פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון, שהחלה כזיהום נקודתי במספר קטן של אצוות תרכובות המזון לתינוקות, הולכת ומסתבכת. ביום חמישי האחרון הודיע משרד הבריאות כי תינוק בן ארבעה שבועות נפטר שבוע לפני כן בבית החולים אסותא מכשל נשימתי, ורק בדיעבד הסתבר כי צרך נוטרילון. למרות שהתינוק לא סבל מתסמיני מעיים המאפיינים זיהום בצרוליד, ובדיקות שכבר ערך המשרד העלו כי אין קשר בין המוות לנוטרילון, הוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת, הן כדי לוודא ממה מת התינוק, וגם כדי להבין מדוע חל עיכוב בדיווח.

● מחדל נוטרילון: ההורים מאיימים בתביעה, בבתי החולים ממשיכים לספק כרגיל
● בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבע בשל ריקול הנוטרילון; כ-3,000 הורים כבר נרשמו

בשבועות האחרונים עקבו הורים לתינוקות בחשש אחרי הפרשה בארץ ובעולם. תחילה דווח כאמור על זיהום נקודתי, אחר כך הורחב הריקול לאצוות מזוהמות נוספות, ואחר כך לסדרות גדולות יותר של המוצר. התרחבות הבעיה עוררה בחלק מן ההורים תחושה כי האירוע לא בשליטה, לא של טבע המשווקת את המוצר ולא של משרד הבריאות. עם פטירת התינוק, החשש אפילו החמיר, ולכך הצטרפה אליו תביעה ייצוגית של כ-3,000 הורים, שדרשו ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשה כולה.

האם משרד הבריאות אכן יכול לפעול אחרת ולמנוע את הזיהום או לפחות את הריקול המתגלגל? מה אומרת הפרשה על הנהלים הקיימים לבדיקת תרכובות מזון לתינוקות? ומדוע חוששים המומחים כי הבעיות בתחום הזה צפויות רק להחמיר? גלובס עושה סדר.

מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק עד הדיווח?

מותו של התינוק בן הארבעה שבועות נקבע בבית חולים אסותא, אך הדיווח על כך נמסר רק כמה ימים מאוחר יותר ורק בהדרגה התברר כי הוא צרך נוטרילון. משרד הבריאות דיווח על כך ביום חמישי, על פי הצהרותיו - ביום בו הדבר נודע לו. מאסותא נמסר כי הנושא נמצא בבדיקת משרד הבריאות.

לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, "בתחילת הדרך משרד הבריאות פעל כאילו מדובר בעניין טכני, ולא לקח בעלות תקשורתית על האירוע כפי שהוא יודע לעשות". משרד הבריאות ערך מספר תדרוכים לתקשורת עם פרוץ הפרשה, אך התייחס בשלב זה לאירוע כזיהום נקודתי, וזה אכן מה שהיה ידוע על המקרה באותו הזמן. "בהמשך, זה כבר יצא חלקית משליטתם. אני לא מנסה לחפש אשמים, אבל אם הדיווח היה מגיע בזמן, והיה אפשר כבר ביום שישי לבצע נתיחה ותחקיר מסודר לתינוק באסותא, זה היה חוסך הרבה פאניקה, שמועות וצער".

על פי משרד הבריאות כמה עשרות תינוקות הגיעו לבתי החולים עם תסמינים לאחר צריכת הנוטרילון המזוהם. מספר חד-ספרתי של תינוקות אושפזו, אך בדיעבד לא נמצא קשר בין האשפוזים לצריכת הנוטרילון.

לכאורה, כרגע אין עוד צורך במעקב אחר הפרשה בבתי החולים, משום שמקור הרעלן זוהה וכל המוצרים הרלוונטיים הוסרו מהמדפים. הזיהום מופיע רק שעות ספורות אחרי צריכת התרכובת המזהמת. אולם, מה אם הייתה טעות? כרגע משרד הבריאות מנחה את בתי החולים לדווח על כל תחלואת מעיים חריגה, ספציפית עם מודעות לצריכת נוטרילון, אך עדיין אין ודאות שהפרשה מאחורינו.

האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר, ומה קרה לנוהל שהוטמע אחרי פרשת רמדיה?

הצרוליד זוהה בתרכובות המזון לתינוקות בישראל ובעולם כבר באמצע ינואר, אך האחזור היה מוגבל, ובמשך מעל שבוע המשיכו תינוקות לצרוך תרכובות מאצוות שבסופו של דבר אוחזרו. משרד הבריאות אימץ במהירות את התקן האירי בנושא, וכאשר הגיע תקן כלל אירופאי וההבנה מה מקור הבעיה, פעל המשרד במהירות גם בהתאם למידע החדש, אך התוצאה הייתה הריקול המתגלגל. משרד הבריאות הדגיש בפרסומיו כי מדובר באירוע כלל עולמי וכי הוא פעל בתיאום עם מדינות נוספות ובדומה להן. כמו כן, נעשה דיגום לחיפוש הרעלן במוצרים של חברות אחרות, והוא לא נמצא שם.

בשנת 2004, ישראל טולטלה על ידי פרשת רמדיה, במסגרתה רכיב חסר בתמ"ל הוביל לתמותה ונכות של עשרות תינוקות. שר הבריאות דאז, דני נוה, קבע כי כל אצווה של מזון לתינוקות תעבור סדרת בדיקות מקיפה על ידי משרד הבריאות עצמו, אולם כבר ב-2006 הוחלט להקל מעט בנוהל.

כיום משרד הבריאות בודק כל אצווה של תמ"ל חדש, וכן את הרכב החומרים בכל אצווה שלישית. כל אצווה נבדקת לנוכחות מיקרוביולוגית, כלומר זיהום חיידקי או פטרייתי. במקרה הזה, החיידק כנראה התרבה במפעל של חברת CaBio הסינית, הפריש רעלן לתוך רכיב בשם ARA שהוסף למספר רב של סוגי תמ"ל ברחבי העולם, אבל עד שהאצוות נבדקו, לא היה בהן החיידק אלא הרעלן בלבד, כלומר לא הייתה נוכחות של חומר חי.

רעלן ללא חיידק המצטבר בכמות גדולה במזון לתינוקות הוא ללא ספק אירוע נדיר, אך זיהומי תמ"ל מסוגים שונים עלולים להפוך נפוצים יותר בעתיד, אומרת דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "תרכובות מזון לתינוקות מורכבת מהמון רכיבים. דווקא ככל שמנסים להתקרב יותר למקור, חלב האם, מכניסים יותר רכיבים שמייבאים מכל מיני מקומות בעולם. כמות הזיהומים שיכולה להיווצר היא אינסופית. אי אפשר לבדוק את הכל, וגם אם אפשר היה העלות הייתה אסטרונומית". מעכשיו יחוייבו כל החברות בישראל לדאוג כי ספקי חומרי הגלם שלהן ישללו נוכחות של צרוליד, אך ייתכן שזו התחמשות לקראת המלחמה הקודמת.

דוידוביץ' מסכים עם אדלר שאי אפשר לבדוק הכל, אבל מוסיף: "זה גם עניין של תקציב. חסר המון כוח אדם בתחום בדיקת המזון, וישנן בדיקות חדשות ומהירות יותר שלא הוטמעו בארץ, ורמת המחשוב צריכה להיות הרבה יותר גבוהה. כבר הרבה שנים מדברים על שדרוג מעבדות הזיהומים וריכוז שלהם במקום אחד. זו לא אשמת משרד הבריאות - אין להם תקציב לזה".

אז מה עושים לגבי הסיכון העתידי?

כאמור, אי אפשר לבדוק את כל הרעלנים האפשריים בתרכובות המזון לתינוקות. דוידוביץ': "מדובר בניהול סיכונים שצריך להיעשות בצורה דומה יותר לניהול של זיהומים נרכשים בבתי חולים, תחום שגם בו ישראל נמצאת מאחור, אבל לפחות במגמת שיפור. במקום ליצור נוהל חדש כל כמה שנים, זה צריך להיות גוף מומחים חי ונושם, שנמצא בקשר עם המדע ועם העולם".

אדלר: "קיבלנו כאן כרטיס צהוב, וכדאי שנהיה מוכנים לכך שגם הכרטיס האדום יגיע. אנחנו נמצאים גם בתקופה של משברים גיאופוליטיים, שבהם פתאום אספקה של רכיב מסוים מופסקת באבחה וצריך להשיג רכיב חלופי במהירות.

"ישראל אפשרה את המכירה של חברת מטרנה לאסם-נסטלה שהיא חלק מתאגיד בינלאומי, כך שכעת אין באמת יצרן מזון תינוקות ישראלי לגמרי. אנחנו צריכים להתייחס לביטחון מזון לתינוקות כאחד הרכיבים הכי חשובים באסטרטגיית ביטחון המזון של המדינה. בארה"ב בתקופת הקורונה היה מחסור בתרכובות מזון לתינוקות. כאשר תינוק שאינו יונק לא יכול לקבל את התרכובות הללו - אין לו מה לאכול".

כל המומחים עמם שוחחנו מאמינים שהדרך הכי טובה להתמודד עם הסוגיה היא עידוד הנקה, בעוד בפועל ישראל הולכת לכיוון ההפוך - ירידה בהנקה, בעיקר במגזרים החלשים סוציו-אקונומית. 76.7% מהתינוקות בישראל צורכים תמ"ל, אם באופן בלעדי ואם כהשלמה להנקה.

דוידוביץ': "חברות התמ"ל נמצאות בכל בתי החולים ובמדיה עם שיווק אגרסיבי. לעומת זאת, לא בכל בתי החולים יש יועצות הנקה. מלכתחילה מדובר באירוע מורכב, נשים רבות רוצות להניק אבל מרגישות שהן נכשלות ואת ההתערבות של יועצות ההנקה או אחיות טיפת החלב כפולשנית ואגרסיבית.

"רופאי הילדים כמעט ולא עוסקים בזה, ולווקום נכנסו גורמים שהם גם קיצוניים מידי, על גבול הרפואה האלטרנטיבית. יוקר המחיה מוביל ללחץ לקיצור חופשות הלידה, גם על חשבון ההנקה, בעיקר בעשירונים העניים יותר. הטיפול בנושא הזה דחוף, והוא צריך להיות רב מערכתי".

תגובת משרד הבריאות: "אירוע הריקול בישראל הוא חלק מריקול גלובלי בעשרות מדינות, בעקבות זיהוי רעלן שלגביו לא הייתה רגולציה מחייבת בעולם. משרד הבריאות פעל מיד עם קבלת המידע, פרסם הנחיות לציבור והרחיב את האיסוף מעבר לדיווח הראשוני, מתוך גישת זהירות מחמירה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהרחיבו את הריקול בהתאם לערכי הסף החדשים שקבעה European Food Safety Authority. נהלי הבדיקות בישראל תואמים את אלו המקובלים במדינות המתקדמות ואף מחמירים יותר. מערך הפיקוח על תמ״ל בישראל כולל בדיקות לאצוות ראשונות, בדיקות מיקרוביולוגיות לכל אצווה ובדיקות מחזוריות. בעקבות האירוע עודכנו הדרישות כך שכל אצווה תיבדק גם לאי-נוכחות הרעלן הספציפי. המשרד ממשיך בדיגום ובניטור ויעדכן בשקיפות.

"בנוגע לתינוק שנפטר לאחר שצרך מוצרי נוטרילון - בשלב זה נשלל קשר קליני בין צריכת מוצרי הנוטרילון לבין התמותה, הן על ידי הגורמים המטפלים והן בעקבות הממצאים הראשוניים של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, אך במטרה לבחון נושא זה לעומק יערכו בדיקות נוספות. ועדת הבדיקה החיצונית תבחן נושא זה וכן את הדיווח המאוחר של בית החולים אסותא אשדוד".