גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters
נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

העמדה הנוכחית של סין כלפי מדינת ישראל נראית סותרת רק אם מניחים שמדיניות חוץ חייבת לדבר בקול אחד. בפועל, בייג'ינג מפעילה בצורה הולכת וגוברת גישה דו־שכבתית: מתקפת חיזור שקטה ומרוסנת כלפי ישראל בשטח, ועמדה אסטרטגית מבקרת ומתרחקת כלפי ישראל בבייג'ינג. זהו מהלך מתוכנן, שנועד למקסם רווחים בשני הקצוות.

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד
"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

במערכת הפוליטית הסינית, שינויים משמעותיים כמעט תמיד לא מגיעים בהכרזות רשמיות. אין הודעה לתקשורת שמצהירה על תחילתו, או סיומו, של קמפיין ביקורתי כלפי מדינה זרה. במקום זאת, שינוי מדיניות נלמד מסימנים כמו הטון ברשתות החברתיות, ניסוח ההצהרות הרשמיות, התנהלות השגרירויות, והיקף הגישה הרשמית בתוך סין, כולל המשך (או השעיה) של מעורבות מוסדית מבוקרת.

לפי אמת מידה הזו, משהו בהחלט השתנה בשבועות האחרונים.

טמפרטורת השיח ירדה

מ־7 באוקטובר 2023 ובמשך כמעט כל שנת 2024, הרשתות החברתיות הסיניות היו רוויות בשיח אנטי־ישראלי טעון מאוד, שלעיתים גלש לסטריאוטיפים אנטישמיים של ממש. סביבה זו לא הייתה מקרית. היא שיקפה, במקרה הרע, מאמץ מקודם להדביק את הרשתות החברתיות הסיניות בדימויים שישפיעו לרעה על תפיסת ישראל בסין. במקרה הטוב, מדובר היה בגישה של אי־התערבות, שאפשרה טיפוח נרטיב שהתיישר עם מיקומה הרחב יותר של סין נגד ארצות הברית והסדר המערבי בתקופה של קיטוב עולמי.

אלא שנראה כי במהלך 2025 עוצמה זו פחתה באופן ניכר ודרמטי.

"זה לא אומר שהשיח הסיני הפך פרו־ישראלי", אומרת קאריס וויטי, מנכ"לית ומייסדת קבוצת סיגנל העוסקת ביחסי ישראל־סין. "הוא לא. אבל הקצה הוסר. השיח פחות בלתי פוסק, פחות מגויס ויותר מקוטע. הדבר בלט במיוחד ברגעים כמו מלחמת ישראל־איראן, כאשר התגובות ברשתות החברתיות הסיניות כללו ספקנות כלפי איראן, ולא הזדהות אוטומטית נגד ישראל".

"במקביל", היא מוסיפה, "התנהלות השגרירות הסינית בארץ כלפי ישראל הפכה מדודה יותר ולעיתים אפילו חמה".

ההסבר, לדבריה, הוא אסטרטגי. בייג'ינג בוחנת הכל לפי התוצאות שהיא מפיקה מהמדיניות שלה. "קצין צבאי סיני בדימוס ניסח זאת פעם באופן בוטה: סין מעדיפה להמר על המנצח. בקריאה של בייג'ינג, ישראל יצאה ממערכה בעזה, ובהמשך גם ממלחמת איראן, כמנצחת הצבאית והמודיעינית. ההרתעה שוקמה. היכולות הודגמו. חדירת המודיעין נחשפה".

לדברי וויטי ניתן לומר כי סין נוהגת להגיב למנצחים באמצעות התאמת התנהגותה כדי לפתוח, או אפילו להבטיח, את היכולת למצות את יתרונות הניצחון. אפשר לראות זאת במאמציה של בייג'ינג להתגבר על מדיניותה שלא להכיר בממשל הסורי, בשל תפקידים רשמיים שניתנו למיעוט האויגורי. כאשר אחמד א־שרע המשיך להיראות כמוצלח, בייג'ינג החלה לחפש דרכים להכיר בממשלה שלו בכל זאת.

"המשך קמפיין בטמפרטורה גבוהה נגד שחקן שמוכיח יכולות חזקות מהווה סיכון תדמיתי, ועלול להביא לירידה במנופי ההשפעה ולפגיעה בגישה לרווחים מעשיים", מסבירה וויטי את צורת החשיבה של ההנהגה הסינית. הורדת הטמפרטורה ברשתות, אם כן, לא הייתה חיבוק לישראל - זו הייתה התאמה מחודשת.

ברמה האופרטיבית, בתוך ישראל עצמה ובאינטראקציות הבילטרליות, סין נראית מעוניינת לשמר גישה. הדבר כולל ידע טכנולוגי, קשרים מסחריים, והיתרונות השיוריים של מעורבות עם מעצמת ביניים בעלת יכולת גבוהה כמו ישראל.

השיח העוין הפך לדעת מיעוט? אישה מפגינה נגד ישראל בהונג קונג, החודש / צילום: Reuters

חיזור שניתן להכחשה

כאן נכנסת לתמונה מתקפת החיזור השקטה שהממשל הסיני מפעיל כלפי ישראל. היא פרגמטית ושקטה במכוון, ניתנת להכחשה מטעמי נוחות, ועסקית לחלוטין. בייג'ינג רוצה את יתרונות המעורבות כאן בלי המחיר הפוליטי של הזדהות עם ישראל.

במקביל, הנרטיב המרכזי והפומבי של סין כלפי ישראל נותר ביקורתי. הצהרות רשמיות ממשיכות לקרוא לריסון ומסגור התקשורת הממלכתית עודנו שלילי לחלוטין. העמדה הדיפלומטית של בייג'ינג מבדילה בעקביות את סין מארצות הברית באמצעות הדגשת ריחוק מוסרי משימוש ישראל בכוח צבאי.

וויטי סבורה כי עמדה זו משרתת כמה מטרות. "הבידול מוושינגטון היא יעד מתמשך במאמץ למצב את סין כאלטרנטיבה עולמית אפשרית. ביקורת על ישראל מאפשרת לבייג'ינג להציג את עצמה כקוטב חלופי, מושך במיוחד לקהלים שמראש נוטים נגד הכוח האמריקאי".

"לעמדה זו כלפי ישראל יש גם משיכה בדרום הגלובלי", היא מסבירה ומצביעה על מדינות פחות מזוהות עם המערב באופן אינהרנטי. "מדינות רבות באזור נותרו ביקורתיות כלפי ישראל. העמדה הרטורית של סין מסייעת לגיבוש רצון טוב והון פוליטי בזירות האלה, גם כשההתנהגות הממשית של סין זהירה הרבה יותר".

חשוב לזכור כי ההחזקות של סין בישראל לא נפגעו, לא בעקבות המלחמות ולא בעקבות העמדה האנטי־ישראלית שנשמעה בבייג’ינג מאז תחילתה. מסוף נמל חיפה המופעל על ידי SIPG תפקד היטב במהלך הלחימה, וכך גם תנובה (בבעלות ברייטפוד) ואדמה (מכתשים אגן לשעבר, בבעלות כמצ'יינה). כל זה מעמיס עוד מורכבויות כלכליות כאשר מדובר ביחסים בין ישראל לבין המשטר הקומוניסטי בסין - שהרי הממשל בבייג'ינג מעורב בכל חברה סינית הפועלת ברחבי העולם.

תועלת התמיכה באיראן

המשך תמיכתה של סין באיראן משתלב באופן מלא במסגרת זו, סבורה וויטי. אם סין הייתה פועלת לפי לוגיקה פשטנית של "להמר על המנצח", טהרן הייתה ברגע זה נטל - שכן היא לא יצאה מחוזקת מבחינה צבאית, היא אף נחשפה כחלשה הרבה יותר מתדמיתה. ובכל זאת, סין ממשיכה לתמוך בה. "ערכה של איראן עבור סין הוא לא בהצלחה צבאית, אלא בתועלת אסטרטגית", מבהירה וויטי. "העמדה האנטי־אמריקאית של טהרן, יכולתה לייצר חיכוך עבור וושינגטון ותפקידה בסיבוך האסטרטגיה האזורית האמריקאית, כל אלה משרתים אינטרסים סיניים - גם כאשר איראן עצמה מפסידה טקטית".

קאריס וויטי, מנכ''לית קבוצת סיגנל ליחסי ישראל־סין / צילום: סטודיו עומרי מירון

אפשר להבין את התנהלות הסינית הסותרת לכאורה בצורה הזו. סין יכולה להכיר בשקט ביעילותה של ישראל, ובו בזמן להמשיך להתייצב, רטורית ודיפלומטית, לצד יריבותיה של ישראל. מה שמתגבש הוא מדיניות רב־שכבתית. בשטח, להפחית חיכוך עם ישראל, לשמר גישה, ולחלץ רווחים. בבייג'ינג ובמסרים הגלובליים לעומת זאת, הגישה היא לשמר עמדה ביקורתית שמבדילה את סין מארצות הברית ומיטיבה עם קהלים אנטי־ישראלים.

וויטי מבהירה שהטעות הגדולה ביותר שישראל יכולה לעשות היא לבלבל בין טון מרוסן יותר לבין עמדה חמה יותר. "בייג'ינג הופכת למיומנת יותר במזרח התיכון במיצוב עצמה כך שתפיק תועלת מכל חלופה. מצידה של ישראל, היחס צריך להיות מציאותי, מבוסס אינטרסים, ומנוהל בקפדנות", היא אומרת.

אם כך, היא מסכמת, נראה שהעמדה הנוכחית של סין כלפי ישראל אינה התפייסות, אלא עמימות מחושבת.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר