שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז היום (ג') בוועדת הכספים של הכנסת כי קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש המתוכנן במסגרת חוק ההסדרים. הוועדה מקיימת זו הפעם השנייה דיון במס רכוש המוצע במסגרת חוק ההסדרים ומכינה אותו לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע, לרבות קרקע חקלאית.
● הטבות בשכר תמורת מס על קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים הולך ומסתבך
● חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו
● המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם, ולמה זה עלול להיות בעייתי?
בנוסף, לפי ההצעה, "קרקע שעליה בניין ששטחו פחות מ-30% מהשטח המותר לבנייה תהיה חייבת במס, ויראו את שוויה של קרקע שעליה בניין ששטחו פחות מ-10% מהשטח המותר לבנייה כשווי השוק של הקרקע כאילו לא היה עליה בניין. שווי השוק של קרקע בייעוד חקלאי ושל קרקע בייעוד חקלאי ששונה ייעודה יהיה שווי הקרקע בניכוי סכום של 60 אלף שקל לדונם".
ואולם על ההצעה נמתחה ביקורת נוקבת מקיר לקיר בקרב חברי הכנסת, לרבות חברים בקואליציה. ראשית, ארגוני התעשיינים והקבלנים הודיעו כי אין בכוונתם לנהל משא-ומתן. ואולם שר האוצר אמר במהלך הדיון כי יש למצוא פתרון ליזמים שהחלו תהליך תמחור תוך הסתמכות על המצב הקיים, לאחר שכבר רכשו קרקעות לבנייה (ולמעשה לא הייתה להם אפשרות לגלם את המס במחיר הקרקע), ובכך זרק קצה חבל למשא-ומתן.
על ההצעה נמתחה ביקורת חריפה גם מצד נציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית, שכן קרקעות אלה עוברות בירושה ואינן משמשות לבנייה, מאחר שאין אפשרות לבנות עליהן בשל הגבלות מוסדות התכנון. במענה לטענות אמר סמוטריץ' כי "הם מקבלים כסף בשחור ועשירים בקרקעות", ובכך קומם עליו את חברי הוועדה.
ביקורת משמעותית נשמעה גם מצד החקלאים, שטענו כי המס על הקרקע שלהם עלול לפגוע במוטיבציה להמשיך לעסוק בחקלאות. ואולם בפתח דבריו אמר שר האוצר כי "את החקלאים נדע לפתור. באתי כדי להרגיע בתחילת הדרך. אין לנו שום מטרה שחקלאי ישלם על קרקע חקלאית שלו שהוא עובד עליה. נפתור את זה יחד".
ההכנסות ממס צפויות להאמיר
במשרד האוצר רצו מלכתחילה להחריג את החקלאים מהחוק, אלא שבמשרד המשפטים הטילו הגבלות על כך וקראו להחיל מס "טיפש" - ללא החרגות.
בכל אופן, בהצעת החוק שהונחה בפני הכנסת נכתב כי "קטגוריה של קרקעות שבהן נוצר מיסוי בחוסר הן קרקעות בייעוד חקלאי. שוויה של קרקע חקלאית נקבע לא רק לפי תפוקתה החקלאית, אלא גם, ולעתים בעיקר, על-פי מיקומה, פוטנציאל הפיתוח שלה וכד’. קרקע חקלאית עשויה להיות בעלת ערך שוק משמעותי, כאשר ערך זה אינו נובע מיכולתה החקלאית אלא מהשקעות ציבוריות ומציפיות פיתוח… כאשר עיקר הערך נובע מרכיבים אחרים, המיסוי על הפעילות החקלאית אינו מהווה תחליף הולם למיסוי על ההון המגולם בקרקע".
ההכנסות מהמס מוערכות בשנה הנוכחית בכ-400 מיליון שקל, אך הן צפויות להאמיר עם הבשלתו המלאה ל-8-12 מיליארד שקל מדי שנה. המס אמור לממן בין היתר הטבה במס הכנסה בדמות ריווח מדרגות המס, כך שתגדיל את הנטו בשכר למי שמרוויחים מעל 16 אלף שקל. ריווח מדרגות המס צפוי לעמוד על 4.5-5 מיליארד שקל מדי שנה.