גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock
שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

שדרות, אופקים ונתיבות הוקמו כערי פיתוח דומות. אולם, דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע חושף פערים דרמטיים שנפערו ביניהן - עוד לפני ה־7 באוקטובר.

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר
מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

ההשקעה הממשלתית המסיבית בשדרות, שנועדה לפצות על שנים של ירי טילים, הקפיצה את מעמדה הסוציו־אקונומי. מנגד, שכנותיה בנגב שנדחקו מסדר העדיפויות נותרו מאחור ומעמדן לא התרומם. כעת, כשתוכניות השיקום לדרום עומדות על הפרק, מגיעה הזדמנות לתיקון היסטורי - אך כלל לא בטוח שהמדינה תשכיל לנצל אותה.

שרירותיות קטלנית

בסוף שנות ה־90, עם השקת המדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס - שמשלב הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות - דורגו שלוש הערים בתחתית הרשימה הארצית. אולם, דוח המבקר חושף כי מאז ועד 2021, שדרות נפרדה מהמגמה: בעוד שנתיבות ואופקים חוו דעיכה החל מאמצע העשור הקודם, שדרות רשמה זינוק משמעותי שבידל אותה. החל מ־2003 הזרימה הממשלה מיליארדי שקלים לשדרות, עקב המצב הביטחוני המורכב. האזור הוגדר תחת הגדרות משתנות - מ"שדרות רבתי", דרך "עוטף עזה" ועד "חבל התקומה" של ימינו. אלו התרחבו בהתאם לחוות דעות ביטחוניות.

ואז, בשנת 2012, התקבע גבול הזכאות להטבות על טווח של 7 ק"מ מהרצועה, החלטה שחוללה שינוי דרמטי: המבקר מראה כי עד 2003 הפערים בתקציבי הערים היו זניחים, אך מאז העלייה הממוצעת בהכנסות הרשות לתושב בשדרות זינקה ל־150 שקל - פי 2.5 מאופקים (66 שקל) ופי 4 מנתיבות (35 שקל).

דוח המבקר מצטט מחקרים המצביעים על "מלכוד העוני" של הרשויות המקומיות באזור: ככל שהאשכול החברתי־כלכלי של התושבים נמוך יותר, כך פוחתת יכולתה של הרשות לספק שירותים בסיסיים, מה שמרחיב עוד יותר את הפערים. המצב החברתי משפיע ישירות על גביית הארנונה ממגורים, וחשוב מכך - על האטרקטיביות של העיר לעסקים, המהווים את מקור ה"רווח" המרכזי של הרשות. במילים אחרות: המימון הממשלתי העודף לשדרות שימש כמנוף, שאפשר לה לייצר סביבה עסקית ושירותים ששכנותיה פשוט לא יכלו להרשות לעצמן.

הפער התקציבי מתורגם ישירות לחינוך: דוח המבקר מצביע על כך ש־2023 עמדה העלות לתלמיד בשדרות על יותר מ־29 אלף שקל, לעומת פחות מ־25 אלף באופקים ובנתיבות. התוצאות בשטח דרמטיות: שיעור הזכאות לבגרות בשדרות נוסק ל־81.4%, בזמן שבנתיבות הוא מגרד את ה־60% ובאופקים צונח ל־50% בלבד. גם איכות ההוראה מושפעת, כאשר בשדרות כ־40% מהמורים מחזיקים בתואר שני, לעומת כ־30% בשכנותיה.

במענת למסקנות הללו בעיירת שדרות זוקפים את ההצלחה לשילוב בין תקציב ממשלתי לניהול עירוני שמשך הגירה חיובית.לעומת זאת, בנתיבות מצביעים על שרירותיות קטלנית. בעירייה טוענים כי הדרתם מתקציבי ה־7 ק"מ - בשל מרחק של חצי קילומטר בלבד מהגדר (7.5 ק"מ). "כבר לפני מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר העירייה פנתה לממשלה וטענה כי יש פגיעה בחוסן הביטחוני, הכלכלי והחברתי בהדרתה מתקציבים. מציאות זו יצרה עוולות המקרינות על החוסן הביטחוני-כלכלי-חברתי של התושבים בהיעדר תקציבי סיוע לשיפור המענים לתושבים", צוין בדוח המבקר, כשהוא מצטט את דברי העירייה.

"העיר שהכי סבלה"

"מגיע לשדרות, היא העיר שסבלה יותר מכולן", אומרת ד"ר רינה דגני, מומחית לכלכלה אורבנית והבעלים של קבוצת גיאוקרטוגרפיה. "שדרות קיבלה הטבות ששכנותיה לא קיבלו. בעוד שאופקים הפכה לשכונת צמודי קרקע של באר שבע ונתיבות מתרוממת בפני עצמה, שדרות היא הבירה של העוטף".

לדברי דגני, הזינוק של העיר אינו מקרי: "יש קשר בין תקציבים ממשלתיים להצלחה של עיר ולשירותים שהיא נותנת. כבר בשנות ה־50 עמדו כלכלנים על כך שמדינה צריכה לתת לאזרחיה שירותים שווים; אם יישוב נמצא בשוליים ובאזור גבול, הוא חייב לקבל שירותים לא פחותים - ואלו עולים שם יותר כסף".

פרופ' ערן רזין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, החוקר את ערי הדרום כבר ארבעה עשורים, טוען כי הפער בתקציבים הוא רק חלק מהסיפור. לטענתו, השינוי בשדרות החל עוד בשנות ה־80 בזכות מיקום אסטרטגי ומנהיגות מקומית: "שדרות הייתה אזור עדיפות לאומית שהכי קרוב לתל אביב בגבולות הקו הירוק. עמיר פרץ, שהיה אז ראש העירייה, ידע לנצל את זה בשונה מהמנהיגות המקומית לפניו. הוא קידם פיתוח מסיבי והשקעות בתעשייה ש'ייבשה' אזורי תעשייה שכנים, כמו למשל באשקלון".

לדברי רזין, העיר עברה טלטלות פוליטיות וביטחוניות קשות מאז כהונתו של פרץ, אך שמרה על יתרון ניהולי: "החל מהאינתיפאדה השנייה שדרות סבלה מאוד במשך דור, אך לצד זאת מדובר בעיר מנוהלת היטב, שראש העיר שלה מקושר".

על אופקים הוא מוסיף: "היא מצליחה למשוך אוכלוסייה מבאר שבע בזכות הטבות מס ובתים פרטיים, למרות שהייתה תחת ועדה קרואה שנים רבות. בקיצור - התרחשו בערים הללו שינויים טקטוניים שאינם קשורים רק לתקציבים הממשלתיים".

דמוגרפיה של פירוד

ואכן, נתוני ההגירה בין 2020 ל־2022 מאששים את הפערים: בעוד ש־15% מהמהגרים לנתיבות ולאופקים הגיעו מערים חרדיות, לשדרות הגיעו 4% בלבד. גם מקור המהגרים שונה בתכלית: שדרות קלטה בעיקר תושבים מאשקלון (26%), בעוד אופקים הפכה ליעד מבוקש עבור תושבי באר שבע (42%). השורה התחתונה משתקפת במדד הסוציו־אקונומי של התושבים החדשים: המהגרים לשדרות הגיעו עם דירוג ממוצע של 5.4, לעומת 4.8 בנתיבות ו־4.5 באופקים.

"הנתונים שהמבקר מציג מצביעים על חלמאות מתמשכת ובלתי נסבלת", אומרת פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וחברה בוועד המנהל של ארגון המתכננים. "המדינה ריכוזית מאוד אך גם מפורקת: משרד החינוך, רמ"י, התחבורה, התרבות - לכל אחד יש אג'נדה משלו, והרשויות המקומיות נאלצות להיאבק זו בזו במקום להתאחד. זה סיפור של רשויות שעובדות האחת נגד השנייה".

לדבריה, הלחץ להקמת יחידות דיור רק מחמיר את המצב: "אופקים הוכפלה ורוצים לעשות זאת גם לשדרות. אלו תוכניות שמזניחות את מרכזי הערים הוותיקים וגורמות לשקיעתן ללא תשתיות. אנחנו רואים מלחמת 'כל בכל' בדרום וחוסר חשיבה אסטרטגית של המדינה".

בדוח מבקר המדינה הובע חשש כי תוכניות הממשלה ל"חבל תקומה" עלולות להפוך למשחק סכום אפס על חשבון נתיבות ואופקים. דוגמה מובהקת היא החשש מבריחת מורים; המבקר מציין כי משרד החינוך אף הודה שתוכנית התמרוץ נועדה "לתמרץ עובדים לעבוד באזור אחד על פני אזורים אחרים". כמענה לכך, קורא המבקר לאמץ מודל של "אזוריות חדשה": פתרונות אזוריים במקום עירוניים, שיחזקו את המרחב כולו. לפי המבקר, על ההשקעה לעבור דרך "מרחב שיש בו מרכיבים, נרטיב ותפקודים משותפים, המתקיימים בו־זמנית".

גם בנק ישראל הדגיש במרץ 2024 כי שיקום הדרום חייב להתייחס למרחב הגיאוגרפי כולו, ולא רק ליישובים שפונו. הערים והקיבוצים חולקים את אותן תשתיות תעסוקה, בריאות ותחבורה, ולכן הפרדתם היא שגיאה כלכלית.

לקחת צעד אחורה

אולם המבקר תוקף את הפער בין התיאוריה למעשה: בעוד שמינהל התכנון מדבר על "תכנון מבוסס מרחב", תוכנית החומש של מינהלת תקומה נותרה תחומה לאזור גיאוגרפי צר. המבקר קבע כי המינהלת "הקדישה משאבים מצומצמים לשיתוף השלטון המקומי - המחזיק בידע העמוק ביותר על הצרכים והפוטנציאל של המקום - והשפעתו על התוכנית ויישומה מוגבלת".

לדעת פרופ' אלפסי, המפתח טמון במעבר למודל של אשכול אזורי חזק. "קיים כיום 'אשכול הנגב המערבי', אך הוא וולונטרי. הוא יכול להיות כלי שיעזור לרשויות להיתמך מההצלחה זו של זו במקום להתחרות". אלפסי טוענת כי המדינה צריכה "לקחת צעד לאחור" ולהעביר את הסמכויות לשטח. "כולן נאבקות להקים אזורי תעסוקה בגלל הארנונה. במודל של אשכול בו ההכנסות משותפות, לא חייבים תעשייה בכל עיר; נתיבות תוכל להתמחות בחינוך דתי ושדרות בתרבות והשכלה. כל אחת וההתמחות שלה, בלי תחרות הרסנית על משאבים".

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה קידם ואישר שתי תוכניות שיקום ופיתוח אופרטיביות, בין־משרדיות ועתירות תקציב, הממוקדות ביישובי הנגב המערבי (בין היתר נתיבות ואופקים) ובאשקלון. יצוין כי מבקר המדינה התייחס לתוכניות אלו בדוח וציין אותן לחיוב.

משרד ראש הממשלה רואה בתפיסה האזורית כלי אסטרטגי מרכזי לקידום תכניות לפיתוח מרחבי. בדומה לתוכניות קודמות, התוכניות הנוכחיות גובשו כמענה "מבוסס מקום" (Place-based) והוליסטי, הבוחן את המרחב כולו. כך למשל, תחום האגרי־טק זכה למענה משלים וממנף בתוכנית הפיתוח של הנגב המערבי.

באשר לטענות בדבר פערים בין הרשויות אופקים ונתיבות לבין שדרות, המציאות בשטח מעידה אחרת: אופקים ונתיבות הן שתיים מהערים בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בישראל בשנים האחרונות. הערים הללו השלימו "קפיצת מדרגה" דרמטית - מעיירות פיתוח לערים מובילות ומרכזיות בדרום".

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת