גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino
פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

​אם תנסו לחפש את סאנפלאוור (Sunflower Ltd) ברשת, כנראה שלא תמצאו הרבה. אין לה אתר חברה רשמי שמפרט את החזון, אין תמונות של המשרדים ברחוב בן אביגדור בתל אביב, ואין הודעות לעיתונות שמבשרות על הישגים. השם מוכר רק בקרב קומץ מצומצם של אנשי גיימינג, משקיעים ויועצים בתחום, כולם מתארים חברה שבוחרת באופן מודע להישאר מתחת לרדאר. אבל מאחורי הדממה הזו פועלת אחת המכונות הכלכליות המרשימות ביותר שנבנו בישראל בשנים האחרונות.

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו
התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

בתוך פחות משלוש שנים, סאנפלאוור, שהקים ומוביל המנכ"ל רם מזרחי לצד בן גופר, הפכה לאחת השחקניות הדומיננטיות בשוק הסושיאל־קזינו האמריקאי - עם מחזורים של מאות מיליוני דולרים ופלטפורמות שמושכות עשרות מיליוני ביקורים בחודש. כל זה, מבלי להשאיר עקבות בזירה המקומית.

גורמים המכירים את החברה מעריכים שהחשאיות נועדה להגן על היתרון הטכנולוגי כמו גם להימנע מניסיון "לגנוב עובדים", אבל גם כדי למנוע תשומת־לב מיותרת מהמתחרים ומגורמי הרגולציה. הם מסבירים כי סאנפלאוואר פועלת בשוק שנמצא תחת פיקוח מתמיד ושינויים תכופים, מקום שבו חשיפה מוקדמת עלולה למשוך תשומת־לב רגולטורית לא רצויה.

לפי גורמים בשוק, סאנפלאוור גייסה עד כה כ־10 מיליון דולר בלבד ממשקיעים פרטיים. מאחר שהיא לא ביצעה עד כה סבב גיוס מקרנות הון סיכון, אין לה שווי רשמי שנקבע בעסקה מתומחרת, כפי שמקובל בסטארט־אפים אחרים. עם זאת, שלל גורמים בענף מעריכים כי החברה כבר עומדת על שווי של יותר מ־2 מיליארד דולר לפחות, כשיש כאלו שאפילו מעריכים אותה ב3-5 מיליארד. זאת, על בסיס שילוב של היקפי ההכנסות, כמו גם שיעורי הצמיחה המהירים והטראפיק החריג שנרשם בפלטפורמה המרכזית שלה.

לדברי אותם גורמים, בענף הגיימינג, שבו חברות נמדדות בעיקר לפי הכנסות חוזרות, עלות רכישת משתמשים וקצב שימור, נתונים כאלה יכולים להציב גם חברה צעירה מאוד בשווי של מיליארדים, כאמור גם בלי סבב גיוס גדול שמגדיר זאת רשמית.

השקעות "אוף־מרקט" של בכירי התעשייה

הצמיחה של סאנפלאוור נחשבת לחריגה במיוחד על רקע המצב הכללי של ענף הגיימינג הישראלי בתקופה האחרונה. בעוד שענקיות ותיקות כמו פלייטיקה מתמודדות עם שוק רווי, שינויי פרטיות במערכות ההפעלה של אפל וגוגל (IDFA) וסטגנציה שהובילה לגלי פיטורים משמעותיים (האחרון שבהם בינואר האחרון, במסגרתו קיצצה פלייטיקה כ־15% מכוח־האדם לטובת מעבר לצוותים רזים מבוססי AI), סאנפלאוור מציגה גרף צמיחה שמזכיר את ימי השיא של ההייטק המקומי.

החברה עוסקת בשוק הסושיאל־קזינו - משחקי קזינו מקוונים שמציעים חוויית הימורים ללא כסף אמיתי. את ההצלחה אפשר למדוד במספרים: הפלטפורמה המרכזית של סאנפלאוור, CrownCoinCasino, רשמה בינואר 2026 כ־32.37 מיליון ביקורים ברחבי העולם, לפי נתוני סימילרווב. מדובר בנתון דומה לשל Stake.us (32.17 מיליון), אחת הפלטפורמות הגדולות בז'אנר, ונתון גבוה פי שניים מזו שרושמת Chumba Casino (14.62 מיליון), שמופעלת על ידי VGW האוסטרלית ונחשבת לאחת החברות הוותיקות בתחום. גם במובייל התמונה דומה, עם כ־29.77 מיליון ביקורים ל־CrownCoinCasino בינואר, לעומת 23.35 ב־Stake.us ו־13.25 מיליון ב־Chumba Casino.

מה שמרשים עוד יותר הוא העובדה שהחברה הוקמה רק בקיץ 2023, והגיעה לנפחים הללו תוך שימוש במבנה מימון רזה יחסית. כאמור, היא גייסה עד כה כ־10 מיליון דולר בלבד ממשקיעים פרטיים, סכום קטן משמעותית מהמקובל בחברות בסדר גודל כזה. הדבר מעיד בין היתר על רווחיות גבוהה כבר מהשלבים הראשונים, ועל יכולת לצמוח על בסיס הכנסות עצמיות (Bootstrapping) ללא צורך בהזרמות הון תכופות מקרנות הון סיכון.

במקביל, רשימת המשקיעים המצומצמת של החברה מספקת את חותמת הכשרות המקצועית הגבוהה ביותר בתעשייה. הדמות הבולטת ביותר היא גיגי לוי־וייס, מי שנחשב לאב המייסד של ענף הגיימינג וההימורים הדיגיטליים בישראל. לוי־וייס, שהיה מנכ"ל 888 וחתום על הצלחות ענק כמו פלייטיקה וביצ'בם (Beach Bum), בחר לבצע את ההשקעה בסאנפלאוור באופן פרטי ולא דרך קרן NFX שבניהולו. לצידו ניתן למצוא משקיעים מנוסים כמו טל שוהם ואלעד קושנר, וכן גופים כמו גוף ההשקעות "תמריד".

הבחירה בדיסקרטיות מעוררת שאלות

התרבות הארגונית בחברה, כך מתארים גורמים, היא של יעילות קיצונית. הגיל הממוצע של העובדים נמוך מ־30, והחברה הטמיעה את הבינה המלאכותית ככלי עבודה מרכזי בכל מחלקה - מה שמאפשר לה לייצר נפח עבודה אדיר של אלפי ניסויי מוצר, עיצובים גרפיים וקמפיינים שיווקיים מותאמים אישית בכל יום.

הדיסקרטיות של סאנפלאוור לא עוצרת במייסדים, אלא מחלחלת לכל דרגי החברה באופן רוחבי ומקיף. כך, העובדים נמנעים באופן עקבי מציון שם החברה בפרופילי הלינקדאין שלהם. לפי שלל גורמים המקורבים לחברה, החשאיות הזו נועדה בעיקרה למנוע ניסיונות של מתחרים לגייס את כוח־האדם של החברה, וכן להגן על ה"נוסחה הסודית" הכוללת אלגוריתמיקה מורכבת של רכישת משתמשים וניהול קהילות שחקנים. עם זאת, בתוך התעשייה ידוע כי מדובר במקום עבודה מתגמל במיוחד, המעניק לעובדיו תנאים המקבילים לחברות הרווחיות ביותר בשוק. כך לדוגמה, לאחרונה שכרה החברה את כל מתחם Six Senses בשחרות, שנחשב לאחד המלונות היוקרתיים בישראל, באופן בלעדי עבור עובדיה לרגל אירוע פנימי.

אבל המסתורין הזה מעורר שאלות לגבי העתיד: האם מדובר בבחירה זמנית שנועדה לבנות נכס אסטרטגי הרחק מעיני הרגולטורים, או שמא זוהי דרך הפעולה הקבועה של דור חדש של חברות ישראליות שמגלגלות מיליארדים בלי לרצות להיות חלק מהשיח הציבורי או התקשורתי?

בתחום שבו היא פועלת, היכולת של סאנפלאוור לנווט בשטח הרגולטורי המורכב הזה היא קריטית להצלחתה. המודל העסקי שמאפשר את הצמיחה החדה של החברה הוא Sweepstakes (הגרלות), תת־קטגוריה בתוך עולם הסושיאל־קזינו שמאפשרת להציע חוויית משחק מלאה גם במדינות בארה"ב שבהן הימורים מקוונים אסורים רשמית. המערכת מבוססת על הפרדה משפטית בין שני סוגי מטבעות: "מטבעות זהב" המשמשים למשחק חברתי ובידורי בלבד ללא ערך כספי, ו"מטבעות הגרלה" שניתנים כבונוס על רכישות או בפעולות קידום מכירות, ואותם ניתן לפדות כפרסים כספיים אמיתיים. מדובר בפרצה חוקית מבוססת בחוק הפדרלי, אך כזו שנמצאת תחת בחינה מתמדת ברמת המדינות בארה"ב. כך, יש מדינות שבהן החוק לא מאפשר משחקים שכאלו.

הצלחת סאנפלאוור מביאה איתה גם אתגרים משפטיים משמעותיים. כך לאחרונה פורסם כי הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בטענה לניהול הימורים בלתי חוקיים. עם זאת, יש לציין כי בענף הגיימינג בקשות לתביעות ייצוגיות מוגשות לעיתים תכופות, ורבות לא מתקבלות בבית המשפט

המשקיע גיגי לוי־וייס / צילום: שלומי יוסף

שאיפות ההתרחבות יחייבו יציאה לאור

סאנפלאוור לא מסתפקת בביסוס שליטה בשוק הקזינו החברתי ומסמנת כעת את היעד הבא והשאפתני שלה: שוקי החיזוי (Prediction Markets). לגלובס נודע כי החברה עובדת במרץ על פיתוח פלטפורמות המאפשרות למשתמשים לסחור בהסתברויות של אירועים בעולם האמיתי, החל מתוצאות בחירות פוליטיות והחלטות של בנקים מרכזיים ועד לאירועי ספורט ותמורות גיאופוליטיות.

מדובר בתחום שבו פועלות כיום פלטפורמות כמו פולימרקט וקאלשי, והוא נחשב לאחד השווקים הצומחים והשנויים במחלוקת בארה"ב בקרב משקיעים ורגולטורים פיננסיים כאחד. התחום נמצא בלב מאבק משפטי על הגדרתו - האם מדובר בכלי פיננסי לגיטימי לחיזוי וגידור סיכונים המבוסס על חוכמת ההמונים, או בהימורים בלתי חוקיים הנוגדים את האינטרס הציבורי.

עבור סאנפלאוור, הכניסה לזירה זו עשויה להיות המקפצה הבאה שתנצל את תשתית הטראפיק האדירה שבנתה ואת יכולות ניתוח הנתונים המהירות שלה. עם זאת, המעבר ממשחקי מזל וירטואליים לחיזוי של אירועי מציאות הוא מהלך אסטרטגי שעשוי לדרוש מהחברה לראשונה רמת שקיפות גבוהה בהרבה מזו שהפגינה עד היום. שוקי חיזוי נמצאים תחת פיקוח הדוק של רגולטורים פיננסיים בארה"ב, שמעלים שאלות אתיות כבדות־משקל, במיוחד בנוגע לניצול מידע פנים. רק לאחרונה שלושה ישראלים הואשמו כי השתמשו בנגישות למידע רגיש וניצלו את הפלטפורמות האלו כדי להמר על אירועים בזמן אמת.

לעת עתה, סאנפלאוור מייצגת מודל חדש בעולם הגיימינג הישראלי: יעיל, רווחי בצורה יוצאת דופן, מבוסס AI וחשאי באופן קיצוני. בזמן שהתעשייה המסורתית מחפשת כיוונים חדשים ומנסה להתאושש מהמשבר הכללי, רם מזרחי והצוות שלו בונים אימפריה של ממש בשקט. כעת, השאלה היא האם זה יימשך. האם סאנפלאוור תצליח להישאר "אימפריית רפאים" או שהשאיפות להתרחב לשוקי החיזוי והלחץ המשפטי הגובר בארה"ב יאלצו אותה סוף־סוף לצאת לאור.

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים