר ויושלם בסוף 2026.

במקביל, במגדל The Park על גבול בני ברק־תל אביב, שבנייתו הושלמה, היא השכירה 13 אלף מ"ר - מתוך 100 אלף מ"ר בסה"כ. וגם אם לחברות גדולות יש יותר אורך נשימה וסבלנות, אף אחת לא אוהבת להישאר עם קומות ריקות.

עוד כתבות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אזעקות ברחבי הארץ; ארבעה פצועים אנוש באזור בית שמש

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; פצוע קל מפגיעה ישירה נוספת בראש העין ● חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן • ההרוגה השנייה במלחמה: מארינה בלייב, בת 68 מת"א, מתה בדרך למקלט ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר