אילן רום / צילום: יוסי זמיר
אילן רום לא היה בחירה מובנת מאליה לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. מסלול הקריירה שלו רחוק ממה שמקובל בלשכת המנכ"ל שבקומה הראשונה באוצר: 25 שנים במוסד, ואחריהן ניהול המועצה האזורית מטה בנימין באיו"ש. תואר ראשון בארכיאולוגיה, תואר שני במשפטים - ללא רקע כלכלי אקדמי. לא מעט גבות הורמו כשמינה אותו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתחילת 2025.
● הטבות בשכר תמורת מס קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים מסתבך
● גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים
שנה אחרי, הוא יושב במשרדו בירושלים, בין ערימות דפי תקציב וטבלאות נתונים, ומנהל מערכה רב־חזיתית: העברת תקציב 2026 וחוק ההסדרים שזה עתה חורר בכנסת; היערכות לתרחיש שהתקציב ייפול והמדינה תגיע לסף מצב שבו היא גובה מסים אך לא מסוגלת להוציא אותם; ואפילו חזון כלכלי־אזורי חדש במזרח התיכון שנשמע כמו מדע בדיוני אבל מתחיל לגבש אחיזה במציאות.
בראיון מקיף לגלובס רום מותח ביקורת על הכנסת שפיצלה רפורמות מבניות מהתקציב ("הציבור ישלם מס פיצולים של מיליארדי שקלים") ומתגונן מפני הטענה שהאוצר נחלש ("מעולם לא עברו כל־כך הרבה רפורמות בשנת בחירות").
הייעוץ המשפטי לכנסת והקואליציה חוררו לכם את חוק ההסדרים. הטענה המרכזית נגד רפורמות שנפלו, כמו מאגר נתוני האשראי לעסקים, הייתה שהן לא קשורות ישירות לתקציב. איך תעבירו רפורמות מבניות אם אי־אפשר להעביר אותן בהסדרים, ובחקיקה נפרדת הן נתקעות בכנסת?
רום מרים את ספר התקציב עב הכרס המונח על שולחנו. "חוק ההסדרים שהבאנו הוא גדול, שמן וטוב. יש בו כ־440 עמודים ואני מוכן לעבור סעיף סעיף - אלה תוכניות טובות למדינת ישראל, לא דברים עבור האוצר", הוא אומר. "אפשר להגיד שעשו לנו בית ספר, אבל אפשר גם להגיד שמעולם בשנת בחירות לא עברו כל־כך הרבה רפורמות".
"נשלם מיליארדים על הדברים שלא עברו"
"מי ששמח שהתוכניות שלנו פוצלו הם טייקונים ומונופולים, לא אזרחי ישראל", אומר רום, ומצהיר כי "כולנו נשלם 'מס פיצול' במיליארדי שקלים על הדברים שלא עברו".
"תראו את כל מה שפוצל מחוקי ההסדרים בשנים קודמות והועבר לחקיקה רגילה. כמעט כלום לא עבר עד היום", הוא אומר בתסכול. במענה לשאלה האם מנגנון חוק ההסדרים מיצה את עצמו אחרי 41 שנה, רום לא מסכים: "בסוף אנחנו בממשק דמוקרטי. אני לא רואה דבר פסול בחוק ההסדרים. כל אחד עושה את תפקידו ומי שרוצה לבטל את ההסדרים צריך להציע מה יעבוד במקום. אני בעד, הייתי שמח להתקדם בחקיקה רגילה. יש לי רשימה ארוכה של דברים שתקועים בוועדות הכנסת, ואשמח לפתרון".
תן דוגמה מוחשית. איפה אנחנו ממש מפסידים כסף בגלל הפיצולים בחוק ההסדרים?
"למשל, מאגר נתוני האשראי לעסקים קטנים. יכול לחסוך להערכת אגף התקציבים 5.5 מיליארד שקל בשנה לאזרחי ישראל. זה הפער בין מה שעסקים קטנים משלמים היום על האשראי לבין מה שהם יכולים לשלם אם תהיה תחרות. זה מתגלגל בסוף למחיר המוצר - זה מתבטא אפילו בעלות של מנת פלאפל או כוס קפה שאנחנו קונים. הרפורמה הזאת הייתה על סף מעבר, אבל היא פוצלה בכנסת ועכשיו אנחנו חוזרים שנתיים אחורה. מדובר במס פיצול במובן הכי פשוט".
המפלגות החרדיות כבר תוקעות מקלות בגלגלי התקציב בדחיית הצבעות על רקע משבר חוק הגיוס. מה יקרה אם הכנסת תתפזר מבלי שהתקציב יעבור? איך המדינה תתפקד ללא תקציב מאושר למשך שנה כמעט?
"כדאי מאוד למען תושבי ישראל שהתקציב יעבור, בלי קשר לבחירות", אומר רום. "יש לנו פער של 57 מיליארד שקל בין מסגרת התקציב ההמשכי לתקציב 2026. אלה 57 מיליארד שקיימים באוצר המדינה ואנחנו רוצים להוציא אותם עבור שירותי רווחה, תחבורה, מנועי צמיחה - ותקציב המשכי לא יאפשר לעשות דברים רבים".
רום דוחה פרסומים שלפיהם יש באוצר מי שמעדיף דווקא תקציב המשכי, בגלל ריסון הוצאות הממשלה: "זה לא נכון. בשום חדר שאני הייתי בו לא נאמר דבר כזה. כולם פה אומרים הפוך בדיוק - חשוב שיהיה תקציב. כל גורמי המקצוע מאוחדים בזה".
איך בכל זאת נערכים למנוע שיתוק של הפעילות בתרחיש שהמדינה תלך לבחירות בלי תקציב? תחוקקו "קופסאות" חוץ־תקציביות כמו בקורונה?
"אנחנו נערכים לכל תרחיש, כבר חודשים. בקורונה בג"ץ הגדיר מה יכול להיכנס לקופסאות חוץ־תקציביות ומה לא. על פי זה נוכל להכניס חלק מאוד ספציפי, בעיקר הוצאות ביטחון. לא רווחה, לא חינוך, לא שיקום, לא מנועי צמיחה. בעולם התשתיות יש פרויקטים שייעצרו".
רום מציין שגם מערכת הביטחון זקוקה לתקציב החדש: "צה"ל לא יכול לעשות בתקציב המשכי את כל מה שהוא רוצה בקצב שלו. וגם אם נביא קופסה חוץ־תקציבית לביטחון - כנראה שזה יאותגר בבג"ץ".
בתוך מאבקי האוצר מול מערכת הביטחון על התקציב שאחרי המלחמה, ביקר רום בחריפות את התנהלותה בחלוקה הפזרנית של ימי המילואים.
אמרת שהיו אירועים "על סף פליליים". האם הפיקוח השתפר כעת לאחר שהעברתם ביחד עם מערכת הביטחון החלטת ממשלה להגבלת גיוס המילואים?
"אני מבקש להבהיר, כשאמרתי 'על סף פלילי' לא התכוונתי למערכת הביטחון עצמה. דיברתי על אזרחים שסיפקו שירותים וציוד לצבא תמורת ימי מילואים, במקום להוציא חשבונית. האזרחים האלה נחקרים עכשיו על ידי רשות המסים.
"הביקורת שלי היא על הסיסטם של מערכת הביטחון שקיים שנים. עכשיו, כשתקציב הביטחון גדל בהרבה ביחס למצב שלפני המלחמה, צריך להסדיר את הוצאות המילואים. זה סוכם עם משרד הביטחון והוחלט על ידי ראש הממשלה. יש עכשיו חשב מטעם האוצר לשכר בצבא, שנכנס לתפקיד ב־1 בינואר, ואנחנו כבר רואים שינויים לטובה".
על אנשי האוצר: "באים עם תחושת שליחות"
במרץ תשלים שנה בתפקיד. עד כמה זה שונה מהציפיות?
"הייתי בשלטון האזורי ועברתי לשלטון המרכזי. ידעתי מראש שהולך להיות שונה לגמרי. למדינת ישראל יש שלטון מרכזי שהוא מאוד נוקשה וקשה להזיז דברים. לעומתו, השלטון האזורי גמיש בהרבה, ולכן יש לנו אג'נדה להעביר אליו כמה שיותר סמכויות. גיליתי באוצר אנשים מצוינים שבאים עם תחושת שליחות. אין להם יום שישי ומוצאי שבת, ולצערי גם לפעמים אנשים עובדים פה בשבת", אומר רום, חובש כיפה סרוגה.
ועדת קוצ'יק שדנה במבנה התפקידים באוצר המליצה שיכנהו מנכ"לים עם רקע כלכלי. עד כמה אתה מרגיש שרקע כזה חסר לך?
"אני מרגיש שאני מסתדר, אבל תשאלו אחרים. גם לא שמעתי ביקורת, אולי מתביישים", הוא אומר בחיוך. "יש לי כלכלנים ממדרגה ראשונה באוצר. כשאני רוצה להתעמק בנושא מסוים אני מבקש העמקה, הם באים לפה ומלמדים אותי. אני לא מתבייש גם ללכת למומחים בחוץ ולשמוע. הייתי שמח לתואר נוסף בכלכלה, אבל אני חושב שאני משלים את החסר. מעבר לזה, בסוף אנחנו עוסקים כאן לא רק בתיאוריות כלכליות אלא בעניינים מאוד ישימים, ב'תכל'ס', שבהם גם לניסיון החיים יש ערך רב. לכן הבאנו לכאן מנהלים עם המון ניסיון".
רום מכוון בדבריו למינויים החדשים בצמרת המשרד. בראשם, מהרן פרוזנפר, שנכנס בחודש שעבר לתפקיד הממונה על התקציבים לאחר מסלול כיועץ הכספי לרמטכ"ל ובהמשך בייעוץ לעסקים, ומיכל עבאדי־בויאנג'ו, שחזרה לתפקיד החשבת הכללית לאחר שכבר כיהנה בו בעשור הקודם. ובנוסף, הוא מודיע כי הכפיף את אגף הטכנולוגיה באוצר ללשכת המנכ"ל, ומינה לעמוד בראשו את שי קיוויתי, בוגר תלפיות שחזר מארה"ב אחרי שמונה שנים בהייטק. "כל אלה אנשים שיכולת ההשתכרות שלהם בחוץ הרבה יותר גבוהה", אומר רום. "בנפשנו להביא את האנשים הטובים ביותר לשירות הציבורי, ומי שבא לא צריך להיות מגולגל בזפת ונוצות כמקובל לאחרונה.
"אני טרחתי ללכת לוועדת הכנסת ולעמוד על כבודם של אנשי אגף התקציבים ואנשי הלשכה המשפטית שקיבלו יחס לא הולם, לאו דווקא מחברי הכנסת. יש דרך להתייחס לשליחי הציבור שלנו, ואני אומר גם לעיתונות. איך יבואו אנשים טובים, אם בדרך יפרסמו דברים עליך ועל המשפחה שלך?".
באוצר קיימת היררכיה מורכבת, עם הרבה ראשי אגפים שמוקבלים למנכ"ל. קודמך בתפקיד, שלומי הייזלר, נתפס כמי שנותר ללא סמכויות של ממש מול ראשי האגפים. עכשיו מגיעים למשרד פרוזנפר ועבאדי־בויאנג'ו, שני מנהלים דומיננטיים מאוד. היכן תוכל לתרום ביניהם?
"תפקיד המנכ"ל באוצר הוא לנהל את המתחים. אם הכול עובד, אתה יכול לעסוק בדברים אחרים. יש מתחים? בדיוק בשביל זה אתה פה. באים אליך בדילמות ואתה מכריע".
רום מזכיר שגם ועדת קוצ'יק, שדנה במבנה התפקידים באוצר, הגדירה שעיקר תפקיד המנכ"ל הוא להכריע ולנהל את המתחים בין האגפים. "אני חושב שאתם רואים שאין כרגע באוצר יותר מדי מתחים שיצאו מפרופורציות. ואני רוצה שיהיו מתחים מקצועיים, כי יש פה אגפים עם גישות שונות - אגף התקציבים, חשב כללי, לשכה משפטית - וזה בריא".
השבוע נחשף בגלובס כי פרוזנפר, הממונה על התקציבים הראשון שגדל מחוץ למערכת האוצרית, מגבש תוכנית עבודה המערערת על סדרי העבודה ההיסטוריים באגף הריכוזי. התוכנית כוללת מספר צעדים שיגמישו את העצמאות התקציבית של משרדי הממשלה. למשל, פיילוט שיאפשר למספר משרדים סמכות לנייד כספים בין סעיפים דרך הכנסת ללא אישור האוצר, לבצע רכש ללא התערבות רכזי האוצר, ולנהל כוח אדם באופן עצמאי יותר. זאת, בנוסף לקיצוץ מספר התקנות התקציביות, צמצום הרזרבות והגברת השקיפות. המהלך נתפס בחלקו כהגשמת החזון של סמוטריץ', שביקש לנקוט צעדים דומים עוד ב־2024, אבל נבלם תחת ההנהלה הקודמת.
אגף התקציבים נחלש ואתם רוצים להחליש אותו עוד יותר?
"אגף התקציבים הוא אגף חזק ואנחנו רוצים לחזק אותו. מדינת ישראל צריכה אגף התקציבים חזק. אבל הוא צריך להפעיל את הכוח שלו באופן הנכון".
רום מודה שפונים אליו מנכ"לים של משרדי ממשלה שמתלוננים על התנהלות האגף, ושנדרשים שינויים פנימה. "הגיע ראש אגף התקציבים שהוא לא איש חלש ולא בא להחליש את האגף", הוא אומר.
רום לא מפרט מהן תוכניותיו של פרוזנפר ("הוא עובד על תוכנית, הוא עוד חושב עליה. הוא לא בא עם משהו מגובש"), אבל הוא כן חושף את ההערכה שלו בעניין כוח האדם: "אגף התקציבים הוא אגף קטן מדי. יש בו 80 עובדים, כולל כולם. למדינת ישראל יש תקציב של 660 מיליארד שקל. התקציב גדל, תחומי הפעילות גדלו, האגף לא גדל. יש אתגר להגדיל את האגף ולשמור על האיכות".
אנשי האגף מתוסכלים, הם עובדים קשה במשך שנים על רפורמות רק כדי לראות אותן נופלות שוב ושוב בכנסת.
"לפעמים זו עבודה מתסכלת. אנשי האגף הגדירו את זה כמרוץ שליחים. יש בחוק ההסדרים לתקציב 2026 הצעות שמוגשות זו השנה השמינית. אבל תראו את חוק הרווחים הכלואים - כמה שנים ניסו להעביר את זה? אולי 20 שנה. בסוף בא שר אוצר שהיה מוכן ללכת לצעד לא פופולרי, ועם הצורך לממן מלחמה - העבירו את זה. להגיד לכם שאוהבים את זה במגזר העסקי? לא. אבל באוצר רצו את הרווחים הכלואים המון שנים ובסוף הצליחו".
רפורמת הרווחים הכלואים, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, נועדה לצמצם את היכולת של החברות לצבור רווחים כלואים באמצעות מיסוי גבוה יותר על אי־חלוקתם. היא מחייבת, בין היתר, את חלוקת הרווחים הצבורים בחברות שהגיעו לסף מסוים ואת תשלום המס על הדיבידנד, או תשלום מס "קנס־מס" בגובה 2%. במסגרתה נגבו אשתקד בין 15 ל־20 מיליארד שקל מסים, כפול מהתחזיות.
החוק הכניס לקופת האוצר המון כסף, אבל במשק עדיין מתקשים להתמודד עם השלכותיו. תוכל לומר בפה מלא שאתה שלם עם החוק לחלוטין?
"אולי צריך עוד לעשות לו Fine tuning, אולי הוא מוגזם", מודה רום. "המגזר העסקי לא אוהב אותו. אבל בינתיים הוא לא השפיע לא על הצמיחה ולא על שום דבר אחר. כל תרחישי האימים שנאמרו בזמן החקיקה מצד המגזר העסקי לא מתממשים לעת עתה".
"פער השכר בין המגזר הפרטי לציבורי גדל פי 3"
בשנים האחרונות נפער פער גדול בין מגמות השכר במגזר הציבורי לפרטי, שמקשה על גיוס אנשי מקצוע איכותיים לשירות המדינה. "השכר לבכירים במדינה הוא בסדר. הבעיה היא ברצפת הייצור", הוא אומר. רום מצייר גרף על נייר של מגמות השכר: "מאז הקורונה הפער בין המגזר הפרטי לציבורי גדל פי שלושה לטובת הפרטי. אי־אפשר לסבול את זה. כלכלן שסיים לימודים בהצטיינות ונכנס לאגף התקציבים מתחיל עם 7,000 שקל. נכון, אחרי זה הוא מתקדם מהר, אבל זאת בעיה. לאגף התקציבים עוד קל לגייס יחסית בגלל השליחות והקידום האפשרי בקריירה, אבל מה יעשה משרד הפנים? מה יעשה משרד החינוך?", תמה רום.
"לכן אני חושב שצריך להעלות את השכר לעובדים. החשב הכללי היוצא, יהלי רוטנברג, קידם תוכנית שנכנסה להחלטת ממשלה בחוק ההסדרים. אנחנו נתחיל לבחון האם בינה מלאכותית יכולה להחליף כל עובד נוסף שרוצים לגייס לשירות המדינה. מהלך סופר חשוב בעיניי, וזו רק ההתחלה".
רוטנברג אמר בכנס גלובס שה־AI תוכל לצמצם 20 אלף משרות בשירות המדינה. מה אתה חושב?
"נכון, אבל זה לא כדי לחסוך בשכר", מבהיר רום. "נשאיר את כל הוצאות השכר כמו שהן. כשיהיו 20 אלף אנשים פחות בשירות המדינה, פשוט נשלם יותר לאנשים היותר טובים שיעבדו כאן. הרי עובד טוב שווה שניים לא טובים".
לדבריו הבעיה חריפה במיוחד בדרגים הנמוכים, לא דווקא בצמרת.
החזון: "לספק מים ואנרגיה לכל האזור"
מעבר לניהול השוטף של האוצר, רום מתכלל עבודה בין־משרדית רחבה בנושא שהוא מכנה "היום שאחרי" - חזון כלכלי־אזורי שנשען על תשתיות, אנרגיה וסחר עם המדינות השכנות - כולל חיבור רכבתי. זאת במטרה להתחבר לתוכנית הענק הגלובלית ליצירת המסדרון הכלכלי הודו־מזרח תיכון־אירופה (IMEC). בימים כתיקונם, תיק זה אמור היה להיות מוחזק אצל משרד ראש הממשלה, אבל קשיי התפקוד במשרד, לצד היכרותו העמוקה של רום עם שכנותינו במזרח התיכון לאחר קריירה ארוכה במוסד, הובילו את המלאכה לידיו.
"ישראל היא לא מדינת אי", אומר רום. "תראו מה שקורה עם המלט המצרי. הוא כבר מחליף כמעט לגמרי את המלט הטורקי לאחר שטורקיה הטילה עלינו חרם. סחורות נכנסות מירדן, לאו דווקא כולן מיוצרות שם. וזה טוב מאוד, זה גם יותר זול. לא צריך לסבסד את הסחר הזה, רק לאפשר אותו תוך שמירה על ביטחון".
מה בדיוק קורה באותם דיונים על חיבור ישראל למדינות המפרץ דרך ירדן?
"IMEC מורכב מתחבורה - משאיות, מכולות, רכבות. היום אנחנו לא יודעים להכניס מכולה מהגבול בירדן ושהיא תגיע לנמל חיפה ברכבת. כשמגיעה משאית ממצרים למעבר ניצנה, היא פורקת את הסחורה ומשאית ישראלית מעמיסה אותה - כי אין פתרון ביטחוני. הוצאנו מכתב לגורמים הרלוונטיים להתחיל לחפש פתרון טכנולוגי לבדיקת רכבות".
יש איום שמרחף כל הזמן למעלה, שבסוף ידלגו עלינו וכל העסק יעבור מצפון לישראל.
"נכון, ולכן אנחנו צריכים לעבוד. לנו, אגב, חסרים 12-14 קילומטרים של מסילה להתחבר דרך ירדן, זה הכל. מדינת ישראל תהיה מוכנה בזמן ל־IMEC. אנחנו עובדים על זה עכשיו. מדובר על תכנון של 300 מיליון שקל רק על מקטע הרכבת הזה, דרך משרד התחבורה. משרד החוץ עובד על כך שנהיה רשמית בתוך הפרויקט העולמי".
אבל IMEC הוא לא רק רכבת, מסביר רום. "זה גם סיבים אופטיים - ישראל הופכת למרכז סיבים אופטיים אזורי. וגם בחשמל: רשת החשמל שלנו הולכת להתחבר לרשת האירופית דרך קפריסין. תחשבו שאנחנו מחוברים גם לרשת האירופית וגם לרשת המזרח תיכונית, של מדינות המפרץ, והעודפים זורמים מצד לצד לפי המחיר".
"החזון הוא להיות ספקי האנרגיה והמים של האזור. כבר היום אנחנו מילולית ספקי המים של ירדן - עם היד על הברז, אם תרצה. לא שמשתמשים בזה ככלי לחץ, אבל זה אירוע מייצב. הלוואי שזה יתרחב גם ללבנון וסוריה, שנספק מים מותפלים וגז לארבע השכנות הסוניות שלנו. הנה, השלמנו עסקה משוגעת של מכירת גז ב־35 מיליארד דולר למצרים. זה לרווחת כל העמים שסביבנו, שיהיו ביחסים טובים ויחסי שלום איתנו".
זה לא קצת "לה־לה־לנד" להאמין שנפסיק להיות מדינת אי? הרי כל הסכם כזה יכול להתהפך ברגע עם הפיכה שלטונית במדינה שכנה.
"תראה את היחסים הכלכליים שלנו עם המדינות שחתמו על הסכמי אברהם - הם היו קיימים בשטח הרבה לפני שיצאו לאור. גם היום נעשים עסקים עם מדינות שהן עדיין לא ביחסים רשמיים איתנו.
"בנוסף, כל המדינות שמחרימות אותנו בעיתונות - קונות מאיתנו נשק. גם המדינות הכי קיצוניות נגדנו באירופה. למה? כי אין להן חלופה. כשאתה קשור בהסכם מסחר בגז ומים, זה מביא יציבות. האינטרסים הכלכליים הם החיים עצמם".
באשר לאנרגיה גרעינית, רום מתייחס להסכם שנחתם באחרונה עם ארצות הברית. ישראל וארה"ב הגיעו להבנות על הקמת פארק טכנולוגי ענק בדרום הארץ, בשטח שיוחכר לאמריקאים, שעשויים להקים בו תחנת כוח גרעינית.
"יש פה חזון גדול. אם למדינת ישראל יהיה כוח גרעיני זו ברכה גדולה. מדובר באנרגיה נקייה, יציבה, טובה, ובטוחה בטכנולוגיות החדשות. צריך למצוא את הפתרון בשלל האילוצים המדיניים שקיימים".
"הגבייה פנטסטית, עלה הייצוא. המשק חזק"
רום אופטימי לגבי מצב המשק, ומגבה את זה בנתונים. "הגבייה של הכנסות המדינה בינואר הייתה פנטסטית, משוגעת", הוא אומר. "ינואר הקודם היה מטורף עוד יותר בגלל חוק הרווחים הכלואים, היה אז שיא כל הזמנים. בהשוואה לאז, ירדנו קצת". הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בינואר ב־58.9 מיליארד שקל - הנתון השני בגובהו בהיסטוריה.
וזה עוד לפני כספי עסקת Wiz.
"כן. צפויה מהעסקה הכנסה חד־פעמית גדולה לקופת המדינה", רום אומר בחיוך. הוא לא מסתיר את שמחתו מההון שזורם לישראל: "אסף רפפורט בנה בשתי ידיים חברה מדהימה, ואגב זו הפעם השנייה שעשה את זה. אני כל־כך שמח שהוא קונה בארץ את הבית שלו ולא באיזה מקום אחר בעולם. הוא ישראלי ציוני שתורם המון למדינה. מעבר למסים - הוא מנוע מרכזי בכלכלה שלנו. הלוואי שיהיו יותר כאלה".
רום מעריך שכמו בשנים קודמות, גם ב־2026 הכנסות המדינה יהיו מעל תחזיות האוצר הרשמיות.
זה אומר שהכלכלן הראשי באוצר שוב פרסם תחזית פסימית מדי? בניגוד לתחזיות של גופים אחרים, התחזית שלכם קובעת כמה מסים מטילים על הציבור וכמה שירותים מספקים לו בחזרה. תחזית פסימית משמעותה יותר מסים ופחות שירות לציבור.
רום מגן על הכלכלן הראשי שמואל אברמזון: "אני גאה בו ובצוות שלו. יש להם מודלים משוכללים ופעם אחר פעם הם הכי קרובים לתחזית מכל האחרים. הם לא פסימיים, יש דברים שאי־אפשר לצפות ויש מחיר גבוה יותר לטעות שלהם לצד השני".
רום מצביע על סימנים נוספים לחוזקת המשק: "הייצוא שלנו ממשיך לעלות למרות שער דולר נמוך - זה מאוד הפתיע. שער דולר נמוך זה סימן למשק חזק. יש פה תעשייה נהדרת, יזמות נהדרת. הון זר נכנס לבורסה בכמויות. בהנפקת האג"ח הגלובלית האחרונה שעשה החשב הכללי בחודש שעבר, בהיקף של 6 מיליארד דולר, המרווחים היו כמעט כמו לפני המלחמה".
ומה עם חברות דירוג האשראי שעדיין לא העלו בחזרה את הדירוג שלנו?
"חברות הדירוג עוקבות אחרי השוק, הן לא צופות קדימה. ולכן זה יבוא. תראו מה שהן כתבו בהודעות האחרונות. כבר הורידו מהתייחסויותיהן הרבה נקודות שליליות שכתבו בעבר על ישראל, כי הסיכון הגיאופוליטי ירד".
לגבי תוכנית המכסים של ממשל הנשיא טראמפ, המשא ומתן להקלות מול האמריקאים והשפעות על הייצוא הישראלי, רום מבקש להרגיע: "עובדים קשה על זה, בהובלת משרד ראש הממשלה. אנחנו רוצים להיות באפס מכסים, אבל במצב היום, אחרי שהמכסים כבר נכנסו לתוקף, רואים שהאפקט לא משמעותי על הכלכלה הישראלית".
חלק ניכר מהשיחה מקדיש רום למאבק של האוצר בהון השחור. הוא מפרט דוגמאות קונקרטיות: "נעשתה ביקורת של רשות המסים על המוניות. 90% מהנהגים לא מוציאים קבלה. ואז באים בעלי המוניות ואומרים 'תגנו עלינו'. מפני מה? מפני תחרות (מצד אובר, ד"מ וא"ד)?".
רום תוקף את מי שמנע צעדים בתחום ההון השחור: "חוק הצ'יינג'ים היה אמור לעבור. היום אתה יכול לקחת צ'ק על סך מיליון שקל, ללכת לצ'יינג' ולצאת עם מיליון שקל במזוודה. למה זה צריך להיות חוקי? מי צריך את זה אם לא אלה שרוצים לעשות משהו לא חוקי?". ומי חסם? "מי שמנע את החוק הייתה ועדת הכספים", הוא מזכיר.
מנגד, רום רואה באופק סוף לתופעה: "הדיגיטציה לאט לאט תגמור את ההון השחור. רפורמת 'חשבוניות ישראל' כבר עובדת ואנחנו רואים את ההשפעה - יש יותר חשבוניות בסכומים נמוכים. בנוסף, הצהרות הון הן כבר רק דיגיטליות. כבר בפיילוט אנחנו מוצאים מיליארדי שקלים. אנחנו רוצים לעשות את זה מהר - גם כדי להביא הכנסות למדינה ולהוריד מסים לאזרח הנורמטיבי, וגם כדי לגמור את הפשיעה".
סמוטריץ' שר מגזרי? "אני עיוור לזה"
רום נשאל לגבי הביקורת על כך שסמוטריץ' הוא שר מגזרי, ומגיב בזהירות אך בבירור: "שר האוצר הוא חובש כיפה, אם זה מה שאתם שואלים. לא הכרתי אותו לפני התפקיד הזה באופן אישי. הפעם הראשונה שפגשתי אותו באמת הייתה כשהוא ראיין אותי לתפקיד". לדבריו, גם בתקופת כהונתו כמנכ"ל מועצת מטה בנימין, ההיכרות עם סמוטריץ' הייתה שטחית: "כשהוא הגיע לבקר במועצה, בכל פעם הייתי מציג את עצמי מחדש - הוא לא זכר".
ומה ראית מאז שנכנסת לתפקיד?
"לא ראיתי וגם לא שמעתי מבכירי האוצר על שיקולים מגזריים. להפתעתי, הוא דווקא עושה שיקולים מאוד לא פוליטיים בהחלטות הלא פופולריות שלו. הוא החליט למשל ללכת על רפורמת החלב - זה לא פופולרי, אבל הוא שם על זה את כל יהבו ואת כל שמו".
רום נסוג כשנשאל אם סמוטריץ' נענש ציבורית על תדמית המגזריות: "אני פקיד, לא רוצה להתייחס לפוליטיקה". אך על ההיכרות האישית הוא מוסיף: "הוא איש פתוח, מקשיב, מוכן להחליף דעות. בוודאי שיצא לי לשכנע אותו בנושאים שונים. אנחנו דנים בדברים לפעמים מאחורי דלתות סגורות, ובסוף יש פה שר שהמדיניות שלו מבוצעת כאן. למדתי להעריך את הגישה המאוד עניינית שלו, הימנית כלכלית, שאני מאוד מתחבר אליה".
רום נשאל גם על כך שהמינויים לצמרת האוצר תחת סמוטריץ' הם ברובם של גברים חובשי כיפות. "אני עיוור לזה", הוא אומר. "יש כיפה, אין כיפה - זה לא מעניין. מעניין אם הוא עובד טוב, אם הוא אדם טוב, אם הוא מנהל טוב. אפשר לעשות על זה מחקרים, האם יכול להיות שכמו בצבא, שם יש בולטות למפקדים דתיים, יתכן שדתיים גם יותר באים לשירות הציבורי".
לקראת סיום הראיון, כשהוא נשאל על האופק המקצועי שלו, רום מגדיר את עצמו בהומור: "אני פנסיונר. פנסיה תקציבית מלאה ממערכת הביטחון. יש לי אופק מאחורי".
בשבועות האחרונים פורסם שרום הוא מועמד לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). הוא מסרב להתייחס לנושא.
ואם הממשלה תתחלף - תרצה להישאר באוצר?
התשובה הקצרה היא לא. ובמילותיו של רום, "אני חושב שנכון מאוד ששר יביא את אנשי אמונו לנהל את המשרד. אני חושב שנכון שמנכ"ל, אם שר מתחלף, לכל הפחות מציע לעזוב. אני חושב שטוב שמנכ"ל מתחלף".