טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
במאמר הקודם תיארנו כיצד נערמים הלחצים הן על הדולר והן להעלאת ריבית, מסיבות מוניטריות ופיסקליות. אך התרומה של הגאו-פוליטיקה, ולא פחות הפוליטיקה הפנימית, למעמד הדולר ולחצי הריבית - עשויות להיות משמעותיות באותה מידה.
יציבות ובחירות: הסקרים בינתיים לא עם הנשיא
לפני כשבועיים התקיימו בחירות לסנאט של טקסס במחוז שהיה בידיים רפובליקניות מזה 50 שנה, ובו ניצח טראמפ בשנת 2024 ברוב של 17%. מערכת הבחירות הטקסנית הזו הייתה דרמטית במיוחד. אף שהמועמד הרפובליקני הוציא כ-2.5 מיליון דולר על הקמפיין הזה, לעומת כ-380 אלף דולר בלבד שהוציא יריבו הדמוקרטי, הסתיימו הבחירות בניצחון הדמוקרטי כריסטיאן מנפי בכ-14%. כלומר, חלה תנועה של כ-31% מצביעים לצד הכחול. מקרה זה לא היה יוצא דופן בסדרה של בחירות ביניים שנערכו בחודשים האחרונים. באחד מפתיע בשבוע שעבר בלואיזיאנה האדומה, במחוז בו טראמפ ניצח ב-24' בכ-13%, ועתה החליפו כ-36% צד.
בחירות האמצע תמיד היו נקודה מבחן מרכזית לנשיא מכהן, והיסטורית תמיד מפלגתו איבדה בהן מושבים בקונגרס. אך הדבר היה משמעותי במיוחד אם איבוד מושבים זה היתרגם גם לאיבוד הרוב בקונגרס. לנשיא טראמפ ולממשלו, עשויות הבחירות להיות קריטיות במיוחד. זאת נוכח מדיניותו יוצאת הדופן, כלפי פנים וחוץ כאחד. לא יפלא אפוא שטראמפ בעצמו הצהיר "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי". כך בחירות האמצע של נובמבר 2026 הולכות ומצטיירות כאירוע פוליטי וכלכלי בעל השלכות רחבות בהרבה מהרגיל.
המפלגה הרפובליקנית נהנית ממילא מרוב זעום של 218-214 מושבים בבית הנבחרים. מעבר של 3-4 מושבים בלבד בבחירות האמצע יהפכו את טראמפ לא רק ל"ברווז צולע" (כלומר תילקח לו היכולת לתפקד) אלא גם למי שנלחם על חייו הפוליטיים.
בבחירות לבית הנבחרים מתמודדים המועמדים ב-435 אזורי בחירה. מהם, כ-350 מושבים נחשבים "בטוחים" ולא תחרותיים, כמחציתם דמוקרטים וכמחציתם רפובליקנים. את הסיכויים ביחס ליתרת המושבים מקובל למדוד דרך סקר גנרי השואל "אם הבחירות היו נערכות היום, למועמד של איזה מפלגה היית מצביע?". על פי המודלים הסטטיסטים וניסיון העבר, כאשר הדמוקרטים מובילים ב-2%-4% בשאלה זו, הם שיזכו ברוב בבית הנבחרים.
לעת עתה, הסקרים מצביעים על רוב של 4%-6% לדמוקרטים. סקר של פוקס ניוז מסוף ינואר מצא כי הדמוקרטים מובילים בסקר הגנרי ב-6%, המספר הגבוה מעולם בסקר של גוף זה. אם הסקר מנבא נכונה, הוא מצביע על מעבר של 15 עד 20 מושבים בבית הנבחרים מהצד הרפובליקני לצד הדמוקרטי. באתר ההימורים פולימרקט עומד הסיכוי לניצחון הדמוקרטים בבית הנבחרים בנובמבר על 80% נכון לתחילת החודש.
אם הדמוקרטים ישתלטו על בית הנבחרים, ההשפעה על מדיניות טראמפ עלולה להיות דרמטית. עד כה הממשל שלו נהנה משליטה של המפלגה הרפובליקנית בסנאט ובבית הנבחרים כאחד. זו אפשרה לנשיא לקדם תקציב גירעוני גדול, לקצץ מסיבית במיסים ולבטל תוכניות סוציאליות כמו סבסוד ביטוחי בריאות. כמו כן הוא הביא לרפורמות ולהקלות דרמטיות בפיקוח בנושאים כמו סביבה, אנרגיה, בריאות, פיננסים וקריפטו.
מהפך בבית הנבחרים יעצור מגמות אלו, יחסום כמעט בוודאות כל חקיקה פיסקלית מרחיבה נוספת, וימנע קיצוצי מס, במיוחד על ההון ועל המיליארדרים. גם השימוש בסמכויות חירום, בהן מרבה טראמפ להשתמש - ובמיוחד לעניין המכסים - יפגע קשות.
אם לא די באלה, סיכוי סביר שרבים משריו וממינויו הבכירים של טראמפ יבלו זמן רב בחקירות של ועדות הקונגרס. מכאן ברור כי עם בית נבחרים לעומתי לטראמפ, יזנק הסיכוי לטלטלות סביב תקציב, תקרת חוב, רגולציה ושיבושים בשוקי האנרגיה, הטכנולוגיה והביטחון.
לא זו אף זו, הרוב הדמוקרטי הפוטנציאלי עשוי להיות פרוגרסיבי יותר מבעבר. רוב כזה יביא חוקים מחמירים בנושאי עבודה, מס על עושר, אקלים וגישה אנטי־מונופולית.
ענקיות הטק: צפי לכתף קרה ולחקיקה בהתאם
כתף קרה במיוחד (וחקיקה בהתאם) סביר שיופנו כלפי ברוני הטק, הרוכשים שליטה גוברת על המדיה ועל מנועי ה-AI. נכון לתחילת 2026, קומץ של 10-15 ברוני טק שולטים ברוב המוחלט של צינורות המידע והמדיה בארה"ב, וכן במנועי הבינה המלאכותית, ההופכים למקור מרכזי למידע.
כך למשל משפחת לארי אליסון (אורקל) רכשה שליטה פארמונט (בעלי CBS, שואו טיים, קומדי סנטרל ועוד) וכן השפעה גדולה בטיקטוק אמריקה. אילון מאסק הוא הבעלים של אקס-טוויטר וגרוק. ג'ף בזוס מאמזון רכש את וושינגטון פוסט, ומארק צוקרברג שולט בפייסבוק, באינסטגרם ובווטסאפ, וכן בכלי הבינה המלאכותית שלהן, המהווים מקור חדשות עיקרי לכ-40% מהאמריקאים. עוצמת ההשפעה שיש לאלו על זרימת המידע באמריקה, יחד עם ההזדהות הפומבית והמוחצנת של רובם עם טראמפ ומדיניותו, תהפוך אותם ואת אחזקותיהם הריכוזיות למטרה של הקונגרס החדש.
כשיאבד טראמפ את הרוב בבית הנבחרים, גם רפובליקנים מקבוצת מאגא (make america great again) עלולים להניף את נס המרד. סמן ומוביל לתהליך היא מרג'ורי טיילר גרין, לשעבר חברת קונגרס, שהפכה לדמות בולטת במאבק בתנועת המאגא ומבקרת קולנית של טראמפ. זה עתה שיחררה גרין סרטון שבו תקפה את הנשיא במילים קשות: "תנועת מאגא היתה כולה שקר... לטראמפ רק אכפת מהתורמים המיליארדרים שלו".
מהפך דמוקרטי בקונגרס עלול בקלות להביא לכך שבית נבחרים החדש יהיה פופוליסטי בהרבה מכפי שהכרנו בעבר, בשתי המפלגות. תמהיל זה מבטיח גם שורת חוקים שיכבידו על הכלכלה האמריקאית ויקשו עוד יותר בתחזוקת החוב העצום של הכלכלה בכלל (כ-107 טריליון דולר) ושל הממשלה הפדרלית בפרט (כ-38 טריליון מתוך זה). שלא לדבר על חקיקה שאינה נוחה לישראל.
תעסוקה ו-AI: שליש משעות העבודה ייחתכו
2026 מסתמנת כנקודת ההאצה הגדולה ביותר בהשפעה של בינה מלאכותית ורובוטיקה על שוק העבודה. דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי משנת 2024 העריך כי 30% משעות העבודה בארה"ב יוכלו להיעלם עד 2030, והדגיש שהקפיצה הגדולה תגיע עד 2027, כשהפוטנציאל של בינה מלאכותית יתמזג עם רובוטיקה מתקדמת.
הפגיעה המיידית צפויה במשרות משרדיות. לפי ענקית הייעוץ הפיננסי PWC, מערכות בינה מלאכותית מבצעות כבר היום עבודה של עובד זוטר בדיוק שלפני שנתיים בלבד היה בלתי נתפס. גם במחסנים ובלוגיסטיקה ההתקדמות מהירה: כבר היום אמזון מפעילה לא פחות מ-750 אלף רובוטים, והתחזיות הן כי עד סוף השנה, רובוטים אוטונומיים ומערכות משולבות בינה מלאכותית יחליפו כמיליון עובדים בתפקידי לוגיסטיקה ומחסנאות.
בחברת הייעוץ גרטנר מעריכים כי עד תום השנה כ-40% מכלל האינטראקציות עם לקוחות ינוהלו על ידי מערכות בינה מלאכותית. הרובוטים התעשייתיים מבוססי AI, המכונים קובוטים (CO-BOT) אימצו יכולת לעבוד לצד בני אדם. לפי איגוד הרובוטיקה הבינלאומי, 2026 צפויה להיות השנה הראשונה שבה מספר ההתקנות של קובוטים תעקוף את מספרם של הרובוטים התעשייתיים המסורתיים.
בתחילת השנה הודיעו חברות גדולות על פיטורים מסיביים מתוכננים, ממשיכים את המגמה של 2025, שבה כ-1.2 מיליון איש איבדו את משרתם. אלה כללו 16 אלף מפוטרים באמזון, 30 אלף בחברת המשלוחים UPS ואלפים נוספים באוטודסק, מטא, מיקרוסופט, פינטרסט ועוד. וזאת כשבסוף שנה שעברה היו, לפי המשרד הממשלתי לעבודה וסטטיסטיקה, כמיליון מחפשי עבודה מעל למספר המשרות הפנויות במשק (7.5 מיליון לעומת 6.5 מיליון), השיא מאז 2017 (להוציא תקופת הקורונה); לראשונה מאז 2021, מספר המחפשים גבוה מהמשרות הפנויות.
שוק העבודה יאלץ לעבור שינויים גדולים. קשה לראות כיצד התאמה ושינויים מסיביים שכאלו יעברו ללא זעזועים חברתיים ופוליטיים, שעה שעוד ועוד עובדים ותיקים מאבדים הכנסה. יתרה מזו, מהפכת ה-AI תביא מטבעה, לפחות בשנותיה הראשונות, יותר ויותר עושר למרוויחים המיידים ממנה - בעלי ההון והמועסקים בתעשיות האוטומציה הרלוונטיות.
מחקר של קרן המטבע הבינ"ל משנה שעברה העריך כי לטווח הקצר והבינוני, הבינה המלאכותית עשויה לשנות לרעה את מדד השוויון (מדד ג'יני) בכ-6-7 נקודות. זאת בעוד כלכלנים רואים שינוי של 1-2 נקודות כמשמעותי. עלייה של 6-7 נקודות מייצגת שינוי מבני, שאחריו חלקו של האחוזון העליון בעושר בארה"ב יגדל מהשיא היום, כ-33%, לכ-38% ואף יותר; כלומר, כ-14 טריליון דולר נוספים יתרכזו באחוזון המחזיק כבר מעל 55 טריליון מהעושר. זאת בעוד אנשי מעמד הביניים והצווארון הלבן יתמודדו עם קשיים גוברים בתעסוקה ובקיום.
אף אם מהפכת ה-AI תוסיף עושר לכלל, עד שיעוצבו מודלים חדשים לחלוקת עושר זה צפויה דרך ארוכה. כל אלו עשויים לבוא לידי ביטוי כבר בבחירות האמצע לקונגרס בנובמבר. והם עשויים להשפיע באופו ממשי על פרמיית הסיכון, קרי הריבית, שידרשו המשקיעים על הלוואות שהם נותנים לממשלה הפדרלית, קרי באג"ח.
החזית הגאו-פוליטית: חימושים, בריתות וגזרות נפיצות
היחסים בין ארה"ב וסין ובפרט בשנתיים האחרונות הולכים ומידרדרים, ובשנתיים הבאות הם עלולים להגיע לכלל עימות חריף. הפעילות הצבאית הסינית באזור טייוואן הולכת ומתעצמת. כך למשל בשנת 2023 נספרו 1,700 חציות של מטוסים סינייים את קו האמצע של המיצרים בין סין וטייוואן, הנחשב לגבול הבלתי רשמי בין השתיים. המספר עלה ל-3,070 בשנת 2024, והגיע לשיא של 3,763 חציות בשנה שעברה. גם הפעילות הימית הגיע לשיא עם 2,613 ספינות סיניות מוצבות סביב לאי.
כל זה יצר מתיחות רבה ביפן, שבנובמבר הכריזה כי "תקיפה סינית בטיוואן תהווה איום קיומי ליפן, ותאלץ אותנו להגיב בכוח". היא צירפה לאמירה מעשה: הגדלת תקציב הביטחון לכ-70 מיליארד דולר, קרוב ל-2% מהתל"ג. עם רכישת טילים ארוכי טווח, הרחבת הצי והגנות משולבות מפני טילים ומטוסים. כל זאת בנוסף למ הלך האמריקאי בוונצואלה, שסין עדיין לא הגיבה לו, והמתיחות במפרץ הפרסי אשר נכון למועד ירידת מאמר זה לדפוס, ממתינה.
לכך מתווספת שאלת המינרלים הנדירים. בשנה שעברה החלה סין להחיל מגבלות יצוא על מינרלים ויסודות נדירים מהאדמה, כולל גאליום, גרמניום, כסף וגרפיט. בכך היא זעזעה את שרשראות האספקה של תעשיות הרכב, השבבים והביטחון. בעקבות מפגש הנשיאים טראמפ ושי בנובמבר 2025, בייג'ינג הסכימה להקפיא את ההגבלות על יצוא לארה"ב, רק לשנה-שנתיים.
משבר במיצר טייוואן בסוף 2026/ תחילת 2027, במקביל לבחירות בנובמבר, שנראה כחלון הזדמנויות סיני, עשוי לא רק לאיים על נתיבי שיט ומפעלי שבבים בטיוואן, אלא גם להיות משולב בסוגיית המינרלים והיסודות הנדירים מהאדמה.
כך, אף אם מלחמה אחת גדולה לא תפרוץ, סביר שנראה סדרה מתמשכת של משברים גאו-פוליטיים המזינים זה את זה. אלו יעלו את פרמיות סיכון והביטוח, ויגדילו את הוצאות הביטחון והחימוש.
לכל אלו מצטרף המשבר בין ארה"ב ואירופה ובין ארה"ב וקנדה. בינתיים הניח טראמפ לגרינלנד, אך ההתנהלות בחודשים שחלפו בין ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו לא נעלמה כלא היה. אם תאותגר באסיה לקראת סוף השנה, ארה"ב עלולה למצוא עצמה ללא בנות ברית של ממש, נאלצת לבחור בין האינטרסים והנוכחות באסיה לבין גידול עצום בהוצאות ההגנה, הלחצים התקציביים ולחצי הריבית לתחזוקת החוב.
לאירועים שפורטו עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על השווקים, הדולר והריבית. למה יכולים המשקיעים לצפות ואיך יגיבו קבוצות הנכסים השונות בארה"ב ובעולם? על כך בכתבה הבאה והאחרונה בסדרה.