הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון, מנהלת תחום דיני משפחה
הורה המבקש לנקום בהורה האחר, אך חושש להסתבך עם החוק, לא פעם עושה שימוש ציני דווקא במערכת המשפט והחוק כדי להטריד את הצד שכנגד, לגרום לו להוצאות כספיות ולהסב לו עוגמת-נפש באמצעות הגשת תביעות סרק.
המחיר שמשלם המטריד מתבטא בהוצאות משפט, שבדרך-כלל מסתכמות בכמה אלפי שקלים, ובבית המשפט לענייני משפחה לא אחת אף נמנעים מפסיקת הוצאות, בטענה כי הדבר עלול להחריף את מערכת היחסים המשפחתית, כך שבמידה רבה ההטרדה משתלמת.
● מחצית מהבית הפרטי תועבר לגבר, למרות שהוא רשום על שם האישה בלבד
● סירב להביא עוד ילדים לעולם - וחויב בגט ובכתובה
בחודש שעבר בחר בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב למחוק תביעה שהגיש אב בנוגע להרחבת זמני השהות שלו עם בנו בן השנתיים וחצי, לאחר שההורים נפרדו. לכאורה דומה היה שמדובר בתביעה חשובה. האב טען כי האם מערימה קשיים על ביצוע הסכם הגירושים ומונעת ממנו להיפגש עם הבן בזמנים שהוסכמו.
תנאים דרקוניים
בית המשפט מינה לילד עורך דין משלו, במעמד הקרוי "אפוטרופוס לדין", וכן ביקש לקבל תסקיר מרשויות הרווחה בנוגע ליחסים המשפחתיים. מהממצאים עלה כי לא זו בלבד שהאם אינה מונעת מהאב להתראות עם הילד, אלא שהוא עצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו, אלא אם האם תסכים לתנאים דרקוניים, שהחמור שבהם - דרישתו כי האם תוותר על האפוטרופסות, כלומר על מעמדה ההורי כלפי הקטין.
האב טען כי האם אינה מטפלת כראוי בילד ואינה דואגת לרכוש עבורו אוכל ובגדים, אך התעלם מהעובדה שאינו משלם לה את דמי המזונות שהתחייב להם בהסכם.
כמו כן, האב "הרגיע" את פקידת הסעד כי ידאג להראות לאם סרטונים של הילד, כדי שתוכל לראות אותו גדל. "מדובר בדרישה חסרת בסיס הנוגדת את טובת הקטין," כתבה פקידת הסעד, "האם היא אם מיטיבה שגידלה את הקטין עד כה, ואין סיבה כלשהי לכך שלא תהיה אפוטרופסית".
האב ביטל את המפגשים
מתוך הכרה בחשיבות דמות האב בחיי הילד, פקידת הסעד המליצה להרחיב בהדרגה את המפגשים בין האב לבן, כך שבשלב הראשון ייפגשו פעמיים בשבוע בשעות אחר-הצהריים, ובהמשך, ככל שהאב יתמיד במפגשים, תורחב תדירותם.
האב טען כי המלצה זו אינה מספקת. מנגד, האפוטרופוס לדין, שמונה לייצג את הקטין, העיד בבית המשפט כי פנה לאב וניסה לשכנעו לקחת את הילד אליו במהלך חופשת הפסח, אך האב לא גילה עניין, וביטל את המפגשים שנקבעו לו. פקידת הסעד הביעה חשש לפגיעה בילד בשל חוסר העקביות בקשר עם האב, אשר נעלם מחייו לפרקי זמן ממושכים.
במהלך הדיון בבית המשפט פנה השופט ישירות אל האב ושאל האם הוא מוכן להתחייב בשלב זה לפחות למפגש שבועי קבוע אחד עם הילד למשך שעתיים. האב השיב בשלילה, בטענה כי עבודתו אינה מאפשרת זאת, אך המשיך להעלות טענות כלפי האם. כלומר, האב - שדורש להיות מוכרז כהורה הבלעדי של הילד ותובע להרחיב את הסדרי השהות עמו - אינו מוכן להתחייב אפילו ליום אחד בשבוע שבו יפגוש את הילד למשך שעתיים.
בית המשפט: מדובר בתביעת סרק
מסקנת בית המשפט הייתה כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים, ועל כן עשה נכון כשמחק את התביעה, במקום להמשיך ולבזבז משאבים על בירור הליך מיותר.
בשלב זה היה מצופה מבית המשפט להעביר מסר מרתיע ולהביע את מורת-רוחו מהשימוש לרעה במערכת המשפט לצורך הטרדת האם, באמצעות פסיקת הוצאות משפט משמעותיות, הן לטובת האם והן לטובת אוצר המדינה, שכן המדינה השקיעה משאבים רבים - לרבות זמני דיונים והחלטות, מימון אפוטרופוס לדין והפעלת רשויות הרווחה - על חשבון אזרחים אחרים.
מסיבה שאינה ברורה, בית המשפט הסתפק בפסיקת הוצאות בסך 5,000 שקל בלבד לטובת אוצר המדינה.
