האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper
כמעט שנה לאחר פרסום על מהלך שמקדם מנכ"ל צים, אלי גליקמן, לרכישת החברה - צפויה להיחתם השבוע עסקה למכירתה של צים, אך לרוכש אחר. קרן פימי, בראשותו של ישי דוידי, ו-Hapag-Llyod הגרמנית, החברה החמישית בגודלה בשוק התובלה הימית, צפויות לרכוש במשותף את חברת התובלה הימית בעסקה שלפי הערכות תשקף שווי של 3.7 מיליארד דולר לצים. מדובר ככל הידוע במחיר של כ-30 דולר למניית צים, המשקף פרמיה של 35% על מחיר השוק שלה המניה, שהשלימה זינוק של 40% בשנה האחרונה.
● עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים
● אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?
הצעתה של הפג-לויד לרכישת צים נחשפה לראשונה בגלובס בדצמבר האחרון. המתווך בעסקה הוא יו"ר בנק לאומי לשעבר, סאמר חאג' יחיא. את דירקטוריון צים, שניהל את תהליך המכירה, מוביל היו"ר יאיר סרוסי, בעבר יו"ר בנק הפועלים.
ככל הידוע, העסקה תיחתם בזמן הקרוב, וצים תדווח עליה עם פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט ביום שלישי (ביום שני לא יתקיים מסחר).
אחד האתגרים המרכזיים בעסקה לרכישת צים הוא "מניית הזהב" שיש למדינה בחברה, שמטרתה לדאוג לכך שהאינטרסים שלה נשמרים גם במקרה של שינוי שליטה או בעלות בחברה. כך למשל, מניית הזהב קובעת תנאי שהחברה צריכה להיות מאוגדת בישראל, עם רוב של דירקטורים ישראלים בעלי סיווג ביטחוני ועם מספר מינימלי של עובדים בישראל.
בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת שנערך לאחרונה, עובדי צים והוועד העלו חששות שמכירת צים לחברה זרה תוביל לכך, שבמקרה חירום לא תישמר רציפות האספקה לישראל, ובמקביל העלו את החשש שחברה זרה תפטר את רוב עובדי צים, ותשאיר בישראל רק פעילות ברמה מינימלית שנדרשת כדי לעמוד בתנאי מניית הזהב. בסוף 2024 צים העסיקה 4,850 עובדים, מתוכם 858 בישראל.
נראה כי מבנה העסקה שגובש בין פימי והפג-לויד אמור לבטל לפחות את חששות המדינה בנושא. העסקה תתבצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, שבסיומו מניית צים תימחק מהמסחר בניו יורק. היא בנויה כך שקרן פימי תרכוש את צים, כולל המותג ו-16 אוניות שבבעלותה - מעבר למספר המינימלי שנדרש כדי לעמוד בתנאי מניית הזהב.
במקביל פימי תקבל במסגרת העסקה חלק מהקווים של צים, כולל קווים טרנס-אטלנטיים וקווים בים התיכון ובים השחור. פימי היא קרן ההשקעות הפרטיות הגדולה בישראל, ובעבר כבר רכשה עשרות חברות, גם בתחום הביטחוני - כולל חברת עשות שבה יש צו אינטרסים, שהוא כלי רגולטורי חזק יותר ממניית זהב.
חלקה של פימי בעסקה יכלול גם את אנשי המטה שנדרשים לפעילות שהיא רוכשת, וכמה מאות עובדים שקשורים לפעילות הקווים הרלוונטיים עבורה. כמו כן ייחתם הסכם שיתוף פעולה עם הפג-לויד, שתקבל במסגרת העסקה את הקווים של צים למשל במזרח הרחוק, אוניות שצים חוכרת ועוד עובדים שלה.
צים היא חברה עתירת מזומנים. בסוף הרבעון השלישי של 2025 היו לה יתרות מזומנים והשקעות של 3 מיליארד דולר, והחוב נטו שלה עמד על 2.64 מיליארד דולר.
להפג-לויד 7.4% מהשוק
הפג-לויד, השותפה לרכישת צים, נסחרת בשווי של כ-20 מיליארד אירו ומחזיקה לפי הערכות בכ-7.4% מנתח שוק התובלה - בעוד שהנתח של צים מוערך בכ-2.3% (העשירית בגודלה). אחד הדברים שהגבירו את חששות העובדים בנוגע למכירה להפג-לויד היה, שבין בעלי המניות שלה נמצאות הקרנות הריבוניות של ערב הסעודית וקטאר, אם כי הן לא חלק מהדירקטוריון של החברה.
הנושא עלה גם בדיון בוועדת הכלכלה בחודש ינואר. נציגי רשות החברות אמרו באותו דיון כי אין תנאי שבעל השליטה בחברה חייב להיות ישראלי, אבל יש תנאי שהחברה חייבת להישאר מאוגדת בישראל.
לאחר חתימה על עסקת הרכישה של צים, השלב הבא הוא פנייה לאישור רשות החברות. הרשות כבר שלחה מכתב ליו"ר צים יאיר סרוסי, לקבלת מידע לפי הוראות מניית הזהב. גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל הרשות, כתבה כי "ככל והפרסומים בנושא מדויקים, יפנה הגורם שמתכוון לרכוש את מניות צים למחזיק מניית המדינה המיוחדת בצים, באמצעות רשות החברות הממשלתיות, כנדרש בהתאם להוראות מניות המדינה, בצירוף כלל המידע המבוקש". עוד כתבה וידרמן שיש לפרט על הכוונה לפיצול צים ולהתייחס לעמידת פעילות הפיצול בקנה אחד עם הוראות מניית הזהב.
בחוות דעת שחיבר ביום א' מנהל רשות הספנות והנמלים, צדוק רדקר, הוא מזהיר מעסקת צים: "הפיצול המוצע מבטיח עמידה פורמלית בדרישות מניית הזהב - אך בפועל יוצר מצב שבו חברת הספנות הישראלית תהיה חלשה מדי מכדי לשרוד את השפל הצפוי בענף".
בתגובה לפרסום העסקה הכריז ועד העובדים של צים כי הוא משבית את פעילות מטה החברה בישראל למשך 48 שעות לפי שעה. יו"ר הוועד, אורן כספי, אמר לגלובס כי "אחרי ששבועיים מתעלמים ומתחמקים מאיתנו, הייתה לנו פגישה עם נציג הדירקטוריון והיועצים המשפטיים של הדירקטוריון. הרגשנו שעושים מאיתנו צחוק, הפגישה התפוצצה והודענו על שביתת אזהרה".
מצים נמסר, כי "ההנהלה נמצאת בשיחות עם ועד עובדי החברה בישראל על מנת להימנע מהשפעה שלילית על פעילותה השוטפת של החברה". מהדירקטוריון נמסר כי "החברה מאמינה כי בסופו של דבר הצדדים יגיעו להסכמות".
מטעם ההסתדרות נמסר כי היא "מגבה באופן מלא את עובדי צים. צים איננה עוד חברה במשק. מדובר בנכס אסטרטגי של מדינת ישראל, המהווה חוליה קריטית בביטחון הלאומי, ביציבות קווי האספקה וביכולת לקיים מסחר ימי גם בעת חירום. כל פגיעה ביציבות החברה או בעובדיה משמעה פגיעה באינטרס הלאומי של מדינת ישראל".
העסקה למכירת צים תידרש לעבור בדיקה רגולטורית, והיא כפופה לאישור שרי התחבורה והאוצר. צוות ממשלתי, הכולל שמונה נציגים, יבחן את העסקה, ובו נציגי המל"ל, המלמ"ב, רשות הספנות והנמלים, רשות החברות ועוד.
הצוות גם מוסמך להטיל על החברה צו אינטרסים חיוניים כפי שהוטל על חברות שרכשו בזיכיון את הפעלת הנמלים בחיפה ובדרום. הצו מעניק לשרים סמכויות רחבות ומיידיות, ומטיל אחריות פלילית על הפרתו. בממשלה בוחנים את העסקה לרבות הצורך להטיל צו כזה.
הופתעו לגלות על העסקה
במשרד התחבורה אמרו שהופתעו לגלות על העסקה. "לאור העובדה כי הרוכשת, חברת הפג-לויד, מוחזקת בין היתר על ידי בעלי מניות קטארים וסעודים, הנחתה שרת התחבורה מירי רגב את מנכ"ל משרדה משה בן-זקן לבחון מיידית את משמעויות העסקה ואת היכולת להתערב בה באמצעות הפעלת מניית הזהב של המדינה". וזאת לאחר שכבר לפני חודשים ביקש ועד העובדים מרגב להפעיל את מניית הזהב, וניסה לגייס שרים וחברי כנסת מהליכוד להתנגד לרכישה, שעשויה להוביל לפיטורים.
צים הונפקה לראשונה בניו יורק לפני כחמש שנים, לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. בתקופת הקורונה צים הפכה לחברה הרווחית ביותר בישראל, וב-2022 הגיעה לשווי שיא של מעל 10 מיליארד דולר.
המהלך למכירת צים החל כאמור לפני כשנה, אז דווח באתר ההשקעות Street Insider שהמנכ"ל גליקמן שוקל לרכוש את החברה במהלך של Management Buyout. בהמשך נודע שגליקמן חבר לאיש העסקים רמי אונגר, והם הגישו שתי הצעות שנדחו על ידי הדירקטוריון. לאחר ההצעה הראשונה, הדירקטוריון פתח בתהליך בחינה אסטרטגית של חלופות, שמגיע כעת לסיומו עם קבלת ההצעה של פימי והפג-לויד.