גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל
עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

1מצרים וסין פותחות בקמפיין נגד המוסד באפריקה

"בתחילת 2026 השיקה מנהלת המודיעין המצרית, בשיתוף משרד ביטחון המדינה הסיני, קמפיין ביטחוני ודיפלומטי רחב ברחבי יבשת אפריקה כדי להתמודד עם פעילות מודיעין ישראלית", פורסם במודרן דיפלומסי, מגזין בולגרי לענייני יחסים בינלאומיים. המטרה היא "להגביל את השפעת המוסד באפריקה ולאפשר למצרים לחזור למעמד 'מרכז כובד' אזורי בעזרת סין". הקמפיין הוא בעיקר נגד "פעילות המוסד שתוארה כ'מזיקה לאינטרסים המצריים והסיניים כאחד'".

הקמפיין "לווה בהעמקת שיתוף-פעולה מודיעיני וטכנולוגי מצרי-סיני למעקב אחר פעילות המוסד באפריקה. שתי המדינות מאמצות אסטרטגיה של 'הפעלת לחץ נגד המוסד', כאשר המודיעין הסיני מפתח אסטרטגיה לתמיכה במאמצי מצרים לבלום את שאיפות המוסד באזור, כדי להבטיח את יציבות גבולות מצרים ולהגן על אינטרסים סיניים".

"בשנים 2025-2026 חל שינוי אסטרטגי ביחסי המודיעין בין מצרים לסין: מעבר משיתוף-פעולה כלכלי לשותפות מודיעינית-טכנולוגית לצמצום היתרון הישראלי בריגול ובסיור אווירי", נכתב. "סין סיפקה למצרים מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית מתקדמות, המאפשרות גילוי איומים אוויריים ללא תלות בארה"ב או ישראל. שתי המדינות תיאמו גם הגנה על נתיבי מים חיוניים, תעלת סואץ, באב אל-מנדב ומפרץ עדן - כדי לצמצם פעולות ישראליות ואמריקאיות הפוגעות באינטרסים סיניים וביוזמת 'החגורה והדרך'".

שיתוף-הפעולה הסיני-מצרי כלל "מבצעי ביטחון חשאיים משותפים באפריקה, בלימת פעילות המוסד במשברי סודן ולוב ובמזרח אפריקה, חיזוק שותפויות צבאיות עם מדינות כמו סומליה, שימוש באמצעי מודיעין מתקדמים, תרגיל אוויר משותף ראשון לצד הסכמים לייצור מקומי של טכנולוגיות ביטחוניות סיניות במצרים ופיתוח מערכות נשק".

כעת שיתוף-הפעולה המצרי-סיני "מפחית את התלות במערב, שעלול להיות מושפע מלחץ ישראלי". מטרת המהלכים היא "להגביל את השפעת המוסד באפריקה ולאפשר למצרים לחזור למעמד מרכזי אזורי בעזרת סין, שילוב של כוח רך ושיתוף-פעולה צבאי במיוחד במזרח אפריקה ובקרן אפריקה השולטות בנתיבי השיט ובתעלת סואץ החיונית לסין. בהתאם לכך, שנת 2026 הוכרזה במטה האיחוד האפריקאי כ'שנת חילופי העמים בין סין לאפריקה' כדי לבסס את הנוכחות הסינית בשיתוף מצרים".

מתוך המודרן דיפלומסי, מאת נדיה חלמי. לקריאת הכתבה המלאה.

2סומלילנד כקלף גאו-פוליטי: ישראל פועלת, המערב ממתין

הכרת ישראל בסומלילנד "אינה פזיזה ואינה פרובוקטיבית. היא קוהרנטית מבחינה היסטורית, משפטית ואסטרטגית. יתרה מכך, היסוסן של מדינות המערב ללכת בעקבותיה חושף סתירות בין יעדיהן המוסריים והאסטרטגיים המוצהרים לבין מעשיהן", נכתב באירו-אסיה, אתר חדשות וניתוחים גאו-פוליטיים עצמאי.

"הכרת ישראל בסומלילנד אינה רק עניין היסטורי או מוסרי, מעל הכול מדובר בהחלטה אסטרטגית שמעצבת מחדש את מאזן הכוחות האזורי. המובלעת יושבת על מפרץ עדן סמוך למצר באב אל-מנדב מעבר חיוני המחבר בין האוקיינוס ההודי לים האדום, תעלת סואץ והים התיכון. יציבות במסדרון זה משפיעה על חלק גדול מהסחר העולמי. מתקפות החות'ים הנתמכים בידי איראן על התנועה הימית הדגישו את פגיעות המעבר ואת חשיבותו. מטרתה העיקרית של ארה"ב בהתערבות נגד התקיפות לא הייתה הגנה על ישראל אלא מניעת שיתוק המסחר הבינלאומי", נכתב.

לכן, "בהקשר זה סומלילנד היא נכס אסטרטגי מרכזי. היא שולטת בנמל המים העמוקים ברברה, ששודרג באמצעות השקעות איחוד האמירויות. נמל זה עשוי להפוך לעוגן מרכזי לכוחות פרו-מערביים בקרן אפריקה ולאפשר איזון להשפעת איראן בתימן ולפעילות האידיאולוגית של קטאר".

"ישראל עשתה צעד משמעותי להבטחת שליטה בשער אסטרטגי במחלוקת לאחד מצווארי הבקבוק הרגישים בעולם. הדבר מעניק לירושלים יתרון גאו-פוליטי חשוב המרחיב את עומק המודעות והאסטרטגיה שלה במסדרון הים האדום".

כעת, באירו-אסיה נכתב כי על מדינות אחרות להצטרף לישראל. "סומלילנד היא בדיוק מה שארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו מצהירות שהן מחפשות בשותף אזורי: ממשל יציב, דמוקרטי ופרו-מערבי המתנגד לאיסלאם פוליטי ובמיקום אסטרטגי. סירוב להכיר בה בשם עקרונות סלקטיביים מעדיף פיקציה דיפלומטית על פני מציאות גאו-פוליטית".

"רשתות הקשורות לאיראן ולאחים המוסלמים נתמכות בידי קטאר, מגבירות פעילות חתרנית באירופה. הכרה בסומלילנד יכולה להיות חלק ממדיניות אירופית רחבה וקוהרנטית יותר נגד התערבות זו". בנוסף, "קשרים עם סומלילנד יסייעו לבניית קואליציה אנטי-איסלאמיסטית יציבה הן ביבשת והן במסדרונות אסטרטגיים מרכזיים" - דבר שיהווה "מסר פוליטי חזק".

הכרה רחבה בסומלילנד תמחיש "נכונות מערבית מחודשת להתמודד עם האיום לא רק ברטוריקה אלא בצעדים גאו-פוליטיים ממשיים שמעצבים בריתות, מאבטחים אזורים חיוניים ומשיבים יוזמה אסטרטגית. וושינגטון גם העדיפה בעבר עמימות אסטרטגית תוך העמקת קשרים לא רשמיים עם שותפים וסומלילנד עשויה להיות כזו. בנוסף, הכרה יכולה לסייע לארה"ב לגוון אפשרויות בסיסים, להפחית תלות במדינה מארחת אחת, לספק שותף אמין יותר למלחמה בטרור נגד א-שבאב ולשמר השפעה על ארכיטקטורת הביטחון של הים האדום".

לכן "השאלה אינה אם הכרה בסומלילנד לגיטימית, אלא כמה זמן עוד יתעלמו מדינות המערב מכך במחיר אמינותן האסטרטגית".

מתוך האירו-אסיה, מאת ציפורה פריד. לקריאת הכתבה המלאה.

3כך ישראל הפכה את קרן אפריקה לזירה של יריבויות עולמיות

להכרה הישראלית בסומלילנד יש השפעה שכבר ניכרת לעין. לפי הניו יורק טיימס, אזור קרן אפריקה "הפך לזירה קריטית של יריבויות גלובליות".

"מאז שנכנס טראמפ לתפקיד בשנה שעברה, פיקוד אפריקה של הפנטגון תקף מטרות של חמושים בסומליה סביב 150 פעמים, הרבה יותר מבכל מדינה אחרת", נכתב. ההכרה של ישראל בסומלילנד, התגובות ברחבי העולם שהיא גררה ("עוררה ביקורת מהירה מסין, צרפת, בריטניה, דנמרק ורוסיה, וכן מהאיחוד האפריקאי") ו-"הפעולה הצבאית האגרסיבית של וושינגטון בסומליה, הם סימנים לכך שקרן אפריקה הופכת לזירה קריטית של יריבויות עולמיות".

הדאגה המרכזית של המדינות באזור היא "הגישה לים האדום ולמפרץ עדן, מנתיבי השיט החשובים בעולם, במיוחד עבור החות'ים". כעת אנליסטים אומרים כי מה שעומד מאחורי ההחלטה הישראלית "הוא העימות עם החות'ים, פרוקסי של איראן". אשר לובוצקי, מומחה למדיניות חוץ ישראלית מאוניברסיטת יוסטון, אמר לניו יורק טיימס כי למעשה "נוכחות ישראלית מוגברת בסומלילנד עשויה לסייע להרתיע הברחות נשק של החות'ים לתימן". לטענתו, ההכרה של ישראל אינה נובעת מ"בריתות אזוריות או היגיון אזורי", אלא "מאינטרס מאוד ספציפי להתמודד עם איראן והחות'ים".

"במשך עשורים הייתה קרן אפריקה עניין משני למדינות מחוץ לאזור. נשיא סומליה סיאד בארה הודח ב-1991, מה שהצית מלחמת אזרחים, ועד 2012 לא הייתה למדינה ממשלה מרכזית מתפקדת. מאז מתקשות הממשלות לבסס שליטה ונתמכות בכוח שלום של האיחוד האפריקאי והאו"ם", נכתב. "סומלילנד התנתקה ממוגדישו ב-1991 לאחר מלחמת עצמאות, שבמהלכה הופצצה הרגייסה, בירתה, וערים נוספות בידי משטר בארה. מאז התבססה כדמוקרטיה, גם אם אינה מוכרת כמדינה עצמאית".

מה השתנה כעת ומה העניין של מדינות בקרן אפריקה? "מדינות המפרץ החזקות ממלאות כעת תפקיד משמעותי בקרן אפריקה". למשל, "סעודיה ואיחוד האמירויות שכנות עשירות בנפט שהפכו גם ליריבות סביב תימן וסודן, הזרימו כל אחת כסף רב לסומליה בשנים האחרונות. האמירויות השקיעה רבות גם בסומלילנד, ופיתחה נמל בעיר ברברה שעל מפרץ עדן".

נגאלה צ'ומה, אנליסט מדיניות אזורי מקניה, אמר לניו יורק טיימס כי "כל קרן אפריקה נשבתה בידי השינויים הגאו-פוליטיים המתרחשים במזרח התיכון". עומר מחמוד, אנליסט סומליה בארגון International Crisis Group, אמר לניו יורק טיימס כי "היריבות בין סעודיה לאמירויות משתלבת כעת ביריבות בין סומלילנד לסומליה". באותו האופן גם מדינות אחרות שמתחרות על אינטרסים באזור מתערבות בעימותים הפנימיים. סין, למשל, "ביקרה את החלטת הרגייסה לשמור קשרים עם טייוואן". גם "אתיופיה חתמה ב-2024 על הסכם לבניית מתקן ימי בחוף סומלילנד בתמורה להכרה, מה שהוביל לעימות דיפלומטי שנפתר לאחר שטורקיה תיווכה".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת מתיו מפוקה ביג. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"