ספר מדובר שפרסם ממש באחרונה הכלכלן הבכיר מאוניברסיטת הרווארד קנת' רוגוף נקרא "Our Dollar, Your Problem", כלומר "הדולר שלנו, הבעיה שלכם". רוגוף טוען כי בכל הנוגע לדולר מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, או בקיצור - הדומיננטיות שלו בכלכלה הגלובלית ב־80 השנים האחרונות לא בהכרח תתקיים לנצח.
● הצוללת | "מכרתי בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל
● הצוללת | המומחה שמזהיר: "ישראל במאזן הגירה שלילי לראשונה אחרי שני עשורים"
● הצוללת | זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים
שמו של הספר מבוסס על הציטוט המפורסם של שר האוצר של ארה"ב ג'ון קונלי משנת 1971, אז העביר לבכירים אירופים את המסר הבא: ארה"ב תנהל את הדולר לפי האינטרסים שלה, ואתם תתמודדו עם ההשלכות. זה קרה בעקבות ההחלטה של נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון, לבטל את הצמדת הדולר לזהב - מה שהוביל להיחלשות המטבע ולתוצאות שנראות גם כעת, לאחר שהדולר נחלש דרמטית מול סל המטבעות בשנה האחרונה.
מהן התוצאות הללו? המרוויחים הם היצרנים והיצואנים האמריקאים והמפסידים הם היבואנים, ובהתאם גם היצואנים האירופים (כי הסחורה שלהם התייקרה בעבור היבואן האמריקאי, ולכן פחות כדאית).
איך אפשר להסביר את העובדה שהדולר הלך והתחזק במשך 15 שנים רצופות, וכעת שוב נחלש למרות איתנותה הכלכלית של ארה"ב? את הפרדוקס המפתיע הזה ניסינו לפצח עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב.
פדלון הזכיר כי הדולר התחיל "לנהל את העולם" רק אחרי מלחמת העולם השנייה, אך לפני כן המטבע הדומיננטי בכלכלה הגלובלית היה דווקא הפאונד הבריטי. "בתקופת שקדמה לעליית קרנו של הדולר מטבעות של מדינות שונות הוצמדו לזהב (מה שוויו של מטבע אחד בזהב - ה"ו), כי מטבע בראש ובראשונה זה אמון - הניירות שבכיס שלנו לא שווים הרבה, אלא אם כן אנחנו מאמינים שיש להם ערך. בשנת 1944, כשכבר היה ברור שבעלות הברית הולכות לנצח, ארה"ב כינסה בברטון וודס ועידה לשרטוט העולם הכלכלי שאחרי המלחמה. האמריקאים ניסו להבין מה גרם בכלל לעליית היטלר לשלטון, והגיעו למסקנה שהסיבות היו בראש ובראשונה כלכליות - חוסר יציבות שהיה קרקע פורה לקיצוניים. לכן הם רצו להציג סדר כלכלי עולמי חדש, מבוסס על מוסדות בינלאומיים כמו קרן המטבע והבנק העולמי".
הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס הציע אז ליצור מטבע גלובלי חדש. ד"ר תומר פדלון, למה דווקא הדולר הוא שניצח?
"ב־1944 שני שלישים מכל הזהב בעולם נמצאו בארה"ב. 50% מהתוצר העולמי היה אמריקאי. במקביל ארה"ב הייתה המעצמה הכלכלית והצבאית הגדולה ביותר. לכן השיטה שהתפתחה עבדה כך: הדולר הוצמד לזהב - 35 דולר לאונקיית זהב - ומדינות אחרות הצמידו את המטבעות שלהן לדולר. למה לא ישירות לזהב? כי לא היה להן מספיק זהב. הצרפתים הצמידו את הפרנק לדולר, הגרמנים את הדויטשה מארק, הבריטים את הפאונד. ככה הדולר הפך למטבע הדומיננטי ביותר - כזה שמדינות גיבו בו את המטבעות שלהן, כשהוא עצמו מגובה בזהב. זו מערכת ברטון וודס, ששמרה על יציבות כלכלית גלובלית ומנעה אינפלציה".
המערכת הזאת קרסה ב־1971. מה קרה?
"האמריקאים התחילו להדפיס כספים בכמויות גדולות בשנות השישים כדי לממן את תוכניות הרווחה של לינדון ג'ונסון ואת מלחמת וייטנאם. הצרפתים, תחת שארל דה גול, הבחינו שמשהו בעייתי ודרשו זהב בתמורה לדולרים שנצברו אצלם. ישנה אפיזודה היסטורית מוזרה מהתקופה ההיא, כאשר האמריקאים העבירו אוניות עם זהב לצרפת. ב־1971 האמריקאים רצו לשים לזה סוף - הם רצו את החופש להדפיס כסף, ולכן המערכת קרסה.
"משם מגיע גם המשפט המפורסם של שר האוצר האמריקאי דאז קונלי: הדולר שלנו, הבעיה שלכם. קונלי אמר לשרי האוצר הזרים: אנחנו נעשה כל מה שמשרת את הכלכלה האמריקאית. אתם תצטרכו להתמודד עם זה".
מה איפשר לדולר להישאר דומיננטי גם אחרי קריסת ברטון וודס?
"כמה סיבות. קודם כול קשה מאוד לנתק הרגל שהתקבע במשך עשרות שנים. שנית, בעקבות משבר הנפט של 1973 הגיעה ארה"ב שנה אחר כך להסדר עם ערב הסעודית, שלפיו הנפט הסעודי יוצמד לדולר - מה שנקרא פטרו־דולר. זה קיבע את הביקוש המתמיד. מה ארה"ב נתנה בתמורה? ערבויות ביטחוניות. ראינו את זה בפעולה ב־1991, כשאמריקה הגנה על ערב הסעודית אחרי שסדאם חוסיין פלש לכווית.
"נוסף על כך, בתחילת שנות השמונים הבנק המרכזי האמריקאי העלה את הריבית בחדות וטיפל באינפלציה טוב יותר ממדינות אחרות - וזה יצר אמון מחודש בדולר. במדינות שבהן אבד האמון במטבע המקומי, כמו ארגנטינה, כולם תמיד נהרו לדולר".
"מה שהשתנה זה מי שנמצא בבית הלבן"
הדולר חווה עליות ומורדות בעקבות משברים כלכליים כמו התפוצצות בועת הדוט.קום בשנת 2000 והמשבר הכלכלי העולמי של 2008. אבל ב־15 השנים האחרונות המטבע האמריקאי מתחזק ברציפות יחסית. מה קרה בשנה האחרונה, כשלפתע הוא נחלש דרמטית?
"הדולר־אינדקס - הדולר מול סל מטבעות מרכזיים כמו האירו, הין, הפרנק השוויצרי - איבד יותר מ־10% מערכו מתחילת 2025 ועד היום. כדי להבין למה, צריך קודם להבין מה משפיע על שער הדולר: ריבית הבנק המרכזי, מצב הכלכלה האמריקאית, המצב הפוליטי, פסיכולוגיה ומעל לכול אמון.
"אם מסתכלים על הגורמים הכלכליים הטהורים, המצב אמריקאי מצוין: צמיחה של יותר מ־2%, ריבית גבוהה יחסית של 4%, ארה"ב עדיין המעצמה הכלכלית מספר אחת. היינו מצפים שהדולר ימשיך להתחזק. אבל מה שהשתנה הוא מי שנמצא בבית הלבן".
כלומר, אם בתקופת ביל קלינטון הסלוגן שהיה מזוהה עם הנשיא הוא It's the economy stupid, הפעם מה שעומד ברקע השינויים במטבע הוא It's the politics, stupid? הפוליטיקה טרפה את הקלפים?
"בדיוק. רק לפני חודש ראינו מאבק מסלים והולך בין הבית הלבן לבין הבנק המרכזי האמריקאי, על רקע רצונו של טראמפ לראות הורדות ריבית מהירות יותר. במקביל טראמפ דיבר על רצונו להשתלט על גרינלנד, מה שייצר מתיחות מול דנמרק ונאט"ו, וכן נוצרה אי־ודאות גיאופוליטית סביב ונצואלה ואיראן. בסתיו 2025 ראינו השבתה חלקית של הממשל, ועוד לא הזכרנו את המכסים שנמצאים ברמתם הגבוהה ביותר זה 90 שנה".
אז זה, בעצם, הפתרון לפרדוקס לכאורה שעומד מאחורי היחלשות הדולר. אמנם ארה"ב היא עדיין המעצמה הכלכלית והצבאית מספר אחת בעולם, אבל האמון באופן שבו היא מנוהלת הולך ויורד?
"כן, אי־הוודאות הגלובלית הזאת גורמת למשקיעים ולבנקים מרכזיים ברחבי העולם למכור בהדרגתיות נכסים אמריקאיים כדי לגדר את עצמם - לא לשים את כל מבטחם בארה"ב".
נראה שהיחלשות המטבע משרתת את טראמפ כי היא מיטיבה עם היצרנים והיצואנים - והוא מעוניין בכך. שמענו אותו אומר בפירוש ש"הדולר במצב נהדר".
"אגב, יומיים אחרי שטראמפ אמר 'אני רוצה דולר חלש', שר האוצר שלו סקוט בסנט התראיין ואמר: לארה"ב יש מדיניות דולר חזק. עוד פעם, אי־ודאות. מה טראמפ רוצה? אם חוזרים אחורה לכינוסים שקיים עם יועציו במאר־א־לאגו עוד לפני שנכנס שוב לבית הלבן, אפשר לראות את קווי המתאר: מכסים רחבים ודולר שיישאר המטבע הדומיננטי בעולם - אבל חלש יותר מהרמה שהכרנו. רעיון המסדר הוא שדולר חזק מאוד בעשור וחצי האחרונים הפך את הייצור האמריקאי ליקר ופחות תחרותי, ולכן דולר חלש יותר אמור להפוך את הסחורה האמריקאית לזולה יותר בשווקים בעולם ולתת דחיפה ליצוא ולתעשייה".
האם טראמפ יכול לשלוט ברמת ההיחלשות של הדולר? הוא הרי לא היה רוצה שהירידה תהיה תלולה מדי.
"זו שאלה שמתווכחים בה המון. יש לא מעט כלכלנים שטוענים שזה משחק מסוכן - שאתה לא יודע עד לאן הדולר ירד. מנגד, הדולר נמצא כרגע בסטטוס כל כך דומיננטי, שקשה לראות אותו נופל מדי. הרצפה של הדולר גבוהה יותר מאשר של מטבעות אחרים. 90% מכל הטרנזקציות העולמיות מערבות את הדולר לפחות בצד אחד - גם כשישראלי קונה משהו בכרטיס אשראי בתאילנד, הדולר משמש כמטבע מתווך".
התחלנו את השיחה שלנו מהזהב. הדולר נחלש, ואילו הזהב זינק בשנה האחרונה ויש כמובן קשר לאי־הוודאות שנוצרה סביב הדולר.
"בוודאי. שחקנים גלובליים מנסים לגדר את עצמם ולא לתלות את כל יהבם בארה"ב. הזהב תמיד נתפס כחוף מבטחים במצבי אי־ודאות - וזה מה שגרם לו לזנק ל־5,000 דולר. הדבר המעניין הוא שבעבר גם הדולר נתפס כמטבע של חוף מבטחים. עכשיו, נוכח אי־הוודאות הפוליטית, אנחנו רואים את התפקיד הזה עובר דווקא לפרנק השוויצרי, שנמצא ברמתו הגבוהה ביותר זה 15 שנה. לכן אם תיגשי לחנות השעונים הקרובה לביתך ותרצי לרכוש שעון שוויצרי, כנראה המחיר שלו יהיה גבוה יותר מאשר בעבר".
ההתחזקות החריגה של השקל-דולר
נעבור לדבר על ישראל. אצלנו היו עוד גורמים שחיזקו את השקל מול הדולר מלבד מגמות העולמיות שתיארנו קודם: יצוא ביטחוני חזק, כניסת משקיעים זרים לבורסה ואף עסקת גוגל־וויז, שצפויה להכניס לכאן מיליארדים רבים, שיומרו לשקלים.
"תמיד צריך להסתכל על צמדי מטבעות. המגמה הגלובלית היא היחלשות של הדולר, אבל היא לא אחידה. הדולר ירד מול סל מטבעות בכ־10% בשנה האחרונה, אבל מול השקל הוא ירד ב־17%-18%. כלומר יש גורמים מקומיים שנותנים את אותותיהם. הכלכלה הישראלית הצליחה להתעלות על התחזיות המוקדמות. אני זוכר את עצמי והרבה אחרים נותנים תחזיות די מבעיתות כשהתחילה המלחמה, אבל בסיכומו של דבר אני מודה על עצמי, וגם רבים אחרים יודו בשמחה עם חיוך מרוח על פניהם, שדי טעינו. הכלכלה הישראלית כן הצליחה להתמודד עם שנתיים של מלחמה טוב מהצפוי. ולדבר הזה יש ביטוי גם בשער המטבע".
מיהם המרוויחים והמפסידים מהתחזקות השקל מול הדולר?
"מצד אחד, היבוא זול יותר. חבית נפט שנקובה בדולר עולה לנו פחות. 15% מהחוב הישראלי נקוב בדולר, אז הוא הופך זול יותר להחזרה. מטיילים בחו"ל נהנים. מצד שני, ליצואנים זה כואב מאוד. הסחורה הישראלית הופכת לפחות תחרותית. חברות הייטק שמוכרות בדולרים אבל משלמות משכורות בשקלים רואות את עלויות התפעול עולות. התאחדות התעשיינים הזהירה שח ברות שוקלות להעביר פעילות לחו"ל. וגם עסקת גוגל־ווייז - מאחר שהיא נקובה בדולרים, ברמה השקלית המדינה תקבל פחות הכנסות ממס. בנק ישראל יכול להתערב, דרך כלי הריבית ודרך הכלי של קניית דולרים, והוא עשה זאת בעבר. אבל להחזיר את הדולר לרמות של 3.6 או 3.7 שקלים? את זה כנראה לא נראה בקרוב, כי המגמה הגלובלית פועלת לכיוון ההפוך".
מסר לסיום?
"אני מצטרף לפרופ' רוגוף בהערכה שהדולר ימשיך להיות המטבע המרכזי בעולם, אך במקביל הוא הולך ומאבד את מעמדו ההיסטורי. אנחנו רואים שחקנים כמו סין שמנסים למכור סחורה במטבע המקומי שלהם, כדי להפחית את התלות בדולר. יכול להיות שיתפתחו גושים כלכליים שישתמשו פחות בדולר. אבל צריך לזכור שדולר חזק הוא אינטרס אמריקאי מובהק - הוא מאפשר גיוס חוב בזול, הפעלת סנקציות ומינוף כוח גלובלי. לכן ארה"ב כנראה לא תרצה להוביל פיחות משמעותי מדי.
"לנחש לאן ילכו שערי המטבע אי אפשר באמת. שוק המטבעות תמיד נחשב השוק האכזרי מכולם. לפחות 80% ממי שמשקיעים בו - מפסידים בשנה הראשונה. אז עדיף לא להתנבא, ובינתיים אפשר ליהנות מקניות זולות יותר בחו"ל".
אגב קניות זולות, כמי שמדבר איתנו מוושינגטון די.סי, לשם נסעת לכמה שבועות, איך ההרגשה לעשות קניות בדולר שנושק לשלושה שקלים?
"אני מבקר בארה"ב לעתים תכופות, וככל שהדולר נחלש לעומת השקל - המזוודה שלי מתמלאת במתנות שאני צריך להביא לחברים. השער לפני כשנה היה 3.8 לדולר, והיום הוא 3.1 - ירידה של כמעט 20%. המסעדות זולות יותר, ואם חבר רוצה שאביא לו אייפון, 1,000 דולר שלפני שנה היו 3,800 שקל, הם היום 3,100 שקל. זו הנחה משמעותית".
