גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters
נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

העמדה הנוכחית של סין כלפי מדינת ישראל נראית סותרת רק אם מניחים שמדיניות חוץ חייבת לדבר בקול אחד. בפועל, בייג'ינג מפעילה בצורה הולכת וגוברת גישה דו־שכבתית: מתקפת חיזור שקטה ומרוסנת כלפי ישראל בשטח, ועמדה אסטרטגית מבקרת ומתרחקת כלפי ישראל בבייג'ינג. זהו מהלך מתוכנן, שנועד למקסם רווחים בשני הקצוות.

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד
"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

במערכת הפוליטית הסינית, שינויים משמעותיים כמעט תמיד לא מגיעים בהכרזות רשמיות. אין הודעה לתקשורת שמצהירה על תחילתו, או סיומו, של קמפיין ביקורתי כלפי מדינה זרה. במקום זאת, שינוי מדיניות נלמד מסימנים כמו הטון ברשתות החברתיות, ניסוח ההצהרות הרשמיות, התנהלות השגרירויות, והיקף הגישה הרשמית בתוך סין, כולל המשך (או השעיה) של מעורבות מוסדית מבוקרת.

לפי אמת מידה הזו, משהו בהחלט השתנה בשבועות האחרונים.

טמפרטורת השיח ירדה

מ־7 באוקטובר 2023 ובמשך כמעט כל שנת 2024, הרשתות החברתיות הסיניות היו רוויות בשיח אנטי־ישראלי טעון מאוד, שלעיתים גלש לסטריאוטיפים אנטישמיים של ממש. סביבה זו לא הייתה מקרית. היא שיקפה, במקרה הרע, מאמץ מקודם להדביק את הרשתות החברתיות הסיניות בדימויים שישפיעו לרעה על תפיסת ישראל בסין. במקרה הטוב, מדובר היה בגישה של אי־התערבות, שאפשרה טיפוח נרטיב שהתיישר עם מיקומה הרחב יותר של סין נגד ארצות הברית והסדר המערבי בתקופה של קיטוב עולמי.

אלא שנראה כי במהלך 2025 עוצמה זו פחתה באופן ניכר ודרמטי.

"זה לא אומר שהשיח הסיני הפך פרו־ישראלי", אומרת קאריס וויטי, מנכ"לית ומייסדת קבוצת סיגנל העוסקת ביחסי ישראל־סין. "הוא לא. אבל הקצה הוסר. השיח פחות בלתי פוסק, פחות מגויס ויותר מקוטע. הדבר בלט במיוחד ברגעים כמו מלחמת ישראל־איראן, כאשר התגובות ברשתות החברתיות הסיניות כללו ספקנות כלפי איראן, ולא הזדהות אוטומטית נגד ישראל".

"במקביל", היא מוסיפה, "התנהלות השגרירות הסינית בארץ כלפי ישראל הפכה מדודה יותר ולעיתים אפילו חמה".

ההסבר, לדבריה, הוא אסטרטגי. בייג'ינג בוחנת הכל לפי התוצאות שהיא מפיקה מהמדיניות שלה. "קצין צבאי סיני בדימוס ניסח זאת פעם באופן בוטה: סין מעדיפה להמר על המנצח. בקריאה של בייג'ינג, ישראל יצאה ממערכה בעזה, ובהמשך גם ממלחמת איראן, כמנצחת הצבאית והמודיעינית. ההרתעה שוקמה. היכולות הודגמו. חדירת המודיעין נחשפה".

לדברי וויטי ניתן לומר כי סין נוהגת להגיב למנצחים באמצעות התאמת התנהגותה כדי לפתוח, או אפילו להבטיח, את היכולת למצות את יתרונות הניצחון. אפשר לראות זאת במאמציה של בייג'ינג להתגבר על מדיניותה שלא להכיר בממשל הסורי, בשל תפקידים רשמיים שניתנו למיעוט האויגורי. כאשר אחמד א־שרע המשיך להיראות כמוצלח, בייג'ינג החלה לחפש דרכים להכיר בממשלה שלו בכל זאת.

"המשך קמפיין בטמפרטורה גבוהה נגד שחקן שמוכיח יכולות חזקות מהווה סיכון תדמיתי, ועלול להביא לירידה במנופי ההשפעה ולפגיעה בגישה לרווחים מעשיים", מסבירה וויטי את צורת החשיבה של ההנהגה הסינית. הורדת הטמפרטורה ברשתות, אם כן, לא הייתה חיבוק לישראל - זו הייתה התאמה מחודשת.

ברמה האופרטיבית, בתוך ישראל עצמה ובאינטראקציות הבילטרליות, סין נראית מעוניינת לשמר גישה. הדבר כולל ידע טכנולוגי, קשרים מסחריים, והיתרונות השיוריים של מעורבות עם מעצמת ביניים בעלת יכולת גבוהה כמו ישראל.

השיח העוין הפך לדעת מיעוט? אישה מפגינה נגד ישראל בהונג קונג, החודש / צילום: Reuters

חיזור שניתן להכחשה

כאן נכנסת לתמונה מתקפת החיזור השקטה שהממשל הסיני מפעיל כלפי ישראל. היא פרגמטית ושקטה במכוון, ניתנת להכחשה מטעמי נוחות, ועסקית לחלוטין. בייג'ינג רוצה את יתרונות המעורבות כאן בלי המחיר הפוליטי של הזדהות עם ישראל.

במקביל, הנרטיב המרכזי והפומבי של סין כלפי ישראל נותר ביקורתי. הצהרות רשמיות ממשיכות לקרוא לריסון ומסגור התקשורת הממלכתית עודנו שלילי לחלוטין. העמדה הדיפלומטית של בייג'ינג מבדילה בעקביות את סין מארצות הברית באמצעות הדגשת ריחוק מוסרי משימוש ישראל בכוח צבאי.

וויטי סבורה כי עמדה זו משרתת כמה מטרות. "הבידול מוושינגטון היא יעד מתמשך במאמץ למצב את סין כאלטרנטיבה עולמית אפשרית. ביקורת על ישראל מאפשרת לבייג'ינג להציג את עצמה כקוטב חלופי, מושך במיוחד לקהלים שמראש נוטים נגד הכוח האמריקאי".

"לעמדה זו כלפי ישראל יש גם משיכה בדרום הגלובלי", היא מסבירה ומצביעה על מדינות פחות מזוהות עם המערב באופן אינהרנטי. "מדינות רבות באזור נותרו ביקורתיות כלפי ישראל. העמדה הרטורית של סין מסייעת לגיבוש רצון טוב והון פוליטי בזירות האלה, גם כשההתנהגות הממשית של סין זהירה הרבה יותר".

חשוב לזכור כי ההחזקות של סין בישראל לא נפגעו, לא בעקבות המלחמות ולא בעקבות העמדה האנטי־ישראלית שנשמעה בבייג’ינג מאז תחילתה. מסוף נמל חיפה המופעל על ידי SIPG תפקד היטב במהלך הלחימה, וכך גם תנובה (בבעלות ברייטפוד) ואדמה (מכתשים אגן לשעבר, בבעלות כמצ'יינה). כל זה מעמיס עוד מורכבויות כלכליות כאשר מדובר ביחסים בין ישראל לבין המשטר הקומוניסטי בסין - שהרי הממשל בבייג'ינג מעורב בכל חברה סינית הפועלת ברחבי העולם.

תועלת התמיכה באיראן

המשך תמיכתה של סין באיראן משתלב באופן מלא במסגרת זו, סבורה וויטי. אם סין הייתה פועלת לפי לוגיקה פשטנית של "להמר על המנצח", טהרן הייתה ברגע זה נטל - שכן היא לא יצאה מחוזקת מבחינה צבאית, היא אף נחשפה כחלשה הרבה יותר מתדמיתה. ובכל זאת, סין ממשיכה לתמוך בה. "ערכה של איראן עבור סין הוא לא בהצלחה צבאית, אלא בתועלת אסטרטגית", מבהירה וויטי. "העמדה האנטי־אמריקאית של טהרן, יכולתה לייצר חיכוך עבור וושינגטון ותפקידה בסיבוך האסטרטגיה האזורית האמריקאית, כל אלה משרתים אינטרסים סיניים - גם כאשר איראן עצמה מפסידה טקטית".

קאריס וויטי, מנכ''לית קבוצת סיגנל ליחסי ישראל־סין / צילום: סטודיו עומרי מירון

אפשר להבין את התנהלות הסינית הסותרת לכאורה בצורה הזו. סין יכולה להכיר בשקט ביעילותה של ישראל, ובו בזמן להמשיך להתייצב, רטורית ודיפלומטית, לצד יריבותיה של ישראל. מה שמתגבש הוא מדיניות רב־שכבתית. בשטח, להפחית חיכוך עם ישראל, לשמר גישה, ולחלץ רווחים. בבייג'ינג ובמסרים הגלובליים לעומת זאת, הגישה היא לשמר עמדה ביקורתית שמבדילה את סין מארצות הברית ומיטיבה עם קהלים אנטי־ישראלים.

וויטי מבהירה שהטעות הגדולה ביותר שישראל יכולה לעשות היא לבלבל בין טון מרוסן יותר לבין עמדה חמה יותר. "בייג'ינג הופכת למיומנת יותר במזרח התיכון במיצוב עצמה כך שתפיק תועלת מכל חלופה. מצידה של ישראל, היחס צריך להיות מציאותי, מבוסס אינטרסים, ומנוהל בקפדנות", היא אומרת.

אם כך, היא מסכמת, נראה שהעמדה הנוכחית של סין כלפי ישראל אינה התפייסות, אלא עמימות מחושבת.

עוד כתבות

אמיר פנוש, מנכ''ל סיוה / צילום: נטי לוי

"אפקט אינטל": מניית השבבים מרעננה שזינקה בכמעט 70% בפחות מחודש

2025 הייתה שנה שהמשקיעים בחברת סיוה יעדיפו לשכוח. המניה צללה בכ־30% והיא נדחקה מחוץ למדד המניות הקטנות של S&P ● אבל השנה המניה מזנקת בחדות לשווי של 800 מיליון דולר

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

עסקת ענק ל"ענן" של מאור מלול ועומר אדם מגלמת שווי של 3 מיליארד שקל לחברה

חברת הניאו-ענן קרוסו, אחת מענקיות הענן הגדולות בארה"ב ומי שאחראית על בניית פרויקט המחשוב "סטארגייט", שכרה שטח בחוות השרתים של "ענן", כחלק מכניסה ראשונה לפעילות בינה מלאכותית בישראל

שלומי יפה / צילום: אלון גלבוע

"רק אם הריבית תרד, נראה את הביקוש לדירות חוזר": השמאי המכריע בראיון

אחרי עשר שנים כשמאי מכריע, חוזר שמאי המקרקעין ועורך הדין שלומי יפה לשוק הפרטי עם הרבה תובנות ● את היטל ההשבחה הוא מגדיר כ"הכי נכון שיש", מבקר את ההתערבות השיפוטית מצד ועדות הערר בהחלטות שמאיות, וקובע כי מחירי הדירות לא יחזרו לעלות בקרוב: "ההיצע גובר, והביקושים נעצרו"

שכונת יובלים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה

הגבוהה אי-פעם: עסקת הנדל"ן החריגה בקריית שמונה בשיא הלחימה

קוטג' חד-משפחתי בקריית שמונה נרכש ב-3.25 מיליון שקל, וזאת בשיאה של הלחימה ● בקנה-מידה של שוק הנדל"ן העירוני, מדובר בעסקת שיא

כותרות העיתונים בעולם

המחיר שטורקיה עלולה לשלם בגלל המלחמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טורקיה עלולה לשלם מחיר על הניטרליות במלחמה מול איראן, מה אפשר ללמוד מהבחירות הראשונות מזה 20 שנה ברצועת עזה, ופעילים פרו־פלסטינים יעמדו לדין בגרמניה על תקיפת מפעל של אלביט • כותרות העיתונים בעולם

הפגנת חרדים נגד הגיוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בג"ץ בהחלטה דרמטית: יבוטלו הטבות כלכליות נרחבות למי שלא עמדו בחובת גיוס

בית המשפט העליון מורה לשורת גורמים לפעול כדי להתנות הטבות כלכליות בגיוס חרדים לצה"ל ● חלק מההטבות: סבסוד שכר לימוד במעונות יום, הנחה בתחבורה ציבורית והנחה ברכישת דירה ● "אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים", נכתב בהחלטה

ד''ר שמואל אברמזון, כלכלן ראשי, משרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

תחנת דלק בארה''ב. מחיר הבנזין הממוצע בשיא / צילום: ap, Jenny Kane

8 שקלים לליטר ו-30 אלף שקל הנחה לא מריצים את הישראלים למכונית חשמלית

משבר האנרגיה הגלובלי לא מגלה בינתיים סימני דעיכה, והוא ממשיך להאיץ את מכירות הרכב החשמלי ברחבי העולם ● בניגוד למגמה הגלובלית, בישראל הביקוש נמצא בירידה, למרות הזינוק במחירי הדלק ● האם השינוי יגיע גם לכאן, ואם כן - מתי?

חדשות הביומד / צילום: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המנכ"ל שמזהיר מבועה ובעיית הבריאות שעולם הרפואה מתעלם ממנה

מנכ"ל רוש מסרב להצטרף לחגיגת המיזוגים והרכישות בתעשיית הביומד העולמית ● חוקרים מתריעים על סכנת הזיהומים הפטרייתיים ● וחברת קמרי פארמה משנה את שמה ומתחילה ניסויים קליניים בתרופה למחלת עור ● השבוע בביומד 

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; יציבות בחוזים בניו יורק

מחירי הנפט עולים הבוקר ב-1%, החוזים בוול סטריט בעלייה קטנה • מבחן קריטי לשווקים: חמש מ"שבע המפולאות" ידווחו השבוע • שלושה ימי החלטות ריבית בוושינגטון, באוטווה, בלונדון, בפרנקפורט ובטוקיו צפויים להסתיים ללא שינוי

הפגנה נגד הפשיעה בחברה הערבית / צילום: Reuters, Anadolu Agency

הזינוק בפשיעה בחברה הערבית: כמה זה עולה למשק?

שיעור מקרי הרצח בחברה הערבית ביחס לאוכלוסייה גבוהים מאוד, מה שממצב אותה שלישית מבין מדינות ההשוואה - מדינות ערב וה-OECD, כשמעליה רק עיראק וסודאן ● לפי סקירה שפרסם היום הכלכלן הראשי באוצר, עלות הפשיעה בחברה הערבית למשק נאמדת ב-10 מיליארד שקל בשנה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

האם החברה הגדולה בעולם עדיין אטרקטיבית להשקעה?

אנבידיה, החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אומנם תפרסם את תוצאותיה לרבעון הקרוב רק בעוד חודש, אבל לכולם ברור שהיא תמשיך לצמוח בקצב מהיר ● האם למרות השווי, היא עדיין עדיפה על שאר ענקיות הטכנולוגיה?

פולימרקט / אילוסטרציה: Shutterstock

מי יהיה ראש ממשלה? כך הגיבו הגולשים בפולימרקט לאיחוד בין בנט ולפיד

הגולשים בפלטפורמת ההימורים המבוססת על מידע פנים העלו את סיכוייו של בנט להיבחר לראשות ממשלה והורידו את אלו של נתניהו, אך המפסיד העיקרי הוא אחר ● האם גם באירוע הזה זלג לרשת מידע פנים?

סמל עידן פוקס שנפל בקרב בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל עידן פוקס, לוחם בשריון, נפל בלבנון

רחפן נפץ התפוצץ על כוח של גולני בדרום לבנון, עידן פוקס ז"ל נהרג במקום • באירוע נפצעו קצין לוחם ושלושה לוחמים באורח קשה, לוחם באורח בינוני ולוחם נוסף באורח קל ● צה"ל תקף בדרום לבנון ● טראמפ ביטל את המשלחת לפקיסטן לשיחות המו"מ עם איראן: "לנו יש את כל הקלפים, לאיראן אין" ● עדכונים שוטפים

הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

יו"ר מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן פורש מתפקידו

אלנתן שימש בתפקיד מאז פברואר 2023, ופורש בשל עניינים אישיים ● מדובר במשרת אמון של שר הפנים, אך מאחר שכרגע אין שר קבוע במשרד - לא ברור מי יחליט על המחליף, ומתי

באי הכנס

עושים לונג על ישראל: הרגעים מאחורי כנס ההשקעות של גלובס

מאות אורחים השתתפו היום בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, והמליצו איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא, וסאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: ap, Jeff Chiu

המוניים, קרים ואכזריים: גל הפיטורים ב־2026 שובר את כללי המשחק בהייטק

בשבוע האחרון הודיעו מטא ומיקרוסופט על פיטורי אלפי עובדים כל אחת, והצטרפו בכך לאורקל ואמזון שכבר ביצעו השנה קיצוצים דרמטיים ● נראה כי חלק מענקיות הטכנולוגיה מאמצות מודל פיטורים מנוכר וכירורגי, שעובדים מתארים כמשפיל ואכזרי ● לגלובס נודע כי הקיצוצים במטא מגיעים גם לישראל: כ־100 עובדים יפוטרו

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

סין חוסמת את רכישת חברת הבינה המלאכותית Manus בידי מטא ב-2 מיליארד דולר

הרגולטורים בסין הורו לבטל את העסקה בטענה להפרת חוקי ההשקעות ואסרו על השקעה זרה בחברה ● המהלך עשוי להעמיק את המתיחות הטכנולוגית של סין מול ארה"ב

בתי הזיקוק באשדוד / צילום: רפי קוץ

בהשקעה של מעל מיליארד שקל: האם שפיר תשתלט על בית הזיקוק באשדוד?

בשבוע שעבר סיכמה שפיר הנדסה על מכירת החזקותיה בשתי חברות לחלוקת גז - מהלך הסולל עבורה את הדרך, אם תבחר בכך, למימוש אופציות שיהפכו אותה לבעלת שליטה בבית הזיקוק באשדוד (בז"א) ● על רקע עליית מחיר הנפט: מניית בז"א זינקה במעל 50% במרץ

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים, ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"