גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי
קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון, שהחלה כזיהום נקודתי במספר קטן של אצוות תרכובות המזון לתינוקות, הולכת ומסתבכת. ביום חמישי האחרון הודיע משרד הבריאות כי תינוק בן ארבעה שבועות נפטר שבוע לפני כן בבית החולים אסותא מכשל נשימתי, ורק בדיעבד הסתבר כי צרך נוטרילון. למרות שהתינוק לא סבל מתסמיני מעיים המאפיינים זיהום בצרוליד, ובדיקות שכבר ערך המשרד העלו כי אין קשר בין המוות לנוטרילון, הוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת, הן כדי לוודא ממה מת התינוק, וגם כדי להבין מדוע חל עיכוב בדיווח.

מחדל נוטרילון: ההורים מאיימים בתביעה, בבתי החולים ממשיכים לספק כרגיל
בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבע בשל ריקול הנוטרילון; כ-3,000 הורים כבר נרשמו

בשבועות האחרונים עקבו הורים לתינוקות בחשש אחרי הפרשה בארץ ובעולם. תחילה דווח כאמור על זיהום נקודתי, אחר כך הורחב הריקול לאצוות מזוהמות נוספות, ואחר כך לסדרות גדולות יותר של המוצר. התרחבות הבעיה עוררה בחלק מן ההורים תחושה כי האירוע לא בשליטה, לא של טבע המשווקת את המוצר ולא של משרד הבריאות. עם פטירת התינוק, החשש אפילו החמיר, ולכך הצטרפה אליו תביעה ייצוגית של כ-3,000 הורים, שדרשו ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשה כולה.

האם משרד הבריאות אכן יכול לפעול אחרת ולמנוע את הזיהום או לפחות את הריקול המתגלגל? מה אומרת הפרשה על הנהלים הקיימים לבדיקת תרכובות מזון לתינוקות? ומדוע חוששים המומחים כי הבעיות בתחום הזה צפויות רק להחמיר? גלובס עושה סדר.

מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק עד הדיווח?

מותו של התינוק בן הארבעה שבועות נקבע בבית חולים אסותא, אך הדיווח על כך נמסר רק כמה ימים מאוחר יותר ורק בהדרגה התברר כי הוא צרך נוטרילון. משרד הבריאות דיווח על כך ביום חמישי, על פי הצהרותיו - ביום בו הדבר נודע לו. מאסותא נמסר כי הנושא נמצא בבדיקת משרד הבריאות.

לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, "בתחילת הדרך משרד הבריאות פעל כאילו מדובר בעניין טכני, ולא לקח בעלות תקשורתית על האירוע כפי שהוא יודע לעשות". משרד הבריאות ערך מספר תדרוכים לתקשורת עם פרוץ הפרשה, אך התייחס בשלב זה לאירוע כזיהום נקודתי, וזה אכן מה שהיה ידוע על המקרה באותו הזמן. "בהמשך, זה כבר יצא חלקית משליטתם. אני לא מנסה לחפש אשמים, אבל אם הדיווח היה מגיע בזמן, והיה אפשר כבר ביום שישי לבצע נתיחה ותחקיר מסודר לתינוק באסותא, זה היה חוסך הרבה פאניקה, שמועות וצער".

על פי משרד הבריאות כמה עשרות תינוקות הגיעו לבתי החולים עם תסמינים לאחר צריכת הנוטרילון המזוהם. מספר חד-ספרתי של תינוקות אושפזו, אך בדיעבד לא נמצא קשר בין האשפוזים לצריכת הנוטרילון.

לכאורה, כרגע אין עוד צורך במעקב אחר הפרשה בבתי החולים, משום שמקור הרעלן זוהה וכל המוצרים הרלוונטיים הוסרו מהמדפים. הזיהום מופיע רק שעות ספורות אחרי צריכת התרכובת המזהמת. אולם, מה אם הייתה טעות? כרגע משרד הבריאות מנחה את בתי החולים לדווח על כל תחלואת מעיים חריגה, ספציפית עם מודעות לצריכת נוטרילון, אך עדיין אין ודאות שהפרשה מאחורינו.

האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר, ומה קרה לנוהל שהוטמע אחרי פרשת רמדיה?

הצרוליד זוהה בתרכובות המזון לתינוקות בישראל ובעולם כבר באמצע ינואר, אך האחזור היה מוגבל, ובמשך מעל שבוע המשיכו תינוקות לצרוך תרכובות מאצוות שבסופו של דבר אוחזרו. משרד הבריאות אימץ במהירות את התקן האירי בנושא, וכאשר הגיע תקן כלל אירופאי וההבנה מה מקור הבעיה, פעל המשרד במהירות גם בהתאם למידע החדש, אך התוצאה הייתה הריקול המתגלגל. משרד הבריאות הדגיש בפרסומיו כי מדובר באירוע כלל עולמי וכי הוא פעל בתיאום עם מדינות נוספות ובדומה להן. כמו כן, נעשה דיגום לחיפוש הרעלן במוצרים של חברות אחרות, והוא לא נמצא שם.

בשנת 2004, ישראל טולטלה על ידי פרשת רמדיה, במסגרתה רכיב חסר בתמ"ל הוביל לתמותה ונכות של עשרות תינוקות. שר הבריאות דאז, דני נוה, קבע כי כל אצווה של מזון לתינוקות תעבור סדרת בדיקות מקיפה על ידי משרד הבריאות עצמו, אולם כבר ב-2006 הוחלט להקל מעט בנוהל.

כיום משרד הבריאות בודק כל אצווה של תמ"ל חדש, וכן את הרכב החומרים בכל אצווה שלישית. כל אצווה נבדקת לנוכחות מיקרוביולוגית, כלומר זיהום חיידקי או פטרייתי. במקרה הזה, החיידק כנראה התרבה במפעל של חברת CaBio הסינית, הפריש רעלן לתוך רכיב בשם ARA שהוסף למספר רב של סוגי תמ"ל ברחבי העולם, אבל עד שהאצוות נבדקו, לא היה בהן החיידק אלא הרעלן בלבד, כלומר לא הייתה נוכחות של חומר חי.

רעלן ללא חיידק המצטבר בכמות גדולה במזון לתינוקות הוא ללא ספק אירוע נדיר, אך זיהומי תמ"ל מסוגים שונים עלולים להפוך נפוצים יותר בעתיד, אומרת דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "תרכובות מזון לתינוקות מורכבת מהמון רכיבים. דווקא ככל שמנסים להתקרב יותר למקור, חלב האם, מכניסים יותר רכיבים שמייבאים מכל מיני מקומות בעולם. כמות הזיהומים שיכולה להיווצר היא אינסופית. אי אפשר לבדוק את הכל, וגם אם אפשר היה העלות הייתה אסטרונומית". מעכשיו יחוייבו כל החברות בישראל לדאוג כי ספקי חומרי הגלם שלהן ישללו נוכחות של צרוליד, אך ייתכן שזו התחמשות לקראת המלחמה הקודמת.

דוידוביץ' מסכים עם אדלר שאי אפשר לבדוק הכל, אבל מוסיף: "זה גם עניין של תקציב. חסר המון כוח אדם בתחום בדיקת המזון, וישנן בדיקות חדשות ומהירות יותר שלא הוטמעו בארץ, ורמת המחשוב צריכה להיות הרבה יותר גבוהה. כבר הרבה שנים מדברים על שדרוג מעבדות הזיהומים וריכוז שלהם במקום אחד. זו לא אשמת משרד הבריאות - אין להם תקציב לזה".

אז מה עושים לגבי הסיכון העתידי?

כאמור, אי אפשר לבדוק את כל הרעלנים האפשריים בתרכובות המזון לתינוקות. דוידוביץ': "מדובר בניהול סיכונים שצריך להיעשות בצורה דומה יותר לניהול של זיהומים נרכשים בבתי חולים, תחום שגם בו ישראל נמצאת מאחור, אבל לפחות במגמת שיפור. במקום ליצור נוהל חדש כל כמה שנים, זה צריך להיות גוף מומחים חי ונושם, שנמצא בקשר עם המדע ועם העולם".

אדלר: "קיבלנו כאן כרטיס צהוב, וכדאי שנהיה מוכנים לכך שגם הכרטיס האדום יגיע. אנחנו נמצאים גם בתקופה של משברים גיאופוליטיים, שבהם פתאום אספקה של רכיב מסוים מופסקת באבחה וצריך להשיג רכיב חלופי במהירות.

"ישראל אפשרה את המכירה של חברת מטרנה לאסם-נסטלה שהיא חלק מתאגיד בינלאומי, כך שכעת אין באמת יצרן מזון תינוקות ישראלי לגמרי. אנחנו צריכים להתייחס לביטחון מזון לתינוקות כאחד הרכיבים הכי חשובים באסטרטגיית ביטחון המזון של המדינה. בארה"ב בתקופת הקורונה היה מחסור בתרכובות מזון לתינוקות. כאשר תינוק שאינו יונק לא יכול לקבל את התרכובות הללו - אין לו מה לאכול".

כל המומחים עמם שוחחנו מאמינים שהדרך הכי טובה להתמודד עם הסוגיה היא עידוד הנקה, בעוד בפועל ישראל הולכת לכיוון ההפוך - ירידה בהנקה, בעיקר במגזרים החלשים סוציו-אקונומית. 76.7% מהתינוקות בישראל צורכים תמ"ל, אם באופן בלעדי ואם כהשלמה להנקה.

דוידוביץ': "חברות התמ"ל נמצאות בכל בתי החולים ובמדיה עם שיווק אגרסיבי. לעומת זאת, לא בכל בתי החולים יש יועצות הנקה. מלכתחילה מדובר באירוע מורכב, נשים רבות רוצות להניק אבל מרגישות שהן נכשלות ואת ההתערבות של יועצות ההנקה או אחיות טיפת החלב כפולשנית ואגרסיבית.

"רופאי הילדים כמעט ולא עוסקים בזה, ולווקום נכנסו גורמים שהם גם קיצוניים מידי, על גבול הרפואה האלטרנטיבית. יוקר המחיה מוביל ללחץ לקיצור חופשות הלידה, גם על חשבון ההנקה, בעיקר בעשירונים העניים יותר. הטיפול בנושא הזה דחוף, והוא צריך להיות רב מערכתי".

תגובת משרד הבריאות: "אירוע הריקול בישראל הוא חלק מריקול גלובלי בעשרות מדינות, בעקבות זיהוי רעלן שלגביו לא הייתה רגולציה מחייבת בעולם. משרד הבריאות פעל מיד עם קבלת המידע, פרסם הנחיות לציבור והרחיב את האיסוף מעבר לדיווח הראשוני, מתוך גישת זהירות מחמירה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהרחיבו את הריקול בהתאם לערכי הסף החדשים שקבעה European Food Safety Authority. נהלי הבדיקות בישראל תואמים את אלו המקובלים במדינות המתקדמות ואף מחמירים יותר. מערך הפיקוח על תמ״ל בישראל כולל בדיקות לאצוות ראשונות, בדיקות מיקרוביולוגיות לכל אצווה ובדיקות מחזוריות. בעקבות האירוע עודכנו הדרישות כך שכל אצווה תיבדק גם לאי-נוכחות הרעלן הספציפי. המשרד ממשיך בדיגום ובניטור ויעדכן בשקיפות.

"בנוגע לתינוק שנפטר לאחר שצרך מוצרי נוטרילון - בשלב זה נשלל קשר קליני בין צריכת מוצרי הנוטרילון לבין התמותה, הן על ידי הגורמים המטפלים והן בעקבות הממצאים הראשוניים של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, אך במטרה לבחון נושא זה לעומק יערכו בדיקות נוספות. ועדת הבדיקה החיצונית תבחן נושא זה וכן את הדיווח המאוחר של בית החולים אסותא אשדוד".

עוד כתבות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם היום?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה היום ● "ת"א נסחרה בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים

על פי סוכנות הידיעות הקטארית, חברת האנרגיה הלאומית QatarEnergy הודיעה שהיא עוצרת את הייצור של חלק מהכימיקלים והמוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה ● קטאר היא יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

האחים צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר

התביעה נגד האחים חג'ג': העליון אישר לחתוך בחצי את שכר הטרחה לעורכי הדין

אחרי שהמחוזי אישר פשרה בתביעה על ניצול הזדמנות עסקית, העליון צידד בהחלטה להפחית את שכר עורכי הדין של התובע בתיק למיליון שקל ● השופט גרוסקופף קבע כי חוות דעת כלכלית צריכה להיות מטעם מומחה שמינה ביהמ"ש, ולא מטעם בעלי עניין

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה על ידי בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

טיל בליסטי באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כמה רחוק יכולים להגיע הטילים האיראניים?

הטיל בעל הטווח הארוך ביותר הוא הטיל הבליסטי ח'וראמשהר, שיכול להגיע לטווח של 2,500 ק"מ ● טיל בעל טווח דומה הוא טיל השיוט סומאר שטווחו מוערך בכ־2,000־2,500 ק"מ