גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בחודש שעבר הדהים בנק ישראל את השוק כשהחליט על הורדת ריבית שנייה ברציפות, לרמה של 4%. כלכלנים, שהיו משוכנעים כי הבנק ידבק בקו "ניצי" ושמרני, הופתעו משינוי המגמה המובהק. מאז הלחץ על הנגיד רק גבר: השקל המשיך להתחזק לרמות קיצון, מדד המחירים לצרכן רשם ירידה, והצמיחה הפתיעה לחיוב.

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא
הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

לכאורה, לנגיד יש את כל הסיבות לקחת פסק זמן: צמיחת המשק ב־2025 עמדה על 3.1%, גבוה מהערכות המוקדמות; שוק העבודה נותר הדוק עם אבטלה חיכוכית בלבד; הרכישות בכרטיסי אשראי צומחות בקצב שנתי של 4.5%; והכנסות המדינה ממסים בינואר שברו שיאים.

אלא שלמרות עוצמת המשק, ובגלל האינפלציה המרוסנת (1.8%), השוק כבר "הריח" את המהלך הבא, לקראת החלטת ריבית נוספת ביום שני. ביום שאחרי פרסום המדד, זינוק במניות הנדל"ן למגורים אותת כי מבחינת המשקיעים - הריבית בדרך למטה.

השקל בשיא

הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר השבוע ברמה של 3.08 שקלים, כאשר בקרב הכלכלנים גוברת ההערכה כי המטבע האמריקאי בדרך אל מתחת לרף של 3 שקלים. המגמה נשענת על שילוב בין היחלשות הדולר בעולם לבין ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל עם סיום המלחמה. לכך מתווספים גורמים מקומיים חזקים: גאות בבורסה בתל אביב, עסקאות ענק בהייטק ובתעשייה הביטחונית, ושינוי טעמים של הציבור והמוסדיים - שצמצמו חשיפה לחו"ל לטובת השוק המקומי.

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, השקל החזק הוא "חרב פיפיות": הוא מטיב עם משקי הבית דרך הוזלת היבוא והטיסות, אך פוגע אנושות בתחרותיות של היצואנים. "לא ניתן לשלול תרחיש שבו שער החליפין ירד מתחת ל־3 שקלים", מציין מנחם ומדגיש כי המגמה תלויה בביצועי וול סטריט ובהפרשי הריביות. להערכתו, בנק ישראל עוקב מקרוב: "ככל שיזהה עיוות ותיסוף יתר, הבנק יוכל להפעיל את הכלים העומדים לרשותו - מהורדת ריבית ועד רכישות מט"ח ליתרות".

מדד המחירים מפתיע

השאלה מתי יבחר בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח נותרת פתוחה, והתשובה לה מורכבת הרבה יותר. בראיון לגלובס שנערך לאחר הורדת הריבית האחרונה, הבהיר הנגיד, פרופ' אמיר ירון: "אין לנו נקודה כזו (של התערבות). אנחנו רואים שיצוא השירותים והסחורות המשיכו לעלות, ובשורה התחתונה, בינתיים, היצוא מתפקד. הפוקוס שלנו בשוק המט"ח הוא יציבות המחירים ותפקוד השוק".

גם במהלך מסיבת העיתונאים האחרונה הדגיש הנגיד כי התערבות במסחר במטבע היא אמנם כלי בארגז הכלים של הבנק, אך מטרתה המרכזית היא תמיכה בפעילות הסדירה של השווקים. "אנחנו בוחנים בכל עת את התאמת הכלים השונים", ציין ירון. "הקונטקסט הוא האינפלציה, ולשער החליפין יש השפעה על התמסורת אליה".

מאז אותו ראיון, הדולר המשיך לאבד גובה (מ־3.15 שקלים ל־3.08), אך היצוא הישראלי שומר על חוסן ואף רושם גידול. עם זאת, נתוני הלמ"ס חושפים תמונה מורכבת של שחיקה משמעותית ברווחיות העסקים. מדברי הנגיד עולה כי בנק ישראל בוחן כעת ביתר שאת את השפעת השקל על יציבות המחירים, או במילים אחרות: על האינפלציה, כשטווח היעד של בנק ישראל הוא 1-3 אחוזים.

בהקשר זה, מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע היכה את תחזיות האנליסטים: בעוד השוק ציפה לירידה של 0.2%, המדד נסוג בפועל ב־0.3%. הנתון משקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז יוני 2021. אף שהירידה השנתית הושפעה גם מיציאת מדד ינואר אשתקד שהיה גבוה במיוחד עקב העלאת המע"מ, השקל החזק פועל כגורם ממתן ישיר ודומיננטי. בנקודת הזמן הנוכחית, כשהתחזיות צופות כי האינפלציה לא תחרוג מרף ה־2% בחודשים הקרובים, גוברת ההערכה בשווקים כי נתוני המקרו תומכים בהורדת ריבית נוספת.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר, מסביר כי לפי המודלים הכלכליים, כל אחוז של ייסוף בשער השקל גורע כ־0.15% מקצב האינפלציה. כץ מדגיש כי יש לבחון את עוצמת המטבע המקומי לא רק מול הדולר - שנחלש גם מסיבות פנים־אמריקאיות - אלא מול סל המטבעות כולו. בנסיבות אלו, התחזקות מהירה מדי של השקל עלולה לדחוק את האינפלציה אל מתחת לרף התחתון של יעד בנק ישראל (1%). תרחיש כזה יהווה עילה ממשית להתערבות אקטיבית מצד הבנק המרכזי, שייתכן שיבחר לפעול עוד לפני חציית הקו האדום. השאלה שנותרה פתוחה היא - כיצד?

בארגז הכלים של בנק ישראל קיימת האפשרות להתערב ישירות במסחר במט"ח, אלא שכלכלנים רבים סבורים כי מדובר בצעד המוגבל במגבלות פוליטיות נוקשות. התערבות מאסיבית עלולה להיתפס על ידי הממשל האמריקאי כ"מניפולציה במטבע" - התנהגות שעלולה להכניס את ישראל ל"רשימה השחורה" של משרד האוצר בוושינגטון, כפי שקרה למדינות אחרות בעבר.

האלטרנטיבה היא האצה של קצב הורדות הריבית. עם זאת, בשוק גוברת הספקנות לגבי האפקטיביות של כלי זה על עוצמת השקל. ההוכחה הטובה ביותר לכך ניתנה רק בחודש שעבר: למרות הורדת הריבית המפתיעה ב־0.25%, שהייתה השנייה ברציפות, המטבע המקומי סירב להיחלש והמשיך במסע ההתחזקות מול הדולר

לפי תחזית המחקר של בנק ישראל, הריבית צפויה לעמוד בסוף השנה על 3.5%. לאור העובדה שהריבית כבר ניצבת על רמה של 4%, הקונצנזוס בקרב הכלכלנים מדבר על שתי הורדות נוספות במהלך 2026. השאלה הגדולה שתעמוד לפתחה של הוועדה המוניטרית בהחלטה הקרובה היא האם המציאות המקרו-כלכלית הנוכחית - שקל בשיא ואינפלציה דועכת - תצדיק את ה"דריבל" המוניטרי של הנגיד: הורדה שלישית ברציפות.

הצמיחה האיתנה

לתוך משוואת הריבית נכנס השבוע משתנה משמעותי נוסף: חוסנו של המשק. לפי נתוני הלמ"ס, הצמיחה בישראל בשנת 2025 עמדה על 3.1% - נתון גבוה משמעותית מתחזית בנק ישראל (2.8%). התוצר לנפש טיפס ב־1.7%, נתון המעיד על עלייה ברמת החיים, בעוד התוצר העסקי רשם צמיחה מרשימה של 3.4%. המומנטום החיובי בלט במיוחד ברבעון האחרון של השנה, שבו זינקה הפעילות הכלכלית בשיעור של 4%.

מבחינתו של מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, הנתונים הללו מהווים "תמרור עצור" להורדות הריבית. שפריר מסביר כי הצמיחה האיתנה, לצד ההתעוררות המחודשת במחירי הדיור והשכירות ושוק העבודה ההדוק, הם שיקולים כבדי משקל נגד הקלה מוניטרית נוספת. כשמוסיפים לכך את הצהרות הנגיד על מדיניות "זהירה" ואת המתיחות הגאו־פוליטית, התמונה הופכת למורכבת. "אנו מעניקים הסתברות של 50:50 להחלטת הריבית הקרובה", הוא מעריך.

המחלוקת בקרב בכירי השוק משקפת את הדילמה של הוועדה המוניטרית: בעוד שרונן מנחם ממזרחי טפחות מעריך כי הריבית תישאר ללא שינוי, יונתן כץ מלידר שוקי הון סבור כי מדד המחירים המפתיע מהווה שיקול משמעותי לתמוך בהורדת ריבית שלישית ברציפות.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה עלי איוב התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה גדולה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים