גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר
קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הדיון על הנצחת אירועי שבעה באוקטובר מתלהט, כאשר בממשלה מקדמים את הסרת המילה "טבח" מהשם של הצעת לזיכרון והנצחה להנצחת האסון. אבל לצד העיסוק בהיבט זה, הממשלה לקחה על עצמה גם משימות בעולם המעשה לקידום בפועל של מורשת והנצחה של 7 באוקטובר והמלחמה. אז מה באמת נעשה במציאות?

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה
דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

הסדרת נושא ההנצחה

כמעט שנה אחרי פרוץ המלחמה, ב־8 בספטמבר 2024 הממשלה קיבלה את החלטה 2172 להסדיר את נושא הנצחה ומורשת אירועי שבעה באוקטובר. העיקרון המנחה הוא שלצד הכאב, ההחלטה מציבה במרכז גם את הגבורה האנושית והקהילתית שנחשפה באותו יום ובחודשים שאחריו, אנשים שפעלו תחת אש, התארגנויות אזרחיות מהירות, ערבות הדדית וסולידריות שהצילו חיים וחיזקו קהילות. מתוך ההבנה הזו, ההנצחה המבוקשת היא לא רק לזכור את האסון, אלא גם להנציח את רוח הגבורה והעמידה, כדי לעצב זיכרון ציבורי משותף, לחזק את תחושת המשמעות והמחויבות ולתרום לחוסן הלאומי והקהילתי לאורך זמן.

החלטת הממשלה בדבר "מורשת והנצחה לאירועי שבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל'" מהווה ציון דרך לאומי וחברתי ראשון במעלה. היא משקפת את ההבנה כי לא מדובר באירוע היסטורי נקודתי, אלא בטראומה לאומית בעלת השלכות עמוקות ורחבות היקף, הן בממד הזמן והן במרחב הציבורי, החברתי והמדינתי. ההנצחה אינה רק פעולה של זיכרון, אלא היא אבן יסוד בזהות הישראלית, נדבך מרכזי בעיצוב תודעת הדורות הבאים ובכתיבת הנרטיב הלאומי.

ההחלטה מבקשת להנציח את כלל הנפגעים, הנופלים והנספים, ולהציב את ההתרחשות בלב השיח הישראלי והיהודי כטרגדיה משותפת וכמאמץ שיקומי רחב. במסגרת דיוני ועדת החינוך של הכנסת סביב הצעת החוק להקמת התאגיד, הובהר כי ייסוד גוף ייעודי והגדרת סמכויותיו הם רכיב מהותי בתהליך הריפוי של הקורבנות הישירים ושל החברה הישראלית כולה.

מעבר לכך, אופן הקמת התאגיד, הרכב מועצת המנהלים שלו והאופן שבו תעוצב סמכותו, מהווים כלי רב־עוצמה לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי. דרך תכנון התכנים, הגופים השותפים, ודרך ההצגה ההיסטורית של האירועים - ייקבע גם הנרטיב הציבורי והלאומי כלפי הממשלה, הצבא, האזרחים והקהילה הבינלאומית.

תאגיד ההנצחה לא הוקם

המשימה הראשונה הייתה להקים תאגיד הנצחה לאומי לאירועי שבעה באוקטובר. הוטל על משרד ראש הממשלה להקים תאגיד כזה שיישא באחריות ממלכתית לתיעוד, שימור והנצחה. התאגיד נועד לפעול כגוף עצמאי או ציבורי מתוקף חקיקה, להקים ולנהל אתר הנצחה מרכזי, אשר ישמש מוקד פיזי ודיגיטלי לזיכרון, חינוך ופעילות אזרחית.

אבל זה לא יושם. תאגיד ההנצחה טרם הוקם בפועל, ואין גוף פעיל המוביל את כלל נושא ההנצחה כמתחייב בהחלטה. מה כן קרה? באפריל 2024 פורסם תזכיר החוק הממשלתי המפורסם שמבקש להסדיר את הקמת התאגיד ולהגדיר את סמכויותיו ומבנהו, אך נכון להיום (פברואר 2026) החוק עדיין נמצא בדיונים בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

למרות חשיבות הנושא והחתימה של למעלה מ־81 חברי כנסת על הצעת החוק, הממשלה טרם גיבשה עמדה רשמית בנושא. הצעת החוק ממתינה לעמדת הממשלה בשורה של נושאים מרכזיים, וביניהם זהות השר הממונה על החוק, מבנה מועצת התאגיד, מינוי נציגי הציבור, תקציב שנתי והגדרת שמו הרשמי של התאגיד. הדיון הזה עלה לכותרות כשחלקו התמקד גם באופי השפה שתשולב בשם החוק והתאגיד האם לכלול את המילה "טבח", את המילה "גבורה", או להימנע מכך. המשמעות היא שהחוק שהוא תנאי מוקדם להקמת התאגיד בפועל טרם הבשיל לשלב ביצועי.

חוץ מזה, ישנו העניין התקציבי. מהמענה הרשמי של מנהלת תקומה עולה שהמנהלת העבירה בפועל את התקציב המיועד להקמת התאגיד בהתאם להחלטת הממשלה, ובחודש דצמבר 2024 התקבלה החלטת ועדת מכרזים במשרד ראש הממשלה על התקשרות עם ההסתדרות הציונית העולמית לצורך ביצוע סעיף זה.

ואולם, עד כה טרם ננקטו הצעדים ההכרחיים להקמת גוף עצמאי ומתפקד בפועל. לפי החטיבה להתיישבות, הפרויקט הוא פרויקט של משרד ראש הממשלה שלא יצא לפועל, לכן טרם התקבלה פנייה ממשרד ראש הממשלה לקידום הנושא על ידי החטיבה להתיישבות. על כן, לא פורסמו מכרזים לאיתור הנהלה, לא נבחרה מועצה ציבורית כנדרש בהחלטה, לא נקבעו סמכויות ולא גובש מבנה ארגוני או מקצועי לתאגיד. בפועל, אף שהוקצו משאבים ותוקף פורמלי, הקמת התאגיד נותרה שלב תכנוני בלבד ללא ביצוע מוסדי מעשי התלוי בנעשה במסדרות הרשות המחוקקת.

נכון לעכשיו, אין כיום גוף ממלכתי או ציבורי אשר מרכז את פעילות ההנצחה באופן ייעודי, מתמשך ושיטתי, כנדרש בהחלטה וכמצופה ממדינה המבקשת לעצב את זיכרון הלאום לאחר אחת הטראומות הקשות בתולדותיה ואין תאריך יעד ברור לביצוע.

רציפות תפקודית

ההחלטה הורתה גם על קידום תוכנית רב־שנתית לשימור ותיעוד ולפיתוח תשתיות מורשת בחבל תקומה ופיתוח עוגני מורשת בתקציב של 160 מיליון שקל. הוטלה על משרד המורשת האחריות להובלת מהלך אסטרטגי ארוך טווח לשימור ותיעוד ופיתוח תשתיות מורשת וזיכרון בחבל תקומה. הסעיף כולל גם הקמה של עוגני מורשת (כמו אתרי שימור, אתרי קרב, אנדרטאות, מרכזי חינוך קהילתיים) כחלק מ"תוכנית מרחב מורשת", וכן תכנון תוכנית רב־שנתית לפיתוח, עיצוב והנגשת הזיכרון הציבורי-לאומי. עוד קובעת ההחלטה כי ועדת היגוי בין־משרדית תאשר את מודל ההקמה וההפעלה של התאגיד ושל התוכנית כולה.

וזה בוצע. משרד המורשת פרסם ביולי 2025 את תוכנית מרחב תקומה - פרויקט לאומי לתיעוד, שימור ופיתוח מורשת הנגב המערבי בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, שפועל בשלושה טווחי זמן: מיידי (איסוף/תיעוד/שימור), ביניים (תכנון ויוזמות מיידיות) וארוך (פיתוח וניהול מרחב המורשת). כבר בטווח המיידי דווח על איסוף 2,400 עדויות, מציאת כ־10,000 חפצים, איסוף 1,200 רכבים, מיפוי כ־120 זירות, עבודה על 21 אתרים והנעה של כ־160 יוזמות תיעוד.

במקביל מוגדרת מסגרת תקציבית שבה בסך הכל מומשו כבר בין השנים 2023־2025 87 מיליון שקלים, ולהמשך התוכנית בין השנים 2026־2027 מוקצים 160 מיליון שקלים, ובסך הכול מוצג התקציב לאחר קיצוץ כ-140 מיליון שקלים (כולל סעיפים כמו 10 מיליון שקלים למגרש הרכבים, 6 מיליון לקדם־תכנון יישובים, 5 מיליון למעורבות ציבור, ותקציבים ייעודיים לתיעוד תלת־ממדי או הנגשה ומאגר זיכרון לאומי).

יש להוסיף לכך כי בתקופה קריטית ליישום ההחלטה (מינואר ועד מרץ 2025) משרד המורשת פעל ללא הנהגה קבועה. ב־21 בינואר 2025 התפטר השר המכהן, עמיחי אליהו, בעקבות משבר פוליטי. בתקופה זו כיהן השר חיים כץ כממלא מקום שר המורשת, במקביל לשלושה תיקים אחרים. השר אליהו חזר לתפקידו רק ב־19 במרץ 2025 ולמרות זאת המשרד המשיך לפעול כמתוכנן.

שר המורשת עמיחי אליהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

האיסוף טרם הסתיים

סעיף אחר של ההחלטה דיבר על הקמת מאגר לאומי דיגיטלי בארכיון המדינה, לצורך ריכוז, תיעוד, שימור והנגשה של כלל החומרים הממלכתיים הקשורים לאירועים. המאגר נועד לשמש תשתית מרכזית להיסטוריונים, עיתונאים, חוקרים ולציבור הרחב, ולכלול עדויות, מסמכים, תמונות, סרטונים, הקלטות ודואר רשמי שנוצרו במערכת הציבורית והממשלתית במהלך ולאחר האירועים. הסעיף מטיל על ארכיון המדינה (תחת משרד ראש הממשלה) ליזום תהליך איסוף שיטתי מכלל יחידות הממשלה ולבצע רישום, סיווג והנגשה של החומרים תוך עמידה בתקני שימור ואבטחת מידע.

בפועל, זה קרה רק באופן חלקי. מארכיון המדינה נמסר כי הם החלו בתהליך כולל ורחב היקף לאיסוף החומרים הממלכתיים הקשורים לאירועי שבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".

ארכיון המדינה גיבש שיטת פעולה ייעודית ורב־שלבית לביצוע הסעיף. במקביל, בוצעה קליטה ראשונית של כ־5,600 קבצים דיגיטליים כמו מכתבים רשמיים של ראשי משרדים אל ראשי רשויות בנגב ובצפון, מסמכי תכתובות ודיווחים מגופים ממשלתיים, תיעוד מצב המפונים, פרוטוקולים של ישיבות ממשלה ודוחות מצב מאת משרד האוצר, מבקר המדינה ומטה הביטחון הלאומי.

עוד עולה מהמכתב כי מספר משרדים וגופים אכן שיתפו פעולה, לרבות: משרד המורשת, משרד החינוך, משרד החוץ, מזכירות הממשלה, מערך הדיגיטל הלאומי. לעומת זאת, רוב משרדי הממשלה טרם העבירו את החומרים שברשותם.

לצורך יישום הסעיף, הועבר ממנהלת תקומה לארכיון המדינה בשנת 2024 סכום של 500 אלף שקלים, אשר שימש לבניית תשתית ראשונית של בינה מלאכותית ומודלים לעיבוד מידע, כחלק מההיערכות לאיסוף, מיון והנגשת התיעוד. בנוסף, בשנת 2025 הועבר תקציב נוסף בסך של 3.2 מיליון שקלים.

היישום של סעיף זה החל באופן אפקטיבי מבחינת תשתיות ואיסוף חומרים, אך המאגר הארכיוני טרם הוקם בפועל כאתר נגיש לציבור, ועדיין לא נשלמה קליטת כלל החומרים מהמשרדים הממשלתיים. קיים פער מהותי בין המאמץ הבסיסי שכבר נעשה לבין יעד ההנגשה וההקמה השלמה של המאגר הדיגיטלי הלאומי, כנדרש בהחלטת הממשלה. על כן היישום חלקי.

הפקות תכנים ממשלתיות

כאמור, ההחלטה הנחתה את הממשלה לפעול לקידום הפקת תכנים ייעודיים ופעילויות הנצחה. מדובר באמצעים חינוכיים, תרבותיים וציבוריים, שאמורים לשמש בסיס לבניית תודעת זיכרון רחבה, לרבות סרטים תיעודיים, תערוכות, ספרים, קמפיינים להנגשת מידע, אירועים קהילתיים, ותכנים מותאמים לבני נוער. ההחלטה קובעת כי תקציב ייחודי בשלב ראשון 5 מיליון שקלים לשנת 2024, ו־10 מיליון שקלים לשנת 2025, יופנה למשרד ראש הממשלה לשם ביצוע פעולות אלה בפועל.

גם זה יושם חלקית. לפי מנהלת תקומה, תקציב ההחלטה הועבר במלואו למשרד ראש הממשלה, הן עבור שנת 2024 (5 מיליון שקלים) והן עבור שנת 2025 (10 מיליון שקלים). עם זאת, לא נמסר פירוט בדבר ניצול התקציב להפקת תכנים או ביצוע פעילויות בפועל בתוכנית העבודה של משרד ראש הממשלה לשנת 2025 נכללו מספר משימות הקשורות להנצחה.

בין התוכניות ניתן למנות את הטמעת והפצת מיזם התיעוד הלאומי לתיעוד עדויות החטופים במיזמי מורשת (יעד של 12 הקרנות בארץ ובעולם של עדויות החטופים בשנת 2025); גיבוש אסטרטגיה לתפיסת הנצחה והגשת טיוטת הצעת חוק להנצחה לוועדת שרים לחקיקה וקיום טקס האזכרה הממלכתי לנרצחי השבעה באוקטובר (התקיים באוקטובר 2025).

לגבי מימוש התקציב, דווח כי ב־2024 יתרת התקציב הועברה לשנת 2025 עקב הצורך בהמשך ביצוע הפרויקט - וב־2025 נמסר כי טרם הסתיימו תהליכי הרכש, זאת לפי תוכנית העבודה שנקבעה.

מה ההיסטוריה תזכור?

החלטת ממשלה 2172 היא אחת מההחלטות הממלכתיות היחידות שהתקבלו בעקבות הטראומה ההיסטורית של שבעה באוקטובר. היא אומנם כוללת יסודות נכונים כמו תאגיד, אתר, תיעוד, תכנים ותקציב - אך בפועל כל אלה נותרו כשלד מוסדי ריק. יישום ההחלטה, נכון להיום, רחוק מלהיות מספק, וחמור מכך - הוא עלול להיתפס כסימבולי בלבד. בתוך מציאות שעדיין בוערת עם מלחמה מתמשכת, וריבוי משפחות שכולות לא ניתן לדחות את הנצחתם של הקורבנות ואת שימור תודעת היום הנורא ההוא.

כשל ביישום החלטת ממשלה 2172 הוא לא רק כישלון טכני או ביצועי נקודתי. הוא מייצג סימפטום רחב יותר של מגבלות המדינה בניהול מדיניות לאומית בעתות משבר. כאשר מדינה קובעת יעד ממלכתי, במיוחד בתחום רגיש כמו הנצחה לאומית של טראומה חיה ואינה מצליחה לממש אותו, הדבר פוגע באמון הציבור, מחליש את הלכידות הלאומית, ומעכב את יכולת הריפוי הקולקטיבי.

בעתות משבר, הציבור מצפה לממשלה מתפקדת, ברורה ויוזמת. היכולת לעצב זיכרון, להקים מוסדות תרבותיים ולתת ביטוי לאובדן היא חלק בלתי נפרד מחוסן לאומי. דווקא כשמדובר באירוע שחולל שבר חברתי וביטחוני עמוק, היעדר פעולה הוא לא רק פספוס, אלא העמקת המשבר עצמו.

במובן הזה, החלטה 2172 היא לא רק מבחן להנצחת העבר ויישום ההחלטה הוא לא רק מעשה ניהולי, אלא מעשה של אחריות לאומית, של תיקון חברתי, ושל שיקום תודעתי. ההיסטוריה לא תזכור את מה שנכתב בהחלטות הממשלה, אלא את מה שבוצע בפועל.

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים