גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock
ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

חיובים מצטברים של כ-60 אלף שקל בכרטיס האשראי של זוג קשישים עוררו את חשדם של קרוב משפחתם. בירור החשבוניות העלה שורה של רכישות יקרות - אוזניות אלחוטיות, כמה טלפונים מתקדמים ורמקול - כולן נרכשו בתשלומים. לטענת בני המשפחה, לא היה בקניות הללו צורך ממשי, ובהמשך אף התברר כי חלק מהציוד כלל לא נמסר לידיהם. כאשר פנו לחברת האשראי בניסיון לבטל את העסקאות ולהשיב את הכספים, נתקלו בסירוב.

תקדים מסוכן או תיקון: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה שוב ושוב
בית המשפט שם ברקס לתביעות נגד דירקטורים על נזקים שגרמה החברה

המקרה הזה, כך נטען, אינו חריג: הוא מצטרף לשורה של תלונות דומות מצד קשישים שחויבו בסכומים גבוהים בעקבות פניות של חברות שיווק ישיר. מקרים אלה עומדים בבסיס בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי היו מודעות לתופעה - ולא פעלו למנוע את הנזק.

אתמול (א') קיבל בית המשפט העליון את הערעור על דחיית בקשת האישור וקבע כי יש לברר את הטענות במסגרת תובענה ייצוגית. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך דיון, בכפוף לצמצומים ולהנחיות שנקבעו.

מה הסיפור?

הרקע לתביעה הוא המאבק נגד מה שמכונה "עוקץ הקשישים". במסגרת התביעה נטען כי חברות שיווק ישיר ניצלו את החולשה הצרכנית של אוכלוסיית הקשישים, כאשר בנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנע אלפי קשישים למסור את פרטי כרטיסי האשראי שלהם - לעתים תוך התחזות לנציגי אשראי. הקשישים חויבו בסכומים גבוהים, והנזק שנגרם להם נאמד במאות מיליוני שקלים.

כלפי מי התביעה?

התביעה אינה מופנית כלפי חברות השיווק שנטען כי ביצעו הונאה, אלא כלפי חברות כרטיסי האשראי, שלטענת התובעים היו מודעות במשך שנים לתופעת ניצול הקשישים - ולא עשו דבר כדי למנוע אותה.

לטענת התובעים, חברות האשראי יכלו לזהות את הפעילות החריגה, גם לאור תלונות שהתקבלו לאורך השנים מצד לקוחות, והיו צריכות להפסיק את ההתקשרות עם חברות השיווק, לבטל חיובים שהוטלו על הקשישים וליידע אותם על הסיכונים שבהתקשרות עם אותן חברות.

איך עובדת השיטה?

על פי הנטען, מדובר במנגנון שקל מאוד להיכנס אליו - וקשה מאוד לצאת ממנו. חברות השיווק פעלו, כך נטען, בשיטות מגוונות במטרה להגיע ליעד הנכסף: פרטי האשראי של הקשישים.

במקרים מסוימים מוקדנים טלפוניים פיתו קשישים למסור פרטי כרטיס אשראי באמצעות הצעות לרכישת מוצרים במחירים אטרקטיביים או בתמורה לתשלום "דמי משלוח" נמוכים. במקרים אחרים המוקדנים התחזו לנציגי חברות כרטיסי אשראי וביקשו את פרטי האשראי, בטענה כי יש לאמת את זהות הלקוח או לצורך קבלת מתנות.

בפועל, לאחר שהחברות הצליחו לשים את ידן על פרטי האשראי, ההידרדרות הכלכלית של הקשישים הייתה מהירה: שליחת מוצרים שעלותם נמוכה מהסכום שנגבה, חיובי אשראי באלפי שקלים ללא כל תמורה והפעלת לחצים להזמנת מוצרים נוספים - לעתים גם ללא חשבונית וללא דרך להתחקות אחר העסק, כך נטען.

כאשר התיק הגיע לעליון, השופט עופר גרוסקופף עמד על החשיבות שבבירור התובענה והסביר כי בתקופת הזקנה חלים שינויים קוגניטיביים, ובשילוב גורמים נוספים יש לקשישים נטייה לסמוך על מידע שמוצג להם. כתוצאה מכך גובר הסיכוי שייפלו קורבן למניפולציות ולמאמצי שיווק אגרסיביים, וההסתברות כי ימצו את זכויותיהם נמוכה יותר.

עוד צוין כי הממשלה החלה לקדם בשנים האחרונות יוזמות להיאבק בתופעת עושק הקשישים, ובמקביל לאכיפה הציבורית קיים מנגנון משלים של אכיפה פרטית - ובכלל זה תביעה ייצוגית.

מה פסק בית המשפט המחוזי?

בית המשפט המחוזי קבע כי מוטלת על חברות האשראי חובה לפעול לאיתור מקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בכרטיס אשראי במטרה להונות לקוחות - במיוחד כשמדובר בקשישים - וכי היה עליהן ליידע את הלקוחות בדבר חשש לפעילות הונאתית בהתקשרות עם חברות השיווק.

למרות זאת, המחוזי דחה את בקשת האישור, בקובעו כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הסיבה לכך הייתה הצורך בבירור פרטני לגבי כל אחד מחברי הקבוצה שנפל קורבן להונאה - בירור שאינו מתאים להתנהל במסגרת הליך ייצוגי אלא בתביעה אישית. על החלטה זו הוגש ערעור.

מה פסק העליון?

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. העליון הורה פה-אחד על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי, כאשר בירור המחלוקת בשתי העילות ייעשה בשלבים שונים.

ביחס לעילת הגילוי קבע השופט גרוסקופף כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי היה על חברות האשראי ליידע את לקוחותיהן על החשש שהתעורר ביחס לפעילות חלק מחברות השיווק הישיר, ולהזהיר מפני הסיכונים שבהתקשרות עמן. הדיון יוחזר לבירור התובענה הייצוגית לגופה.

עם זאת, בשל קשיים דיוניים, העליון הורה על שלושה צמצומים: צמצום הגדרת הקבוצה בבקשת האישור, מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבירור התשתית העובדתית ופיצול הבדיקה לחמש חברות שיווק ישיר בשלב הראשון.

ביחס לעילה שעניינה הפרת הוראות חוק כרטיסי חיוב, הוחלט להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, תוך הגשת בקשת אישור מתוקנת, צמצום רשימת החברות המופיעות בבקשה, הגדרת תת-קבוצה מתוך קבוצת הקשישים וצמצום הסעדים. לצד זאת, העילה המבוססת על דיני הרשלנות נדחתה.

בכך אימץ בית המשפט העליון את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, במסגרתה עמדה על הקושי בהגשת תביעות אישיות בנסיבות העניין, זאת בשל קשיי הנגישות של אוכלוסיית הקשישים, ומכיוון שהתובענה הייצוגית עשויה להיות הכלי האקפטיבי ביותר עבור קבוצה זו.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה לבית המשפט העליון על-ידי עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, לאחר שגובשה בשיתוף עם פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (משפט אזרחי), בנק ישראל, הרשות להגנת הצרכן והמשרד לאזרחים ותיקים.

מהן השלכות פסק הדין?

גורמים בענף תוהים האם פסק הדין - שעניינו בנסיבות ייחודיות של ניצול מצוקת קשישים ובהטלת חובות מוגברות על תאגידים בנקאיים - הוא בעל השלכות רוחב ויפתח פתח להגשת תביעות ייצוגיות נוספות נגד עסקים.

עו"ד מיכאל לחמי, העוסק בתובענות ייצוגיות, מסביר: "פסק הדין קבע כי חברות האשראי לכאורה אינן יכולות לשבת בחוסר מעש, ועליהן להזהיר את לקוחותיהן כשהם מתקשרים עם עסק שלכאורה פועל באופן מרמתי. עולה השאלה עד כמה ניתן להחיל את עיקרון הגילוי במצבים נוספים - כלפי אוכלוסיות שאינן מוחלשות ועסקים שאינם תאגידים בנקאיים. האם נכון לומר שכאשר עסק יודע שלקוחותיו נפגעים, או שיש לו חשש סביר שזה המצב, מצופה ממנו לפעול? פסיקה זו עשויה להוות עוגן לטענה מסוג זה, הגם שהנסיבות ייחודיות".

בנוסף, עו"ד לחמי סבור כי בפסק הדין יש מסר ברור לבתי המשפט בכלל הערכאות באשר לחשיבות בירור תובענות ייצוגיות: "בעוד שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת האישור משום שלא התאימה לשיטתו להתברר באופן ייצוגי, בית המשפט העליון הראה אחרת וקבע כי ניתן לברר את הבקשה באמצעות ביצוע התאמות ומתן הנחיות ברורות. בהתאם, כאשר קיימת לכאורה עילת תביעה, חובתו של בית המשפט לבחון האם ניתן לאפשר את ניהולה באמצעות התאמות. בכך ממחיש העליון את הדרך שבה על הערכאות התחתונות לבחון הליכים ייצוגיים".

ח"כ מירב כהן, מובילת מטה המאבק בעושק הקשישים, כתבה היום ברשת X: "היום המאבק הזה קיבל חותמת רשמית: הבנקים וחברות האשראי לא יכולים להסתכל מהצד בחוסר מעש כשקשישים נשדדים. היום סוף-סוף בית המשפט קבע בקול ברור: לחברות האשראי יש חובת זהירות מוגברת כלפי קשישים, נקודה. ואם לא מנעתן עושק בשיטת 'השיווק הישיר', תיתבעו בתביעה ייצוגית ותשלמו".

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"