דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן שחזר בחודש אוקטובר האחרון, הגיע לסגור מעגל בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, וסיפר על חזרת בנו מ"הטיול אחרי השבי" בו השתתף, על מצוקת שורדי השבי ובני משפחותיהם ועל החשש שלו מהקרע בעם.

● כנס שמים את הצפון במרכז | מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"
● כנס שמים את הצפון במרכז | ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

"כשהייתי כאן לפני שנה, מרבית העיניים באולם הזה דמעו מהעובדה שיש לנו חטופים בעזה. לפני ארבעה חודשים עמרי חזר למשפחה, והיום הוא יחזור מטיול בברזיל יחד עם חברים שהיו איתו בשבי. קראנו לזה 'טיול אחרי שבי', ואני שמח שלחלק מהם יש את הכוחות לקום ולצאת ולעשות את הטיול הזה", שיתף מירן בשיחה עם כתבת גלובס הילה וייסברג.

עוד הוא סיפר על חזרת בנו: "אני חושב שהוא מרגיש טוב בסך-הכול, אך הוא עדיין צריך שיקום. בפגישה האחרונה לא תאמינו על מה דיברנו: הוא סיפר לי שכשחזר, הוא הצליח להקיף את הזרוע שלו עם שתי אצבעות. מאז הוא קצת משמין, אבל בפנים, בראש. אני לא יודע עדיין מה יש לו, והוא עדיין לא מספר הכול. אבל מהדברים שראיתי, הוא ילד כפי שחשבתי שהוא - חזק, עוצמתי ועומד על שלו גם בשבי".

ההתמודדות הכלכלית של שורדי השבי

לדבריו, "ראינו כולנו את הסרטון שהופץ מחמאס. כשעשו את הסרטון בניסיון הראשון, אמרו לו 'לא עשית טוב, צריך לצלם שוב', וביקשו ממנו להשמיץ את ראש הממשלה ואת הממשלה ולקרוא להפסקת המלחמה - הוא אמר שהוא לא מסוגל להגיד את זה. ואז עשו את הסרטון השני, והמפקד ירד אליו ואיים עליו עם אקדח. הוא קם מולו ואמר לו 'תירה בי אם אתה מסוגל, אבל אני אעשה דברים שאני מסוגל ורוצה לעשות, ולא את מה שאתה רוצה', וככה זה נגמר".

רק לאחרונה ראינו את הראיון המצמרר של ארבל יהוד ואריאל קוניו, והם פתחו הדסטארט וגייסו כ-4 מיליון שקל. בואו נדבר על הסוגיה הבוערת הזו של ההתמודדות הכלכלית של שורדי השבי.
"מה שהמדינה נותנת לא מספיק. הצעת חוק בכנסת למענק של 4 מיליון שקל לכל שורד שבי - נפלה. לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי. אבא של שורד שבי ששכר דירה במרכז הארץ, משלם 8,000 שקל בחודש על שכירות, ומעל גיל 55 הוא גם לא מוצא עבודה. פילנתרופית הסכימה להשתתף בעלויות, אך זה לא צריך להיות מימון של פילנתרופיה. המדינה, עם כל מה שהיא מחלקת ונותנת, היא צריכה לטפל במשפחות האלה".

אתה תושב יסוד המעלה, אבל לא היית בבית שנתיים לאורך המאבק, ולאחרונה חזרת הביתה. איך ההרגשה?
"אין מקום טוב מהגליל. אני הרגשתי שאני נחטפתי לבטון של תל אביב לחדר בבית מלון של 30 מ"ר. חזרתי הביתה, ואחרי שנתיים פלוס צריך שיפוצים, וזה מה שהתחלתי לעשות. פניתי למס רכוש, כי נפל פגז מרחק 300 מטר מהבית, ונוצרו בו הרבה סדקים. בהתחלה אמרו שהייתי צריך לפנות תוך שלושה חודשים מהפגיעה. אחרי שהסברתי להם את המצב. הם באו לבדוק. ואני מקווה שזה יהיה בסדר. לחזור הביתה היה מאוד מרגש. וקיבלתי המון אהבה".

ואולם מירן מספר כי מפונים רבים ששהו איתו במלון ופונו מקריית שמונה לא מעוניינים לחזור. "חלקם מצאו עבודה, משתכרים כפול מאשר בצפון, יש בידור, בילוי, בתי חולים בקרבת מקום וחינוך מתקדם יותר. אני אומר בכאב שמי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה חלשה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה. אם מדברים על 14 אלף תושבים מתוך 24 אלף שחזרו, זה עצוב מאוד. הגעתי לסופר בקריית שמונה, והיו שלושה אנשים בסופר. זה לא ייאמן.

"צריך לעודד את התעשייה, ואני מבין את המפעלים - אם הייתי תעשיין, לא הייתי בא, כי מפה צריך לנסוע שלוש וחצי שעות כדי להגיע לחו"ל, ולכן צריך לתת להם להרוויח. רק ציונות לא מספיקה במקרה הזה".

מירן מתח ביקורת על העשייה הממשלתית בשיקום הצפון: "ראיתי את התפתחות הדרום, וזה מרנין את הלב, אני מקנא בהם. הייתי רוצה לראות אותו דבר כאן בגליל, אבל אני רואה שרים שהגיעו לפה ומלחמות ביניהם מי ישלוט על הכספים. לפני שבוע שמתי לב שבצומת מחניים יש שלט 'רכבת לקריית שמונה'. אני עוד לא יודע אם יש תוכנית לרכבת, אבל שלט כבר יש. כלום לא נעשה, אבל שמו שלט. תסיקו את המסקנות".

את סיום דבריו הקדיש מירן דברים לדאגה שלו מהקיטוב בעם. "הקיטוב, ההפרדה, השנאה והשטנה בין 'הוא' ו'אני' כל-כך גדולה ומעמיקה, שהיא מדאיגה יותר מהאויבים שמסביב", אמר. "המנהיגות חייבת להפסיק את השקרים, ואני קורא לשני הצדדים: יש מערכת בחירות - שכל אחד ייתן את המצע שלו. אני פוחד ממלחמת אחים ומבריחת מוחות, ואני קורא לאחדות".

*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם בנק לאומי ושטראוס, בחסות אאורה, תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה, פרופדו ובהשתתפות חברת נתיבי ישראל.