גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי
שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

הכנסות המדינה ממסי מקרקעין, בעיקר מס רכישה, הסתכמו בשנת 2025 ב-19.3 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 21% לעומת 2024. וזה עוד לפני הקופון הגדול שגוזרת המדינה גם ממע"מ, בשיעור 18%, מכל דירה חדשה שאנחנו קונים.

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס
פרשנות | תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

המספרים האדירים הללו צריכים להיות ברקע הוויכוח הסוער בנוגע למהימנות מדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לאחר שהשבוע - אחרי מדד שני ברציפות שהציג עליית מחירים - פרסמנו כי לא רק אנליסטים וכלכלנים, אלא גם רשות ניירות ערך לא מאמינה ללמ"ס. הרשות דורשת מיזמי חברות ציבוריות לשקף טוב יותר בדוחות הכספיים את המחיר האמיתי, לאחר גילום המבצעים וההטבות.

המדינה ורשות המסים הן אלה שנמצאות בברוך

אבל אם מחיר המחירון הוא לא המחיר האמיתי, המדינה ורשות המסים הן אלה שנמצאות בברוך, ודאי לא פחות מהסטטיסטיקאים המרובעים. כמה זמן עוד נסכים לשלם מס רכישה או מע"מ על דירה בשווי 3 מיליון, אם בעצם אנחנו משלמים מחיר של 2.7 מיליון? ואיך בעצם נחליט ונתווכח עם רשות המסים לגבי פער מחירים?

רק השבוע, למשל, יצאה חברת גינדי במבצע שבו היא מבטיחה לקונים "6,000 שקל בחודש, למשך 5 שנים". האם כל כך פשוט להוריד 360 אלף שקל מהמחיר בחוזה (מכפלת ההחזרים), או שצריך למצוא נוסחה שתשקלל את פריסת התשלומים ואת היווני הריבית? ומה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים?

הציבור בעיקר המפנים עד כמה קל ללוש נתונים

ואחרי הפתיחה הזו, חשוב גם לשים את הביקורת בפרופורציה. אני פשוט מספיק זקן לזכור שכבר היינו בסרט הזה יותר מדי פעמים. שכבר הסבירו לנו המומחים שאין סיכוי שהלמ"ס צודקת, עד שהם קיפלו את הזנב ויישרו קו מול המחירים הדוהרים.

קחו למשל את השנים 2008-2010. בשנת 2008, בזמן שמשבר כלכלי היכה בעולם, דיווחה הלמ"ס שמחירי הדירות פה עלו ב-7.6%. במשרד האוצר חשבו שהלמ"ס השתגעה. בתחילת 2009 פרסם מינהל הכנסות המדינה שבמשרד האוצר כי מספר הדירות שנמכרו בישראל צנח ב-43% ברבעון האחרון של 2008, ושמחירי הדירות דווקא ירדו ב-7%. באוצר לא חששו לכתוב במפורש כי הנתונים שלהם סותרים את נתוני הלמ"ס. ובעוד זו האחרונה הביאה מחיר ממוצע, באוצר שלפו את המחיר החציוני. כשהלמ"ס שקללה את כלל העסקאות בשוק, בנוסחה מורכבת מאין כמותה שמנסה לנטרל הטיות כמו גודל, מיקום, שטח ועוד ועוד, באוצר העדיפו לייצר מדד חדשני שבדק מה קורה רק בדירות חדשות, בפרויקטים זהים, כדי לנטרל לכאורה הטיות שבלמ"ס פספסו.

בשנת 2009 העימות נמשך. לפי הלמ"ס, מחירי הדירות טסו באותה שנה ב-13.7%, חודש אחרי חודש. מנגד, בסוף 2009 הודיע משרד האוצר כי מחירי הדירות צנחו בנובמבר, בשיעור חד של 5.7%, וכי "באזור המרכז כולו נבלמה עליית המחירים". באוצר ציינו כי "הירידה תואמת את הירידה המשמעותית בביקושים בחודשים האחרונים. במיוחד ניכרת השפעת ההאטה בביקוש לדירות יוקרה, בהן שיעור ירידת המחירים חד עוד יותר. כך למשל, באחד מהפרויקטים הגדולים היוקרתיים במרכז הארץ נרשמה ירידה נומינלית בשיעור של כ-8% בחודש נובמבר".

בדיעבד, לאחר שבשנת 2010 בלמ"ס כבר דיווחו על עלייה נוספת של 17.6% ונסיקת המחירים הייתה ברורה למדי לכל מי שחי פה, באוצר החליטו לרדת מהעץ ולא להמשיך לשלוף נתונים הפוכים. גם הם הבינו שהציבור בעיקר מבולבל ומפנים עד כמה קל ללוש נתונים.

בשני הצדדים יש הרבה מאוד אינטרסים

כל זה לא אומר שאנחנו בתסריט דומה. אף שגם אני מתקשה להבין איך במציאות של היצע דירות בשיא וריבית בשמיים (עדיין), הספינה שוב שינתה כיוון. אבל ההיסטוריה הלא מאוד רחוקה מחייבת את כולנו - כולל אותי - ליותר סבלנות וצניעות. בין השאר, כי יש מסביב המון ישראלים - מתעשרי הייטק, מתעשרי בורסה ואחרים - שדווקא כן יכולים לקנות דירה גם בצוק העיתים. הגשמת חלום או סתם מימוש רווחים. ואולי איכשהו ההיצע פוגש ביקוש.

ובעיקר, תזכרו שבשני הצדדים יש הרבה מאוד אינטרסים. או לכל הפחות, שכולם מפוזיציה - מה שאומר שהם עלולים להיות מוטים, אפילו בלי להרגיש. גם אנשי האוצר, שמבטיחים שוב ושוב שהם יוזילו מחירים. גם אנשי שוק ההון, שמוכרחים לשכנע אותנו שהשקעה במניות עולה עשרות מונים על השקעה בארבעה קירות.

גם אם ישנו חשש שאולי מדובר בעיקר בנבואה שמגשימה את עצמה. שאולי אי אפשר לנצח את הלמ"ס. כשהיא אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - וממילא הביקושים והמחירים עולים.

כוכבי השבוע

מצוין: מכירת צים - שוב המומחים לא זיהו

שישה אנליסטים, לפי בדיקת וול סטריט ג'ורנל, סיקרו את מניית צים, ענקית הספנות הישראלית שנמכרה השבוע. שלושה מתוכם היו ניטרליים ועוד שלושה היו שליליים בנוגע לאופק המניה. אף אחד מהם לא המליץ לקנות.

מחיר היעד הממוצע שבו נקבו האנליסטים הללו היה נמוך ב-25% ממחיר הנעילה של מניית צים בסוף השבוע האחרון. מחיר שהיה נמוך ב-60% מזה שבו נמכרה החברה לענקית הגרמנית הפג לויד ולקרן פימי, ממש לא קוטלות קנים פראייריות, לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר. למעשה, המחיר שנקבע בעסקה גבוה ביותר מפי 2 ממחיר היעד הממוצע של האנליסטים, אלה שכביכול הכירו טוב כל כך את החברה שסיקרו.

תזכורת חשובה, עוד אחת, עד כמה המומחים והכלכלנים טובים בעיקר בניתוח בדיעבד. כמה הם אוהבים להיות חלק ממקהלה שמשמיעה צלילים דומים.

בלתי מספיק: עוד חברת נדל"ן "מובילה" שקעה בחובות

במציאות של כסף זמין ונדיב - אינספור חברות אשראי שרק מחפשות לווים, לצד אינספור משקיעים רעבים שרק מחפשים הזדמנויות - מבהיל עד כמה פשוט להקים חברות שמתהדרות במהירות בהיקפי פעילות של עשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים. כמו קבוצת חכם התל אביבית, שסיפרה על עצמה השנה שהיא "קבוצה יזמית מובילה בתחום הנדל"ן, המתמחה בזיהוי עסקאות בעלות פוטנציאל גבוה וביצירת השקעות איכותיות בלוקיישנים הטובים ביותר".

השבוע החברה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה למתן צו עיכוב הליכים זמני וכינוס אספת נושים. זאת לאחר שצברה חוב כולל של 136 מיליון שקל (מתוכו 67 מיליון שקל שגויסו מהציבור הרחב). וכמו שציינה בבקשה: "עליית הריבית בשנים האחרונות ובמקביל האטה עד עצירה של פעילות שיווק הקרקעות הכניסו אותה לסחרור". מחזור והכנסות הם לא חזות הכול.

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק מחכים לדוח הכי חשוב בוול סטריט

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם