נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) הודיע היום (א') כי החל ממועד חורף (דצמבר) 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית. רמת האנגלית של המועמדים תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת, שתיקרא "אמירנט".
● מתמטיקה, פיזיקה או אולי בכלל היסטוריה? הבכירים שממליצים - מה כדאי ללמוד
● המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת
השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל משנת 2027, וכל מוסד יוכל להחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית - או תתבצע על בסיס הציון בבחינה הפסיכומטרית החדשה בלבד. ציון האנגלית עדיין יכול להידרש כדי לקבוע את הרמה של המועמד באנגלית ואת ההשלמות שיידרשו.
בעקבות השינוי, משך הבחינה הפסיכומטרית יתקצר בשעה ויעמוד על שעתיים וחצי. המבחן הממוחשב באנגלית ייערך לאורך כל השנה, כמו מבחנים ממוחשבים בינלאומיים שכבר נערכים בישראל (למשל מבחן ה-GMAT).
סטודנטים פוטנציאליים שעברו את בחינת הפסיכומטרי לפני תאריך השינוי, יוכלו להחליט האם לכלול את רכיב האנגלית מהמבחן שלהם בהגשת מועמדותם לאוניברסיטה, או לא.
השלכות פרקטיות ופוליטיות
לשינוי יש כמה סיבות, וגם השלכות פרקטיות ופוליטיות. כבר ב-2019 קבעה המועצה להשכלה גבוהה כי ההוראה וההערכה בשפה האנגלית במסגרת ההשכלה הגבוהה יבוצעו לפי ארבע מיומנויות (קריאה, שמיעה, כתיבה ודיבור) ובהתאם לתקן האירופי המשותף להערכת מיומנות בשפות, CEFR. כעת הוטמע השינוי, כשלב ראשון של מהלך מתוכנן אחר של מיחשוב כל בחינות ההערכה לאוניברסיטאות.
המהלך הכולל של המל"ג, לשילוב בחינות והוראה על-פי תקן ה-CEFR, נועד במקור לעזור להעלות את רמת האנגלית באקדמיה הישראלית כדי לחזק את הבינלאומיות. המהלך תוכנן להתבצע יחד עם משרד החינוך, כדי ליצור רצף בין ההוראה בבתי הספר לבין מיומנויות האנגלית הדרושות באוניברסיטאות.
אך במקביל, פיצול המבחן יכול לאפשר למוסדות מסוימים לקבל תלמידים שלא עמדו ברף הפסיכומטרי באנגלית. לכך יש יתרונות וחסרונות. אנגלית היא מיומנות שמושפעת מאוד ממעמד סוציו-אקונומי ומאוריינטציה מגזרית. כעת, מוסדות השכלה גבוהה יוכלו לקבל בקלות רבה יותר לשורותיהם סטודנטים חזקים בחשיבה כמותית ומילולית ממגזרים חלשים יותר באנגלית, ביניהם המגזר החרדי, המגזר הערבי והפריפריה הגאוגרפית והחברתית. מהלך זה יוכל להגביר את הנגישות של המגזרים הללו להשכלה גבוהה.
עם זאת, המהלך גם יכול להרחיב את הפער בין מוסדות חזקים, הפונים לעולם ומקבלים אליהם סטודנטים ממגזרים עם אוריינטציה רבה יותר באנגלית - לבין מוסדות שמוותרים על האנגלית, וחלקם יכולים בהדרגה להפוך מגזריים יותר.