יעל לינדנברג, סגנית הממונה על התקציבים / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ
לראשונה מזה כמעט שלושה עשורים, אחד החוקים הכלכליים המשמעותיים למערכת הבריאות פוצל מחוק ההסדרים - ובאוצר מתריעים מפני משבר במערכת הבריאות. בראיון לגלובס, סגנית הממונה על התקציבים, יעל לינדנברג, תוקפת את המתנגדים למהלך - ובראשם הנהלת הדסה.
● רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"
● ראיון | "ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר
דיוני הפיצולים בכנסת ליוו, כבכל שנה, במהומה - אלא שהפעם נגרע מהחוק אחד הרכיבים הקריטיים: חוק ה־CAP. מדובר במנגנון המסדיר את ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, בהיקף כספי של כ־20 מיליארד שקל. החוק עבר 11 פעמים בשלושת העשורים האחרונים, אך הפעם לא שרד את מסכת הפיצולים מחוק ההסדרים. באגף התקציבים מזהירים מפני "הימור על בריאות הציבור" ומתריעים מפני קריסת בתי חולים בפריפריה.
"בעולם בו אין ודאות ואין יציבות של המערכת, זה אומר שבתי חולים קטנים עלולים להיפגע דרמטית, במיוחד בתי חולים בפריפריה", אומרת יעל לינדנברג, סגנית הממונה על התקציבים.
חברי הכנסת אומרים שהחוק יעבור בכל אופן, אך יש לדון בו בנפרד ולא להעבירו בחוק ההסדרים. מה הדחיפות?
"אם החוק הזה לא יהיה קיים - מערכת הבריאות בסכנה. אם מישהו רוצה לקחת את הסיכון הזה, בהצלחה. אני כלכלנית ויש לי אחריות כלפי המערכת, אני מסתכלת עליה ואומרת: 'אם החוק הזה לא יעבור זה מסוכן'".
החוק מגדיר את היציבות של מערכת הבריאות בכך שהוא קובע רצפות צריכה לקופות החולים לרכישת שירותים בבתי החולים, מה שמייצר עבורם רשת הגנה בסיסית. מנגד, הוא קובע תקרותכדי לוודא שהמערכת "מרוסנת" ולא מוטת אשפוז על חשבון טיפול בקהילה. בנוסף, במסגרת החוק מבקשים משרדי הממשלה לתמרץ ולהסדיר את תחום אשפוזי הבית.
ובכל זאת, היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, המליצה לפצל את הדיון בחוק מחוק ההסדרים.
"זה בין החוקים היותר כלכליים שקיימים, אבל אני חושבת שאין כמעט חוק שהיועצת המליצה שלא לפצל".
בהדסה טוענים: "אפליה"
ההתנגדות המשמעותית לחוק נבעה בעיקר מבית החולים הדסה, שהתקומם על אפליה בתקציבים, ומצד יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, שאף אמר שהחוק פוצל בגלל מקרה "נתיבות".
את תוקפת את ההחלטה לפצל. מה עומד מאחורי הניסיון להגביל את בתי החולים?
"רצינו להגביל את הניסיון של בתי החולים להשתלט על תחומים שקופות החולים אמונות עליהם. בית חולים מקבל תמריץ כלכלי על ידי אשפוז, ויש חשש שבסוף גם מרפאות בקהילה יתומרצו לשלוח מטופלים לאשפוז לאו דווקא מסיבות מקצועיות. יש כאן בעייתיות בהסתכלות על אירוע פרטני ("נתיבות" - א.ז) במקום להבין שהחוק הזה הוא התשתית למערכת כולה. אני סבורה שהתערבות לא עניינית של מי מבתי החולים פוגעת בכללי המשחק".
"קבענו מודל תקצוב אחיד שבוחן את בתי החולים בלי קשר לזהות הבעלים. יצרנו מנגנון על נוסחה שוויונית, ולכן הטיעון על אפליה הוא ללא בסיס מקצועי ותלוש מהמציאות. אם אמרתי שהחוק הזה נועד לייצר תשתית רוחבית, ויש בתי חולים שמנצלים את ההזדמנות להופיע בכנסת ולהרעיש - זה לא המקום. אדגיש שטענה כזו מגיעה מבית חולים אחד בלבד, וזו הראיה שאין כאן טיעון מקצועי".
הם גם טוענים לחוב של המדינה כלפיהם בסך 800 מיליון שקל.
"אני מופתעת מהטענה הזאת, שנשמעה על ידי פוליטיקאים בכנסת. כל הדוחות הכספיים המאושרים של בית החולים היו מאוזנים. אני לא מכירה בזה".
"התנהלות אלימה"
העימות מול בית החולים הדסה אינו חדש. בדצמבר האחרון הודיע בית החולים לעובדיו כי לא יוכל לשלם שכר בשל אפליה תקציבית. במהלך המחאה הניפו העובדים שלטים אישיים נגד לינדנברג ובהם נכתב כי "דם החולים על ידיה" - צעד שזכה לגינוי במערכת הבריאות. מנכ"ל משרד הבריאות אף הטיל את האחריות למקרה על ההנהלה. לינדנברג סירבה להתייחס לנושא, אך ציינה: "ההתנהלות האלימה כנגד עובדי מדינה היא לא ראויה".
נעבור לבשורה שבחוק - הסדרת אשפוזי הבית.
"זו בשורה. אנו רואים מגמה בינלאומית שבה אשפוזי הבית מתרחבים, וחשוב לא למהר להכניס כל מטופל לאשפוז בית חולים. הטכנולוגיה השתפרה דרמטית והביקוש עלה; אנו צריכים שהרגולציה תאפשר זאת. למטופל עדיף לשכב בביתו עם השירותים הקליניים הכי טובים, מאשר במחלקה פנימית".
בבתי החולים טוענים שאין להם את כוח האדם הרפואי הנדרש למשימה כזו.
"אני מסכימה שהחלק הארי של אשפוזי הבית צריך להתבצע באמצעות קופות החולים, בעלות המומחיות. ואולם, יש בשוק חברות שעושות את זה. המטרה היא לייצר תשתית כלכלית; מי יהיה הרופא בקצה? זה נתון לשיקול־הדעת הקליני של הקופות ובתי החולים. מעבר לרפורמה זו, החוק נותן יציבות לחמש שנים לכל המערכת. אני מקווה שהמחוקקים יחזירו אותו אל חקיקת ההסדרים".