טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל
ממשלתו של פדרו סאנצ'ס בספרד היא מהבולטות מבין האנטי־ישראליות באיחוד האירופי, וזה בא לידי ביטוי ביוני, עת משרד ההגנה במדריד החליט להשהות עסקת ענק לרכישת טילי נ"ט מדגם ספייק LR2 מרפאל תמורת כ־285 מיליון אירו עבור צבא ספרד וחיל הים המקומי, בגין המלחמה בעזה. אולם מאז חלפה תקופה, הספרדים הבינו שהם נדרשים לטילים המתקדמים, ופנו לחברת יורוספייק.
רפאל היא הבעלים של 20% מהחברה האירופית, תוך שהחברות הגרמניות ריינמטאל ודיהל מחזיקות ב־40% כל אחת. החברה הזו מייצרת MELLS, הווריאנט האירופי של ספייק LR2, שבאמצעותו יוכלו הספרדים גם להשתמש בטילי ספייק LR שאותם הם מפעילים כבר 17 שנה. התירוץ שבו משתמשת ממשלתו של סאנצ'ס לנימוק העסקה המסתמנת, הוא שהרכיבים של MELLS מיוצרים באירופה.
תחילת רצף האירועים באוקטובר 2023, כשמשרד ההגנה הספרדי הגיע להסכם עם פאפ טקנוס, חברה־בת של רפאל בספרד, לרכישת ספייק LR 2. העסקה כללה 168 יחידות שיגור, 1,680 טילים ומענה לוגיסטי מלא. כשהוחלט על "השהיית ההסכם" הייתה ציפייה כי הענקיות האמריקאיות ריית'און ולוקהיד מרטין ייהנו מהמגמה האנטי־ישראלית עם מכירת ג'אבלין, אבל במדריד צפויים ללכת על MELLS שהיא אותה גברת בשינוי אדרת.
סדרת ספייק כוללת קשת רחבה של דגמים, המותאמים לטווחים שונים ולפלטפורמות מגוונות. הדגם הקל ביותר, טאקט (ספייק SR), שוקל כ־10 ק"ג, נישא על כתף ומיועד לטווחים של עד 2 ק"מ. בקצה השני נמצא ספייק NLOS המכונה תמוז, ששוקל כ־71 ק"ג, מסוגל לפגוע במטרה ממרחק של עד 32 ק"מ, ומשוגר מפלטפורמות יבשתיות, אוויריות או ימיות. עם זאת, הביקושים הגבוהים ביותר בעולם הם לדגמי ספייק LR (לטווח 4 ק"מ) ולספייק LR2, המסוגל להגיע לטווח של 5.5 ק"מ מהקרקע ו־10 ק"מ מהאוויר.
הספינה שסורבה לעגון בספרד
ביטול העסקה הביטחונית אינה הצעד הראשון שבו ספרד פועלת נגד המערכת הביטחונית הישראלית במהלך המלחמה. ב־16 במאי 2024 החליטה ספרד לסרב לאפשר לספינה שהובילה חומר נפץ מהודו לישראל לעגון בנמליה. שר התחבורה הספרדי אוסקר פואנטה מסר דאז כי האונייה "מריאן דניקה" (Marianne Danica) פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי, בטרם סורבה. ספינת המטען הכללי "מריאן דניקה", ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מנמל צ'נאי ב־8 באפריל, כאשר לפי עיתון "אל פאיס" הספרדי, היא נשאה 27 טונות חומר נפץ. לולא השפעות המורדים החות'ים על הים האדום, הספינה כלל לא הייתה אמורה לעבור במים הכלכליים של ספרד, אך תנועת השיט הוסטה ברובה אל כף התקווה הטובה ומשם לגיברלטר.
יום לפני הסירוב לעגינת "מריאן דניקה", עצרה ספינת המכולות "בורקום" (Borkum), ששטה עם דגל אנטיגואה וברבודה, מרחק קצר לפני כניסתה לקרטאחנה. פעילים פרו־פלסטיניים הפגינו בנמל, ואנשי שמאל מהפרלמנט האירופי שלחו מכתב לראש ממשלת ספרד בדרישה למנוע את עגינתה, בשל החשד שהיא מובילה אמל"ח לישראל. עוד בטרם קיבלו במדריד החלטה, הספינה החליטה לבטל את עגינת הביניים בקרטאחנה, והמשיכה לנמל קופר בסלובניה.
לפי אל־ג'זירה, ספינה זו, שיצאה אף היא מנמל צ'נאי, הכילה אמל"ח שנשלח לנמל אשדוד. הארגונים הפרו־פלסטיניים טוענים כי בורקום הכילה 20 טונות מנועי רקטות, 12.5 טונות רקטות חומר נפץ, 1,500 ק"מ חומרי נפץ ו־740 ק"ג של חומרים ייעודיים לארטילריה. בדיווח של סוכנות הידיעות הקטארית נטען כי תחת סעיף סודיות, נאסר על העובדים לנקוב בשמה של תע"ש, שמאז 2018 הפכה לחברה ־בת של אלביט. המפעילה של הספינה, MLB הגרמנית, הכחישה בפני אל־ג'זירה ומסרה כי "הספינה לא העמיסה שום אמל"ח או מטען אחר לישראל".