גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

שי דורון
שי דורון

חובבי הכדורסל מכירים את שי דורון מהפרקט. במשך שני עשורים היא הייתה הדמות הבולטת והחריגה ביותר שיצאה מכדורסל הנשים הישראלי: פורצת הדרך שנבחרה בדראפט ה-WNBA, זכתה באליפות מכללות היסטורית במרילנד, ובנתה קריירה בינלאומית בליגות הקשוחות של טורקיה ורוסיה. אבל דורון לא הגיעה להון-סיכון רק כדי למנף את המוניטין מהמגרש. עבורה, המעבר לניהול השקעות היה חזרה לשפה ששמעה בילדותה מסביב לשולחן, מאביה, המשקיע יהודה דורון.

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש
אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

אבל לפני שנכנסה לנעלי המשקיעה במשרה מלאה, היא התעקשה לעבור טירונות בצד השני. "רציתי להבין מה יותר קשה מספורט, אז הקמתי חברת ספורט-טק ב-B2C" (מכירה ישירות ללקח, מ"ו), היא נזכרת. רק אחרי שחוותה את הלחץ היזמי, השלימה תואר שני במנהל עסקים והשתפשפה בקרנות כמו אנד ונצ'רס (And Ventures), היא הרגישה מוכנה להוביל. היום, כשהיא מנהלת את פעילות הקרן הקנדית־ציונית Clarim ומובילה את מועדון האנג’לים (משקיעים פרטיים עם הון עצמי גדול) Clutch Capital לצד רז שלו ואורי צחור, היא חווה היפוך תפקידים משעשע, והיום בתעשייה היא ממש לא רק "הבת של", אלא קולגה ושותפה להשקעות.

"להחליף אנג'ל אחד ב־30"

המודל שדורון בנתה ב-Clutch Capital נולד מתוך חוסר שביעות רצון מאיך שנראות לא מעט השקעות מוקדמות: אנג’ל בודד, צ’ק אחד, ומעט מאוד מעורבות אחרי החתימה. מבחינתה, דווקא בשלבים שאין עדיין מספרים להיאחז בהם, הערך האמיתי טמון באנשים סביב השולחן, ולא רק ביזמים, אלא גם במשקיעים.

מה זה בעצם Clutch Capital?
"זה מועדון אנג’לים היברידי. הרעיון פשוט: להחליף אנג’ל אחד ב-30. יש לי 30 אנג’לים בולטים, בעיקר מישראל - מנכ"לים, יזמים שמכרו חברות, אנשי C-level. הם נותנים ערך עצום להמחאה הקטנה יחסית".

Clutch Capital אינה קרן גדולה עם שכבות ניהול והרבה ועדות השקעה כבדות, אבל גם לא חבורה אקראית של אנג’לים. זה מודל שמנסה למצות יתרון ישראלי מובהק: רשת צפופה של אנשים מנוסים שמכירים זה את זה, יודעים לפתוח דלתות מהר ומוכנים להיות מעורבים באמת.

מה זה אומר "המחאה קטנה"?
"הממוצע הוא בערך 150 אלף דולר. אנחנו נכנסים בנקודה הקריטית שבין פרה-סיד לסבב A". השותפים שלה, שלו וצחור, מחזיקים את הצד האדמיניסטרטיבי והתפעולי, כדי שהיא תוכל להתמקד בליבת העשייה: יזמים וחברות.

מה הכוח של המודל הזה בפועל?
"אני לא אדם של במות וצלצולים. הקסם שלנו הוא החיבורים. המשקיעים שלי יכולים לעלות לשיחה גם בעשר בלילה עם CISO בכיר כדי לעזור בבדיקת נאותות".

ומה לגבי השם Clutch Capital. מה עומד מאחוריו?
"קלאץ' זה כדורסל", היא אומרת. ואכן, בכדורסל, המונח Clutch מתייחס ליכולת של שחקן או קבוצה להפגין ביצועים מעולים ברגעי ההכרעה, תחת לחץ כבד. ה-NBA אף מגדירה רשמית "זמן קלאץ'" כחמש הדקות האחרונות של הרבע הרביעי (או הארכה), כשהפרש הנקודות הוא 5 או פחות.

במובנים רבים, השלבים המוקדמים בחייו של סטארט-אפ הם ה"קלאץ'" שלו: הרגעים שבהם ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא מינימלי, הלחץ בשיאו, וכל החלטה או חיבור נכונים יכולים לשנות את מסלול הצמיחה של החברה. מבחינת דורון, בדיוק שם המודל של הקרן נכנס לפעולה.

במקביל לפעילותה בקלאץ’, דורון מנהלת בישראל את פעילות Clarim, קרן קנדית־ציונית בהובלת ישי וקסמן, שהוקמה לאחר אירועי 7 באוקטובר. במסגרת זו היא אחראית על איתור השקעות, ניהול הקשר עם החברות המקומיות וליווי הפעילות מול משקיעים בצפון אמריקה. לדבריה, הקרן החליטה למקד את פעילותה בהשקעות בחברות ישראליות צעירות, גם בתקופה של אי-ודאות. "אנחנו עושים עסקאות סיד קלאסיות עם צ’קים של 1.5 מיליון דולר, ופותחים דלתות בצפון אמריקה", היא אומרת.

"משקיעים קודם באנשים"

השקעות ה-Early Stage שדורון מתמקדת בהן שונות מאוד מהשקעות בשלבים מתקדמים. אין הכנסות, אין מודל עסקי סגור, ולעיתים אפילו אין שוק מוגדר. זה שלב שבו הכול עדיין פתוח, לטוב ולרע. אבל דווקא שם, היא אומרת, מתחדדת החשיבות של האנשים עצמם.

מה את מחפשת כשאת משקיעה כל כך מוקדם?
"אנחנו משקיעים קודם כל בצוותים. בשלבים שלנו 99% מהסיפור זה אנשים. כמעט כל סטארט-אפ עובר פיבוט (שינוי כיוון אסטרטגי, מ"ו), השאלה היא מי האנשים שמובילים אותו". הבדיקות, לדבריה, רחוקות מלהיות פורמליות בלבד.

איך בודקים דבר כזה?
"צריך לבלות זמן עם אנשים, לעשות בדיקות רקע מעמיקות. לראות איך הם מגיבים ללחץ, מי לוקח אחריות, מי יודע להוביל שינוי".

ומהצד השני, מה לדעתך הערך המוסף שלך ליזמים?
"להיות מנכ"ל זה אחד התפקידים הכי בודדים בעולם. לבד מול הכול. אני אומרת ליזמים שלי, אתם לא לבד".

לא רצה לספורט־טק

דווקא מי שבנתה את שמה על הפרקט לא ממהרת להשקיע בחברות שמזוהות עם עולם הספורט. עבור דורון, הבחירה בתחומי ההשקעה אינה נובעת מהרקע כספורטאית, אלא מסוג הבעיות והצוותים שהיא מחפשת.

לא רצית להשקיע בספורט־טק?
"לא. אני נמשכת לתשתיות, ל־B2B, לדברים עמוקים יותר". הבחירה הזו, היא מסבירה, מתחברת גם לאופן שבו היא רגילה לעבוד: תהליכים ארוכים, עבודה שדורשת סבלנות, והעדפה לבנייה הדרגתית על פני קיצורי דרך.

שי דורון על הפרקט. ''רציתי להבין מה יותר קשה מספורט'' / צילום: Reuters, Geoff Burke-USA TODAY Sports

איפה השקעתם עד עכשיו?
"השקענו בחברות כמו Maven, שזה ליגל־טק, בפקטיפיי, באפריבר, בטנגוס, ועוד חברה אחת שנמצאת עדיין במצב חשאי".

דורון מזהה רגעים שבהם פגישה עם יזם מרגישה אחרת. לא בהכרח בגלל מצגת מלוטשת או נתונים מרשימים, אלא בגלל בהירות הרעיון ומה שעומד מאחוריו. אחת מההשקעות הללו הפכה לרגע מכונן בפעילות של קלאץ', כזה שחידד עבורה את סוג היזמים והחברות שהיא מחפשת - ההשקעה ב-Factify.

מה היה שם שונה?
"הגעתי לפגישה בלי מידע, רק אתר אינטרנט שהיה אחד היפים שראיתי. ואז המנכ"ל, מתן, אמר לי, ‘שי, אני פותר בעיה שאף אחד לא יודע שיש לו’".

וזה תפס אותך מיד?
"כן. הוא צלל לוויז’ן של איך הוא משתלט על עולם ה־PDF. זו הייתה פעם ראשונה שהיה לי קשה לישון בלילה. ירדתי מהפגישה וזשאלתי את עצמי: מה ראיתי עכשיו?".

מה בזה היה כל כך חזק?
ההשקעה ב-Factify נעשתה בסבב הסיד, שפורסם לפני כשבוע, מתוך הבנה ברורה שגם חברה עם ויז'ן כזה אינה חסינה מפני כישלון. מבחינת דורון, זה בדיוק סוג הסיכון שהיא מחפשת לקחת. Factify השלימה אחד מסבבי הסיד הגדולים שנראו בישראל, בהיקף של כ-73 מיליון דולר. החברה, שהקים פרופ’ מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, מבקשת לאתגר את פורמט ה-PDF הוותיק ולהציע מסמך דיגיטלי דינמי שמתאים לעידן האוטומציה וה-AI.

במהלך השיחה דורון חוזרת לעיקרון אחד שמבחינתה קודם לכל טכנולוגיה או מודל עסקי: האנשים עצמם. "החוק הראשון שלי הוא No Assholes Policy", היא אומרת בפשטות. זה כלל שמופעל אצלה לא רק כלפי יזמים, אלא גם כלפי המשקיעים שהיא בוחרת לצרף למועדון. מבחינתה, אופי, כימיה ויכולת לעבוד יחד לאורך זמן הם תנאי בסיס, לא סעיף משני. "זה קשיח מאוד", היא מוסיפה. "היה לי חשוב לסנן כל משקיע שנכנס, שיהיה חיבור טוב ועזרה הדדית. יש אנשים שיגידו שאני מטומטמת כשאני אומרת לא לכסף, אבל אני מרגישה שזה משרת את הערך שלי".

הגישה הזו מתבטאת גם בדרך שבה היא פועלת בשוק, הרבה לפני שהצ'ק נחתם. דורון משקיעה זמן בליווי יזמים גם ללא הבטחה להשקעה עתידית. "אני הרבה פעמים עושה דברים בשביל הקארמה", היא מסבירה. "אני עוזרת להם 'טו איידייט' (To Ideate, לתכלל את הרעיון מ"ו), מביאה אנשים להתייעץ איתם בלי התחייבות שאשקיע. אם בסוף נעבוד יחד זה בונוס, אבל הערך נמצא בעזרה עצמה".

לצמוח בלי לחץ מהבית

הקשר של דורון לעולם ההון־סיכון היה נוכח עוד מילדות. אביה, יהודה דורון, הוא דמות מפתח בתעשייה, ממקימי קרן הצמיחה גרינפילד פרטנרס, שהשקיעה בענקיות כמו Vast Data ו-BigPanda. בזמן ששי קלעה סלי ניצחון באירופה, בבית דורון דיברו במושגים של טכנולוגיה, סיכון וצוותים. "אבא תמיד שיתף, וזה חלחל פנימה", היא מספרת. את הכסף שהרוויחה כשחקנית היא לא השאירה בעו"ש, והחלה להשקיע באופן אקטיבי בסטארט-אפים לצד אביה ובשיתוף פעולה עם הקרן שהקים.

איך נראה הליווי שלו כשעוד היית על המגרש?
"אבא שלי כל החיים אמר לי: 'גם אם תעבדי במקדונלד’ס, נאהב אותך אותו דבר'. זה לא באמת משנה לו מה אני עושה. הם לא חלמו שאהפוך את הכדורסל למקצוע".

היא מספרת על תמיכה חסרת הפשרות של המשפחה, עד כדי מעבר לניו יורק בגילאי התיכון כדי שתוכל לפתח את קריירת הכדורסל. לדבריה, "התמיכה הזו אפשרה לי לצמוח בלי הלחץ מהבית של 'חייבת להצליח'".

והיום, כשאת עומדת בראש קרן, התפקידים התחילו להתהפך?
"פעם היו אומרים עליו 'זה אבא של שי הכדורסלנית', ופתאום בעולם ההון-סיכון אני לפעמים 'הבת של יהודה'. כיף לנו ממש שאנחנו מדברים היום על הרבה עסקאות. לי זה עוזר לשמוע מה הם מטרגטים, אבא שלי איש טכני מאוד וזה כיף".

השותפות המקצועית ביניהם הגיעה לאחד מרגעי השיא שלה סביב ההשקעה בפקטפיי. דורון, שזיהתה את הפוטנציאל יוצא הדופן של המיזם כבר בדקות הראשונות של הפגישה, מצאה את עצמה מנהלת את ההתלהבות המשפחתית בתוך הקרן המשותפת.

אז איך נולד החיבור של אבא שלך להשקעה הזו?
"אבא שלי הוא גם איש טכני וגם ראה הרבה דברים בעולם הזה. אחרי הפגישה עם מתן (מנכ"ל פקטפיי, מ"ו), ירדתי למטה, התקשרתי לאבא שלי ואמרתי: 'אנחנו חייבים להשקיע בחברה הזו'. הוא שמע את הפרטים והתלהב, והציע שאולי נשקיע עוד כספים באופן פרטי כאנג'לים. אמרתי לו: 'אבא, אתה אחד המשקיעים בקלאץ', אנחנו משקיעים פה ביחד'. בסוף ההשקעה בוצעה דרך קלאץ' קפיטל כחלק מהפורטפוליו שלנו. זה היה אחד המקרים הנדירים האלה שאמרתי לעצמי שאם היו נותנים לי לשים את כל הקופה של קלאץ' בחברה אחת, כנראה שהייתי שמה אותה שם".

חלום קטן על יורוליג

ומה הלאה?
"אני פוגשת בערך 70 סטארט-אפים בחודש, לומדת כל הזמן. בסוף, הון-סיכון הוא החלטות מהירות תחת לחץ, בדיוק כמו בספורט. אני לא פוחדת מקשיים. אני מחברת נקודות מהר".

ההשוואה בין ספורט להון־סיכון חוזרת אצל דורון לא פעם, והיא מוצאת גם הבדלים מהותיים בין העולמות, בעיקר בכל הנוגע לתגמול, לחשיפה וליחסי כוחות. כך, כמעט באופן טבעי, עולה סוגיית פערי השכר בספורט הנשי. "הפערים מטורפים", היא אומרת. "אני עשיתי בעונה 15 אלף דולר, בזמן שהמינימום ב־NBA הוא 700 אלף דולר לעונה". לדבריה, הפערים אינם מסתכמים רק בשכר בליגות המקצועניות, אלא מתחילים הרבה קודם. היא מזכירה שבתקופתה כשחקנית קולג’, נאסר על ספורטאיות להרוויח כסף כלל. מאז המציאות השתנתה, בין היתר עם כניסת מודל ה־NIL בארה"ב, שמאפשר לשחקנים ולשחקניות להרוויח משימוש בשמם ובדמותם, אך לדבריה, זה תיקון חלקי בלבד, שאינו מעלים את פערי היסוד בין גברים לנשים בספורט.

איך זה מרגיש לראות היום שחקן כמו דני אבדיה בליגה הטובה בעולם?
"אני מורידה בפניו את הכובע. הסיטואציה שלו מאוד מורכבת, השנאה שיש היום. הוא חווה את זה בצורה אחרת לגמרי, הוא השראה".

דני אבדיה. ''הוא השראה'' / צילום: Reuters, Daniel Kucin Jr

היא נזכרת שהיא עצמה חוותה רגעים לא פשוטים כששיחקה באירופה. "בטורקיה היו ימים שפחדתי. מספיק בן אדם אחד משוגע עם סכין שיודע שאתה מישראל, אלו מחשבות שעוברות בראש".

ואחרי הספורט, גם העולם שאת פועלת בו עכשיו הוא מאוד גברי.
"אני בן אדם של אנשים. יודעת לדבר עם כולם. חצי מהאנשים שאני פוגשת מכירים אותי מהכדורסל, וחצי לא יודעים בכלל מה זה ספורט נשים. בהתחלה זה לפעמים יותר קשה, אבל בסוף זה עניין של חיבור".

את רואה את עצמך חוזרת יום אחד לעולם הספורט, בתפקיד אחר נניח?
"אני לא אומרת ‘לא’ על כלום. יש לי חלום רחוק, אולי יום אחד לקנות מועדון שמשחק ביורוליג. אבל גם למי שמכיר אותי רבע שעה ברור שאני לא עושה דברים אם זה לא עד הסוף".

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב