גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock
טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

ביום שישי האחרון נקבע השער היציג של הדולר על 3.08 שקלים, ירידה של כ־14% בתוך שנה. מאחורי הקלעים, בקרב הגופים המוסדיים, ההערכה היא שהדולר, שנחלש מול השקל משילוב של גורמים מאקרו־כלכליים מקומיים ובינלאומיים, עוד עלול להמשיך ולהיחלש.

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר
אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

ניתוח ארוך־טווח של נתוני בנק ישראל מעלה כי כיום כחמישית (21.7%) מנכסי הציבור מושקעים במט"ח (כולל חשיפה דרך נגזרים) - סכום של כ־226 מיליארד דולר, כטריליון שקל. מדובר ברמה הנמוכה משיא הבהלה שנרשם בספטמבר 2024 (ערב מבצע הביפרים), אז עמדה החשיפה על 23.7%. עם זאת, במונחים כספיים מדובר היה אז בסכום נמוך יותר - כ־175 מיליארד דולר בלבד - משום שמאז גדל תיק הנכסים, הן הודות לתשואות והן בעקבות זרימת מט"ח מעסקאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות.

החשיפה של אלטשולר שחם ירדה דרמטית

רמת החשיפה טרם חזרה לזו שנרשמה בספטמבר 2023, חודש לפני המלחמה, אז עמדה על 19.4%. נזכיר שבאותה השנה הציבור דווקא הגביר את השקעותיו בחו"ל, בין היתר על רקע הרפורמה המשפטית. לשם השוואה, בספטמבר 2022 שיעור חשיפת המוסדיים למט"ח היה 13.8% בלבד.

עדות מעניינת להקטנת החשיפה המשמעותית למט"ח אצל אחד המוסדיים מתבטאת באלטשולר שחם. לפי נתוני אתר גמל נט של רשות שוק ההון, קרן ההשתלמות "אלטשולר שחם כללי", שמנהלת נכסים ב־32 מיליארד שקל, הקטינה בקצב דרמטי את החשיפה שלה למט"ח לאורך 2025 - משיעור של 24% בינואר ל־17% בדצמבר. במבט רב־שנתי, מדובר בשיעור מעט גבוה יותר מזה שנרשם בשנת 2021 (16%) אך נמוך משמעותית משיעורי חשיפה של 23% ו־26% בשנים 2024 ו־2023 בהתאמה. נציין שמנכ"ל ומייסד אלטשולר שחם גילעד אלטשולר הביע לא אחת תמיכה בפיזור השקעות בחו"ל, ויישום מדיניות צמצום החשיפה למט"ח בקרן ההשתלמות הגדולה של בית ההשקעות, מלמד על המגמה ורוח הגופים המוסדיים באופן כללי.

בראייה היסטורית, הנתונים ממחישים עד כמה תיקי המוסדיים "יצאו אל העולם". בינואר 2002 עמדה החשיפה למטבע חוץ על 2.4% בלבד, בהיקף של כשני מיליארד דולר. מאז היא טיפסה בהדרגה עד לרמה הנוכחית - 226 מיליארד דולר, מעט מעל חמישית מהתיק.

דווקא בעיתוי הנוכחי, שבו הדולר נחלש בחדות מול השקל כחלק ממגמה רחבה יותר של היחלשות המטבע האמריקאי בעולם, תיקי החיסכון של הציבור מגיעים עם רמת חשיפה גבוהה היסטורית למטבע חוץ - מה שעלול לפגוע בתשואות. מנגד, למנהלי ההשקעות יש כלים להתמודד עם הסיכון.

​להמשיך לצמצם חשיפה - אך לא לקיצון

"אנחנו הורדנו את החשיפה למט"ח כבר די מזמן. לפני כשנה היא עמדה על כ־25% מהתיק, וכיום היא סביב 20% ואף פחות. להערכתנו, טווח של 18%-20% הוא רמה נכונה", אומר לגלובס ערן קלינסקי, סמנכ"ל ההשקעות במור גמל ופנסיה.

לדבריו, "לא צריך לקחת את זה לקיצון. נכון להפחית חשיפה, אבל עדיין חשוב לזכור שמדובר ברכיב של פיזור ואיזון. התיק כולל מניות ואג"ח בחו"ל, עסקאות לא סחירות ועוד. זה יכול להגן עלינו בירידות חדות בשווקים הגלובליים וגם באירועים גאו־פוליטיים כמו מלחמה ממושכת עם איראן. לכן רמה מסוימת של חשיפה היא בריאה ונכונה".

מנהל בכיר בגוף מוסדי מסביר לגלובס את הרציונל שלו: "אנחנו מפרידים בין ניהול ההשקעות לבין ניהול חשיפת המטבע. אם אתה משקיע, למשל, במניות בברזיל, אתה מקבל את חשיפת המט"ח גם אם לא תרצה - כי לא תבצע גידור יקר כשהריבית על הריאל עומדת סביב 15%. לעומת זאת, בהשקעות בארה"ב או באירופה, הרבה פעמים זה הפוך: כשהדולר נחלש, מניות החברות האמריקאיות, למשל דרך מדד S&P 500, נוטות לעלות, כי המשקיעים מעריכים שהחברות ייצאו יותר לשווקים זרים".

לדבריו, "אנחנו בוחרים את ההשקעות לפי הערך הכלכלי שלהן, בין אם מדובר בנדל"ן לא סחיר, חברות פרטיות, מניות או אג"ח - ולא לפי שיקולי מטבע. רק לאחר שביצענו את ההשקעות אנחנו מנהלים את חשיפת המט"ח של התיק. אם ביצענו השקעה שמוטה למטבע חוץ, אנחנו עשויים לחזור אחורה ולבצע גידור".

אותו גורם מודה שקשה לחזות מגמות בשוקי המטבעות, אף שהוא סבור שכוחות התחזקות השקל עדיין פועלים, ושהמגמה היא עדיין הקטנת החשיפה למט"ח. ככלל, הוא מציין כי "מט"ח הוא לא שוק שאוהבים לקחת בו פוזיציות - בטח לא בצמדים כמו דולר־אירו או אירו־פאונד. מי אנחנו שנשב בגוש דן ונחליט על כיווני המטבעות האלה? יחד עם זאת, כיוון סל המטבעות מול השקל נראה עדיין ברור. גם ירידות בוול סטריט, שלרוב מחלישות זמנית את השקל, הן השפעה חולפת. כיום הגורמים הבסיסיים מצביעים על זרימת מט"ח חזקה למשק, וכל עוד זו המגמה - זה נותן למוסדיים את הביטחון להמשיך ולהקטין את החשיפה".

הפחתת החשיפה למטבע חוץ בשנה וחצי האחרונות נובעת, לדברי בכירים בגופים המוסדיים, משלושה גורמים מרכזיים: ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל עם התבהרות הזירה הביטחונית; התאוששות ההייטק וגל אקזיטים שהזרים לכאן מטבע חוץ - בדומה לעסקאות ביטחוניות; ולבסוף, מגמת ההיחלשות של הדולר בעולם, שהתחזקה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף הביע פומבית רצון בדולר חלש. יש גם הערכות כי בנק ישראל נמנע לעת עתה מהתערבות ורכישת דולרים מחשש ללחץ אמריקאי.

"מה שראינו בשנים האחרונות הוא ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, על רקע שינוי המגמה במלחמה", אומר הגורם המוסדי. "זו מגמה שמסבירה הרבה מהאלמנטים של התחזקות השקל, וראינו ביטוי שלה גם בירידת תשואות באג"ח ממשלתיות וקונצרניות ובגאות שנרשמה בשוק המניות בתל אביב. הבורסה הציגה תשואות מהגבוהות בעולם בשנתיים האחרונות, אך צריך לזכור שהן הגיעו אחרי תקופה חלשה".

"השער מושפע מזרימת הכספים פנימה והחוצה"

לדבריו, "שער החליפין מושפע בעיקר מזרימות הכספים פנימה והחוצה. ההייטק הישראלי ממשיך להביא השקעות, וגם השקעות הציבור במדדים כמו S&P 500 והנאסד"ק יוצרות תנודות במט"ח. בשורה התחתונה, המוסדיים מחזיקים במדדי חו"ל דרך חוזים עתידיים, ולכן אם הבורסה בוול סטריט עולה אנחנו מקבלים לארץ זרם של דולרים (שנובע מפקיעת החוזים העתידיים התקופתית שנקובים בדולר, ח"ש). אם השוק יורד, אז המוסדיים קונים דולרים ומעבירים ביטחונות לבתי ההשקעות בחו"ל".

הוא מוסיף ואומר, כי "לפי נוסחה שפרסם בנק ישראל בעבר, כשליש מהתנודה במדד S&P 500 מתורגמת להשפעה על שער השקל־דולר. כמו כן, הריבית על השקל גבוהה מדי: היא גבוהה מזו שבארה"ב ומזו שבמדינות אחרות באירופה, אף שציפיות האינפלציה לעשר שנים קדימה עומדות סביב 2% - בתוך היעד. לכן, לדעתנו, הריבית הייתה צריכה להיות נמוכה משמעותית יותר".

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

מגמה חיובית באירופה; השינויים האחרונים שביצע באפט בהשקעות של ברקשייר

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר